"הצילו את החורשה"
תושבי שכונת דדו הסמוכה למחנה סירקין מוחים על הכוונה לעקור אלפי עצים הממוקמים בסמיכות אליהם, כדי להיערך לבניית אלפי יחידות דיור במקום הבסיס, לאחר פינויו הצפוי בקרוב • משרד החקלאות: "תוכנית העקירה קיבלה אישורים והיא חיונית לצורך הבנייה"
פינוי מחנה סירקין ובניית אלפי יחידות דיור במקומו כבר אושרו מזמן, אלא שמעת לעת צצים עוד ועוד קשיים במימוש התוכנית. משרד החקלאות כבר אישר כריתה של 2,700 עצי אקליפטוס ותיקים שנשתלו באזור על ידי הבריטים לפני קום המדינה, אבל כעת עולים קשיים סביב תוכנית חדשה לכריתת 700 עצים נוספים מחוץ למחנה בשכונת דדו הוותיקה, בחורשה שמהווה את הריאה הירוקה היחידה באזור, וזאת לצורך "שטח היערכות" לבניית יחידות הדיור. תושבי השכונה החליטו לצאת למאבק עיקש על הטבע העירוני שנמצא בסכנה, והיום יגישו את התנגדותם לתוכנית החדשה.
משמעות הכריתה הנוספת הזו היא שלאחר שתקום השכונה החדשה תישאר שם קרחת יער, ללא ריאה ירוקה באזור בו היא כה נחוצה. משה פישר, מוביל מטה המאבק ויו"ר המטה הארצי לבינוי שפוי, אמר כי הכריתה תגרום לשיבוש איכות החיים של התושבים. "כמות בלתי נתפסת של אלפי עצים שייכרתו תשפיע באופן דרמטי על האקלים באזור, מה שיגרור נזקים גדולים וגם בריאותיים. זה שיבוש איכות החיים של התושבים. למה שלא נהנה מטבע עירוני?" הוא תוהה. פישר מאשים את עיריית פתח־תקווה שלא שיתפה את התושבים בתכנון. "יכולנו לקום בוקר אחד ולראות איך כורתים פה עצים ותיקים וטובים. עיריית פתח־תקווה, שהדבר הובא לידיעתה הייתה אמורה לשתף אותנו כדי שנתנגד ונשלב כוחות", אמר בכעס.
אבל לצד הסיבות הסביבתיות, תושבי השכונה מתנגדים לכריתה גם משום שהחורשה מהווה עבורם מקום מפגש חברתי. יחיאל דורי, המתגורר בסמיכות לחורשה ויגיש היום את ההתנגדות בשם התושבים, אמר כי "החורשה הזאת היא מקום מפגש חברתי. משב רוח רענן, טבע ירוק שהוא שלנו. יש פה משחקי ילדים ומתקני ספורט, זה המרכז שלנו. זה מקום שנתרם על ידי קהילת יוסטון שנציגיה מגיעים פעם בשנה והם מאוד כועסים ופגועים מהמהלך".
צמרת סרור, תושבת נוספת בשכונה, הוסיפה: "אני נולדתי בשכונה, 46 שנה כאן. היער הזה הוא נוף ילדותי, פה עשו לנו את הקייטנות והפעילויות עוד לפני שהיו מתנ"סים ומרכזים קהילתיים. פה חגגנו ימי הולדת וגם בבגרות, זה המקום שלנו וזאת הסיבה שנשארתי בשכונה. היער הזה הוא מבחינתי כמו שאנשים רוצים לגור ליד הים. המחשבה על הכריתה שלו הורסת אותי".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "בדומה לבסיסים צבאיים ותיקים נוספים בארץ, גם במחנה סירקין עיקר העצים המצויים במתחם הם אכן עצי אקליפטוס שניטעו בצפיפות בתקופה המנדט הבריטי כחלק מתפיסה אסטרטגית למיסוך בסיסים צבאיים. לצורך הקמת השכונה החדשה נדרש דילול העצים הצפופים, ותוכנית עקירתם עברה בקרות. מספר הכריתות שאושרו נמוך מהמצוין, ועומד על פחות מ־3,000 עצים".
עיריית פתח־תקווה מסרה בתגובה כי "התוכנית שאושרה בותמ"ל אינה כוללת את כריתת העצים, שלא אושרה בגלל התנגדותה של העירייה. העירייה תבחן מול הגורמים הרלוונטיים את פשר השינוי בתוכנית וכן תמשיך בהתנגדותה לכריתת העצים".

