הקשיבו־הקשיבו
מתי לדאוג מקשיים בלמידה של הילדים? הנחיות להורים עם פתיחת שנת הלימודים
אם הילד חש תסכול רב המלווה בזעם.
אם הילד מציג התנגדות והימנעות מפעולות הקשורות בבית הספר.
אם הוא מתקשה לקראת סוף השנה לזכור את שמות האותיות, אופן כתיבתן וסימני ניקוד בסיסיים.
אם הקשיים מתפרשים בדרך כלל על פני כמה מקצועות לימוד.
במקרים אלה, אומרת לוצאטו, כדאי לחשוב על תמיכה נוספת בלמידה (למשל, הוראה מתקנת). יש לבדוק מהי הרמה התפקודית של הילד בכיתה, ואם הילד מגיב להתערבות או עמיד לה. במקרים רבים, נראה שהילדים מצמצמים במהירות את הפער שנוצר, דבר שמוריד בהתאמה גם את תחושות המתח והתסכול.
במקרה שבו הילד מציג עמידות להתערבות, יש לנסות ולהבין מה הגורמים לכך. אולי לילד קשה בהעתקה מהלוח ובקריאה בשל בעיות במיקוד ראייה; אולי הוא מתקשה לשמור על קשר עין־יד ויזדקק לסיוע של מרפאה בעיסוק; אולי קיימים קשיים שפתיים עמוקים יותר וכדאי להיעזר בקלינאית תקשורת; ואולי קיימים קשיים משמעותיים בלמידה והילד יזדקק לסיוע נוסף בבית הספר. "בכל מקרה, אין צורך להיות מודאגים ולרוץ לעשרות אבחונים", אומרת לוצאטו, "אלא להיות ערניים וקשובים, לשתף את היועצת, לעבוד בשיתוף פעולה מלא ובשקיפות מלאה עם בית הספר, ולהשקיע במתן אסטרטגיות למידה".
אבחון קשב מתבצע על ידי נוירולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים, ומטרתו לקבוע אם קיימת הפרעה נוירולוגית הגורמת להנמכה בתפקודי קשב וריכוז.
אבחון לקויות למידה (דידקטי) מתמקד בפן הלימודי, בתפקודי קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, הבעה ולעיתים חשבון, ובמנגנונים הקוגניטיביים העומדים בבסיס הלקות.
אבחון פסיכו־דידקטי מתבצע על ידי פסיכולוג/ית ומאבחנת לקויות למידה. מתייחס להיבטים רגשיים, קוגניטיביים ודידקטיים.
במקרה של קשיים רגשיים מהותיים בשילוב קשיי למידה, מומלץ להגיע לאבחון פסיכולוגי או פסיכו־דידקטי.
