איפה כל החבָרות שלך
יניב אדם הוא סגן מפקד שלדג לשעבר שמנהל כל צעד בקריירה של בנו, עומר אדם. אלא שהמעורבות של האב בעסקאות ביטחוניות בגיאורגיה, סיבכה אותו, האף־בי־איי נכנס לתמונה והמשטרה הודיעה כי יש בידיה ראיות, לכאורה, להעמידו לדין בגין עבירות מס של מיליונים. מסע בעקבות הכסף של ראש משפחת אדם חושף את המוח מאחורי הזמר הכי מצליח בארץ
כולם רוצים לדעת מי עומד מאחורי אדם מצליח. במקרה של עומר אדם התשובה פשוטה: עוד אדם. יניב אדם, אביו של הזמר שכל צעד שלו מטריף את המדינה, הוא המוח שניצב בראשו של תאגיד משגשג, שמגלגל לפי הפרסומים עשרות מיליוני שקלים בשנה: בהופעות פתוחות, בהופעות מכורות, בחסויות וגם בעסקים צדדיים. הבן מביא קול מרהיב וכריזמה בימתית; האבא דואג לניהול צמוד וחסר פשרות.
זה היה ככה הרבה לפני שעומר פירק את פארק הירקון בתל־אביב. למעשה, כבר ב־2009, כשהוא בסך הכל היה הנער המוכשר שנאלץ לפרוש מ"כוכב נולד" אחרי ששיקר לגבי גילו, שהיה צעיר מהמותר בתקנון. יניב לא חשב שזה ייגמר ב־15 דקות תהילה ובכמה הזמנות להשקה. בצעד לא מובן מאליו, סגן מפקד יחידת שלדג לשעבר החליט לקחת על עצמו את ניהולו של עומר. למרות שכביכול לא ידע כלום על ניהול זמרים ושוק המוזיקה בישראל, את התמימות הוא השאיר בבית. למשל, הוא מיד הצמיד לעומר שני מאבטחים חמושים בכל מתחם הופעה ועוד שני מאבטחים סמויים.
גם כשהגיעה השעה להתחכך עם הצד האפל של הסצנה המזרחית – איומים, דרישות לפרוטקשן, הזמנות בהולות להופיע "כאן ועכשיו" בפני גורמים עבריינים – יניב לא מיצמץ. "הייתה איזו פעם שהוזמנה הופעה של אדם על ידי גורם בעולם התחתון", מספר מקור בתעשייה. "אותו גורם גם ביקש לקבוע בעצמו את המחיר שישלם, מול אסף אטדגי (מנהלו האישי של עומר אדם – ר"ש, ש"מ) והוא גם, אפשר לומר, הוסיף איום מרומז. אטדגי הפנה את האיש ליניב אדם. לא ברור מה קרה באותה שיחה ואיך, אבל אותו גורם שילם בדיוק את המחיר שדרש אטדגי, וגם העביר את הסכום הרבה לפני ההופעה".
"היו בתחילת הקריירה של עומר ניסיונות לבדוק את המשפחה מצד גורמים עבריינים", מוסיף מכר של המשפחה, "אבל הם למדו שאי־אפשר להתעסק עם יניב, שזה לא אחד שיגמגם מולם. הניסיונות לאתגר את הסביבה של עומר אדם נגמרו מהר מאוד".
העמידה במבחנים הללו סימנה את יניב אדם כבורג מכריע במכונה המשומנת שסובבת את בנו עומר. הפופולריות האדירה לצד הימנעות יחסית מסקנדלים – צילום עם עבריין המין המורשע הרב אליעזר ברלנד בשבוע שעבר היא תקלה חריגה – לוותה גם במסך עשן, שהשאיר את יניב אלמוני למדי. אלא שאז הגיעה ההודעה הדרמטית של משטרת ישראל, כי נמצאה נגד יניב אדם וחשודים נוספים תשתית ראייתית להעמידם לדין, בגין עבירות מס לכאורה בהיקף של מיליוני שקלים. פתאום, מלח הארץ, קצין בכיר ביחידה מובחרת ונצר לשושלת מפוארת של לוחמים - נזרק לאור הזרקורים ועוד בהקשר פלילי.
תחקיר "7 ימים" יוצא למסע בעקבות ההסתבכות של יניב אדם: החברוּת הקרובה עם גל הירש, שהתפתחה לעסקים בגיאורגיה השסועה. העלייה על הרדאר של האף־בי־איי, שניסה להבין את מסלול הכסף. החקירות בישראל, שהעלו חשדות להעלמות. וגם השאלה, אם וכיצד כל זה ישפיע על ניהולו של הבן. במשפחת אדם, יחד עם אנשי המקצוע שמקיפים אותם, יעשו הרבה כדי שהתדמית הנוצצת תישמר והשם "עומר אדם" יוזכר רק בהקשר של להיטים והופעות סולד־אאוט.
מה שקורה בגיאורגיה
הנוף בחבל אבְחַזיה, גיאורגיה, עוצר נשימה: הררי ופראי ברובו, עם חופים פסטורליים של הים השחור. לא בכדי הרוויח את הכינוי את "הריביירה הגיאורגית". אבל מאחורי היופי הזה, בצפון מערב־מערב הקווקז, מסתתרת מציאות אפלה, כתוצאה של העימות המתמשך ועמוס הקורבנות בין הגיאורגים לבדלנים האבחזים. האחרונים מקבלים תמיכה מרוסיה השכנה – איך לא – והחליטו להכריז על עצמאות. הגיאורגים לא יוותרו על החבל. ב־2007 נכנס יניב אדם אל תוך הקלחת המבעבעת הזו. כאן גם תתחיל ההסתבכות שלו.
עשר שנים קודם, פרש רב־סרן (במיל') אדם מצה"ל, לאחר שכיהן כסגן מפקד שלדג, יחידת הקומנדו של חיל האוויר. אחד ממפקדיו בקריירה הצבאית היה תת־אלוף (מיל') גל הירש, שב־2006 נפלט מהצבא חבול ומוכה בעקבות הביקורת החריפה נגדו במלחמת לבנון השנייה. עתה פנה הירש אל אדם בהצעה להקים יחד חברה בגיאורגיה. עוד קודם, היה זה אדם שהציע להירש להצטרף אליו לאזרחות: "אמרתי לו כבר אז, בוא איתי", סיפר אדם בראיון ב־2006 לעיתון זה. "אמרתי לו, זה לא הצבא של פעם, של הרעות והאחווה. זה הפך לעסק... לכלי שמכיל רק את אלו שמתחמקים בין הטיפות". ועוד הוסיף אדם: "ראיתי את זה אז, כשהתחיל חוסר הגיבוי בשטחים. אמרתי לעצמי שאם צריך עורכי דין, אני אקח אותם לעסקים הפרטיים שלי".
יניב אדם אחז במשרה מכובדת, סמנכ"ל בחברה התעשייתית "כמיטל", אבל למפקד משלדג קשה לסרב. וכך הוקמה חברת "דיפנסיב שילד" ("חומת מגן", השם שהירש העניק למבצע נגד קיני הטרור בגדה המערבית במהלך האינתיפאדה השנייה). המייסדים היו הירש, אדם ועוד כמה חברים ושותפים. אחד היעדים הראשונים היה גיאורגיה, שבשל המאבק סביב אבחזיה שיוועה (ושילמה) למי שיכול לסייע לה מבחינה ביטחונית. קצינים ישראלים, עם הכנפיים הנכונות על החזה, היו שידוך אידיאלי.
כנצר לשושלת קווקזית ידועה, גיאורגיה וסביבתה לא היוו תרבות זרה עבור יניב אדם. גם העובדה ששר ההגנה הגיאורגי, דוד קאזארשווילי, היה ישראלי לשעבר, לא הזיקה לחברה. מצוידים באישור של סיב"ט (האגף ליצוא ביטחוני של משרד הביטחון), אנשי דיפנסיב שילד החלו לאמן כוחות חי"ר גיאורגיים. "הירש בחר ביניב אדם כדי לאמן את כוחות הצבא ואת מערך החי"ר המיוחד במדינה", מספר גורם שהיה פעיל בגיאורגיה באותם ימים. "הירש ואדם ידועים כחברים טובים. הוא הכיר את אדם ואת היכולות המקצועיות והביצועיות שלו מהתקופה ששירתו יחד בצבא ומאוד סמך עליו".
לצורך המשימה, יצא הירש לגיאורגיה, נפגש שם עם אנשי צבא וגיבש תוכנית הדרכה ואימונים. הוא חתם חוזה עם קצין ישראלי לשעבר שמחזיק חברה המתמחה בהדרכות בתחומי חי"ר, לוחמה בטרור ואבטחת אישים ברחבי העולם.
"זה היה מערב פרוע באותה תקופה", מצטט עו"ד גדעון פישר מולטי־מיליונר גיאורגי, אותו הוא מייצג, ואשר היה קרוב לממשל. "כמעט כל אחד יכול היה להיכנס למדינה בזכות היכרויות עם איש קשר מקומי, שהיה הפרונט של שר הביטחון הגיאורגי, ובעל קשרים עם חלק מאנשי דיפנסיב שילד. גם יניב אדם הסתובב שם, אבל לעומת האחרים, הוא היה הרבה יותר שקט ממה שאת חושבת".
מה בדיוק הם עשו שם?
"יניב וחבורתו אימנו את אנשי הצבא, כוחות חי"ר. אתם צריכים להבין: ביום הראשון של ההתקפה הרוסית על גיאורגיה ב־2008, היו כוחות שברחו משם בלי הנעליים שלהם".
על פי האתר של דיפנסיב שילד אחזקות, החברה עוסקת כיום באספקת מגוון רחב של יכולות ביטחוניות. בין השאר החברה מספקת אמצעי הגנה ל"תשתיות קריטיות" כמו נמלי תעופה, אסדות קידוח ונמלים ימיים (כולל הגנה תת־מימית); מוכרת טכנולוגיות ושיטות פעולה לניהול מצבי משבר, כמו אסונות טבע וטרור - אבל גם מהומות ושביתות; וכן "מתמחה באספקת ציוד לחימה צבאי ומשטרתי", ועוסקת גם באימונים והדרכה של "כוחות מיוחדים ויחידות עלית לוחמות" ובלחימה בטרור, כולל ציוד והדרכה לאיתור וטיפול במטענים. ויש עוד משהו, שיניב אדם מכיר מקרוב, כאן מהבית: החברה מספקת גם אימון ל"מאבטחי VIP", "כדי להגן על האישים החשובים שלכם 24/7, 365 ימים בשנה".
העיסוקים של דיפנסיב שילד וחברות־בנות שלה התרחבו גם לתחומים טכניים שונים, והיא פעלה מול תאגידי אנרגיה, לוגיסטיקה, תקשורת וקמעונאות בינלאומיים. גיאורגיה המתעוררת של אותן שנים הייתה מקום מצוין לעשות כסף.
לדברי גורם המתמצא בפעילות העסקית של ישראלים בגיאורגיה, באותן שנים היו הירש ואדם שותפים גם בחברה גדולה בתחום תחנות הדלק ויצאו ממנה ב־2013 עם רווח נאה, שהסתכם על פי פרסומים בכארבעה מיליון דולרים.
ואז הגיעה הפנייה מהאף־בי־איי.
"כולם יידעו מי זה עומר"
בינתיים, במרחק אווירי של 1,390 ק"מ מטביליסי ובתחום הכי שונה שיכול להיות, דרך כוכבו של עומר אדם. אבא יניב היה הראשון לזהות; הוא הרי שמע את בנו עומר בחפלות המשפחתיות הגדולות במשמר השבעה, שם חולשת המשפחה האמידה על בתים וקרקעות. באופן סמלי ניגש הבן לאודישנים של “כוכב נולד” עם השיר "אבא", להיט של שלומי שבת, והדהים את השופטים.
כשהתגלה שקר הגיל, לקח יניב אדם את העניינים לידיים וניהל שיחות מול הפקת "כוכב נולד", שהסתיימו בהודעה משותפת על פרישתו של עומר. מקורבים לתוכנית מספרים כי בסיום הפרשה, סימן אדם האב לבנו שאין מה לדאוג. "הכל בשבילך רק מתחיל, ובשום אופן לא נגמר", אמר בשיחת המסדרון, "יום אחד כל המדינה תדע מי זה עומר אדם".
יניב צדק, וגם לא התאמץ להוכיח את זה בדרך הנעימה. "הוא בן אדם קשוח מאוד", מספר גורם בתוכנית שפגש אותו, "חסר כל אמפתיה למי שאינו מקורב אליו. הוא מאוד נעלב שהיינו צריכים לוותר על עומר, וניהל איתנו שיחות כמו איש עסקים לכל דבר. נחמד הוא לא היה. כשהוחלט לשחרר את עומר, יניב לא חשב שזה נכון אבל נאלץ להסכים".
קרה עוד משהו בתוכנית הזו, שעתיד להתפוצץ בפרצופה של המשפחה: במסדרונות, פגש יניב את אסף אטדגי, אמרגן ויוצר, שניהל אז את מרגלית צנעני, שופטת בתוכנית. אטדגי הצליח להתחבב על יניב, "מה שקורה לעיתים רחוקות עם אנשים שאינם בעלי קריירה צבאית של ממש", מעיד אחד ממכריו של האב. אטדגי הפך למנהלו האישי של עומר. לפי אותם גורמים, לא אטדגי יזם את החיבור לעומר אדם אלא צנעני, שאכן ראתה כוכב נולד.
מבחינת יניב אדם, המינוי של אטדגי לא סימל שחרור של החבל. הוא עדיין פיקח על כל צעד בקריירה של בנו, שבגיל 18 חרש את השטח וצבר עוד ועוד מעריצים דרך אירועים שונים, בעיקר חתונות ובר־מצוות. במקביל המשיך יניב בענייני הביטחון והאנרגיה עם גל הירש.
ואז, באוגוסט 2011, התפוצצה פרשת מרגול־אטדגי. הרקע: ויכוח בין צנעני לאטדגי על תמלוגים מהופעותיו של אדם, שכבר אז הגיעו לסביבות ארבעה מיליון שקלים ברוטו בשנה. כתב האישום נגד צנעני בגין סחיטה באיומים של אטדגי, הסתיים בעסקת טיעון מקלה: צנעני הודתה בעבירה, ובתמורה נגזר עליה עונש של עבודות שירות.
זה ממש לא שיכך את הזעם של יניב אדם. הוא מאוד לא אהב שהשם של בנו שורבב, שלא באשמתו, לתקרית המיוחסת לעולם התחתון. ואם עד אז אטדגי זכה למרחב תמרון כלשהו בכל מה שקשור לניהול, "זה נגמר באותו יום לחלוטין", מספר מכר קרוב. במקביל, יניב חרג אז ממנהגו והתייצב לראיון קצר ב"ידיעות אחרונות", שבו הבהיר חד־משמעית: "לעומר אדם יש רק שני אפוטרופסים - אני ואמא שלו. יש דברים שפורשו לא נכון בימים האחרונים. עומר לא קשור עסקית למרגלית צנעני. אין לה שום תפקיד, בכל צורה שהיא, בפעילות האמנותית של עומר. יותר מזה, אסף אטדגי הוא שכיר ומקבל את העמלות שלו בסוף כל חודש, כמשכורת חודשית מחברה בע"מ שבבעלותי. הייתי מודע לכך שאסף משתף את מרגול בהכנסות מהעבודה שלו עם עומר, מאחר שהבנתי שיש ביניהם סוג של שותפות כלכלית, גם בכל מה שקשור להכנסות של מרגול מהופעותיה שלה. אסף גם יידע אותי על כך, ואמרתי לו שזכותו לעשות עם כספו כל מה שהוא רוצה, כל עוד מדובר במעשים חוקיים. אני די בטוח שבסופו של דבר הפרשה הזו תתכנס לממדים הרבה יותר קטנים".
ההסבר הזה של יניב מגלה עד כמה הוא הבין את גודל הפוטנציאל העסקי של בנו. בדרך כלל, בעיקר כשמדובר בזמרים מתחילים, האמרגן והמנהל האישי הוא גם זה שגוזר קופון שמן מההופעות, לפעמים עד 50 אחוז. יניב אדם הגדיר את אטדגי כבר בתחילת הדרך כשכיר, שאינו שותף ברווחים העצומים שהבן עומד לייצר, ולכל היותר מקבל עמלות. זו הייתה דרכו של יניב אדם לסמן גבולות ברורים: בצד האמנותי יש עצמאות מסוימת לעומר ואטדגי; את הצד התקשורתי מנהל בהצלחה הדובר עופר מנחם; הצד העסקי שייך לניהולו הבלעדי של יניב, כאשר למנהל הכספים מונה דורון יצחקי, ששימש אז גם כעוזרו האישי של האב.
כלוחם מעוטר עם אילן יוחסין של פייטרים, המשמעת הצבאית היא חלק מערכי המותג. יניב אדם הוא בנו של אל"מ (מיל') שמואל אדם, שלחם כמפקד פלוגה בצנחנים במלחמת יום הכיפורים והיה גם מפקד אגד שליטה באוגדה 98. האב מונה ב־1977 לסגן מפקד הימ”מ ובמארס 1978 נפצע בפעולת חילוץ אוטובוס הדמים בכביש החוף. בהמשך היה מפקד מג״ב ירושלים ומפקד מג״ב איו״ש. שמואל אדם הוא בן דודו של האלוף המיתולוגי יקותיאל אדם ז״ל, סגן הרמטכ״ל, ממפקדי מבצע יונתן, שנהרג במלחמת לבנון הראשונה. בנו של קותי הוא אודי אדם, כיום מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף במיל׳, מפקד פיקוד צפון במלחמת לבנון השנייה. "זה עניין של חינוך מהבית ובעיקר הרבה דוגמה אישית", הסביר יניב אדם האב בראיון נדיר לאתר החיילים "שבוז" את הסיבה לכך שהמשפחה הצמיחה כל כך הרבה לוחמים אגדיים. "כשאתה רואה כל הזמן בבית קצינים במדים באים והולכים, אתה גדל באווירה של יחידה קרבית והופך להיות חלק מזה... קותי בשבילי היה הרבה יותר מדוד. אני זוכר שכילד הייתי מחכה לו (לקותי) שיבוא לאמא שלו במושב, יוריד את המדים, ילבש סרבל עבודה ואז הייתי עוזר לו לכסח את הדשא. הייתי בן עשר בסה"כ, אבל הוא היה עבורי מודל לחיקוי.
"כנער מתבגר", סיפר באותו ראיון, "לא ראיתי עתיד אחר. היה לי ברור שאתגייס לקרבי, ובעיקר - שאהיה קצין. המשפחה שלי היא מקור לגאווה... אנחנו צריכים להיות עם של אנשים שמוכנים להקריב את עצמם למען המולדת".
המסורת הזאת נשברה דווקא עם עומר, למרות שבתחילה גם הבן ביקש ללכת למסלול קרבי. "בסופו של דבר הכריעו האב ובנו בעד הקריירה, אחרי לבטים קשים", מספר מקורב למשפחה. "יניב הבין שיש כאן קריירה גדולה בפתח ושצה"ל יצטרך הפעם להסתפק בג'ובניק מבין בני משפחת אדם. בסופו של דבר שירת עומר בחיל חימוש".
אבל דבר אחד לא השתנה במסורת המשפחתית, שכוללת שירות ביחידות חשאיות: יניב אדם מקפיד להתרחק מהתקשורת. "הוא איש מופנם, קנאי לפרטיותו ולפרטיות משפחתו", מעיד אחד ממכריו. "לחברים הוא ייתן הכל. אדם זהב, יעזור לך בארבע לפנות בוקר עם פנצ'ר כשתתקשר אליו. הוא ממש לא אוהב את הפרסום שנלווה לקריירה של עומר. לפעמים מזהות אותו מעריצות של עומר, מבקשות סרטון ברכה, והוא פשוט מעדיף ללכת מהר במבוכה. לגמרי לא מתערבב, לא תראה אותו באירועים, בהשקות, בפתיחות. הכי נחבא אל הכלים שתמצא בתעשייה הזו".
אבל הוא מבין שהקריירה של עומר אומרת פרסום כלשהו לבני המשפחה.
"הוא לא ממש מסכים עם התזה הזו. התוכנית שלו הייתה שעומר עצמו גם יום אחד לא יצטרך להתראיין, כי הוא מספיק מצליח. גם בזה יניב צדק. עומר אומר כבר יותר משנתיים וחצי 'לא' לכל כלי תקשורת שמבקש לראיין אותו".
לזכות של יניב נזקפות גם הצלחות מקצועיות אחרות. "הוא זיהה יפה שצריך להתחבר לליאור זהרי, מחברת VIP הפקות", מסביר מכר של המשפחה. "זהרי הוא זה שהגה למעשה את הפיצוח של מקומות גדולים לעומר, מה שהשיג שתי מטרות: גם מקום מפוצץ וגם תדמית של זמר שמעורר היסטריה. השיטה היא פשוטה: בכל הופעה גדולה של אדם מוצעים הכרטיסים לפני הכל לוועדי עובדים וחברות גדולות. הם מקבלים זכות ראשונים לכרטיסים שבדרך כלל מוצעים במחירים נמוכים לעומת המחיר הנקוב. כשהקהל מגיע לקנות את הכרטיסים, הוא מגלה שרובם למעשה כבר נגמרו. ככה גורמים לקהל להבין שעומר אדם זה הדבר הכי חם שיש ושחייבים לשים יד על כרטיס. ככה יוצרים הייפ".
וכך, שני העולמות העסקיים של יניב אדם התנהלו בנפרד: בארץ הוא היה המושך בחוטים (והאב) של הזמר שהולך והופך לסנסציה; בגיאורגיה הוא היה הלוחם הישראלי המעוטר, שמעורב במיזמים ביטחוניים ועסקיים. ודווקא שם, רחוק מהבמה המרכזית, מתחילה לצמוח בעיה.
"ספינים ומניפולציות"
הראשונים שהעלו תהיות כלפי פעילות בחברת דיפנסיב שילד היו סוכני האף־בי־איי. הבולשת מנטרת פעילויות עסקיות בתחומים שונים ברחבי העולם, מתוך הנחת עבודה בסיסית: אם יעלו על משהו מחשיד, ייתכן שמקורו בעבירות הון בארה"ב או בהון שמתישהו יגיע לארה"ב, למשל למטרת הלבנה.
משהו בפעילות של דיפנסיב שילד הדליק אצל האמריקאים נורה אדומה ובספטמבר 2015 הם פנו למחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים, עם המידע הראשוני. תפוח האדמה הלוהט הזה נחת על שולחנו של יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה דאז.
וינשטיין הורה לערוך בדיקה מקדמית בנושא. המשימה הוטלה על מנהל המחלקה הפלילית במשרד המשפטים ומחלקת ייעוץ וחקיקה, וכן על הרשות לאיסור הלבנת הון. בשלב זה המשטרה לא הייתה בתמונה. לכן באוגוסט 2015 הכריז שר הפנים, גלעד ארדן, על מועמדותו של גל הירש למפכ"ל. הצוות המקצועי שמינה וינשטיין הגיע למסקנה שיש מקום לחקירת החשדות שהועלו על ידי המשטרה – והסאגה סביב מינויו של הירש למפכ"ל פרצה.
בתוך הסערה ההיא, שמו של יניב אדם כמעט לא הוזכר, אבל הקשר העסקי שלו לחברה ברור. הירש רשום בחברת דיפנסיב שילד כבעל מניות ודירקטור. הוא גם מחזיק במניות נוספות בדיפנסיב שילד באמצעות חברה פרטית שבבעלותו, "סופת ברקים בע"מ" שמה. יניב אדם רשום בשתי החברות האלה: פעם אחת כבעל מניות בדיפנסיב שילד ופעם שנייה בתור דירקטור בסופת ברקים בע"מ.
החקירה הגיעה למשרדי יאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה), ולוותה גם על ידי רשות המיסים ופרקליטות מיסוי וכלכלה. "שיתוף הפעולה בין כל גורמי החקירה האמורים", הסביר גורם הבקיא בפרטים ל"7 ימים", "נועד לכסות ולמצות את החקירה המורכבת שהייתה בעלת היבטים בינלאומיים משמעותיים, והצריכו זמן רב. זאת מכיוון שמדובר בעבירות לכאורה שבוצעו מחוץ לגבולות ישראל ונדרש שיתוף פעולה לחיקורי דין של המעורבים ואנשים נוספים במדינות הזרות".
החקירה התנהלה תחילה בשני מסלולים: האחד, חשדות לכאורה לעבירות של שוחד; השני, חשדות לכאורה לעבירות מס.
החשדות לשוחד לכאורה התמקדו במכרזים ביטחוניים שחברת דפנסיב שילד זכתה בהם בגיאורגיה בשנתיים הראשונות לפעילותה שם. מדובר במכרזים אשר שוויים נאמד בעשרות מיליוני שקלים. בסופו של דבר, החשדות לעבירות השוחד נגד כל החשודים לא הבשילו לכדי כתב אישום. "חלקם בשל חוסר ראיות, וחלקם מחוסר אשמה", אומר גורם המקורב לפרשה. לדבריהם, הסיבה לכך בין היתר, "נבעה מזיכויו של שר ההגנה הגיאורגי (בבית המשפט – ש"מ, ר"ש) וחוסר שיתוף פעולה מצידו לסייע, וכן מחוסר שיתוף פעולה מצד השלטון, שהתחלף במדינה".
לדברי אותם מקורות, היו גם חשודים ישראלים שלא שיתפו פעולה והקשו מאוד על עבודת החוקרים. "החוקרים לא נתקלו מעולם בספינים ובמניפולציות כאלה, שהפעילו החשודים - שהם אנשי ציבור וקציני צבא מוערכים - במטרה לעכב את איסוף הראיות נגדם", אמר מקור. באחד המקרים, למשל, עו"ד מטעם דיפנסיב שילד נסע לשווייץ ואסף מהבנקים מסמכים שכנראה יכלו לקדם את החקירה. אחר נטען כי הם חוסים במסגרת הגנת עו"ד־לקוח. כך או כך, תיק השוחד נגד יניב אדם נסגר מחוסר אשמה.
אבל בעוד שהחקירה במסלול השוחד לכאורה הסתיימה, מסלול החקירה השני, עבירות המס לכאורה, דווקא התקדם. מהחקירה עלה החשד כי הירש ומעורבים נוספים הקימו לכאורה חברות בפנמה ופתחו חשבונות בנק בשווייץ, ולא דיווחו לרשויות המס בישראל.
לטענת רשויות האכיפה, סכומי הכסף האלה הועברו לחשבונות תוך כדי הטעיה לכאורה של המוסדות הפיננסיים. "החשודים מסרו לפי החשד דיווחים כוזבים והציגו מסמכים מזויפים באשר למקור הכסף. כמו כן, לפי החשד פתחו חברות קש עם חוזים פיקטיביים לתאריכים בדיעבד, ואפילו עם חלוקה פיקטיבית של הבעלות על המניות בחברות", טען גורם הבקיא בפרטים.
ביוני השנה הוזמנו גל הירש וחשודים נוספים, בהם יניב אדם, לחקירה אחרונה במשטרה. החוקרים הטיחו בפניהם ממצאים שאספו, כולל, למשל, פעילות לכאורה בחשבונות בשווייץ ובחברות הקש. הירש עצמו שמר על זכות השתיקה. על פי גורם שמכיר את החקירה, יניב אדם דווקא שיתף פעולה ומסר גרסה.
בסיכום החקירה, נטען לגבי הירש כי נמצאה תשתית ראייתית להעמיד אותו לדין בגין ביצוע עבירות מס לכאורה, בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, בנוגע לעסקאות של דיפנסיב שילד בגיאורגיה. בנוגע למנכ"ל דיפנסיב שילד, עודד שכנאי, טוענת המשטרה כי "נמצאה תשתית ראייתית להעמדתו לדין על ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, הלבנת הון ועבירות מס בהיקפים של מיליוני שקלים". הירש ושכנאי מכחישים, ובתגובותיהם טוענים כי הם משוכנעים שכפי שתיק השוחד נסגר, כך ייסגר גם התיק הנוכחי (ראו תגובה מלאה במסגרת).
בנוגע לחמישה חשודים נוספים טענה המשטרה כי נמצאה תשתית ראייתית לכאורה להעמדתם לדין בשלל עבירות מס בהיקפים דומים. ויניב אדם? לגביו נטען כי, "נמצאה תשתית ראייתית לכאורה להעמדתו לדין על ביצוע עבירות מס בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, בנוגע לעסקאות בגיאורגיה מתוקף התנהלותו בחברת דיפנסיב שילד".
גורם שמצוי בפרשה אמר ל"7 ימים" כי, "צריך לומר ביושר, שיניב אדם היה שחקן משני, שנגרר אחרי הירש ואחרים, וחלקו בהטעיה לכאורה של גורמים בחו"ל היה יחסית משני, לעומת חלק מחבריו".
גורם נוסף אמר כי, "אדם הוא אחד שמימש את העסקה הביטחונית גם בעצם הידע המקצועי שהעביר - אבל לפי החשד לא דיווח על הכנסותיו כחוק".
גורמים הבקיאים בפרשה טוענים כי בין הירש ויניב אדם היה לכאורה הסכם ג'נטלמני בעל פה בנוגע לשכרו. "לפי אותו הסכם", מספר גורם, "מכל מה שהירש הרוויח מהפעילות העסקית - יניב אדם קיבל מחצית מהסכום".
על פי החשד, יניב פתח חברה זרה שנרשמה על שמו בפנמה. לחברה הזאת היה חשבון בנק בשווייץ, שאליו הזרים לכאורה את התשלומים, שקיבל במסגרת העבודה בחברה של הירש. לדברי מקורות שמעורים בפרשה, "מדובר בסכומי כסף הנאמדים בערכים של מעל מיליון דולר". יניב אדם סירב להתייחס לטענות הללו (ר' מסגרת).
"שיהיה ברור", אומר גורם ברשות המיסים, "מדובר פה בחשד לעבירות חמורות לכאורה, שמשמעותן גניבה מקופת המדינה על חשבון הציבור. במקום לשלם מס שמסתכם בסכומים של מאות אלפי שקלים, החשודים פשוט בחרו להשמיט ולהעלים את ההכנסות".
יש להדגיש כי אלו רק חשדות כרגע. לא אישומים ובוודאי שלא הרשעות. אבל אם החשדות יבשילו לכדי הרשעה, התוצאות עלולות להיות קשות. "רשות המיסים הגבירה בשנים האחרונות את מאמציה לחשוף רכוש ונכסים לא מדווחים, אשר מוחזקים על ידי ישראלים במדינות מעבר לים", מסביר עו"ד דוד מנע, לשעבר ח"כ ופרקליט המתמחה בעבירות כלכליות. "במסגרת זאת, גם בתי המשפט מתייחסים לנושא בחומרה ונוקטים מדינות של הענשה מחמירה, שעלולה להגיע עד שבע שנות מאסר בפועל. כשמדובר בסכומי כסף גבוהים, העונשים חמורים אף יותר".
כמה חמורים? עו"ד זיוה אגמי־כהן, תנ"צ בדימוס וראש יאח"ה לשעבר, שמשרדה מתמחה בין השאר גם בתחום עבירות מיסים, מסבירה כי "ב־2016 נכנס לתוקף תיקון לחוק איסור הלבנת הון, שקבע כי העלמת הכנסה מעל סכום של מיליון שקלים בתקופה של שנה, ו/או 2.5 מיליון שקלים במשך ארבע שנים - נחשבת עבירה של הלבנת הון, שהיא עבירה מסוג פשע. העונש המקסימלי עליה הוא עשר שנות מאסר".
אגב, להבדיל, גם הבן עומר רשם לאחרונה ביקור בחדר החקירות של רשות המיסים. כחובב ידוע של שעוני יוקרה, רכש עומר אדם שעון יד, ששוויו נאמד במאות אלפי שקלים, אשר לכאורה הובא לארץ שלא כחוק. ברשות המיסים חושדים כי מדובר ברשת שהתמחתה בהברחת שעוני יוקרה עבור מפורסמים. אדם נחקר באזהרה בחשד שידע כי מדובר בהברחה. ממס הכנסה נמסר השבוע בתגובה: "החקירה בפרשה בה נחקר עומר אדם נמצאת בשלבי סיום, וממצאיה יועברו בקרוב לבחינה משפטית".
"המוח מאחורי הכל"
כל פרשת דיפנסיב שילד, מתחוללת כאמור, כשללא קשר, ממשיך האב יניב לנהל ביד רמה את הקריירה של הבן עומר. ייתכן שמדובר בסמיכות זמנים מקרית לחלוטין, אבל כחודשיים לאחר פתיחת החקירה הרשמית בפרשת דיפנסיב שילד, פתח עומר, לראשונה בחייו, חברה פרטית בשם פי.איי.אי.פרודקשן אדם אינבסטמנט בע"מ, שבה הוא משמש בעל המניות והדירקטור היחיד.
ושוב, עם או בלי קשר, כשבועיים לאחר שהמשטרה פירסמה את ממצאי החקירה בפרשת דיפנסיב שילד, פתח אדם הבן חברה להפצה, קידום ושיווק תכני בידור של אמנים בשם די. מיוזיק ישראל בע"מ. בחברה הזו, אביו משמש דירקטור.
המהלך, נדגיש, חוקי לחלוטין ואין בו כל פגם. לטענות שמועלות בכתבה, עומר אדם השיב ב"אין תגובה".
כל זה, לדברי מקורב, לא משפיע על הדרך שבה האב מנהל את בנו. "מתוך מאה אחוז, יניב אדם פעיל 120 אחוז בעניין. יניב גם מייעץ לבנו בפרויקטים הנדל"ניים והאחרים שלו. יניב הוא המנווט העיקרי של עומר. הוא לוקח את כל ההחלטות, הוא המוח מאחורי הכל".
גם גורמים נוספים, שמכירים את ההתנהלות סביב עומר אדם, מעידים: כן חקירה, לא חקירה - האב לא הוריד אפילו אצבע מההגה, "אפילו לא טיפה, ומעורב בהכל. אין שום שינוי מבחינתו ולכן הקריירה של עומר רק המריאה בשנתיים האלה".
ולא רק במוזיקה. ההצלחה של עומר והסכומים האדירים שהוא הרוויח, גם מחוץ לבמה, הפנו אותו להשקעות עסקיות, בעיקר בשנתיים האחרונות. על פי פרסומים שונים, השקעות אלו כללו, למשל, השתתפות ברכישת מלון בנווה אטי"ב שבחרמון (על פי הפרסומים ב־11.75 מיליון שקלים); זכויות לדירה בפרויקט חדש בכיכר המדינה (על פי הפרסומים ב־15 מיליון שקל); ועוד. על פי הפרסומים, עומר אדם רכש לאחרונה בית במושב משמר השבעה, לא הרחק מהוריו. אדם הבן אף השיק לפני כמה חודשים מותג משקפיים חדש, שהוא גם הפרזנטור שלו, ולפני כשבוע הודיע על פעילות פילנטרופית בשילוב המיליארדר מוריס קאהן.
וחוץ מזה, הופעותיו ממשיכות להניב מיליונים, על פי ההערכות. בנוהל. כך, לדוגמה, היה קשה לפספס את נוכחותו במסיבת "חידוש הנדרים" של עידן ובתיה עופר במיקונוס. בעיתונות פורסם שעל פחות מ־300 אלף שקל להופעה הזו – אחרי הנחת סלב – אין מה לדבר.
"שום החלטה כזו לא נלקחת בלי התייעצות עם יניב", אומר מכר של האדמים, "הוא עושה את הבדיקות שלו עם אנשים שהוא סומך עליהם, קורא את האקסלים הדרושים, ונותן אור ירוק".
עכשיו נותר רק להמתין להחלטת הפרקליטות בנוגע להגשת כתב אישום, ולראות אם יניב אדם יצליח לצאת בשלום ולהמשיך לנהל בהצלחה את הקריירה המשגשגת של בנו. ואולי, מה שעל פי החשד קרה בגיאורגיה, היה צעד אחד יותר מדי. אפילו עבור משפחת אדם.
תגובות
יניב אדם סירב להגיב לטענות שהועלו בכתבה לגבי החקירה והחשדות.
עומר אדם מסר באמצעות דוברו עופר מנחם: "אין תגובה".
פרקליטו של גל הירש, עו"ד טל שפירא, מסר בתגובה: "תא"ל (במיל') גל הירש הוא אדם רב זכויות הן בהגנת המדינה והן בעשייתו החברתית־ציבורית.
חטאו היחיד היה שנעתר לבקשתם של ראש הממשלה ושל השר לביטחון פנים להתמנות לתפקיד מפכ"ל משטרת ישראל. מאותו רגע ועד היום, כבר ארבע שנים, מצא עצמו הירש קורבן לחקירות סרק ממושכות בחשד לביצוע עבירות שוחד כביכול, אשר כולן, ללא יוצא מן הכלל, נסגרו מבלי שנמצאה אשמה כלשהי במעשיו של הירש. באשר ליניב אדם: "למרבה הצער, מאמצי סיכול המינוי של הירש לתפקיד המפכ"ל גרמו נזק רב ועינוי דין כבד גם לשותפו וחברו הקרוב ביותר של הירש, מר יניב אדם, קצין מוערך ומעוטר בפני עצמו. "לצערנו, אין באפשרותנו בשלב זה להתייחס לפרטי החקירה, אך נאמר כי אנו סמוכים ובטוחים שכשם שהחשדות המופרכים לביצוע עבירות שוחד הופרכו ללא זכר, כך גם יופרכו החשדות בעניין עבירות המס לכאורה, אותן דוחה הירש מכל וכל".
פרקליטו של עודד שכנאי, עו"ד ז'ק חן: "עתה, לאחר שנים ארוכות של חקירה, התיק הועבר לפרקליטות, ואנו מקווים כי לאחר שתעמיק בחומר החקירה, תגיע הפרקליטות למסקנה הנכונה, שלפיה אין יסוד גם לטענות שנותרו".
לפנייה לכתב/ת 
