האם השנה שבאה עלינו לטובה היא שנת תש"ף? או שאולי דווקא תש"פ?

השאלה זו מעסיקה גורמים רבים — ממשרדי ממשלה דרך מוסדות חינוך ועד סתם חובבים של השפה העברית. מתברר שמאות בני אדם פנו בשבועות האחרונים לאקדמיה ללשון עברית עם הסוגיה העקרונית הזאת, בהם גם כאלה שמחו על החריזה בין תש"ף ואש"ף. למרות זאת, האקדמיה הכריעה: אמרו תש"ף.

אנשי האקדמיה אומרים כי מעיון בעיתונות העברית משנות ה־20 וה־30 של המאה הקודמת עולה שהיו גרסאות שונות לשנים תר"ף/ תר"פ (1920) ותר"ץ'/ תר"צ (1930). אולם בשנים תש"ך (1960), תש"ם (1980) ותש"ן (1990) נהגו בעיתונים ובפרסומים אחרים לכתוב באות סופית. זו, לפיכך, גם ההמלצה של המזכירות המדעית של האקדמיה עכשיו: שנת תש"ף. בשנה הבאה, מסבירים באקדמיה, תווסף האות אל"ף והפ"א הסופית "תיעלם" לטובת פ"א רגילה.

בין הפונים גם כאלה ששאלו האם יש להגות את הפ"א. לפי האקדמיה, אין צורך בדגש. הגייה כזאת עולה בקנה אחד עם הכלל שאין בעברית דגש בסוף מילה.

רבים מחובבי העברית תהו גם לגבי האופן הנכון שבו יש לומר את השנה: כמילה או כראשי תיבות. התשובה היא ששתי הדרכים תקינות.