הדרת נשים
"נבחרת הנשים של ישראל פתחה את קמפיין מוקדמות יורו 2021 כשהיא מארחת נבחרת חזקה במיוחד בדמותה של איטליה, זאת במסגרת בית 2. שיא צופים במשחק רשמי בינלאומי של נבחרת הנשים נשבר היום, כאשר מעל 1,430 צופים נכחו באצטדיון רמת־גן".
זו הידיעה ההיסטורית שפורסמה לפני שלושה ימים באתר ההתאחדות לכדורגל, וסביר להניח שרובכם בכלל לא שמעתם עליה. התוצאה הייתה יותר ממכובדת - הפסד 3:2 לנבחרת שהגיעה רק לפני חודשיים לרבע גמר המונדיאל, אבל בהתאחדות מתעקשים לעשות מנבחרת הנשים שלנו צחוק. קודם כל בהחלטה לארח את המשחק באמפיתיאטרון, עם יציעי הבטון המוזנחים, מרחב שבו למעלה מ־1,430 צופים הם תפאורה מביכה במיוחד. אם רוצים לעשות היסטוריה, זה לא אומר שהמתקן צריך להיות פרה־היסטורי. ואגב, אם כבר ספרתם 1,430 אנשים, למה לא למנות את המספר המדויק (שהיה כנראה פחות מ־1,440)?
אז שיא צופים (שנכנסו כמו שצריך בחינם) זה יפה, אבל ההתייחסות, או יותר נכון חוסר ההתייחסות של ההתאחדות, הם שיא הבושה. במקום לחגוג עם פרומואים על היריבה האטרקטיבית, לקיים את המשחק בנתניה, למשל, ולגייס אוהדים צעירים בעיצומו של החופש, תקעו את האירוע בחניון של הקניון. ככה זה כנראה במדינה שבה מפרידים בין גברים לנשים בהופעות של זמרים.
הקפטנית של איטליה היא שרה גאמה, כוכבת גדולה מיובנטוס, שבובות שלה נמכרות לצד בובות של רונאלדו. אצלנו, מי בכלל מכיר את השחקניות? שבועיים לפני המשחק ערכה הנבחרת מפגש ראווה במושבה נגד צ'לסי, וכדי לעודד את הקהל להגיע אירגנו לפני שריקת הפתיחה הופעה של סטטיק ובן־אל, ולשם באמת הביאו מספר שיא של 8,500 צופים, ביניהם משפחות שלמות. במוקדמות היורו, ייאמר לשבחם של ראשי ההתאחדות, לא שלחו את האוהדות לעזרת נשים ביציע העליון.
ניסו לא עלה כיתה
"התוצאה בניגוד גמור למה שקרה במגרש", סיכם מאמן הפועל ת"א, שמתחיל להבין את ההבדל בין אנדרדוג לאוברייטד. שנת הלימודים מתחילה היום, ודווקא ילד הפלא שהדהים את כולם בשנה שעברה לא מסתדר עם החברים החדשים, וגם מתבכיין בלי הפסקה.
בלבול שוב בהכנות
"בפס האחרון או במסירה האחרונה היינו מאוד חלשים", סיכם מרקו בלבול את הדרבי המתיש והמשעמם. האמת היא שגם המסירה שלפני המסירה האחרונה, וגם זאת שלפניה, היו מאוד חלשות. מה שאומר שהצד הכי חלש במכבי חיפה אמש היה המאמן.
חוץ מזה, הוא גם אמר שהגיעו שחקנים חדשים, ושייקח להם זמן להתחבר. ברור, ואיזה מזל שהפגרה הגיעה להם בזמן.
שום סיבה להתרגשות מלאלה
"רגע מרגש למהראן לאלה", התפעם רמי וייץ כשחלוץ הפועל חיפה נכנס אתמול לדרבי, כמחליף במחצית השנייה. "רגע ממש מרגש", רטט קולם של עמיחי שפיגלר ובוני גינצבורג לפני כחודש, כשלאלה נכנס מול מכבי נתניה בגביע הטוטו. "כמה מרגש זה? במועדון מספרים עליך שאתה מקצוען", אמרה לו בסיום המשחק שדרית הקווים הנרגשת. "כל הכבוד ללאלה שראה מטרה והשיג אותה", סיכם מנחה הפאנל שרון דוידוביץ'. ובכן, אין שום סיבה להתרגשות, ומזל שלא העלו לשידור את שיר צדק, כדי שיברך את לאלה באופן אישי.
הרבה דברים יפים עשה בכדורגל שלנו החלוץ המצוין, אבל במקרה זה לא מדובר בקאמבק נוגע ללב אחרי פציעה קשה חלילה, או בשחקן שחזר לעונת פרישה בקבוצת נעוריו אחרי קריירה מרשימה בחו"ל. לאלה חזר לפעילות אחרי שנתיים של השעיה בגלל שימוש בחומרים אסורים. אם לשדרים ולפרשנים הסנטימנטליים לא נעים להזכיר את הפרשה המכוערת והמצערת הזו, לפחות שישתקו.