{ }
רביעי 20 בנובמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: רן עזר
    חדשות • 10.09.2019
    כאן גבי גזית, תאילנד
    שנתיים אחרי סערת ההטרדות המיניות, שדרן הרדיו הוותיק עזב את ישראל ונעלם מהרדאר. צוות "7 ימים" איתר אותו בחייו החדשים במזרח
    רז שכניק ורן עזר

    קניון סיאם פארגון בבנגקוק הוא מתחם עצום של חנויות. וגם בו, בדיוק כמו בישראל, לצד חנויות רבות, פועלים בתי קפה ובהם "פרלמנטים" מקומיים. אחד מהם הוא הפרלמנט של גבי גזית.

     

    כשאנחנו פוגשים בו, גזית לבוש במכנסיים לבנים ארוכים מבד רפוי וחולצה קצרה. הוא מגיע בכל ערב בימי חול, לא מחמיץ כמעט את המפגש עם החברים בקפה בקומה השלישית.

     

    בחזרה לנובמבר 2017. הימים הם ימי השיא של קמפיין MeToo ובשלב מסוים, גזית לא מתאפק ומעיר: "אין לי ספק שקרוב היום שמישהי תספר עליי סיפור מלפני 45 שנה. אני מניח שלפני 50 שנה, ליטפתי את ישבנה של אישה".

     

    זו הייתה, כנראה, טעות קשה מבחינתו. העיתונאית דנה ויס צייצה בטוויטר: "תחשוב טוב גבי גזית. גם לפני 15 שנה עשית. ויותר. כמו למשל להתעקש לנשק על הפה כשנפגשים ככה סתם במסדרון במערכת. למה. ככה. כי אתה יכול. בשגרה".

     

    גזית ניסה להכחיש למחרת את דבריה בתוכנית הרדיו שלו ב־103FM. אבל ההכחשה הבעירה את השטח עוד יותר, ופתחה דלת לתיבה לא קטנה. עדויות נוספות החלו לצוץ נגד השדרן ברשתות החברתיות. "אין לך טיפת בושה, שקרן עלוב", כתבה שמרית סקורניק פלג, שעבדה עם גזית בעבר, "גם אותי נישקת בפה. נשיקה רטובה ומגעילה שתלווה אותי עד סוף חיי. אי שם במטבחון הצר של אולפני הרדיו האזורי. הדפת אותי אל המקרר בהפתעה. כמה גועל. כמה דמעות ועלבון ועוד מקלחת ועוד מקלחת ועוד אחת, שאולי, אולי תצליח לשטוף מעליי את הלכלוך שלך. אחחחח, אם רק היית מעז לעשות לי דבר כזה היום, זה היה הסוף שלך". פוסט נוסף פירסמה רחל פיש בן ישראל, שעבדה ב־103: "מעניין עד מתי היצור הנאלח הזה ימשיך להכחיש. כשבוקר אחד הוא ליטף אותי במורד הגב ואמרתי לו שיפסיק, זה הוביל לזה שהוא אמר למפיק הראשי שאני מפיקה גרועה ושהוא לא מוכן שאחליף יותר בתוכנית שלו".

     

    על רקע העדויות, נערך לגזית בירור נרחב ברדיו, ובסיומו הוחלט שיפסיק להגיש את תוכניתו. הוא הודיע לתחנה על חופשה ארוכה בתאילנד, שהפכה לשהות קבועה. כיום, מספרים כמה ממכריו, הוא חי מחצית מהשנה בבנגקוק, ואת שאר הזמן מבלה בארץ, מתחת לרדאר.

     

    "הוא מקפיד לא להתערבב", מספר אחד המכרים. "גבי הבין את גודל המהומה שסביבו והעדיף לבחור בחיים חדשים, נטולי עבודה למעשה. הוא רוצה להשאיר את הכל מאחוריו עד כמה שאפשר, ולצמצם את השהייה בישראל".

     

    גזית, עוד מעט בן 72, הוא גרוש ואב לבן אחד (23). לתאילנד הוא מגיע לבדו. את החבר'ה הוא מצא בקניון, הידוע כאחד הגדולים במזרח אסיה. בקפה True. את הפרלמנט פתח איש עסקים ישראלי הנשוי לתאילנדית שהפך לחבר טוב של גזית, והיום הם מתכנסים בקביעות בכל יום בקניון.

     

    כשפנינו לגזית, עוד לפני שהספקנו לדבר, הוא פרש משני חבריו והחל להתרחק בהליכה מהירה, יורד מגרם מדרגות נעות אחד למשנהו אל תחנת הרכבת. כשסוף־סוף התקרבנו מספיק כדי לבקש לשוחח עימו, סירב בתוקף להתראיין והסביר: "היום אני מחלק את זמני בין תאילנד לישראל ועוסק בפרויקטים של כתיבה. אני לא עוסק בתחום התקשורת בשום צורה".