כבר חמש שנים מוחזק אברה מנגיסטו (33) בשבי חמאס, ומשפחתו לא רואה את הסוף. "גם היום, שנים אחרי, אין לנו מידע חדש על אברה", אומר אחיו אילן בשיחה עם "ידיעות אחרונות". "כל יום שעובר זה רק מתסכל עוד יותר".

בספטמבר 2014 צעד מנגיסטו מביתו שבאשקלון אל חוף זיקים, המשיך דרומה וחצה את הגבול הימי בין עזה לישראל, ושם נפל בשבי חמאס. מאז הוא מוחזק בידיהם, ככל הנראה, ואיש לא יודע מה מצבו.

"כל שנה שחולפת אני אומר לעצמי - אולי השנה זה יקרה, אולי השנה הוא יחזור. גם הפעם זאת התקווה שלי", אומר אילן. "הכאב הוא אותו כאב שמלווה אותנו כבר חמש שנים. אנחנו יודעים שאין ברירה, חייבים להציל אותו, להביא אותו משם. לצערי אין מאמצים עקביים, אין כל מידע חדש. אמא מתפללת יום־יום לראות אותו".

אילנה מושקין, יחד עם קבוצה קטנה של פעילים, אירגנו הערב עצרת תנועות וארגוני נוער בשעה 18:30, ברחבת מוזיאון תל־אביב, לציון יום השנה החמישי של אברה בשבי חמאס. העצרת תתקיים תחת הסיסמה "הנוער מתאחד למען אברה", בהשתתפות המשפחה, בני נוער ממכינות, וארגונים מכל הקשת של החברה הישראלית.

בתחילת הערב, הנוער ישמע את הסיפור של אברה מפי המשפחה: על האופי המיוחד, הלבבי של בחור צעיר שחווה משבר עמוק בעקבות פטירת אח אהוב. על ההידרדות הנפשית שהביא לאשפוזים חוזרים שלא הועילו. ולבסוף, כשאינו מודע למעשיו, חצה, לעיני מצלמות האבטחה של צה"ל, את הגבול לעזה. על המסע של משפחה ללא אמצעים, מאשקלון, להביא לשחרורו מידי חמאס ולהשאיר את סוגיית השבי של אברה על סדר היום הציבורי. לאחר מכן, ייערכו מעגלי שיח משולבים של חברי התנועות השונות, שם הנוער ידון בנושא ויעלו רעיונות כיצד הם והארגונים שלהם יכולים לשמור את הנושא בעיני הציבור ובלב של כולם.