yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: מארק ישראל סלם
    חדשות • 08.09.2019
    "חוק לא חוקתי"
    היועץ המשפטי של הכנסת הצטרף אמש ליו”ר ועדת הבחירות וליועמ”ש וקבע כי חוק המצלמות, שאושר בממשלה, “מעניק יתרון משמעותי למפלגה אחת על פני היתר” • למרות זאת: היום יחל הליך החקיקה במליאה
    טובה צימוקי, מורן אזולאי, איתמר אייכנר, עמיחי אתאלי ויובל קרני

    הקרב הפוליטי על חוק המצלמות עובר היום מחדר ישיבות הממשלה, שם אושר אתמול החוק פה אחד, לאולם מליאת הכנסת (וליתר דיוק – לאודיטוריום של המשכן, שכן אולם המליאה נמצא בשיפוצים לרגל הפגרה). אבל מאבק סוער לא פחות מתנהל בין הליכוד לבין גורמים במערכת המשפטית, המותחים ביקורת חריפה ביותר על הליך החקיקה ומתייצבים לצידו של היועמ"ש מנדלבליט.

     

    "הממשלה ביזתה את מוסד היועץ המשפטי לממשלה ואת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית בכך שסירבה לקבל את המלצתם שלא לחוקק בהליך בזק את חוק המצלמות", אמרו אתמול גורמים במערכת המשפטית על ההחלטה להמשיך בחקיקת הבזק חרף התנגדותם של היועץ אביחי מנדלבליט ויו"ר ועדת הבחירות, שופט בית המשפט העליון חנן מלצר.

     

    לטענת גורם משפטי, אישור הצעת החוק הוא "צעד נוסף במלחמתה של ממשלת נתניהו בשומרי הסף". לדבריו, "שרים בממשלה מגדירים את היועץ המשפטי לממשלה בזלזול 'פקיד' שיכול להמליץ, אך לא חייבים לקבלת את המלצתו. הממשלה, המעוניינת לחוקק חוקי חסינות לראש הממשלה ולהצר את צעדי בג"ץ, החליטה כנראה לערוך מכירת חיסול לשלטון החוק כפי שהתקבע במשך 71 שנות קיומה המדינה". גורם משפטי אחר הוסיף: "מדובר בצעד שנועד להכין את הקרקע לערעור על תוצאות הבחירות, שלא לדבר על החלשת מוסד היועץ המשפטי לממשלה לקראת החלטותיו בתיקי נתניהו".

     

    גורמים בסביבת היועמ"ש הבהירו כי המשבר סביב חוק המצלמות לא ירתיע אותו מלבצע את תפקידו. "אם מישהו חשב שהיועץ יתפטר, זה לא יקרה", אמר אחד מאותם גורמים.

     

    את מה שצפוי השבוע סביב הליך החקיקה של חוק המצלמות מגדירים במערכת המשפט כ"תסבוכת חוקתית". אם החוק יעבור במתכונת שאושרה אתמול בממשלה, צפויים גופים במערכת הפוליטית ומחוצה לעתור לבג"ץ. במקרה כזה, אפשר להעריך כי היועץ מנדלבליט לא ייצג את הממשלה. מכיוון שמדובר בסופו של דבר בחוק של הכנסת, יצטרך היועץ המשפט שלה, עו"ד איל ינון, להחליט אם הוא יכול לייצג אותה. אמש הבהיר עו"ד ינון את עמדתו ולפיה "חוק המצלמות בעיתוי הנוכחי אינו חוקתי". בחוות דעת שהפיץ לחברי הכנסת הסביר ינון כי אי־חוקתיות זו נובעת, בין היתר, ממתן יתרון משמעותי ביותר למפלגה אחת על פני יתר המפלגות, מחשש ממשי להרתעת בוחרים מלהצביע, מאנדרלמוסיה בקלפיות, ומהיבטים נוספים שפורטו בחוות הדעת. על מנת לדון בעתירות שיוגשו נגד החוק צפויה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, לכונן הרכב מורחב של שופאים, לפחות שבעה, שכן מדובר בעתירה בעלת היבטים חוקתיים מרחיקי לכת המוגשת ערב הבחירות לכנסת.

     

    הבוקר בשעה 10:30 תתכנס הוועדה המסדרת - שמחליפה את ועדות הכנסת שכלל לא פעלו בכנסת הנוכחית - לישיבה ראשונה שמטרתה לאשר את הליך החקיקה המהיר של חוק המצלמות. בראש הוועדה עומד ח"כ מיקי זוהר מהליכוד, שתומך כמובן בחוק. בשעה אחת בצהריים תתכנס מליאת הכנסת לדיון ולהצבעה על החוק בקריאה ראשונה.

     

    מאחורי הקלעים הודו בכירים בליכוד כי חוק המצלמות נועד לא רק כדי למנוע זיופים. לדבריהם, מדובר בחלק בלתי נפרד מקמפיין הליכוד שמטרתו להמריץ את הקהל הימני לקלפיות מתוך תחושה שיש מי שמנסה לגנוב את הבחירות.

     

    "נתניהו בכל מקרה מנצח פה", אומר הגורם הפוליטי. "הוכתב סדר היום שנוח לנתניהו ולליכוד וכבר כמה ימים מדברים על הנושא הזה, שממוקד בדיוק לקהל שלנו".

     


    פרסום ראשון: 08.09.19 , 23:55
    yed660100