נגמרו לה האופציות

הכל התחיל בטיסה שגרתית לחופשה בניו־יורק. לי אלבז הייתה אז אשת עסקים צעירה, מצליחה, מכורה לעבודה. שלושה ימים לפני העלייה למטוס היא סימסה לבוס שלה, יוסי הרצוג, מייסד ובעלי חברת יוקום תקשורת. "יוסי, אני טסה לניו־יורק, יש משהו שאני צריכה לחשוש ממנו?" כתבה, וקיבלה את התשובה: "בדיוק חזרתי מעשרה ימים בארצות־הברית, סעי!"

ב־14 בספטמבר 2017, בשדה התעופה קנדי, הרשויות סגרו עם אלבז (38) חשבון. היא נעצרה על ידי ה־FBI, נחקרה, שוחררה בערבות של 1.8 מיליון דולר והעבירה את השנתיים הבאות במעצר בית אצל דודתה בסן־פרנסיסקו. החשד: הונאת ענק של אלפי משקיעים מרחבי העולם, בהיקף של יותר מ־145 מיליון דולר.

חבר המושבעים התכנס בתחילת יולי ולאחר שלושה שבועות מצא אותה אשמה בשלושה סעיפים של קשירת קשר לביצוע הונאה מרחוק. הערעור עוד לפנינו, אבל אלבז עשויה לרצות 20 שנות מאסר בגין כל אחד משלושת הסעיפים. פסק דינה יינתן ב־9 בדצמבר.

איך כל זה קרה, והאם ייתכן שאלבז היא רק קצה קרחון של מיליארדים?

לי אלבז מגיעה לבית המשפט ביולי האחרון עם עורך דינה, בארי פולאק | צילום: אי.פי

"לשקר על הכל"

אלבז, שחלק מלקוחותיה הכירו דווקא בשם לנה גרין, היא רק אחת מתוך מאות אנשים בישראל שפעלו בתעשייה הידועה לשמצה של סחר באופציות בינאריות. במארס 2016 נאסר המסחר בהן בישראל, ולאחר כשנה וחצי נאסר גם שיווק אופציות בינאריות לאזרחי מדינות אחרות. ולפני שנמשיך ולטובת כל אלו שלא ממש מבינים מהן בכלל אופציות בינאריות, הנה הסבר קצר: מדובר בעצם בהימור על מגמת שינוי של מניה, מט"ח או סחורה בתוך פרק זמן קצוב. ובמילים פשוטות יותר, משקיע יכול להמר שבדקות הקרובות, בין 11 בבוקר לשתיים בצהריים למשל, שער הדולר יעלה (או יירד). אם הוא צדק, הוא מרוויח. אם טעה, הוא מפסיד, בדומה להימור על שולחן הרולטה. אלא שהמרוויחים היחידים היו חברות המסחר עצמן — ולא המשקיעים.

הרבה חבר'ה צעירים התפתו לעבוד בתחום. את המצפון, כפי שסיפר לי אחד מהם שסירב להזדהות בשמו האמיתי, הוא התבקש להשאיר בדלת. "אני לא גאה במה שעשיתי, אבל לפחות היה לי מספיק שכל לצאת בזמן לפני שמכרתי סופית את נשמתי לשטן", הוא אומר. "אחד הדברים שנאמרו לי בתחילת העבודה, אולי בשביל להרגיע לי את המצפון, הוא שאם הלקוח הזה לא יפסיד אצלי את הכסף, הוא יפסיד אצל המתחרים".

מה עוד אמרו לך?

צ'ופרים, בונוסים ומשכורות שמנות. אלבז מעניקה לאחד העובדים מכונית | מתוך עמוד הפייסבוק של החברה

"לעולם, אבל לעולם, לא לאפשר ללקוח להוציא את הכסף. למדתי לשקר על הכל, על הניסיון שלי בתחום, על הרווחים שהלקוחות שלי עושים, שיקרתי לגבי השם שלי, אימצתי שם אנגלו־סקסי ובגלל שיש לי מבטא ישראלי טענתי שאני נמצא באנגליה ללימודים. כשלקוח היה רוצה להוציא את הכסף, הייתי צריך לספר לו סיפורים שאי־אפשר ואם צריך, הייתי נותן לו כביכול 'בונוסים'. אם בכל זאת הלקוח התעקש להוציא את הכסף, אמרתי לו שבגלל שקיבל בונוס, הוא חייב להשאיר את הכסף בחשבון. אמרתי ללקוחות שאני עושה כסף אם הם עושים כסף אבל למעשה, היינו עושים כסף רק אם הם היו מפסידים".

העבודה בשדה המפוקפק הזה נשאה בצידה בונוסים וצ'ופרים, ממשכורות שמנות ועד חופשות בחו"ל. ידיעת שפה נוספת על בוריה היוותה בונוס משום שהלקוחות היו זרים. עכשיו, לאחר שה־FBI עצר חלק מעובדי יוקום בארה"ב, רבים בתעשיית האופציות הבינאריות מבינים שהם עשויים להיות הבאים בתור. עורכי דין ישראלים מזהירים שגם בעוד 20 שנה עלולים ישראלים שעסקו בתחום למצוא את עצמם במעצר אם ייסעו לארה"ב, מאחר שעל העבירות הללו אין התיישנות.

ביחד עם אלבז נעצרו עוד חמישה מעובדי החברה שהגיעו לארה"ב לביקור: ליסה מל (שהשתתפה בעונה הראשונה של היפה והחנון), שירה אוזן, ליאורה וולס, אוסטין סמית' ויאיר הדר. לפחות חלק מהעובדים, שכולם שוחררו לאחר שחתמו על הסדר טיעון עם ממשלת ארה"ב, סיפרו לרשויות האמריקאיות כי אלבז הורתה להם לשקר במטרה לגרום ללקוחות להשקיע כמה שיותר כספים ולעשות כל מה שהם יכולים על מנת למנוע מהם למשוך את כספם. תשעה עובדים נוספים קיבלו כתבי אישום בפברואר, כולל בעלי יוקום יוסי הרצוג.

"אני פאקינג מכונת כסף"

אנשים שהכירו את אלבז קודם מעצרה, בקושי זיהו אותה בתמונות שפורסמו כשהגיעה לבית המשפט במרילנד ב־16 ביולי. נראה שהעלתה משקל רב בשנתיים שחלפו, שאותן העבירה כאמור במעצר בית, עם אישור לצאת לשעת התאווררות אחת ביום.

אלבז קיוותה שמי שייחלץ לעזרתה המשפטית הוא בעל החברה הרצוג, ואף ביקשה שתינתן לו חסינות כך שיוכל להגיע לארה"ב ולהעיד לטובתה בבית המשפט, אך הרשויות האמריקאיות סירבו. בינתיים, המשיכו החוקרים לבנות את התיק נגדה. בינואר 2018 טסו חוקרי ה־FBI לישראל וחקרו את הרצוג, כלכלן תושב זכרון יעקב שהקים את יוקום לפני 17 שנה, במשרדי להב 433.

אלבז ניסתה לטעון בפני חבר המושבעים שהיא בעצמה נפלה קורבן לתרמית ושהיו אלו העובדים עצמם ששיקרו ללקוחות, אבל את חבר המושבעים זה לא כל כך שיכנע, במיוחד לאחר שהם הקשיבו להקלטות טלפוניות שסוכן ה־FBI גרגורי פיין הציג בפני חבר המושבעים ב־24 ביולי. "אני לא רוצה להישמע יהירה, זה לא הקטע שלי, אבל אני פאקינג מכונת כסף", נשמעת אלבז אומרת בשיחה עם ידיד בשם רמי רגעים. "התחלתי לפני שלוש שנים כשלחברה היו שישה עובדים והיא הביאה 300 אלף דולר בחודש. אני הבאתי את החברה ל־140 עובדים רק בישראל, ו־12 מיליון דולר בחודש".

אלבז נשמעת עוד אומרת בהקלטה שהיא עבדה כל כך קשה ביוקום ובחברות הקשורות לה עד שהזניחה את ענייניה הפרטיים. "העליתי 45 קילו. הייתי פעם אישה מהממת. עבדתי מתשע בבוקר ועד ארבע לפנות בוקר, לא לקחתי לעצמי סופי שבוע או חופשות בחגים".

לפחות לגבי זה, העובדים יסכימו איתה. אלבז עבדה ללא הפסקה, היא הלכה הביתה רק כדי לישון כמה שעות ומשם ישר בחזרה למשרד. על הקיר במשרדי החברה בקיסריה, היה תלוי פוסטר מהסרט "הזאב מוול סטריט" בכיכובו של לאונרדו דיקפריו. וולס, אחת העובדות, סיפרה בעדותה כי "הסרט היה נערץ במשרד".

על קיר אחר במשרדים היה תלוי שלט שעליו נכתב: "שתוק וקח את הכסף שלי". העובדים צייתו ולקחו את כספי הלקוחות, טענה התביעה, תוך כדי שהם משקרים ללא הפסקה לגבי הכל, משמותיהם ועד מיקומם. אלבז הפכה כאמור להיות לנה גרין, ליאורה וולס הייתה לינדזי קול, ליסה מל — מוניקה סנדרס, שירה אוזן הייתה לאמילי לסקי ויאיר הדר הפך לסטיבן גולד.

כשנשאלה האם היא חושבת שזה נכון להשתמש בשם פיקטיבי כשמתקשרים עם משקיעים, ענתה אלבז: "ראיתי חוות דעת משפטית שזה מותר והתבקשתי על ידי המתווך לעשות את זה וגם לא להגיד שאנחנו מישראל. מבחינה אנטישמית, אנחנו יהודים ועובדים עם אנשים שלא אוהבים את זה. בנוסף, כמה מהשמות קשים לביטוי", הסבירה מדוע השתמשו העובדים בשמות אנגלו־סקסיים. "למה אוסטין גרין צריך להשתמש בשם בדוי?" שאל אז עורך הדין מארק הנרי ואן דייק.

"השמות השקריים הפכו את זה קל יותר לשקר", הודתה וולס בעדותה. "השארתי את המצפון בבית והלכתי למשרד והפכתי למישהי שונה לחלוטין". היא תיארה איך היא ועובדים אחרים בחברה נתנו לקליינטים "בונוסים" לעיתים קרובות, במטרה לשמור על כספי הלקוח: קליינטים שקיבלו בונוסים לא יכלו להוציא כספים מחשבונם אלא אם כן ביצעו עסקאות מסחר גדולות מאוד.

"למה לא חוקרים?"

"הלקוח שלי, כבן 30, נאלץ לקחת עורך דין באירלנד על מנת לאתר את החברה בישראל, לא היה לו מושג היכן הם פועלים", אומר עורך דין יוסי האזרחי שמשרדו, פרידמן־האזרחי, ייצג קליינט מאירלנד שהתפתה להמשיך ולהפקיד כספים. "הברוקרית שלו הייתה ליאורה וולס, אותה הכיר בשם לינדזי קול", מספר האזרחי.

בכתב התביעה אותו הגיש נגד יוקום תקשורת, וולס ואלבז, כתב עורך הדין: "עיסוקם בפשטות, העברת כספים מכיסם של תושבי חוץ לכיסה של יוקום. הם לעולם לא יחשפו את שמותיהם האמיתיים בפני הלקוחות, גם לא את עצם מיקומם. הם גם לא יחשפו בוודאי כי כל סכום כסף שמפסיד הלקוח, נכנס ישירות לכיסה של יוקום. הם פועלים תחת מעטה סודיות. ללא כל רגולציה... לאחר שהלקוח הפסיד את כל כספו, אין עקבות המובילות אותו חזרה ליוקום, עובדיה ו/או מדינת ישראל בכלל".

האזרחי גולל כיצד פעלה בדיוק החברה וכיצד הביאה את לקוחותיה להפסיד את כל כספי השקעתם: הקליינט האירי שלו פתח חשבון במארס 2016 באתר והשקיע 250 פאונד, הסכום המינימלי הנדרש. כעבור יום, יצר נציג האתר קשר עם אלן והבטיח לו כי למעלה משמונים אחוז מהמשקיעים באתר מרוויחים כסף, והמפסידים הם משקיעים קטנים שאינם מבינים את השיטה. במסגרת ה"התלמדות", הסביר היועץ לאלן כי ככל שישקיע יותר כסף, כך יוכל להרוויח יותר והאתר גם יזרים לחשבונו יותר כספים. חודש לאחר "התלמדותו" הסבירו הנציגים לאלן כי הגיע הזמן להגדיל את השקעתו וניתן לו בונוס בסך 2,200 פאונד. בשלב הזה מונתה לו יועצת השקעות — לינדזי קול, הלא היא ליאורה וולס. "לינדזי", לפי כתב התביעה, הנחתה את אלן באופן יומיומי כיצד ואלו השקעות לבצע וכשהפסיד, הסבירה לו שעליו לבצע את ההשקעות מהר יותר. כשאלן המשיך להפסיד כספים, לינדזי הסבירה לו שלא כדאי לו לצאת, כי ממש עכשיו מתקיים אירוע בשוק והחברה קיבלה טיפ לגבי הסיכויים להרוויח. בכל פעם שלאלן נשבר והוא ביקש להוציא את כספו, הוא קיבל טלפון מיידי ודחוף מלינדזי שהודיעה לו שאוטוטו מתקיים אירוע גדול בשוק והוא יכול להרוויח.

חשבונו של אלן הלך והתרוקן ויועצת ההשקעות שלו הציעה לו בונוס אם יצליח להפקיד כספים נוספים. כסוכריה אף לחשה לו כי ממש בדקות הקרובות יש סיכוי טוב להחזיר את הכסף. "תקשיב, אם תוסיף 10,000 עכשיו, אוכל לתת לך 20,000 בונוס כך שיהיה לך יותר קל, אני רק מנסה לעזור", מצוטטת וולס בכתב התביעה שהגיש האזרחי. אחר כך הוסיפה: "תפקיד כמה שאתה יכול ואני אארגן משהו בשבילך. אנחנו רצים כנגד הזמן, יש לנו אירוע בעוד חמש דקות, למעשה שתי דקות. תצטרך להתקשר לבנק שלך לשחרר את הכרטיס".

אלן הפסיד, לפי כתב התביעה, 170 אלף פאונד. הסיפור נסגר מחוץ לכותלי בית המשפט, ועו"ד האזרחי מסרב למסור מה סכום הפשרה. מקורבים טוענים כי אלן פוצה ב־250 אלף שקל, סכום קטן בהרבה מסכום התביעה, שעמד על 752 אלף שקל.

"זהו רק אחד התיקים שניהלנו", מספר האזרחי בראיון טלפוני. "פנינו לרשות לניירות ערך לגבי הנושא. הם הבינו שזו מכה שגורמת נזק גדול לתדמית של ישראל בעולם. השאלה שאני הייתי רוצה לקבל עליה תשובה היא: איך יכול להיות שהאמריקאים היו צריכים לעשות את העבודה שישראל הייתה אמורה לעשות? מדוע חוקרי ה־FBI היו צריכים להגיע מארה"ב על מנת לערוך את החקירה הזאת? איך זה יכול להיות שיושבים חבר'ה בישראל ומרמים זקנים בצרפת ואף אחד לא עוצר אותם ומעמיד אותם לדין? יש עוד עשרות לי אלבזים ועוד מאות חברות שעשו את אותה תרמית, אז למה לא חוקרים ומעמידים אותם לדין?"

דרמה בחבר המושבעים

על מנת להמחיש איך בדיוק עבדה השיטה, השמיעה התביעה בפרשת אלבז הקלטה בה נשמעת אלבז מדברת עם קליינט נורבגי בשם תומס כריסטיאנסן כשהיא משתמשת בשמה הפיקטיבי, לנה גרין. היא הקליטה את השיחה ושלחה אותה בדואר האלקטרוני לעובדי החברה עם ההערה: "זהו הזמן שלי להראות לכם שלכולם יש כסף. בהצלחה".

במהלך השיחה, אלבז שיכנעה את כריסטיאנסן להמשיך ולסחור ולהשקיע עוד כסף, למרות שהוא בכלל רצה להוציא את כספו. היא התנצלה בתחילה על האנגלית הקלוקלת שלה, טענה שהשפה הראשונה שלה היא רוסית והציגה עצמה כאישה בת 46 ואמא לשלושה ילדים.

"אני רוצה לסגור את החשבון שלי. כבר הרבה זמן שאני רוצה למשוך את הכסף. אני באמת צריך (את הכסף). בכל פעם שאני רוצה למשוך, אני לא יכול", מתלונן כריסטיאנסן שנשמע מתוסכל וכועס.

"באמת? איתנו?" נשמעת אלבז. בהמשך היא מרגיעה את הלקוח שמעכשיו היא תטפל בו אישית למרות שהיא בכלל מטפלת רק בלקוחות שסוחרים בלפחות 250 אלף דולר. "אנחנו נבנה תוכנית שתחזיר את ה־50,000 שהפסדת".

וולס אמרה בעדותה כי אלבז הורתה לה להלחם בקליינטים "כלביאה" כשהם ביקשו למשוך את כספם. "היית אשת מכירות מאוד טובה ביוקום. היית טובה בלשקר לאנשים", אמרה סניגורה של אלבז, בארי פולאק, לוולס שישבה בדוכן העדים. "אדוני, זה היה חלק מהעבודה שלי", ענתה וולס.

תריסר המושבעים דנו שלושה ימים בתיק ולא הצליחו להגיע להסכמה. ואז, ביום הרביעי, פנה אחד המושבעים לשופט וביקש שישחררו אותו הביתה. הסיבה: הוא האזין במקרה לשיחה שהתקיימה אמנם בעברית (והוא אינו דובר את השפה) אך הצליח להבין שדברים חסרים בתיק התביעה והשיחה גרמה לדעתו לנטות לכיוון הרשעה. לשופט ג'ורג' הייזל לא היתה כל ברירה אלא להחליף את המושבע באחד חדש, כשהוא מורה לחבר המושבעים לדון בתיק מההתחלה. מה שהיה עשוי לסמן עוד מספר ימים של דיונים ארוכים, הסתיים תוך פחות מ־24 שעות כשחבר המושבעים חזר עם ההחלטה להרשיע את אלבז בשלושה סעיפים.

פולאק, עורך דינה של אלבז, הוא עורך דין משופשף שהספיק לייצג בעבר את מייסד ויקיליקס ג'וליאן אסנג'. פולאק אמר למושבעים כי הם אינם יכולים להאמין לאף אחד מארבעת העובדים לשעבר שהעידו נגד אלבז. הוא טען בפני המושבעים כי לעובדים היה אינטרס ברור לומר את הדברים שאמרו בעדותם, על מנת לזכות בעונש מופחת: "לכל אחד מאותם משתפי פעולה יש אפס אמינות. ארבע פעמים אפס זה עדיין אפס".

פולאק מסר ל"ידיעות אחרונות" כי הוא מתכוון להגיש ערעור. לדבריו, חבר המושבעים לא הבין את התיק והתקשה להגיע להחלטה. בדברי הסגירה שלו אמר פולאק כי אלבז האיצה בעובדיה בכתב "לעבוד נקי". לדבריו, העובדים שהונו את הקליינטים, הונו גם אותה.

התובע, ראש אטקינסון, אמר למושבעים כי כל התרמית לא היתה מתקיימת לולא אלבז. "אף אחד כאן לא היה מעוניין לעזור לקליינטים. הכל היה תוכנית לגנוב כספים".

ממשטרת ישראל נמסר: "לא נוכל להתייחס לפרטי החקירה המדוברת שכן היא נוהלה על ידי הרשויות בארצות הברית, אולם נציין כי ליבת העבירה, הן מבחינת הביצוע והן מבחינת הקורבנות, לא בוצעה בישראל. בהתאם לחוק ולאמנה בין ישראל לארה"ב, משטרת ישראל סייעה בביצוע חיקורי דין בארץ, ככל שהתבקשה.

"נדגיש כי מדובר בעבירות בעלות אופי גלובלי המבוצעות בדרך כלל באמצעות תשתיות המוקמות מעבר לים ומכוונות כלפי קורבנות בכל העולם. בכדי להתמודד עם עבירות אלה, משטרת ישראל מקיימת רשת עניפה של שיתופי פעולה עם ארגוני אכיפת חוק בכל רחבי העולם, גם בהיבט המודיעיני וגם בהיבט החקירתי, לרבות סיוע הדדי במספר רב של חיקורי דין בארץ ובעולם".

מהרשות לניירות ערך נמסר: "תופעת האופציות הבינאריות היא גלובאלית באופיה, ישראל הייתה הראשונה בעולם לטפל בה באופן יסודי ומהיר יחסית. יודגש כי עדיין ישנן מדינות בעולם, בהן פעילות זו לגיטימית בתנאים מסויימים, בעוד בישראל היא אסורה באופן מוחלט. לא זו בלבד, אלא שמהלכים אשר יזמה וקידמה הרשות, מנעו ככלל את האפשרות להציע שירותים אלו מישראל לעולם. רשויות ניירות ערך בעולם עושות שימוש ביכולות באכיפה ובדין הישראלי, המסייע להן ללכוד גורמים מפרים הפועלים בשטחן.

"החוק האוסר מסחר באופציות הבינאריות, קובע הגדרה רחבה לפעילות זירות סוחר באופציות בינריות, מתוך מחשבת תחילה של הרשות על הניסיונות העוקפים שגופים שונים עלולים לבצע על מנת לעקוף את החוק. הרשות פועלת לסיוע בחיקורי דין רבים בתחום האופציות הבינאריות בשנים האחרונות". •