מאבק נאמנות

במקרים מסוימים, ספורטאי מוצא עצמו במצב בו הוא נאלץ לזנוח ערך עליו גדל, לוותר במודע על הרצון לנצח ובמקום זאת לעשות הכל כדי להפסיד, בגלל שהתבקש לעשות זאת על ידי המערכת אליה הוא שייך. בין השיקולים הרלוונטיים יכול להיות חישוב מיקום לצורך מפגש עם יריב נוח יותר בהמשך. במקרה כזה השיקול העומד מאחורי הבחירה להפסיד עשוי להקל במובן הפסיכולוגי על הספורטאי. מנגנון הרציונליזציה עומד לרשותו כדי להקל על תחושת האכזבה.

עם זאת, בימים אלו אנו עדים להחלטה של ג'ודוקא איראני לערוק למערב על רקע הדרישה ממנו להפסיד כדי להימנע ממפגש עם ג'ודוקא ישראלי, מתוך ידיעה ברורה שהדבר ימנע ממנו את הסיכוי להגיע הכי גבוה שניתן. המאבק בין הנאמנות למדינה לנאמנות לעצמך כספורטאי הביאה הפעם לבחירה להפגין תסכול וכעס בעריקה.

ניתן להניח שברוב המקרים הללו הספורטאי יחווה רגשות דומים, ואם הוא יידרש בכל זאת לעלות לתחרות ולהפסיד, ייתכן שינסה להיעזר בתלונות על בעיה פיזית או יפגין בקרב התנהגות המראה באופן בולט שהוא עומד להפסיד בגלל שאולץ לעשות זאת. במצב כזה הדימוי העצמי של הספורטאי נפגע פחות. כמה טוב לחשוב: לא הפסדתי כי היריב טוב ממני, אלא בגלל שלא הבאתי לביטוי את היכולת האמיתית שלי.

חשוב לציין שייתכן מצב אירוני, בו הספורטאי אותו מאלצים להפסיד מאופיין ברמת חרדה גבוהה ופחד מכישלון לפני התחרות. במקרה כזה, אילוץ להפסיד יכול ליצור תחושה של הקלה בספורטאי באופן פרדוקסלי.

נאחל לכל המתמודדים בספורט ובתחומים אחרים להגיע לכמה שיותר מצבים שיחייבו אותנו להיצמד למטרה – שהיא לעשות את המיטב והמרב בדרך להשגת מטרותינו.