שלישי 24 בנובמבר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    גזית בקניון סיאם פארגון בבנגקוק, לפני כשבועיים | צילום: רן עזר
    7 ימים • 07.09.2019
    החיים החדשים של גבי גזית בתאילנד
    שנתיים אחרי סערת ההטרדות המיניות שיוחסו לו, גבי גזית מבלה את זמנו בעיקר בתאילנד ולמעשה הכריז על פרישה מהתקשורת. עכשיו הוא מעביר את הזמן בפרלמנט בקניון בבנגקוק ותובע את הרדיו שבו עבד
    רן עזר ורז שכניק, בנגקוק

    לפחות נהגי המונית כבר לא מציקים לו. כי בכל זאת, כשגבי גזית חוזר הביתה הוא שומע תאילנדית. במקום אכילת ראש על ביבי, אלוהים יודע על מה מדברים איתו. וזה גם מה שטוב עבורו בכל הסיפור הזה. כי גזית לא נאלץ לענות על השאלה לאן נעלמת, שעליה התשובה לא כל כך נעימה.

     

    ובקניון הבנגקוקי, סיאם פארגון, מתחם עצום של חנויות, הוא גם מצא לעצמו פרלמנט. כשאנחנו נתקלים בו, הוא לבוש במכנסיים לבנים ארוכים מבד רפוי וחולצה קצרה. הוא מגיע לכאן בכל ערב בימי חול, לא מחמיץ כמעט את המפגש בקפה בקומה השלישית. בדיוק כמו פעם בגבעתיים, גזית הוא חבר של כבוד בפרלמנט המקומי.

     

     

    הוא כאן, אם שכחתם, בגלל האירוע ההוא בנובמבר 2017. כשראיין בתוכנית האקטואליה הפופולרית שלו ברדיו 103, את עורכת הדין טלי גוטליב בעניין גל החשיפות של ההטרדות המיניות. הימים ימי השיא של קמפיין MeToo ובשלב מסוים, גזית לא מתאפק ומעיר: "אין לי ספק שקרוב היום שמישהי תספר עליי סיפור מלפני 45 שנה. אני מניח שלפני 50 שנה, ליטפתי את ישבנה של אישה. אני בוחן את סיפורה של אושרת קוטלר אשר בצעירותה פנתה למנכ"ל קשת, אלכס גלעדי, בבקשה לפגישת עבודה והוא הזמין אותה לארוחת ערב. היא הפצירה בפניו שהיא נשואה והוא טען בפניה שהיא לא יודעת כיצד מתקדמים בתעשיית הטלוויזיה, האם מדובר בהטרדה מינית?"

     

    תפוח האדמה הלוהט שזרק גזית נאסף במהירות על ידי הפרשנית המדינית של חדשות 12, דנה ויס. "תחשוב טוב גבי גזית", כתבה בטוויטר. "גם לפני 15 שנה עשית. ויותר. כמו למשל להתעקש לנשק על הפה כשנפגשים ככה סתם במסדרון במערכת. למה. ככה. כי אתה יכול. בשגרה". למחרת עלה גזית לשידור בתוכניתו והכחיש באופן גורף את דבריה של ויס. "מלכתחילה ממש לא חשבתי שיש צורך בתגובה", אמר גזית באותו יום, "אבל בעקבות אינספור פניות של מאזיני התוכנית האדוקים, בעיקר מאזינות קבועות שבהמוניהן שלחו אליי במהלך הלילה הודעות תמיכה חמות, והודעות גינוי על מה שהן קראו 'השיימינג של הימים האחרונים', אני מרגיש חייב לכן חברותיי הטובות ולכם חבריי — ומבקש לומר בלי שזה יפתיע אף אחד: כל הדברים שנכתבו ופורסמו אתמול על ידי הגברת ויס לא היו ולא נבראו. נקודה. במקום לכלות זמן שידור יקר על זה, נחזור ונעשה עכשיו מה שאנחנו עושים כל יום בעשר השנים האחרונות, והכי טוב, וזה להגן על נשים באשר הן, ובעיקר כאשר הן מוחלשות ומוכות. במקום להפריך רכילות בדיונית, אנחנו נעסוק עכשיו בדברים המועילים ולא נחדל מכך כל עוד אנחנו כאן".

     

    ההכחשה הזו הבעירה את השטח עוד יותר, ופתחה דלת לתיבה לא קטנה. עדויות נוספות החלו לצוץ נגד השדרן ברשתות החברתיות. "אין לך טיפת בושה, שקרן עלוב", כתבה שמרית סקורניק פלג, שעבדה עם גזית בעבר, "גם אותי נישקת בפה. נשיקה רטובה ומגעילה שתלווה אותי עד סוף חיי. אי שם במטבחון הצר של אולפני הרדיו האזורי. הדפת אותי אל המקרר בהפתעה. כמה גועל. כמה דמעות ועלבון ועוד מקלחת ועוד מקלחת ועוד אחת, שאולי, אולי תצליח לשטוף מעליי את הלכלוך שלך. אחחחח, אם רק היית מעז לעשות לי דבר כזה היום, זה היה הסוף שלך". פוסט נוסף פירסמה רחל פיש בן ישראל, שעבדה ב־103: "מעניין עד מתי היצור הנאלח הזה ימשיך להכחיש. כשבוקר אחד הוא ליטף אותי במורד הגב ואמרתי לו שיפסיק, זה הוביל לזה שהוא אמר למפיק הראשי שאני מפיקה גרועה ושהוא לא מוכן שאחליף יותר בתוכנית שלו".

     

    על רקע העדויות, נערך לגזית בירור נרחב עם מנכ"ל התחנה אור צלקובניק, בסיומו הצדדים נפרדו וגזית הפסיק להגיש את תוכניתו. "בהמשך לבירור נרחב עם גבי גזית, הודיע לי השדרן כי הוא מבקש לצאת לחופשה", הודיע אז צלקובניק, "קיבלתי את בקשתו, ועל כן לא ישוב ביום ראשון הקרוב אל המיקרופון. 103FM‬ מגנה בכל לשון הטרדות ותקיפות מיניות ורואה במאבק בתופעה חשיבות עליונה".‬

     

    גזית אכן לא חזר. הוא הודיע לתחנה על חופשה ארוכה בתאילנד, שאליה נסע גם בחופשות קודמות, ובשלב כלשהו עידכן כי לא ישוב לעבודה, ולוח האקטואליה החדש שלה כבר לא כלל אותו. מכרים מעברו מספרים שפשוט החליט להתרחק ככל האפשר מישראל ואת החופשה בתאילנד החליף לשהות של ממש. כיום, הם מספרים, הוא חי מחצית מהשנה בבנגקוק, ואת שאר הזמן מבלה בארץ, כשהוא מקפיד לא להתראיין, "ולא להתערבב", מספר אחד המכרים. "גבי הבין את גודל המהומה שסביבו והעדיף לבחור בחיים חדשים, נטולי עבודה למעשה. הוא בעצם אמר, 'הקריירה שלי נגמרה עד להודעה חדשה, אם בכלל תבוא כזאת'. אני לא רואה אותו חוזר לשהות מלאה בישראל בקרוב. אם כבר, ההפך. הוא רוצה להשאיר את הכל מאחוריו עד כמה שאפשר, ולצמצם את השהייה בישראל".

     

    בין שאר הדברים שגזית השאיר מאחור, מתנהלת עדיין תביעה שהגיש, ושבה הוא דורש להכיר במתן שירותיו לרדיו כיחסי עובד־מעביד, ולשלם לו פיצויים על כעשר שנות עבודה. התביעה, שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל־אביב לפני כשנה וחצי, ממוקדת בשאלת יחסי העבודה ואינה מתייחסת כלל לבירור שנערך לגזית או לעדויות על הטרדות מיניות מצידו.

     

    טל השילוני, שעבדה עם גזית בעבר בתוכנית הפופולרית "יש עניין" ברשת ב', מתקשה להבין את מה שנתפס כהיעלמות. "גבי גזית היה גדול המורים שלי לרדיו. הוא עיתונאי בחסד ואיש רדיו ראשון במעלה. לא דיברתי איתו ואני לא בקשר איתו הרבה זמן".

     

    מתאים לו ככה להיעלם?

     

    "בכלל לא. אני לא מסוגלת להבין מה קרה. לדבריו זו הייתה עלילת שווא, אבל אני באמת לא יודעת. אם חיה פוליטית ועיתונאי אקטואליה כמוהו נעלם, זה סימן שהוא נעלב עד עמקי נשמתו ומתבייש. הבן אדם היה קורא שלושה עיתונים עוד לפני שפקח את עיניו בבוקר. אני לא מבינה מה הוא עושה בתאילנד. אני אוהבת אותו אהבת נפש, ואף איש רדיו לא הגיע לקרסוליו עד היום. נורא כואב לי הלב עליו".

     

    חברים אחרים מתעקשים שלא מדובר בהיעלמות. "גבי המון בישראל וגר עם הבן שלו בדירה יפה ברמת־גן", אומר אחד מהם. "יש לו כמה חברים בתאילנד ובמקומות אחרים והוא נוסע לבקר אותם. כל הסיפור קרה בדיוק דקה לפני יום ההולדת 70 שלו, והוא החליט לפרוש. הוא בן אדם מאוד מבוסס, יש לו כסף משנים של עבודה, קצת רכוש משפחתי, קצת נדל"ן, והוא החליט שיש לו מספיק כדי לחיות עד סוף חייו ולהוריש לבן שלו, והוא לא צריך להתאמץ. כשפרץ הסיפור, בעצה אחת עם בנו, הוא החליט שהוא פשוט לא רוצה יותר".

     

    הוא נעלב?

     

    "מאוד. הוא ציפה מכל מיני אנשים שהם יעמדו לצידו ויגידו, 'גבי גזית בחיים לא הטריד בחורה'. אני יכול לומר, כחבר שמכיר אותו 30 שנה, שהוא לא הטריד".

     

    אבל צצו הרבה סיפורים נגדו.

     

    "לא הרבה כל כך בסוף. ואפילו חקירה של משטרה לא הייתה, בניגוד למקרים אחרים. ברור שפעם היו נורמות פסולות. היום בגלל נשיקה בין שתי דלתות אתה יכול למחוק בן אדם. זה טירוף מערכות".

     

    מה הוא אמר על כל העדויות שצצו?

     

    "שלא היה ולא נברא ושעובדה, שום דבר לא הבשיל לחקירה ואיש לא זימן אותו. הוא לא ברח מהארץ, אנשים ידעו איפה הוא. הוא בן אדם שלא אוהב להיראות ולא אוהב חברָה".

     

    יש סיכוי שהוא יחזור לתקשורת?

     

    "הוא לא רוצה להילחם. אין לו כוח לעמוד מול המערכות. גבי אומר, 'קיבינימט, לא אכפת לי. עשיתי את שלי בתקשורת, תרמתי לעולם העיתונות, לא יזכרו אותי בפרישה מזהרת, אלא רק בעבר מזהיר. זה הכל'. הוא משלם מחיר על פליטת פה. הרי אם לא היה מדבר בתוכנית, לא הייתה צצה שום עדות".

     

    יש לו הצעות?

     

    "היו לו, הוא דחה את כולן. הוא לא בעניין".

     

    גזית בימים טובים יותר ברדיו. חבר: "הוא משלם מחיר על פליטת פה" | צילום: טל שחר
    גזית בימים טובים יותר ברדיו. חבר: "הוא משלם מחיר על פליטת פה" | צילום: טל שחר

     

    ×

     

    גזית, עוד מעט בן 72, הוא גרוש ואב לילד אחד, בן 23. לתאילנד הוא מגיע לבדו. את החבר'ה הוא מצא בקניון, הידוע כאחד הגדולים במזרח אסיה. בקפה True, מקבלות את פניו דיילות חייכניות באדום ולבן, וליד אחד השולחנות כבר ממתינים לו שני חבריו הישראלים. גזית הכיר אותם בחופשותיו הקודמות בתאילנד לפני כמה שנים, והיום השלושה מהווים את הגרעין הקשה של הפרלמנט הישראלי, המתכנס מדי יום לדון בענייני השעה בממלכת סיאם ובשאר העולם, בדגש על ישראל וישראלים כמובן.

     

    אפשרויות הדיור בבנגקוק משתרעות על טווח רחב של פאר מול מחיר, וביטוח בריאות משובח ופרטי יספק לכם שירותים הכוללים בתי חולים ממשלתיים ופרטיים ברמה גבוהה לצד בתי חולים סיניים מסורתיים, ויבטיח שתקבלו את הטיפול הטוב ביותר, כולל ניתוחים מורכבים. גם מרכזי הבילוי הופכים את העיר — ואת תאילנד בכלל — ליעד נעים לפנסיה, עם ויזה מתאימה שהממשל מציע לפורשים מגיל 50, ולמוקד משיכה יציב לזרים. עם זאת צריך לציין גם את ריכוזי הפשע והזנות הגבוהים בעיר, שהרשויות מנסות לצמצם.

     

    פרלמנטים כמו זה של גזית והחבר'ה, יש בערים רבות במדינה. בפאטייה, המרוחקת כשעתיים נסיעה מהבירה, יש שני פרלמנטים ישראליים שונים — שכבר הספיקו להסתכסך, כך שחבריהם לא מדברים אלה עם אלה. את הפרלמנט הישראלי בבנגקוק פתח איש עסקים ישראלי הנשוי לתאילנדית, שבמשך שנים הגיע מדי יום לאזור, לקפה של אחר צהריים. עם הזמן התקבצו סביבו ישראלים נוספים.

     

    אותו אדם הפך לחבר טוב של גזית, והיום הם מתכנסים בקביעות בכל יום בקניון, עם חבר נוסף שגם הוא תושב המקום — ואליהם מצטרפים לפרקים אורחים נוספים מבין הישראלים המקומיים. יש ימים שהקבוצה מונה שבעה ואפילו עשרה אנשים, בהם קבלן שבונה בתאילנד, איש מחשבים לשעבר שמתפרנס מנדל"ן ואיש עסקים מתחום התקשורת. חלקם מצרפים לפעמים את ילדיהם לשולחן, אלה שבאו לבקר מישראל ואלה שנולדו כאן בתאילנד. "איפה גבי", מקפיד כל אחד מהם להתעניין. עבור חלקם, גזית הוא סלב מקומי אהוב, אחרים בפרלמנט מתארים דמות פחות אהובה ולא ממש רצויה.

     

    הדיון נע בין השקעה במניות ונדל"ן, להמלצות על מסעדות חדשות מקומיות. החברים מוטרדים ממחסומי המשטרה לבדיקת אלכוהול המוצבים ברחובות ומהחמרת הענישה על עבירות תנועה, שאמורה להיכנס לתוקף עד סוף השנה. גם בחירות מועד ב' בישראל מעסיקות את המשתתפים, וגם, מדי פעם, השוואה מתבקשת בין איכות החיים בתאילנד לעומת זו שהייתה להם בארץ. גזית יושב פעמים רבות לבדו בשולחן נפרד, לעיתים מדבר בטלפון, ואז מצטרף לקבוצה לשיחה או ויכוח מתלהט.

     

    "אני אוהב את גבי", אומר אחד החברים הלא קבועים. "הוא איש אכפתי. נכון שהוא לא תמיד מדבר יפה ותוקף, אבל יש לו עין טובה ולב טוב. אותי לימדו לכבד. הבן אדם מבוגר, עשה הרבה, היה בסיירת שריון ונפצע קשה בששת הימים. זה תרומה למדינה שלא כל אחד עושה. לכל אחד יש כאב שעושה אותך מה שאתה. גבי הוא מאלה שיודעים לחשוב ולדבר, להסתכל, הוא מכיר אותך ומתעניין מה קורה, והוא מוסיף הרבה לפגישות שלנו. כל הוותיקים פה מכירים כבר שנים וגם השיחות פלוס־מינוס אותו דבר, אז כל שינוי מרענן. אנחנו גם שומרים על גבי, רוצים בטובתו, דואגים שתיירים ישראלים שעוברים בקניון ומזהים אותו לא יציקו.

     

    "זה חברות של קפה, אבל היא נמשכת כבר כמה שנים, וכל אחד פה בקהילה רוצה שיסתכלו עליו בסדר. אף אחד מהחברים שלו פה לא יגיד לך על גבי שום דבר, ובוודאי שלא על הסיבה שהוא פה. אוהבים אותו. חשוב לנו גם לשמור על כבוד בינינו. לא להלשין ולדאוג במה שאפשר. האיש מבוגר, הוא מספר שהוא רוצה לחיות את החיים הפרטיים שלו רחוק מהזום של התקשורת, רחוק ממה שהוא אולי הכי אוהב ונאלץ לעזוב. כל אחד פה יש לו שריטה, בדיוק כמו בישראל, כל אחד יש לו גם חבילה מהעבר. אז לגבי יש את החבילה שלו, אז מה?"

     

    חבר אחד שיושב בפרלמנט מספק זווית קצת אחרת. "כולם פה נהנים מזה שמגיע מישהו מפורסם ויושב איתם, אבל אני, כשראיתי את גבי בפעם הראשונה כאן, לא התייחסתי אליו בכלל", הוא מחייך. "עשיתי לו טריק. הוא לא אמר שלום ולא כלום ואני התעלמתי ממנו בחזרה. הוא כמו כוסית שיודעת שהיא כוסית ומצפה שיתייחסו אליה, כשאתה לא מסתכל עליה ומדבר רק עם חברות שלה ולא איתה, היא נגנבת. היא מחכה לתשומת לב שהיא רצתה וחשבה שתזכה בה והיא לא מקבלת אותה. גבי גזית זה אותו דבר, אתה מבין? בפגישה השנייה הוא כבר לא הצליח להתאפק והתחיל לדבר איתי. בלי שלום בלי כלום! באתי עוד פעם בקטע של אני לא מעוניין ולא מתעניין. ואז הוא התחיל לשאול: 'מי אתה, מה אתה חי פה, מה אתה עושה'".

     

    לגיטימי.

     

    "ביני לבינו אין פיצוצים. אתה יודע איך אני מתמודד איתו? אני קלטתי את הפוזיציה שלו עוד מהרדיו. הוא יש לו דעה קדומה על אנשי ימין. אז אמרתי, אני אבוא לו בהפוך על הפוך. מה הוא רוצה? הוא רוצה שאני אגיד לו רק ביבי ושחברון זה עיר האבות, ואז ניכנס לוויכוח אינסופי, מי היה פה קודם ומה נכון ולא נכון ומי פגע יותר. אז הוא אומר לי: 'מה צריך את חברון'? ואני אומר לו: 'וואללה, לא צריך. לא צריך כלום. רק שקט ושלום. מצידי תחזיר הכל עד הים'. הוא מסתכל עליי ככה, לא מוכן. בזה הוא עוד לא נתקל — ושואל: ומה עם ירושלים? אמרתי לו: 'תתחיל עם עזה. תצליח שם. אם תשכנע אותי, אני איתך'. לא היה לו מה להגיד. שתק".

     

    מה הוא עושה ביומיום בבנגקוק?

     

    "אין לי מושג. הוא לא מעניין אותי. יום אחד הוא קנה בקבוק סודה ופתח אותו על המעקה נירוסטה עם הזכוכית היפה והמטופחת של הקניון. הלו! זה נראה לך מעקה שפותחים עליו בקבוקים? יצא אידיוט. ואז נפל הפקק על הרצפה — פאקינג תרים את זה! אם אתה לא יכול להתכופף, תבקש מחבר שירים בשבילך. הוא אפילו לא חשב להרים את הפקק, השאיר אותו על הרצפה. אתה מבין? זה הוא! ברגע שאתה רואה דבר כזה, זה אומר הכל על הבן אדם! הרי אם היה עושה את זה מישהו אחר, גבי הראשון שהיה קופץ ואומר, 'הנה הישראלי המכוער', כמו בתוכנית שלו ברדיו. אבל כשהוא עושה את זה, זה בגלל שיש לו סטייל. הוא מרגיש מרומם מעם. להתכופף להרים פקק מהרצפה בתאילנד זה לא לרמה שלו. שתי דקות אחרי זה הוא מדבר מלמעלה על אנשים אחרים. מי אתה שתתנשא? כשאתה עושה דבר כזה, אין לך זכות לדבר ולצעוק על אחרים. הוא אומר דבר אחד ועושה דבר אחר. הרבה אנשים ככה אבל אצלו זה בולט בגלל הפוזיציה שהוא תופס: לוחם הצדק שמוכיח את כולם ואחר כך עושה מה שהוא רוצה".

     

    ×

     

    השעות חולפות, בשולחנות הפרלמנט הקפה זורם. בחוץ כבר מתחיל להחשיך, אבל בתוך הקניון אין לכך עדות. התאורה קבועה ובתוך בית הקפה קיר־מסך שעליו מוקרנים ברצף נופים מתחלפים. החברים מספרים שגזית מתגורר בסוי ("סמטה" בתאית) ברחוב סוקומוויט שבמרכז העיר, בין תחנת הרכבת העילית ננה לתחנת אסוק. משם הוא מגיע לקניון ולשם הוא שב מדי יום אחרי הפרלמנט. אזור מלונות, בילויים ועסקים המשכן גם את שגרירות ישראל. בין השאר, לדברי החברים, הספיק גזית להיפגש עם הרב הראשי של תאילנד, הרב קנטור מחסידות חב"ד. השניים נפגשו במקרה באחת משתי המסעדות הכשרות שמפעילה החסידות בבנגקוק. לדברי החברים, הרב, אמריקאי במקור, לא הכיר את השדרן לשעבר, שגדל במשפחה דתית, גזית סיפר לרב על אביו והשיחה גלשה לדיון בזרמים השונים ביהדות.

     

    כשגזית מגיע, בין חמש לשש לפנות ערב, המקום עמוס. פגישות עסקיות, לפטופים, תיירים ומקומיים שעצרו לנוח, והרבה סטודנטיות וסטודנטים בתלבושת שחור־לבן אחידה. גזית אוהב לשבת בחוץ, בשולחנות שבמסדרון הקניון, בדרך כלל עם הגב אל הקיר או המעקה. "ככה יש לו שטח שליטה שבו הוא רואה מי מגיע משני הצדדים, עמדת תצפית נוחה", מסביר אחד החברים. "גבי מקפיד להתרחק כשהוא חושב שמגיעים תיירים ישראלים". גזית, מספר חבר אחר, גם לא אהב את העובדה שדבר נסיעתו לתאילנד התגלה ופורסם ב"ידיעות אחרונות".

     

    ואכן, כשפנינו לגזית, עוד לפני שהספקנו לדבר, הוא פרש משני חבריו והחל להתרחק בהליכה מהירה, יורד מגרם מדרגות נעות אחד למשנהו אל תחנת הרכבת. כשסוף־סוף התקרבנו מספיק כדי לבקש לשוחח עימו, סירב בתוקף להתראיין והסביר, "היום אני מחלק את זמני בין תאילנד לישראל ועוסק בפרויקטים של כתיבה. אני לא עוסק בתחום התקשורת בשום צורה".

     

    השעה שמונה וחצי בערב. בעשר ייסגר הקניון. חברי הפרלמנט מתחילים לעזוב בזה אחר וזה ונפרדים בלחיצות ידיים. לבסוף גם גזית קם וצועד עם חבריו אל המדרגות הנעות. ביציאה לרכבת גזית נשאר לבד. הוא עובר בשער התחנה, מעביר את הכרטיס במחסום הכניסה המתכתי הנפתח לקראתו ועולה במדרגות הנעות אל הרציפים. לרגע עוד נראה ראשו, גבוה מעט מעל הראשים התאילנדים והזרים הממלאים את הרציף, ואז הוא נעלם. ×

     

    razs@yediot.co.il

     


    פרסום ראשון: 07.09.19 , 23:09