מיטה לחמישה

זה התחיל כמו עוד סיפור אהבה: בחורה פוגשת בחור, בחור קושר בחורה. "ראיתי במסיבה את רועי קושר אנשים וביקשתי שיקשור אותי", נזכרת שיר. "היה בינינו חיבור עמוק ובילינו את הלילה ביחד". רועי מבהיר ש"בילינו" זה לחלשים, "עשינו מין חמש פעמים בלילה ההוא". באמצע הלילה מיכל, זוגתו של רועי, חזרה הביתה ותפסה אותם על חם. בעולם רגיל זה היה נגמר על הסקאלה שבין צרחות לדקירות, אבל הסיפור הזה המשיך כמו באגדות שנכתבות באתרי פורנו, ומיכל הצטרפה אליהם לשלישייה. "הצטרפתי תוך קריאה: 'וואי, בייבי, אתה מביא הביתה את הבחורות הכי שוות!'" היא נזכרת.

למחרת שיר הבינה שהשניים נכנסו לה ללב, והחליטה להכיר להם את מי שכבר גר שם — בן זוגה אביב. הפגישה הראשונה שלהם כרביעייה הייתה בבית של זוג חברים "ועשינו להם מין בכל הבית", מסכמת שיר. "אחר כך פשוט מצאנו את עצמנו מבלים כל סוף שבוע ביחד". אחרי עוד כמה מפגשים במגוון הרכבים, הבינו שהם מצאו זה את זו את זה את זו, שטוב להם יחד והם רוצים לעלות שלב ביחסים.

הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

"מצאנו את עצמנו נאבקים מי יישן עם מי, איפה ומתי, וזה נהיה מתיש", משתף רועי. "היה לנו טקס כל שבת בערב: מעלים לטלפון את מי שצריך, פותחים יומנים ומתאמים מי יישן עם מי באיזו מיטה ובאיזה לילה", מוסיפה שיר. "באיזשהו שלב אמרנו, 'בואו נגור כולנו יחד, זה יהיה יותר קל'. גם הבנו שאנחנו חולקים תפיסות עולם לגבי איך אנחנו רוצים לחיות".

אז אחרי חודשיים של יחסים, בלי ארוחת ערב משותפת של כל ההורים ובלי לעבור באיקאה, הם הרגישו בשלים למעבר. זמן קצר אחר כך, הצטרפה לרביעייה גם יעל, שהפכה אהובה בנפרד וביחד של שיר, מיכל ורועי. מאז הם יחד, כבר שנה, מאוחדים יותר מהחמישייה של מכבי, חיים בכיף עם שני כלבים, גינה ובריכה קטנה בבית פרטי במושב שקט ליד פרדס חנה.

כל החמישה עצמאיים. שיר (33), היא אדריכלית, יעל (32) בעלת תואר שני במדעי המוח ותכף תתחיל לעבוד בהיי־טק, אביב (34) מתכנת בהיי־טק, ולרועי (39) ומיכל (40) יש עסק — קרקס שאיתו הם מופיעים ברחבי הארץ. לא מדובר בילדים אחרי צבא שהלכו לאיבוד. זו חבורת אנשים בוגרים, אינטליגנטים ומנומקים שמצאו את הדרך לחיות ביחד, ביחסים שלפעמים הם מיניים ולפעמים עוד יותר.

אם רוצים להבין מי הולך עם מי בבית, כדאי לפתוח טבלת אקסל: כרגע רועי מנהל מערכת יחסים מינית עם מיכל אשתו ועם שיר, ולפני כן גם עם יעל. מיכל עם רועי ולפעמים עם שיר. שיר עם אביב בן זוגה ועם רועי, ובעבר גם עם יעל ומיכל. יעל בעבר עם כל דיירי הבית למעט אביב, וכרגע מנהלת יחסים עם פרטנרים ופרטנריות מחוץ לבית, ואילו אביב הסולידי מנהל כרגע יחסים מיניים עם שיר ועם אחרות מחוץ לבית.

"במסגרת היחסים שלנו בחמישייה, ארבעה זה הכי הרבה שעשינו. לא כולם בחמישייה זורמים אחד עם השני", אומרת מיכל.

רועי: "מה שכן, בהתחלה היו הרבה יותר שלישיות ורביעיות".

מיכל: "כי זה היה מרגש. 'לבן הזוג שלי יש עכשיו חברה והיא מהממת'. אז בהתחלה גם יצא לנו לקיים יחסי מין ביחד, כי היא כל כך מדליקה. האמת", היא פונה לרועי, "אני ממש אוהבת שלישיות איתך ועם שיר".

רועי: "אני ושיר מאוד פעילים מינית".

אביב, יעל, מיכל, רועי ושיר. "אנחנו חיים בתוך אנרכיה של מערכות יחסים"

מיכל: "לא ראיתי דבר כזה. רועי תיש, אני לא יודעת איך הם עושים את זה כל הזמן. כששיר ואתה רק התחלתם, זה היה שש פעמים ביום לפחות. גם אנחנו עושים יותר סקס מהממוצע", היא ממהרת להבהיר. "אני נוטה באופן מובהק לגברים, אבל ממש סבבה לי גם עם נשים".

רועי: "או עם כל מה שבאמצע".

תרשים היחסים של החבורה לא מסתכם בדיירי הבית. רק לשם הטעימה: רועי מספר על אהבתו לשש נשים, נכון לרגע כתיבת הדברים. "אני מאוהב ואוהב עמוקות את מיכל, שיר ועוד ארבע בנות נוספות".

מיכל: "אתה בקושי מכיר את לורן".

רועי: "היה לנו כמה ימים מאוד אינטנסיביים".

לא שורף בלב

כבר שמענו על זוגות שפתחו את הנישואים ועל זוגות שהכניסו פרטנרים נוספים והפכו פוליאמורים, אבל חמישייה? תעשו חישוב כמה זמן הולך רק על שיחות "יחסינו לאן". מצד שני, חישוב כספי מציף יתרון ברור: החמישה משלמים 3,000 שקלים בחודש על הבית והוצאות המחיה, גן עדן פיננסי ומה שיכול להיות פתרון מצוקת הדיור הכי מוזר. הייתם מצפים שיהיו פה המון חדרי שינה, אבל יש רק אחד, ומתחלקים בו לפי דרישה. יש גם חדר עבודה, חדר ארונות קטן עם מדף לכל בן בית, ובמרכז הבית — הזוּלה, ערימת מזרנים מחוברים באמצע הסלון. "רוב הלילות אנחנו ישנים שם, מחובקים עם מי שמתאים לנו, ליד אנשים אחרים שמחובקים עם מי שמתאים להם", מסביר רועי.

חמישה זה הרבה? תמשיכו לספור. לבית מגיעים מדי יום ובעיקר מדי לילה אהובות ואהובים של כל אחד מבני הבית. כך למשל, בזמן שאנחנו יושבים בזולה, מסתובבים בחצר ובבית עוד שישה־שבעה אורחים, בעיקר נשים, שגם הם מתחבקים ומתנשקים בדפוסים לא קבועים.

איך בכלל מגיעים לסגנון חיים כזה?

"אביב ואני ביחד 13 שנה", מסבירה שיר. "הכרנו בצבא, ב־8200. במשך עשור היינו במקום מאוד נורמטיבי של דירה בכפר־סבא, שתי מכוניות, שני כלבים, בורגנות טובה".

אביב: "אני נולדתי בהרצליה, מסלול סטנדרטי, משפחה שמרנית. מבחינתם צריך לעשות חתונה ולהביא ילדים, האחיות שלי עשו את זה יפה מאוד בשבילי".

שיר: "החיים הבורגניים היו נחמדים, אבל הבנתי שאני חיה חיים שמישהו אחר תיכנן עבורי. בדיוק הפסקתי לקחת גלולות אחרי עשור ברצף, והחשק המיני שלי פשוט התפוצץ. שמתי לב שאני מוקפת בהרבה אנשים יפים, ושבא לי לעשות איתם מין. תמיד שיתפתי את אביב במה שאני מרגישה. היה לנו ברור שאנחנו רוצים לבלות לפחות את העתיד הנראה לעין ביחד, ואף אחד מאיתנו לא הרגיש לא בסדר עם זה שאנחנו נמשכים לאחרים, אז היינו מוכנים לצאת למסע הזה. הרי הדבר הכי נורא שיכול לקרות זה שנסגור חזרה את מערכת היחסים. לא חשבנו שנתפרק, זו לא הייתה אופציה".

רועי: "האופציה שמערכת היחסים תתפרק, קיימת גם בזוגיות מונוגמית".

איך זה התחיל?

שיר: "בעיקר מדייטים בטינדר. אחרי שאתה רגיל להיות עם בן אדם אחד במשך עשור, זה מוזר בהתחלה. אביב הוא מאוד ונילה, מאוד עדין ונעים".

אביב: "בפעם הראשונה שהייתי עם אחרת, הרגשתי שאני עושה משהו לא בסדר, למרות שהיה לי ברור שזה בסדר כי שיר יודעת".

שיר: "שיר לא רק יודעת, היא גם מפרגנת".

אביב: "בתקופה הזו לא הייתה קנאה. זה היה כמו לצאת עם חברים – יוצאים, עושים משהו וחוזרים הביתה. לא משהו שקורה מול הפנים שלך. אתה יודע שזה קורה, אבל זה מספיק רחוק. כששיר יצאה לדייט דאגתי, לא כי היא עושה משהו עם מישהו אחר, אלא כי אני שומע כל הזמן על גברים חארות. לא הצלחתי להירדם עד ששמעתי אותה נכנסת הביתה".

שיר: "באחד הערבים, כשיצאתי למועדון, פגשתי בחור. היה לנו לילה משוגע ביחד. מהלילות שעושים מין, אוכלים ומדברים קצת ועושים עוד מין עד הבוקר. הוא אחד האנשים שנהיו מאוד משמעותיים עבורי בשנתיים האחרונות".

מיכל: "גם לי היה קטע איתו".

יעל: "לי היה? אני כבר לא זוכרת".

מיכל: "היית זוכרת".

שיר: "יש לנו הרבה הצטלבויות".

יעל: "יש לי רשימת אקסל לזה".

שיר: "זאת הייתה הפעם הראשונה שלא חזרתי הביתה אחרי שאביב ואני פתחנו את היחסים. אז עוד היה לנו חוק שתמיד חוזרים לישון ביחד, אבל הלילה היה כל כך סוחף שחזרתי רק בעשר בבוקר. אביב נפגע, דיברנו על זה הרבה".

אביב: "והתגברנו על זה".

שיר: "לפני הבחור הזה היו יותר סטוצים ודברים יותר־לייט. איתו זו הייתה הפעם הראשונה שנבנתה מערכת יחסים משמעותית. הוא התחיל לשבת איתנו, זה היה מוזר בהתחלה. היינו אוכלים בראנץ' בשבת בבוקר ביחד. אני, הפרטנר המיני שלי, חבר שלי והפרטנרית המינית שלו".

אבל איפה החלק שזה שורף בלב?

רועי: "לי לא שרף בלב אף פעם. זה ממש בסדר לאהוב יותר מבן אדם אחד. המחשבה שאם בן הזוג שלך עושה מין עם אדם אחר זה שורף וזו בגידה, זו מחשבה שהחדירו לנו לראש והיא לא עושה לנו טוב. לאהוב אדם אחר זה לרצות שיהיה לו טוב. בפעם הראשונה שמיכל הלכה לשכב עם בן אדם אחר היא חזרה זורחת, היה תענוג להסתכל עליה מאושרת. למה שזה יעשה לי רע?"

אולי כי זה פשוט עושה רע?

יעל: "כשראיתי את אחד הפרטנרים העיקריים שלי ואת בת הזוג סתם מתחבקים - התכווצתי. עד היום אני נזכרת בזה ועולות לי דמעות. זה הציף אותי ממקום של 'אני גם רוצה'".

בלי גסויות

לקראת שקיעה, החמישייה לוקחת אותנו לסיור בגינה. לא גינה עם גדר – אין כאן גדרות – יש פה שטח ענק, פרוץ שאותו הם מטפחים. יש כאן עצי זית, פרחים, ירקות ושיח שהביא לעולם אבטיח גדול במיוחד, כזה שחמישה אנשים יכולים להשתלט עליו. מיכל בדיוק בונה טרסת אבנים עם בחור שבא להתנדב ויישאר ללילה, זו גם אופציה. הם כבר ערכו כאן מסיבות עם מאות אנשים, והאירועים שלהם לא נראים כמו עוד מסיבת ברביקיו כמו אצל השכנים שלכם. "אבל אלה לא אירועים שהמטרה היא שאנשים יעשו בהם מין", מבהירה שיר, ורועי מדייק: "יכול להיות שתהיה אורגיה, אבל זה לא אירוע כדי שתהיה בו אורגיה".

שיר: "לפעמים זה מוביל למיניות זוגית בלבד".

אביב: "מבחוץ זה יכול להיראות כאילו אנחנו נפגשים כדי לעשות אורגיות, כשבעצם אנחנו מאוד אוהבים להיפגש ולא מונעים ממיניות לקרות בזמן שלה".

שמתם לב שחסר פה קצת סקס? מוזר, אבל האנשים הללו, שעושים כל כך הרבה סקס ומדברים עליו לא פחות משעושים, לא אומרים "עשינו סקס". הביטוי הוא "עושים מין", ובעיקר "היינו במיניות". אנחנו מנסים לוודא, "כלומר, עשיתם סקס?" והם עונים את התשובה הכי לא סקסית, "היינו במיניות". אנחנו מתעקשים, "אז שכבתם?" והם מתעקשים: "עשינו מיניות".

שיר: "ברגע שעולם המיניות הופך להיות יותר משחקי ויותר מגוון מבחינת מגדר ומין, כל הסיפור של פין בתוך פות הוא הרבה פחות רלוונטי. מזמוז לוהט יכול להיחוות כמין מאוד משמעותי".

ההסבר השכלתני הזה, שקיבלנו עוד גרסאות מגוונות שלו, אומר בעצם, "אל תכניסו אותנו להגדרות שלכם". זה לא הדבר היחיד שמתנגדים לו. בערך כל הגדרה או מחשבה שהיא קונצנזוס לא ממש אהודה כאן.

רועי: "יש נורמות ויש ממוצע, ואף פעם לא הייתי שייך אליהם. בערך מגיל 24 אני יודע שאני פוליאמורי. כל הזמן הייתי מאוהב ביותר מאישה אחת בו־זמנית. הייתי במערכת יחסים עם מישהי שמאוד אהבתי, והתאהבתי במישהי אחרת שגם אותה נורא אהבתי. מאז אני יודע שאני מסוגל".

כמו מין כוח־על שיש לך.

רועי: "כשפגשתי את מיכל אמרתי לה שאני יודע שאני יכול להיות מאוהב בעוד מישהי. לקח לה כמה שנים לפני שהיא הגיעה למקום שגם לה זה סבבה".

מיכל: "הייתי צריכה את הזמן כדי להרגיש בטוחה".

רועי: "זה שאני אוהב את מיכל ושוכב איתה, לא מפריע לי לאהוב מישהי אחרת ולשכב איתה".

יעל: "אנחנו חיים בתוך אנרכיה של מערכות יחסים".

רועי: "כאוס. יש אנשים שחיים עם מערכות יחסים ראשיות ומערכות יחסים משניות. אצלי כל מערכות היחסים תופסות מקום עיקרי. חשוב לי לעקוב אחר חיי היומיום שלהן. לפעמים בא לנו לעשות מין ולפעמים לא".

שיר: "בתפיסה שלי, מיניות היא כבר לא חלק מהתקדמות ליניארית במערכת יחסים. יש אנשים שאני גרה איתם בבית, עם חלקם אני במיניות ועם חלקם לא. אז עם אלה שאני לא במיניות, אין לי מערכת יחסים? עם כמה הייתי בו־זמנית? התשובה הכי טובה היא, 'לא יודעת, אף פעם לא ספרתי'".

יעל, מה איתך? תמיד ידעת שאת רוצה לחיות ככה?

"שנים ניהלתי חיים בורגניים, תואר פלוס זוגיות פלוס דירה פלוס חיית מחמד. עוד תואר, עוד זוגיות, עוד דירה, עוד חיית מחמד. מאוד רציתי את החיים הפוליאמוריים, אבל הייתי תקועה בזוגיות עם אנשים סופר־נורמטיביים שלא היו מעוניינים בכלל לדבר על זה".

ניסית לשכנע פרטנרים?

"הייתי בדייט טינדר מהמם שנורא התלהבנו אחד מהשני, וראיתי שכשאני אומרת את המילה 'פולי', קופצת לו הגבה. שלושה דייטים אחר כך הוא נפרד ממני. לא כי הוא לא רצה אותי, ה'פולי' נורא איים עליו. הוא אפילו לא היה מוכן לשים את האצבע הקטנה של הרגל בבריכה של הרדודים. הייתי שבורה. הייתי בדיוק בתחילת החיים שלי פה, ואמרתי, 'זיבי, אני מוכנה לזרוק את הכל לפח'".

לא זרקת.

"לא. קיבלתי פה חיבוק מכולם. אני כאן כי אני חלק ממשפחה, זה מה שאני רוצה. עד שעברתי לפה הרגשתי שחסרים לי חיי קהילה. כל הקליפות והפרסונות שאני צריכה לתחזק כשאני מדברת עם אנשים לפעמים, נושרות פה בלי להתאמץ".

"אנחנו לא כל היום רק מזדיינים פה", מבהירה יעל בשיחת טלפון מאוחרת יותר. במסגרת ההתנהלות המשפחתית, היא עצמה אחראית על טבלאות האקסל של הבית. "אני גם מנהלת את הישיבות הלוגיסטיות, רשימות משימות של מי צריך לעשות מה ומתי. נגיד בישיבה האחרונה עלה שצריך לסיים לבנות את הדק מסביב לבריכה. אה, ויש לנו גם שלוש מכוניות".

רועי: "לי ולמיכל יש חשבון משותף, לשיר ואביב יש חשבון משותף, וכולנו מנהלים חשבון משותף לא בבנק. אנחנו מנהלים את ההוצאות של הבית בקבצים, ומחלקים את זה שווה בשווה. צריך גם לנהל את הבית, לתאם פגישות עבודה, מי הולך לאן ומתי, מתי קובעים דייט־נייט כדי לבלות זמן ביחד. אנחנו חיים באותו בית, אבל אם אני יוצא לישון אצל מישהי, אז מתי נפגשים? צריך לנהל את זה, לקבוע מתי כולנו יושבים ביחד".

מיכל: "ומי לוקח את האוטו!"

רועי: "ומי צריך חדר וצריך פרטיות".

מיכל: "ואין תורנויות בבית, גם אם זה אומר שהבית לא תמיד נקי".

רועי: "אפילו הפשפשים עושים פה אהבה".

לבד על המרבד

את שם המושב הם לא רוצים שנגלה, בכל זאת, שהשכנים לא יגידו שאצלם קורים כאלה דברים. "הקהילה שמסביבנו היא משפחתית, חלקה שומרת מסורת, ואנחנו לא יורדים חלק בגרון", מסבירה שיר. "לשכנים היה קשה להשלים עם זה שאנשים כאלה חיים איתם. אנחנו בתהליך של לנסות להגיע להסכמות שיאפשרו גם להם וגם לנו לחיות בנעימים".

איך זה הולך?

"זה מתנגש וזה ימשיך להתנגש".

לאורך הראיון הם מחליפים מקומות על המזרנים, הולכים, חוזרים, מתחבקים, מתלטפים. רועי למשל התנשק עם מיכל ואז עם שיר ואז עם חברה נוספת שקפצה לביקור. הם מדברים המון על אהבה, אבל אנחנו מרגישים קצת עצוב, רוצים כבר ללכת הביתה, כל אחד לזוגיות הפרטית והבלעדית שלו. ההסברים שלהם הגיוניים, אבל בלב המונוגמי שלנו הם לא מצליחים לגעת. גם להם יש רגעים פחות מלבבים.

יעל: "לי קשה כשכל האנשים האהובים האלה הולכים לישון ביחד ואני פתאום לבד, כי אין לי מערכת יחסים ראשית או עיקרית בתוך הבית. אבל אני לא היחידה שמוצאת את עצמה ב־12 בלילה לבד, ורוצה את הכסף בחזרה".

שיר: "לפעמים אביב ישן בחדר שינה עם אהובה שלו, ומיכל ישנה עם אהוב בבוסתן, ורועי בדיוק נסע לבלות עם אהובה אחרת, ויעלי מבלה למעלה עם אהוב אחר, ואני מוצאת את עצמי ישנה לבד. ברגעים כאלה יש שנייה שבה הלב שוקע. אני חושבת לעצמי, 'אני מוקפת בכל כך הרבה אהבה אבל ישנה לבד, מה לא עובד בסדר?' בשבילי אלה המקומות הקשים, כשאתה פתאום חווה את הלבד בתוך כל היחד".

ובכל זאת, מה עם קנאה?

אביב: "אני מקנא למשל כשאני רוצה לבלות עם שיר, והיא עם רועי עכשיו. זה קשה לי, אבל זה קשה כי אני רוצה עכשיו משהו ולא יכול לקבל אותו, לא כי היא עם מישהי או מישהו אחר. בסופו של דבר אני רוצה שיהיה לה טוב, וכשטוב לה, גם אני מוצא משהו שעושה לי טוב". 

שיר: "אני מעדיפה שבן הזוג שלי יהיה לא איתי ומאושר, מאשר איתי וסובל".

מה קורה כשאתם רואים את בני הזוג שלכם עם אנשים אחרים?

אביב: "לפני שנתיים הייתה הפעם הראשונה שראיתי את שיר מתנשקת עם מישהו אחר, וזה היה בעיקר מוזר. עכשיו כשאני חושב על זה, מה זה משנה עם מי היא מתנשקת".

וכשזה ממש סקס?

אביב: "כשראיתי אותה פעם ראשונה שוכבת עם מישהו, כבר עבר מספיק זמן, וזה נראה לי הכי ברור בעולם".

אתם מבינים שזה נשמע לנו מוזר?

שיר: "צריך שנייה לעצור ולחשוב, מה הפחד בזה שאני רואה את בן הזוג שלי עם אחרת, מה אני מפחדת לאבד?"

אותו.

שיר: "זה שהוא נמצא עכשיו במיניות עם מישהי אחרת, אומר שהוא יעזוב אותך? הוא יכול ללכת גם אם הוא לא יהיה במיניות עם מישהי אחרת. זה שאני מאפשרת לבן הזוג שלי להיות עם מישהי אחרת, לפתח רגשות לאחרת, לא מפחית ממה שהוא מרגיש כלפיי. זה לא על חשבוני. יש מקום בלב לאהוב גם את אבא וגם את אמא".

אגב, מישהו מכם רוצה ילדים?

יעל: "אני".

רועי: "רובנו 'אל־הוריים', לא רוצים ילדים".

יעל: "אחת האידיליות מבחינתי זה להיות בזוגיות עם מישהו שכבר יש לו ילדים, ולעשות עוד אחד, או לעשות ילד כחלק ממשפחה פוליאמורית".

את יכולה לדמיין ילד גדל כאן?

יעל: "פה אני לא יודעת אם זה מתאים. כרגע אני רק מנסה להביא את החתולה שלי, אבל כמו שיש לנו כלבים שאנחנו מגדלים ביחד אז יאללה, נעשה איזה אוהל בחוץ".

אתם מתעסקים הרבה בעצמכם, איפה יש משהו קצת גדול מכם?

שיר: "מבחינתי, להגשים את עצמי ולתת לעצמי להיות במקסימום שאני יכולה ולהיות מרוכזת בעצמי, זה גורם לעולם להיות טוב יותר. לא מעניין אותי להגשים את עצמי דרך דור עתיד. מה כולנו מחפשים בעצם? בן אדם שנוכל להרגיש איתו הכי מוכלים ובטוחים, בלי מגננות ופחדים. עכשיו תחשבו שיש לכם בחיים לא בן אדם אחד כזה, אלא שבעה, והם לא באים אחד על חשבון השני".

רועי: "הלב הולך ומתרחב. זה כמו שנולד לך ילד אחד ואתה אומר לעצמך שזה טו־מאץ' ואז פתאום יש לך עוד ילד ועוד ילד, וזה בסדר, יש לך מקום לאהוב את כולם".

יכול להיות שכולכם פשוט אוהבים לעשות סקס יותר מהממוצע?

יעל: "אני זוכרת שכשנכנסתי לפה ופתאום היו לי יותר אופציות למין, רציתי יותר מין. כשאתה נמצא במרחב שמאפשר מיניות זה מדליק בטירוף, נורא מחרמן, אז יכול להיות שגם אחרים שיגיעו למרחב כזה, יהיו ככה. אבל וואלה, נרגע לי קצת עם הזמן. גם לי חמש פעמים בלילה כבר נשמע מאוד מעייף".