כינוי המרשים "אומת הסטארט־אפ" זכתה ישראל בעקבות הצלחתם הגדולה של סטארטאפים ישראליים רבים שתרמו לעולם במגוון תחומים: תקשורת, אינטרנט, ביוטכנולוגיה, מערכות רפואיות, ועוד. לא מדובר רק בסיפורי הצלחה ישראליים שכבשו את העולם. כתוצאה מהחדשנות והמעוף בישראל פועלים כיום בארץ למעלה מ־300 תאגידים רב־לאומיים, שבחרו להקים כאן מרכזי מחקר ופיתוח.

בשורות החדשנות והיזמות שהביא עימו ענף ההיי־טק נותנים עכשיו דחיפה קדימה למפעלי התעשייה המסורתיים, שמטמיעים יותר ויותר אלמנטים חדשניים וטכנולוגיים בהליכי הייצור והתפעול שלהם, מה שמאפשר להם להתמודד בהצלחה מרובה יותר גם בשווקים העולמיים.

"בעבודה משותפת של התאחדות התעשיינים והממשלה נולדה לפני שלוש שנים תוכנית 'נטו תעשייה', שבמסגרתה פותחו פתרונות ייעודיים למנהלי מפעלים שרוצים להתקדם טכנולוגית", מספר רובי גינל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים. "הם יכולים לקבל ייעוץ וליווי ממשרדי ייעוץ ומחברות טכנולוגיות על מנת לחבר את המפעלים שלהם לעולמות הרובוטיקה, המחשוב, הענן, ועוד. עשרות מפעלים כבר הטמיעו טכנולוגיות חדשניות, הפכו לתחרותיות יותר ברמה הבינלאומית, הגדילו את הפריון, החלו לייצר מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה יותר, וכפועל יוצא מכל אלה חלה העלאה בשכרם של העובדים".

אחת הדוגמאות הבולטות לשיתופי הפעולה שעליהם מדבר גינל הוא פרויקט "גוגל טק פקטורי", במסגרתו מקבלים מפעלים תמיכה והדרכה מגוגל כיצד להטמיע תהליכים חדשניים בעבודה, מרמת הייצור בואכה רמת השיווק. מי שמובילים את יישום הפרויקט בפועל הם מדריכי בית הספר להיי־טק "אלביישן".

"גוגל טק פקטורי מבוסס על מחקר שגוגל ביצעה יחד עם חברת הייעוץ דלויט בקרב 150 חברות תעשייה ישראליות, וזאת על מנת לבחון מהם האלמנטים שעליהם צריך לשים דגש כדי להגדיל פריון וכושר תחרותי", מסביר גל קול, מייסד ומנהל "אלביישן". "המסקנה הגורפת של המחקר הייתה שביצוע של ניתוח נתונים בחברה ושילובו בתהליכי קבלת ההחלטות יאפשרו להביא לשיפור בביצועים העסקיים. גוגל יצרה לשם כך קשר עם התאחדות התעשיינים כי הם מכירים את המפעלים, ומשרד האוצר שותף גם הוא לפרויקט ונותן מענק לחברות המשתתפות בתוכנית".

איך התוכנית עובדת בפועל?

התוכנית מחולקת לשני שלבים. בשלב הראשון אנו מכשירים שלושה עובדים אשר נבחרו על ידי החברה. כל אחד מהם מגיע אלינו להכשרה בת שלושה חודשים בתחום אחר. אחד התחומים הוא ניתוח נתונים, ובתחום זה העובדים לומדים להיות דאטה אנליסטים לכל דבר. הקורס השני עוסק בשיווק דיגיטלי והשלישי בהון אנושי, ובין השאר לומדים בו כיצד מזהים עובדי מפתח בחברה, כיצד משמרים עובדים, כיצד מטפחים כוח אדם להפעלת מיכון חדש ומתקדם, ועוד. בתום שלושת חודשי ההכשרה העובדים חוזרים לעבודתם הרגילה ואנו מצמידים לכל חברה מנטור אישי, כאשר לרוב מדובר על מנכ"לים של חברות ייעוץ שונות. המנטור מלווה את היישום ואת הטעמת החומר הנלמד בקורסים על פי הצרכים הספציפיים שהחברות מעלות בפנינו. בתום החצי שנה הזו הפרויקט מסתיים והחברות מקבלות תעודה על השתתפותן בהכשרה".

כמה חברות עברו עד היום את ההכשרות האלה?

"2019 היא השנה הראשונה של הפרויקט, ועד כה ביצענו פיילוט עם 11 מפעלים. עד סוף השנה הנוכחית היעד שלנו הוא להגיע להיקף של 50 מפעלים מכל רחבי הארץ. בימים אלה אנו מתחילים לבנות את היעדים לשנת 2020".

מהן התגובות מצד המפעלים?

"התגובות ממש טובות. 60% מהמפעלים דיווחו על שינוי חיובי בפריון. בסופו של דבר אנחנו מנסים להעביר אותם שינוי תפיסתי לפיו ניתוח נתונים הוא הבסיס לקבלת החלטות וליצירת שינויים בארגון".

דוגמא טובה לחברת תעשייה מסורתית שעשתה מהפך בהתנהלותה והפכה תהליכים שלמים במפעל לרובוטיים וממוחשבים היא תרמוקיר, המייצרת מוצרים לתעשיית הבנייה. את המהפך היא עשתה בעצמה, עוד לפני שפרויקט גוגל טק פקטורי ויוזמות דומות הגיעו לעולם. "תרמוקיר היא חברה ותיקה שהוקמה בשנות השמונים ופיתחה מוצר חדשני בתעשייה – טיח תרמי מבודד החוסך באנרגיה. הפתרון הזה, ופתרונות חדשניים אחרים שבאו בהמשך, כמו תערובות מוכנות לבנייה שייעלו וקיצרו משמעותית את משך הבנייה, הפכו את החברה למובילה בתחומה", מספר אלי כהן, מנכ"ל החברה.

איך מייצרים חדשנות בענף שמרני כמו בנייה?

"ענף הבנייה אכן מאופיין בשמרנות רבה. עד היום בניינים שנבנים בפריז ובמנהטן נבנים באותן שיטות של לפני מאה שנה, עם שינויים מינוריים בלבד. השינויים העיקריים שנעשו בענף נוגעים לפיתוח מוצרים פשוטים ליישום ופיתוח טכנולוגיות המקטינות את עלות העבודה ומביאות לתוצאה איכותית יותר. לתחומים אלו תרמוקיר השכילה להיכנס תוך הטמעת חדשנות ויצירת ערך מוסף למוצריה".

כיצד מתבטא ההיבט הטכנולוגי בתרמוקיר?

"בנינו ברצפת הייצור קו ממוכן לגמרי, עם רובוטיקה מתקדמת ותהליכי מכשור ובקרה מהמתקדמים בעולם. בנוסף, כל נושא בקרת האיכות השייכת לעולם ה־IOT מקבל אצלנו דגש רב. הבקרה נעשית כמעט כמו בתעשיית התרופות, עם רגישות רבה לאיכות החומרים ולתהליכי הייצור. בנוסף, הטמענו מערכות מיכון ומחשוב מאוד מפותחות בכל הקשור לתהליכי השינוע והלוגיסטיקה בחברה".

מאיפה הגיעה ההבנה שיש לבצע את כל השינויים המתקדמים האלה?

"מכך שהפנמנו את העובדה שאם אנחנו רוצים להוביל את השוק המקומי ולהתחרות גם בשוק העולמי אנחנו חייבים לבצע הליכי שיפור והתייעלות מתמידים, הן בנוגע לתפעול והן בנוגע לייצור. מה שבטוח הוא שלמרות שהענף שלנו נחשב לשמרני, העבודה במפעל נעשית אחרת לגמרי ממה שהיה פה לפני 30 שנה. עבודה כמו הזנת שקים, שנעשתה בעבר על ידי פועלים, נעשית היום בצורה רובוטית מלאה, כאשר מיד עם תום השלב הזה השקים יוצאים היישר ללקוחות. זו דוגמה לחדשנות שמעניקה לנו יתרון בשוק".

פרויקט "מייצרים עתיד לישראל" מתקיים בשיתוף התאחדות התעשיינים