שדות מרלו לנצח

"אהבה בין הכרמים", "דרכים צדדיות", "יין, סיפור אהבה", "נשיקה צרפתית", "בציר ראשון" – חביות יין מלאות התגלגלו בשנים האחרונות לאולמות הקולנוע, ולא בכדי. המפיקים והאולפנים גילו שבמרתפי היקבים שוכנים לא רק בקבוקים נדירים, אלא גם ערימות של מצלצלים – שכן הקהל שמח לצפות בחיבור שבין תרבות, היסטוריה, תשוקה, מסתורין, יצרים, רומנטיקה ועוד מאפיינים שניתן לייחס לתחום הסקסי והתוסס של יצירת היין.

תופעת סרטי היין מאפיינת גם את הקולנוע ההוליוודי שעבורו מדובר בסך הכל בעוד דרך לבקבק את הרומנטיקה, וגם את הקולנוע הצרפתי המתיימר להיות מחוספס מעט יותר (ובמקרה הזה ספק אם מצליח) ובכל מקרה – מאנפף בחוסר שביעות רצון נוכח העובדה שיותר מדי אנשים מסתובבים לו בתוך הכרם. ואכן, אם יש משהו שתעשיית סרטי היין מעודדת באופן ישיר זה סיורי היין. הסיורים הללו, שעד לפני מספר שנים היו דרכם של פלצני־האשכולות לגלגל מבט עפיץ אל עבר שאר העולם ולצאת למסע בין מרקקות ומושגים שרק הם מבינים, הפכו כיום לתמונת חובה בסטורי של כל מי שיודע ששרדונה זה לבן ומרלו זה אדום. צעירים ומבוגרים כאחד נועצים בלוח השנה קפיצה לאזור יין כזה או אחר, רצוי בעונת הבציר, שכידוע מצטלמת הכי טוב לרשתות החברתיות.

בורדו: העיר והיין

אמרתם יין בורדו, גרמתם לחובבי היין המושבעים להיאנח בסיפוק. חבל בורדו השוכן בדרום־מערב צרפת סמוך לחופיו של האוקיינוס האטלנטי, הוא מד הדופק היוקרתי והנחשק של עולם היין, ומניב חלק מהבקבוקים הנדירים, האלמותיים והאיכותיים בעולם, בעיקר כאשר מדובר ביינות אדומים. לא סתם כל גרם של פלצנות שקשורה לעולם היין נולד כאן, כולל העובדה שהשם בורדו הוא זה שמסמל את צבע היין האדום.

דרום אפריקה. לא מפלים בין אדומים ללבנים

את אזור היין העשיר והאציל הזה חוצה נהר הגארון, הזורם ממזרח למערב ונשפך לאוקיינוס האטלנטי. הנהר גם מפריד בין סוגי היינות המיוצרים בחבל, ועל שתי גדותיו נטועות חלקות יין שאזכור שמותיהן בלבד גורם להאצת דופק ולסחרחורת של עונג בקרב מכורי הז'אנר.

בבורדו מפיקים כאמור בעיקר יינות אדומים, מבוססי קברנה סוביניון או מרלו, תלוי בחלקה הייעודית שממנה הם מגיעים. היינות הלבנים של החבל הם מאזור גראב, ועשויים על בסיס סמיון וסוביניון בלאן, ויינות הקינוח מקורם בסוטרן ובברזק והם מכונים "הזהב הלבן".

כאשר תגיעו לסיור יין בבורדו קחו בחשבון שלא מדובר בטיול קליל של אחר הצהריים, אלא בעבודה של ממש. מעבר לכך שכל ביקור מחייב תיאום מראש, ואי־אפשר סתם ככה לעבור ולדפוק על שערי היקב, הרי שכאן לוקחים ברצינות את הדבר הזה שנקרא סיורי יין והציפייה של אנשי היקבים היא שתהיו קשובים, רציניים, מסודרים, תטעמו את היינות באופן מתעניין, תשאלו שאלות וגם תקבלו תשובות סדורות. הכינו את המרקקות ואת נעלי ההליכה הנוחות. אה, וגם את המצלמה של הטלפון, שכן הסיורים עוברים ביקבים ששמותיהם הפכו כבר לאבני דרך מיתולוגיות, כמו למשל Château Margaux Château Lafite Rothschild, Château Mouton Rothschild, Château Haut-Brion, Château Angélus, Château Smith Haut–Laffite, Domaine de Chevalier. אין ספק שכל מי שמצוי קצת בתחום, ויקבל מכם צילום של תווית מאובקת או חבית אלמותית מאחד ממקדשי היין הללו, יידע להעריך את גודל הרגע.

מלבד היותה מרכז יין עולמי, העיר בורדו, בירת החבל, היא מרכז קולינרי שוקק, עם מסעדות רבות שלחלקן אף כוכבי מישלן, מוזיאון יין מרשים ביותר, עיר עתיקה שזכתה למעמד של אזור לשימור של אונסק"ו, וידועה כאחת מנקודות הסחר המשמעותיות באירופה, עקב קרבתה לים. כיוון שהעיר לא גדולה, קל מאוד להתמצא בה, ואפשר גם לצאת להליכות קצרות בסביבותיה וכמובן בכרמים הרבים המקיפים אותה.

בורדו. יש גם מסעדות נהדרות

איך כדאי לנסוע: מומלץ לטוס לבורדו דרך פריז או דרך איסטנבול. היא נמצאת במרחק מעט יותר משעת טיסה מפריז. מומלץ להתגורר בה עצמה ולקיים "טיול כוכב" ליקבים בסביבה, שכן מרחקי הנסיעה קצרים יחסית ומאפשרים ימי טיול נוחים ונעימים.

שמפיין: בזכות הנזיר דום

אזור שמפיין ההררי נודע לא רק בזכות המבעבעים האיכותיים שלו, אלא גם בהיותו חבל הארץ הצפוני ביותר שבו מגדלים יין בצרפת. קרבתו של האזור לפריז ולבתי המלוכה והשעשועים שלה בתקופות התוססות של ההיסטוריה הצרפתית, איפשרה את פריחתו של היין המבעבע המפורסם, והפיכתו לחביבם של אנשי האצולה המשועממים שחיפשו דרך לסדר לעצמם את הראש. ואיזה מזל, כי בחלוף השנים אנחנו הרווחנו.

הזנים הגדלים כאן הם שלושה בלבד: שרדונה, פינו נואר, פינו מונייה, המשמשים קונצרנים גדולים וידועים שירשו עם השנים את היקבים המשפחתיים, לצד יקבים קטנים ואיכותיים שעדיין פועלים כאן בשיטות הייצור המסורתיות. רק מבעבעים המיוצרים בחבל שמפיין יכולים להיקרא שמפניה – שהיא ללא ספק סוג היין הממותג ביותר בעולם - ואכן היקבים כאן תוססים ללא הרף, ומפיקים מבעבעים יבשים וחצי יבשים, וכן מבעבעים סמוקים שהפכו להיות הטרנד הכי לוהט בז'אנר. מומלץ ביותר לרכוש או לטעום שמפניות משנות בציר מיוחדות, לפי ההמלצות בכל יקב, וכמובן, לא לפספס את הביקור ביקב Moët et Chandon, השייך לקונצרן האופנה לואי ויטון, ומייצר את מותג השמפניה הידוע בעולם – דום פריניון.

שמפיין. שיטות ייצור מסורתיות

עוד יקבים שתגלגלו כאן על הלשון: Vilmart Pommery, Louis Roederer, Veuve Clicquot, Bollinger, Nicolas Feuillatte, Gaston Chiquet. בכולם טעימות שמפניה לרוב. אחרי שתאכלו משהו ויפסיק להסתובב לכם הראש, תוכלו להסתובב בריימס, בירת החבל, להתרשם מקתדרלת הנוטרדאם שלה המרשימה והיפה, וכן לטייל במנהרות אחסון היינות האינסופיות שקיימות כאן עוד מימי הרומאים. ומי שרוצים קצת טבע, יכולים לעלות לשמורת הר הריימס, לטייל בין עצי היער ולנשום הרבה ירוק. חובבי המיתולוגיות המבעבעות ישמו פעמיהם למנזר חאוט־ויל, שבו לפי אגדת היין יצר הנזיר הבנדיקטי דום פריניון את השמפניה.

איך כדאי לנסוע: טיסה מתל־אביב ישירות לפריז, ומשם מומלץ לשכור רכב (לא לשכוח נהג תורן בסיבובי היקבים). משך הנסיעה מפריז לריימס כשעה וחצי והדרך נוחה ופסטורלית. מומלץ להתגורר בריימס ולעשות סיורי יום ליצרנים מסביב לה.

דרום־אפריקה: ניחוח אנטרקטי

היינות המצוינים של דרום־אפריקה בהחלט מצדיקים לשלב בטיול שלכם כאן גם סיורי יקבים. מסע בדרך היין של דרום־אפריקה, המקיפה את קייפטאון, נושא בחובו שיטוט עצל בין חוות יין ענקיות, לעיתים מהגדולות בעולם, שכן שטחי גידול הענבים והיקבים פה משתרעים על פני קילומטרים ועוד קילומטרים של כרמים. לעיתים יקב שנחשב קטן מוציא "רק" עשרות אלפי בקבוקים בשנה.

קייפטאון הוא אחד מהאזורים הדרומיים ביותר בעולם לגידול יין, והגפנים הצומחות כאן מקבלות גם את לטיפת המלח הצוננת של הרוחות המגיעות מאנטרקטיקה – שילוב שמשפיע באופן מיטבי על התוצרת והתוצאה. זן הענבים המקומי הוא הפינוטאז', שנוצר מהכלאה של זנים שהתפתחו במקומות שונים בעולם והובאו ליבשת השחורה. לצידו תמצאו גם זנים פופולריים כמו פינו נואר, סוביניון בלאן, שיראז ושרדונה.

בדרום־אפריקה לא מפלים בין אדומים ולבנים, ושני סוגי היין שתלגמו כאן יהיו מעולים. תוכלו למצוא אותם בכל אחד מהיקבים הבאים, שמציעים סיורים מודרכים: Rupert & Rothschild, Meerlust, The Sadie Family

AA Badenhorst, Springfield, De Wetshof, Rooiberg, Kanonkop, Simonsig, Rust en Vrede.

אז קחו לכם את הזמן, בכל זאת אתם בשעון החול של אפריקה, הרימו את הראש מהחביות מדי פעם כדי לתת איזה מבט ביען תורן או בענני הנוצה שבשמיים, ומומלץ גם לטפס להר השולחן, לנסוע לכף התקווה הטובה ולפגוש את הפינגווינים וכלבי הים שלא צריכים שום יין כדי לתפוס ראש, וכמובן ללכת לאיבוד בשמורות הטבע הקסומות כאן ובין בעלי החיים שעדיין לא איבדו את החופש.

איך כדאי לנסוע: לאל על יש טיסה ישירה ליוהנסבורג, אך מומלץ לטוס עם אתיופיאן איירליינס, דרך אדיס־אבבה, ומשם לקייפטאון שממוקמת ממש סמוך לאזורי היין הרלוונטיים. ניתן להתגורר בקייפטאון ולצאת ממנה לטיולי יום, או לשכור רכב ולסייר מעט רחוק יותר.

סיציליה: מרסלה לקינוח

אח, סיציליה, סיציליה, כל כך הרבה תשוקה ומסתורין נקשרו לחלקו הדרומי והלוהט של המגף האיטלקי ושל האי, שיש האומרים על האנשים כאן שהם חייכנים כל כך רק בזכות היינות שמפיקים באזור. אנחנו היינו מוצאים עוד כמה סיבות, כמו האוכל המצוין, התרבות העשירה, הים המקיף ומחבק מכל עבר יחד עם הנוף ומזג האוויר הנפלאים, וכל אלה בהחלט נמזגים יחדיו באי שרובו הוא למעשה אדמה געשית, שגם תורמת לייחודיות הטעם של זני הענבים הגדלים כאן.

לחובבי הטריוויה נגלה כי סיציליה נחשבת לאזור היין הגדול ביותר באיטליה מבחינת השטחים המוקדשים לגידול ענבים, כאשר בין הזנים הבולטים ניתן למצוא נרלו מסקלזה, נרו ד'אבולה, אינזוליה, קטראטו ועוד רבים. למשוטטים ביקבים המטופחים ומחפשים אחר בקבוקים לבנים או אדומים טעימים, נמליץ לא לדלג על המרסלה, יין הקינוח הסיציליאני המפורסם, העשיר באחוזי האלכוהול והסוכר, מה שאומר שאתם חייבים לאכול טוב לפני הלגימות המתקתקות, עניין שבסיציליה הוא לא מסובך במיוחד.

מה עוד תעשו כאן חוץ מלאכול ולשתות? תטפסו להר הגעשי אטנה – תרגיעו, יש כמובן רכבל – ותנשמו את הנוף המקסים מגבוה. חובבי ההיסטוריה והצעידה בסמטאות הציוריות יבקשו להשתכן כאן קבע, ובצדק.

היקבים ששווה לכם לסייר בהם: Azienda Agricola Biondi, Bonavita, Bonfiglio, Cantine Pellegrino, Donnafugata, Tenuta delle Terre Nere, Duca di Salaparuta, Gambino Vini, Pietradolce

איך כדאי לנסוע: טיסות ישירות מישראל לסיציליה נוחתות בקטניה, שהיא העיר המזרחית וממוקמת מרחק נסיעה לא גדול מהר אטנה. מומלץ לשכור רכב ולמנות כמובן נהג תורן לימי הסיורים ביקבים.

טיול שצריך להכין מראש

"אחד מתחומי התיירות המתפתחים בעולם היא תיירות יין, שמגיעה גם לאוסטרליה, ניו־זילנד, גיאורגיה, צרפת, איטליה ועוד. וכיוון שרק בבורדו יש למעלה מעשרת אלפים יקבים פעילים, צריך בהחלט לדעת לאן לנסוע כדי שהחוויה תהיה מיטבית", אומר לנו חיים גן, הבעלים של חברת "איש הענבים", שבין היתר מוציאה סיורי יין אל היקבים והכרמים בבורדו, בורגון, שמפיין, דרום־אפריקה, נאפה ועוד.

אז איך מתאמים סיור, בוחרים את המסעדות הנכונות ומוודאים שהייננים יהיו אלה שיקבלו את פני המטיילים? את כל אלה יש לקבוע מראש, או להצטרף לטיול מודרך, וזה לא הדוניזם ולא פלצנות, מדגיש גן, זו חוויה שאם יוצאים אליה צריך לדאוג שהיא תתקיים כמו שצריך.

הקהל, הוא אומר, מורכב גם מאנשים בני 50 ומעלה שכבר עשו את הכסף והקריירה ורוצים ליהנות, אבל גם מזוגות שהחליטו להשקיע בחוויה חד־פעמית ולא זולה, או מזוגות צעירים שלפעמים מגיעים לסיורים כי מה שמרגש אותם זה אוכל ויין והם חסכו שנה בשביל זה.

אני חושבת שמצאתי מה לעשות בפנסיה.