yed300250
הכי מטוקבקות
    חנוך דאום
    7 ימים • 04.09.2019
    זיגמונד ואני
    דווקא אחרי ביקור בבית של פרויד בלונדון, התחלתי לחשוב על תגובת ביבי לסדרה "הנערים"
    חנוך דאום

    יצאתי הרגע מהמקלחת, ואני חייב להודות שיש לי קושי מאוד גדול להבין ברזים חדשים. נכון, גם במקלחות פשוטות עם שני ברזים אני תמיד מתבלבל בין החמים לקרים, אבל לפעמים יש קונסטרוקציות של מדעני חלל. אתה מגיע לאיזו דירה או חדר במלון, ומגלה שיש שם איזה 60 צירופים אפשריים. ממקום אחד אתה שולט בזרם; ידית אחרת אחראית על חום וקור; ואם תרצה להעביר מים כדי שייצאו מהדוש, אתה צריך למשוך איזה משהו באלכסון. ואתה מביט על כל החרא הזה ואומר: מה לעזאזל עשיתי רע בחיי שגם להתקלח עם פאקינג מים חמים דורש ממני לפתור פה סודוקו? אני מנסה לחשוב כמה אנשים עירומים עמדו במקלחת הזאת שאני עמדתי בה הרגע בדירה בלונדון, ושקלו כמוני לעזוב הכל ולצאת לרחוץ בנהר התמזה. 

     

    באחד הימים כאן נסעתי עם ילדיי הגדולים לבית פרויד. באופן שמכבד את היהודי החשוב הזה (אם כי לא מאפיין את סערת חייו), ביתו בלונדון נמצא ברחוב הכי שקט שהייתי בו בחיי. פרויד ברח מהנאצים והיה בלונדון שנה בלבד, אבל עיקר חפציו נמצאים שם, ואף שלכתוב זו פרנסתי, אינני יודע כיצד אוכל לתאר את מה שהרגשתי כשהבטתי בספת המטופלים שלו, שכוללת את כיסויי המיטה המקוריים שלקח איתו מווינה. עמדתי שם נרגש, ודמיינתי את כל המטופלים שאני מכיר מספריו שוכבים על הספה, ופרויד לידם, על הכיסא שנמצא גם הוא בבית פה בלונדון. וכשראיתי את משקפיו העגולים שנשתמרו מונחים על שולחן העבודה כאילו הרגע הניח אותם, הזלתי דמעה, שהייתה שונה מהדמעה שהזלתי בהמשך בחנות המזכרות לאחר שראיתי את המחירים של מה שרציתי לקנות. הראשונה הייתה דמעה של התרגשות, השנייה כבר הייתה דמעה של עצב. 

     

    ובלילה בדירה בקובנט גארדן, צפיתי בספיישל החדש של דייב שאפל ולא האמנתי למה שעיניי רואות. בספיישל הקודם הייתה זו האמירה שלו שהוא מזדהה עם הבחור שהוטרד על ידי קווין ספייסי. זה מן הסתם קשה לסחוב דבר כזה, הוא אמר, אבל חיכית 30 שנה, באמת לא יכולת לחכות עוד שישה חודשים שנדע איך נגמר בית הקלפים? הפעם שאפל החריף את הטון והלך אול־אין. באקלים הנוכחי ובאווירת הפוליטיקלי קורקט המסרסת, לראות קומיקאי ששם כזה זין ופלטפורמת שידור שזורמת איתו, היה מרענן יותר ממים קרים ביום חם בסהרה. ובגלל העונג הגדול, התעורר חשקי והלכתי בלילה למועדון סטנד־אפ מקומי שנקרא מועדון הסטנד־אפ הסודי, כי אנשים באים בלי לדעת מי יופיע.

     

    עכשיו, אני למדתי בישיבה שממנה יצאו מייסדי מפלגת נעם, לימודי ליבה לא היו בראש מעייניי, אז לא הבנתי חצי מהבדיחות. אבל בשלב מסוים עלה קומיקאי שמספר שאבא שלו ערבי ואמא שלו יהודייה. הוא אומר שאביו הסביר להם שיש הרבה יהודים קמצנים או משהו, אבל אמא לא כזאת; ואמא שלו אמרה להם תמיד שיש הרבה ערבים טרוריסטים וקשים, בדיוק כמו אבא. מדי פעם הבת שלי תירגמה לבקשתי איזה משפט, אז הוא שאל אותי מאיפה אנחנו וכשענינו שמישראל, הוא שאל אם בגלל זה אנחנו תופסים שלושה כיסאות. צחקתי. למזלי הטוב באותו ערב פגשתי את מאט לוקאס, אחד הקומיקאים הגאונים בעולם (אני מודע לכך ששמו לא  מוכר לרבים בישראל). הוא אגב יהודי, הוא בגילי וגם אבא שלו נפטר בגיל 52 מדום לב. 

     

    אז אמנם השורות הללו נכתבות בלונדון, אבל גם לפה החדשות מחלחלות, וברשותכם, שתי הארות, שמשום מה נראות לי חשובות גם מכאן.

     

    ההארה הראשונה: אחת לאיזה זמן מוגבל מתפרסם סרטון מזעזע משיעור שנשלף מהארכיונים של אחת המכינות הקדם־צבאיות. הסצנריו מוכר: הכתב מביא ציטוט משיעור. יש שם דברי בלע קיצוניים. חבריו לאליטה קופצים וזועקים, "בושה! לסגור את המכינות! זה מהכסף שלנו!" מנגד עומדים המסנגרים - לא אחת אני ביניהם - ואומרים: "המכינות הם מפעל אדיר. זה הנוער המקסים שיש בישראל. כולם שם מתגייסים לסיירות ומעולם לא הייתה איתם בעיה בשירות". ללמדכם, שגם אם יש להם איזה רב קוקו, הוא לא השפיע עליהם לרעה. 

     

    אלא שאני מתנדב כעת, אחרי עוד סרטון שיצא, להיות הראשון שמנסה לפרום את הלולאה ולהפוך את הדיון ליעיל. רוצה לומר: זה נכון שיש כמה שמאלנים עם תמיכה תקשורתית שמחפשים, מסיבות פוליטיות, להכפיש את המכינות ואת הציונות הדתית; וזה נכון גם שהעובדה היא שמהמכינות הללו יוצאים המפקדים הטובים ביותר, שהם ברובם בכלל דתיים לייטים. זה גם נכון שבחלק גדול מהמקרים הציטוטים מוצאים מהקשרם האמיתי, ודי לראות את קיר הנופלים במכינות כדי להבין איזה עוול נעשה פה. אבל רגע אחד: אם בין כל השיעורים ישנו גם מיעוט מטורלל, למה שהתלמידים המתוקים האלה במכינות יצטרכו לספוג את הבלע הזה? אוקיי, זה לא צריך להכתים את המפעל כולו; אוקיי אלה לא הרבנים המרכזיים. ועדיין, הנה בא גורם חיצוני, ולא משנה מה מניעיו, ושם ספוט על משהו שלא ידענו: שבין הרבנים במפעל המכינות המקסים יש גם מעט שהם בלתי נסבלים בתפיסה ובסגנון שלהם. הם צועקים וזועקים ומדברים דברי הומופוביה ושוביניזם ויוהרה. למה לא להוקיע זאת? למה לא להגיד: המכינות הם מפעל אדיר, אבל צריך לוודא שהציונות הדתית לא נותנת לכמה רבנים קיצונים להכתים את המפעל הזה? 

     

    ההארה השנייה היא מילה לראש הממשלה: אני מאלה שהסדרה "הנערים" שמשודרת ב־HBO ממש הכאיבה להם. צפיתי בסדרה קצת אחרי שדביר שורק ורינה שנרב ז"ל נרצחו ועוד בחור מהיישוב שלי נפצע קשה בפיגוע דריסה ליד ביתי, ה' ישלח לו רפואה שלמה, ובטני התהפכה. היה קשה לי באמת עם זה שאזרח אמריקאי ישב מול הטלוויזיה בביתו, ובגלל יוצרים ישראלים קיבל רושם שיש פה, במקום שבו אנו חיים, תופעה נרחבת של יהודים שטובחים בערבים. זו הוצאת דיבה חמורה, ובעיניי גם בלתי נסלחת. אבל לא חשבתי בשל כך להגיד למישהו לא לצפות במשהו, כי זה נוגד ערכים אחרים שלי, וחשוב יותר, ברגע שנזעקת להתייחס לסדרה ולבקש להחרים בגללה את כל ערוץ 12 (הסדרה כלל לא משודרת שם כרגע), בדיוק שעה לפני שמשדרים עליך ידיעה באותו ערוץ, זה לא אמין, ובעיקר נותן תחושה חמוצה שהסדרה לא באמת מזיזה לך, אלא שאתה מנצל את הרגשות הקשים שיש כלפיה לישראלים כמוני, לצרכיך האישיים. אני וחבריי בימין יכולנו להעריך את העובדה שראש הממשלה שלנו מתייחס לעוול שעושה יצירה מקומית לישראל בעולם, זו סוגיה שראוי לדון בה; אבל לא כשזה מגיע עם קריאה לחרם ובעיקר לא כשאתה רותם את הלאומיות והפטריוטיות שלנו לטובת המערכה האישית שלך, ועושה זאת כנקמה אישית וקטנונית בגיא פלג. שבת שלום.

     


    פרסום ראשון: 04.09.19 , 22:41
    yed660100