"אולי אבא רואה אותי מהשמיים"

רוי פרישר גוטמן השכים הבוקר קום, מלא התרגשות לקראת היום הראשון בבית־הספר.

בנם המשותף של אמיר פרישר גוטמן ז"ל ושל ינאי פרישר גוטמן הוא אחד הילדים המפורסמים במדינה, אך החוויה של ילקוט חדש, מקום חדש שאליו הולכים, מורים – אינה מובנת מאליה עבור אף ילד.

משפחת פרישר גוטמן בימים מאושרים יותר

"השיח הוא לגמרי שיח של התרגשות וסקרנות", אומר ינאי, המלווה אותו הבוקר לכיתה א', "רוי הוא ילד שמגיב טוב לשינויים. גם כשהוא עבר מגן לגן, הוא תמיד התרגש ושמח שהוא גדל, וככה הוא גם עכשיו. אין ספק שאבא מתרגש יותר ממנו. כמובן שיש לי גם חששות, אבל אני משתדל לא להשליך אותם עליו. הוא התינוק שלי ואני רוצה לגונן עליו".

ורוי? הוא מביע התלהבות מלימודי הקריאה שבפתח, ומהאפשרות שבקרוב הוא יוכל לקרוא לאבא ינאי סיפור בערב "בדיוק כמו שאתה קורא לי לפני השינה", הוא אומר במתיקות.

שנתיים חלפו מאז נפטר אמיר בנסיבות טרגיות ביותר. אולם מסתבר שאת הרגע הזה, העלייה לכיתה א' של רוי, הוא הספיק לתכנן עוד בחייו. "לאמיר היה תכנון מפורט באיזה סוג בית־ספר הוא רוצה שרוי ילמד. הוא אפילו הלך לראות את בית־הספר. הוא ממש ידע מה הוא רוצה בשביל הילד שלנו", מספר ינאי.

כשהוא מספר לרוי שאבא ממש רצה שהוא ילמד בבית־הספר שאותו הוא מתחיל היום, רוי עונה: "הבטחנו לאבא וקיימנו את מה שהוא רצה. רק חבל שהוא לא איתנו לראות אותי הולך לשם. אולי הוא רואה את זה מהשמיים והוא שמח".

ינאי רגיל אומנם ליכולת ההתבטאות הגבוהה של בנו, אך משפטים כאלה מרגשים אותו כל פעם מחדש. "רוי כל הזמן מזכיר את אמיר, מביע געגועים, מרגיש אותי. בימים חלשים שלי הוא מחזק אותי, וגם הפוך, אני מחזק אותו", הוא מספר.

במהלך החופש הכגדול, לפני כחודש, עלה רוי לראשונה לקבר אביו בטקס לציון שנתיים למותו. "כשנסענו לשם רוי אמר לי: 'אבא אמיר היה אחד מהדמויות הכי חשובות במשפחה שלנו. כמה עצוב שהוא נפטר לנו. ממש עצוב לי שיורדות לי דמעות' – ואז הוא בכה", מספר ינאי.

המפגש עם כיתה א' מסעיר בין היתר כי רוי הוא דמות מוכרת בפני עצמו ומזמן לא רק "הבן של". הוא פרזנטור של המותג "נויז", כיכב לצד הוריו ב"מחוברים", הצטלם לשני סרטים וילדים אחרים עוצרים אותו לא פעם ברחוב לצילומי סלפי.

"זאת המציאות שאליה הוא נולד", מסביר ינאי. "הוא לא יודע אחרת והוא לא פחות מזוהה מאיתנו. המצלמות לא זרות לו מאז שהוא היה בן כמה חודשים וגם בכיתה החדשה בטח יזהו אותו, אבל לו זה טבעי לגמרי אז אני מניח שגם הסביבה תיקח את זה באותה צורה די מהר".

רגע לפני שינאי נושק ללחיו ושולח אותו לכיתה, יש לו כמה איחולים עבור רוי. "אני מאחל לו שישתלב ושיתקבל באהבה כי הוא ילד של אהבה טהורה", הוא אומר, ומוסיף: "ואני מאחל לכולנו להיות יותר סבלניים לשונה ולאחר. אני מאחל לרוי לגדול במדינה שבה להיות בן של הורים חד־מיניים זה לגיטימי ונורמטיבי. שימשיך להיות ילד מיוחד, שמפיץ אור גדול".