* / נטלי מנחם

אֵין לִי בִּטָּחוֹן

וְאֵין לִי סָפֵק –

אֲדָמוֹת תִּרְעַדְנָה

סוּפוֹת תִּתְרָחֵשְׁנָה

לֶּהָבוֹת תִּתְלַקַּחְנָה

וְעוֹלָמוֹת יִתְהַפְּכוּ,

מַה שֶׁקָם יִפּוֹל

וְכָל אֲשֶׁר צָמַח יִנְבּוֹל,

חָדָשׁ יַחֲלִיף יָשָׁן

וְהָהִסְטוֹרְיָה עוֹד תַּחְזֹר.

אַךְ אַהֲבָתְךָ,

זוֹ שֶׁנָפְחָה בִּי נְשָׁמָה,

זוֹ שֶׁבָּרְאָה לִי עוֹלָם,

תְּהֵה רֶקַע יַצִּיב,

בַּר קַיְּמָא,

לְחַיַּי.

לְכָל חַיַּי.