הקול מאחורי סמי הכבאי

השוטר שצילצל אל ניר רון בשבוע שעבר, באישון לילה, ודיווח לו שמכוניתו נגנבה ונמצאה מפורקת באיזה אי־שם, לקה בתדהמה. "רגע, אני מכיר אותך", הוא מלמל. "לא, זה לא הגיוני, איך אמרת שקוראים לך? השם שלך לא אומר לי כלום, אבל הקול שלך נשמע לי מוכר".

זה, בקצרה, סיפור חייו של השחקן שיכול לעבור ברחוב בלי שדרדסי ישראל יבקשו ממנו סלפי, אבל ברגע שהוא מוציא מפיו חצי מילה — אין ילד שלא מזהה אותו בתור סמי הכבאי. כבר שנים שהוא מדבב את דמותו בסדרת הטלוויזיה, וממש בימים אלה הוא מקליט את התפקיד של חובש הקסדה הצהובה לטובת המחזמר "ההרפתקה הגדולה של סמי הכבאי בקרקס" שיגיע ארצה באוקטובר.

חלום חייך היה לדבב בובה?

"לא ממש", מודה רון (56), יליד קיבוץ משמר העמק, שבתום שירותו בצנחנים עזב את המשק ועקר לתל־אביב כדי ללמוד בסטודיו של ניסן נתיב. "מגיל שלוש אהבתי לעשות הצגות למשפחה, אבל לא הייתי בטוח שמקומי בתיאטרון, והאמת היא שעד היום אני לא בטוח בכך. אולי אצליח לקבל החלטה כשאגדל".

במשך שלוש שנות הלימודים הוא שטף חדרי מדרגות ודירות ("גם של מורים"), וכשנקלט בתיאטרון הקאמרי ("החולה המדומה") עבר לשטוף משרדים בלילות ("אחלה פרנסה"). אבל ב־25 השנים האחרונות, מאז חתם בתיאטרון החאן הירושלמי ("שהוא בית ומשפחה"), לא נגע במגב ובסחבה. "הספיק לי. טפו־טפו, אני עובד במקצוע שלי ללא הפסקה. אני מריץ כבר שמונה שנים הצגת יחיד, 'הזהו אדם', עיבוד לספר של פרימו לוי, משחק ב'פונדק הרוחות', ב'נפוליאון חי או מת', ב'חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מדומה', ועכשיו אני בחזרות ל'אנטיגונה'. מחוץ למסגרת התיאטרון אני שותף בערב אימפרוביזציות עם יואב ברלב, ערן בן־זאב ולירית בלבן, ואנחנו מאלתרים בכיף בפני קהלים שונים, ממסיבות פרטיות ועד ועדי עובדים".

לעולם הדיבוב הוא התוודע ב־1992, עם הקמת ערוץ 2. "טלעד עשו דיבוב לסדרה 'כנפי הרעם' שבילדותי ציפיתי בה באנגלית. ניסיתי וגיליתי שזו עבודה נוחה. אין לה יום ואין לה לילה, בזמנך הפנוי אתה נכנס לאולפן ומקליט ולפעמים אפילו נהנה. חוויתי תקופה של סדרות יפניות נורא אלימות וגם נורא דביליות שלא מאפשרות גוונים קוליים חוץ מצרחות. לעומתן, נהניתי לדבב את התפקיד הראשי בשני הסרטים של 'ראלף ההורס', שבהם יכולתי להביע עומק ורגשות. האתגר הוא להתאים את העברית לצורת השפתיים של הדמויות. חבל שאין סרטי אנימציה מתוצרת כחול־לבן".

לגרונו של סמי הכבאי (זה שבכל פרק שואג במכשיר הקשר "אנחנו בדרך!") רון נכנס לראשונה לפני כעשרים שנה, "כשהגיע ארצה הגל הראשון. במשך שנתיים הקלטנו כמה עונות ומשום מה זה לא תפס. הסדרה ירדה מהמסך, חזרה לערוץ הופ לפני כשבע שנים ומהפרק הראשון תפסה בטירוף, למרות שלא השתנה בה דבר. סמי היה ונשאר כבאי טוב לב ואמיץ שתמיד נכון לכל משימה, פותר כל בעיה ובסוף כל פרק מסביר לאנשי פונטי פנדי, וגם לצופים שבבית, עד כמה חשוב להתרחק מסכנה. המסר החינוכי תמיד מגיע עם חיוך וקריצה. גם הסרט 'סמי בחלל' הצליח מאוד, והמוני ילדים מתחפשים לסמי הכבאי בפורים, אבל אין לי קשר לצעצועים שנלווים למותג".

התגובות, לדבריו, היסטריות. "בתור בקופת חולים ילדים שומעים את הקול שלי ומיד קופצים, 'הנה סמי', אבל אחר כך הם מסתכלים עליי ומעירים באכזבה 'אתה לא סמי, אתה בכלל לא דומה לו'. גם מבוגרים לא יודעים לאן לחבר אותי עד שאני שואל אותם 'יש לכם ילדים?' ומסביר להם שכנראה הם שמעו את הקול שלי בוקע מהטלוויזיה בזמן שהדיחו כלים במטבח".

דיבוב הוא פרנסה טובה?

"פעם, כשהיו מעט ערוצים, הייתה הרבה עבודה. בעשור האחרון, מאז ריבוי הערוצים, כולם ממחזרים בלופים את הסדרות וכמות הדקות החדשות ירדה מאוד. רבים ברחו מהמקצוע הזה בגלל התשלום הנמוך. מחוץ לגבולות ישראל משלמים הרבה יותר, ויש מאבק בנושא. שח"ם מייצג את המדובבים מול האולפנים ומול הזכיינים".

רון, תושב גני הדר, נשוי לבת־חן תדמור ("היא התחילה בתיאטרון ובעיצוב תלבושות ועשתה הסבה לעיצוב פנים") והם הורים לשלושה בנים: יובל (37), אייל (24) ואיתמר (18). "לא נעים לי לגלות, אבל הילדים שלי לא גדלו על סמי. שני הגדולים היו כבר גדולים מדי כשהסדרה עלתה, והאחרון לא מרבה לשבת מול המסך. גם אני מתנזר מטלוויזיה מפני שאני מעדיף לקרוא ומכור לספורט. אבל שלושתם ראו אותי בסדרות 'פיג'מות' (בדמות צמחוני), 'קופיקו' (בדמות פיטרוזיליה) ובתפקידי אורח ב'הפוך', 'סרוגים', 'השוטר הטוב', ועוד".

עם יד על הלב, זה לא מתסכל לתרום את הקול לדמות כה פופולרית ולהישאר מאחורי הקלעים?

"לא אותי. רק בתחילת דרכי רציתי שיכירו ויזהו אותי, וזה עבר לי מהר. גם בסוף הצגה אני אוהב לחזור לבגדיי הרגילים ולהיטמע בקהל שיוצא מהאולם, אבל אני מבין שהדיבוב באמת לא מתאים לכל שחקן. לא כל אחד נהנה לשבת מול המיקרופון ולבכות כמו תינוק או לצרוח כמו משוגע. זה דורש ריכוז גדול ואוזן טובה וגם סבלנות. המון".

איזו דמות אתה חולם לדבב?

"אולי את עצמי, זה יכול להיות נחמד. אין לי חלומות. גם בתיאטרון לא חלמתי על תפקיד מסוים. אני משתדל ליהנות מכל תפקיד, גדול או קטן, ולמצוא בו עניין".

המחזמר "ההרפתקה הגדולה של סמי הכבאי בקרקס", שזכה לתגובות נלהבות באירופה, יגיע ארצה (מעיין צלנר הפקות) ל־26 הופעות שיתקיימו במהלך חול המועד סוכות בחמישה מוקדים: היכל שלמה בתל־אביב, מרכז הקונגרסים בחיפה, היכל התרבות פתח־תקווה, בנייני האומה בירושלים והמשכן לאמנויות הבמה בבאר־שבע.