היום בשעה 10:30 בבוקר יפסע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, במסדרון המוביל לחדר ישיבות הממשלה, דרך אותה עשה עשרות פעמים כמזכיר הממשלה. אולם הפעם זה יהיה שונה. בצעד חריג יגיע מנדלבליט לחדר שבו הצביעו פה אחד על מינויו, כדי לעמוד באחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפניו כיועמ"ש: להסביר לחברי הממשלה הנוכחית כי קיימת מניעה משפטית לאשר את חוק הצבת המצלמות בקלפיות המעורר לא מעט סערות והתנגדויות.

מדובר בפעם הראשונה שבה מנדלבליט מתייצב בישיבת הממשלה בתפקידו הנוכחי. צעד חריג זה מגיע לאחר שבשבוע שעבר הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בכוונתו להעביר את חוק המצלמות בחקיקת בזק, זאת בניגוד לעמדתו של מנדלבליט שכקבע כי קיימת "מניעה משפטית לאישורו".

על מנת לאשר את החוק, שצפוי כבר מחר לעלות להצבעה בכנסת, יש צורך בתמיכה של 61 ח"כים. "החוק לא מעניין את נתניהו, ולא מעניין את הליכוד", הבהיר אתמול גורם בימין, "מעניין אותם רק השיח סביב הנושא, לעורר את הציבור הימני, להרתיע את הציבור הערבי ואולי גם לטעון ש'גנבו' את הבחירות במצב של תיקו".

עוד סיפר גורם בכיר באחת המפלגות שלקח חלק בתדרוך בנושא בבחירות הקודמות, כי תוכנית הצבת המצלמות נועדה למנוע מהציבור הערבי להצביע, ועל הדרך גם לטפל באי־הסדרים. "השיח סביב התוכנית היה חד וברור. ללבות את האש ולייצר אווירה מרתיעה. קיבלנו הנחיות מפורטות, ההסברים כאילו יש זיופים במגזר הערבי הם ספין".

את חוות דעתו המפורטת בדבר החוק השנוי במחלוקת הניח מנדלבליט בפני הממשלה כבר ביום שישי האחרון. לדבריו, הצעת החוק מעוררת קשיים משפטיים רבים, מהותיים ותהליכיים כאחד, ואף ציין כי, "קידום ההצעה יפגע ביכולת לקיים את יום הבחירות באופן תקין".

היועמ"ש כאמור לא מתנגד לעצם הצבתן של המצלמות בקלפיות או לקידום חקיקה בנושא, אולם שמירת טוהר הבחירות, שייערכו בעוד תשעה ימים בלבד, עומדת לנגד עיניו, והוא רואה זאת כחלק מתפקידו ואחריותו. על כן, מתכוון היועמ"ש להסביר לחברי הממשלה שאת הצעת החוק יהיה אפשר לקדם בדרך המלך רק בממשלה הבאה. כמו כן, ההערכה במחלקת הבג"צים במשרד המשפטים היא שאם החוק יעבור במתכונתו הנוכחית, ובאם תוגש על כך עתירה, היועמ"ש לא יגן עליו בבג"ץ.

"אין מניעה, שהכנסת ה־22 תדון ותגבש הסדר חוקי מפורט בעניין הפעלת מצלמות בקלפיות. אך זאת בהליך חקיקה מלא, סדור ונאות", קבע היועמ"ש בחוות דעתו והוסיף: "חקיקה כשבוע לפני הבחירות תשבש את סדרי הבחירות ואף עלולה להביא ל'תוהו ובוהו' ו'אנדרלמוסיה'".

עוד מציין מנדלבליט כי ועדת הבחירות המרכזית כבר גיבשה תוכנית פעולה נרחבת להגברת האכיפה בנושא טוהר הבחירות, שתמומש כבר בבחירות הקרובות. התוכנית תצמצם באופן משמעותי את החשש מזיופים בקלפיות, אולם את נתניהו זה לא מרגיע. ראש הממשלה, יחד עם חברי מפלגתו, מתעקשים להשאיר את חוק המצלמות על סדר היום, על אף שהסיכוי כי יעבור וימומש בפועל לא גדול.

"אני חושב שהעמדה שהוצגה על ידי היוע"מש זה דבר שאין לו הסבר", אמר נתניהו בשישי האחרון, לפני שהמריא חזרה לישראל מלונדון, "רק מי שרוצה לגנוב בחירות מתנגד להצבת מצלמות. אנחנו ממשיכים בחקיקה שהיא טובה לטוהר הבחירות ולא אכפת לנו".

בתוך כך, נתניהו תקף בסוף השבוע את המשטרה בעקבות חשיפת "ידיעות אחרונות" ו־ynet, על מכבש הלחצים שהפעילו חוקרי להב 433 על עדי המדינה בתיקיו.

"ראיתי את הסיפור המזעזע ב'ידיעות אחרונות' שפירסמו איזה אמצעים הפעילו על עדי המדינה, פשוט בסחיטה ובאיומים. ממש כמעט באלימות", האשים נתניהו. "אומרים להם, אם אתם לא תיתנו לנו את הראש של נתניהו - אנחנו פשוט נהרוס לכם את המשפחה'. הם מנחים אותם, ועדי המדינה אומרים, 'אנחנו לא רוצים לשקר'. אז הם מנחים אותם מה להגיד כדי להוריד מהם את הלחץ".

עוד הוסיף נתניהו כי "כל התיקים האלה זה תיקים שמבוססים על עדי מדינה. והם יקרסו. לא יישאר מהם זכר. זה אומר עד כמה התיקים ריקים".