לנסראללה הייתה הזדמנות אחת — והוא נחל כישלון צורב. הייתה לו לגיטימציה מקיר לקיר בלבנון לירי של מחסנית אחת, אלא שזו לא גרמה לישראל את אותו כאב שנועד להרתיע אותה מפני המשך התקיפות שיוחסו לה בלבנון.
בעת הזו אין לו לגיטימציה לירי של מחסנית שנייה, לא בתוך לבנון ולא מחוצה לה. להפך: מחסנית שנייה תציג אותו כמי שמפקיר את ביטחונה של לבנון ותיתן לישראל לגיטימציה להרחיב את האש. בישראל מבינים את הדילמה אליה נקלע נסראללה: הוא לא קיבל את ליטרת הבשר שביקש לגבות, לכן צה"ל לא הוריד את הכוננות. עכשיו יעקבו בישראל אחר מהלכיו. אם יצליח לשכנע את הציבור הלבנוני כי רשם "הישג מבצעי" בפגיעה במוצב צה"ל, סביר להניח שהוא ירד מן העץ. אם האירוע יהפוך נשק פוליטי כנגדו בתוך לבנון — הוא עלול להידחק לפינה ולעשות את המשגה שיצית את גבול לבנון.
כאן להנהגה הישראלית יש תפקיד: ככל שראשי המדינה יגחיכו פחות את כישלונו של נסראללה, יש סיכוי יותר טוב שהוא יבלע את הצפרדע שפיקוד הצפון בישל לו. וזו הייתה, כנראה, חתיכת צפרדע: גם תצפיתן עיוור יכול היה להבחין שתנועות הצבא על הגבול הן לא כתמול שלשום. זה נכון גם לגבי אותו מוצב אליו נורו הטילים והאמבולנס שחנה לידו. שניהם נפגעו מטילי נ"ט "קורנט" קטלניים, אך איש לא נפגע. "פינוי הפצועים" שהוטסו לרמב"ם נראה כמו עוד תרגיל תודעתי, שבא לתת לצד השני תחושה של הישג.
אז אחת מן השתיים: או שחיזבאללה בחר במכוון את המטרות הללו בידיעה שלא יהיו לצה"ל נפגעים — וצה"ל שיתף פעולה, או שהוא פשוט לא ידע שהוא נופל לתוך מלכודת. בשני המקרים, הערכות פיקוד הצפון היו נכונות: אם צה"ל לא היה פועל כפי שפעל, סביר להניח שהיינו היום עם מספר לא מבוטל של נפגעים וגבול בוער. שכן חיזבאללה לא רצה לפספס — הוא פשוט כנראה נפל בפח.
תקיפת המערבל לדיוק הטילים בביירות בשבוע שעבר הייתה הכרחית. מי שקיבל את ההחלטה לתקוף הניח שאם הפעולה החשאית תיחשף, חיזבאללה יהיה חייב להגיב למען ההרתעה. שכן אם לא תהיה תגובה — האצבע של ישראל לפעול בלבנון תהיה קלה יותר על ההדק. ואכן, נסראללה הזדרז לטפס על עץ גבוה, שם את כל יוקרתו על המחויבות לנקום בישראל — וכשל. וישראל, שהתחייבה לתגובה חריפה אם יישרט חייל אחד — לא הייתה צריכה לעמוד במבחן ההתחייבות שלה. אותם מאה פגזים שנורו לעבר לבנון היו בעיקר פגזי עשן: את תקיפת החוליה ביצע מסוק. אך עוד מוקדם לנשום לרווחה. כישלון חיזבאללה הוא כל כך צורב, שהוא עלול לעשות את הטעות הבאה.
