את יציאתו הבהולה מכנס בחירות באשדוד נתניהו לא ישכח. בלי קשר לזיקה פוליטית, גם שאר הישראלים יתקשו לשכוח את התמונות האלה. חמאס, ארגון טרור קיקיוני, מצליח להבריח את ראש ממשלת ישראל לחדר מאובטח. ראש הממשלה מתכופף מעט. מאבטחי השב"כ סוככים על גופו. הטרור האיסלאמי לא יכול היה לבקש תמונת ניצחון גדולה מזו.
באותו זמן צופים בו מאות מתומכיו, שבאו לאולם באשדוד כדי לאשר בנוכחותם שישראל תחת נתניהו היא מדינה בטוחה וחזקה, מעצמת־על. הם לא יודעים מה גרם להפסקת האירוע. הם צופים בראש הממשלה בחרדה. אחד מהם תופס בידיו את צידי ראשו, כמי ששמע בשורת איוב.
בסך הכל לא היה מקום לבהלה. שני הטילים ששוגרו מעזה יורטו מבעוד מועד. עברו כמה דקות, ונתניהו חזר לנאום. אבל התמודדות עם טרור לא נמדדת רק בנזקים לבני אדם או לרכוש. היא נמדדת בתמונות, בסמלים, ביכולת להכתיב סדר יום, בתחושת הביטחון. בכל הנושאים האלה הטרור נחל אמש ניצחון צורב.
ממשלת ישראל מנהלת מול עזה מדיניות לא חכמה. לה ולחמאס יש אויב משותף: הרשות הפלסטינית. את המאבק ברשות הציבה הממשלה בראש סדר היום שלה, על אף שמנגנוני הרשות עושים כמיטב יכולתם, תוך שיתוף פעולה עם ישראל, לסיכול פעולות טרור. חמאס הוא בעיני ממשלתנו הרע במיעוטו. היא בוחרת לספוג את הפעילות הלוחמנית שלו לאורך גדר המערכת, מאפשרת להזרים לו כסף, ונמנעת מלפעול לשיקום הרצועה. הלכה למעשה, היא מקדשת את המצב הקיים. אין לה פתרון, לבד מהכרזות בומבסטיות בין סבב לסבב.
הכישלון מהדהד. ייתכן שלבוחרים באשדוד, באשקלון, בבאר־שבע, ביישובי עוטף עזה, יש סוגיות חשובות יותר להצביע עליהן ביום שלישי הקרוב; ייתכן שהם לא מאמינים לחלופות שמציעות להם המפלגות האחרות. אוי למי שנוהג בהם בפטרוניות, אוי למי שמטיף להם מוסר. יש ביניהם ודאי כאלה שצפו באירוע באשדוד בשמץ סיפוק: סוף־סוף חש ראש הממשלה על גופו מה עובר עליהם בשנים האחרונות.
"נתניהו. ליגה אחרת", צועקים שלטי הפרסומת של הליכוד. חמאס מחזיר את נתניהו לליגה שלנו. ההכרזות היהירות על סיפוח שטחים, הנסיעות לפגישות דמה עם מנהיגים בחו"ל, ההישענות המוחלטת על נשיא אמריקאי שאסור למנהיג אחראי לסמוך עליו, כל אלה לא פותרים את בעיותיה האמיתיות של המדינה. לכבוד הבחירות לובש נתניהו את בגדי המלך החדשים. חבל שארגון טרור מנוול, חסר תקנה, הוא הגורם שמראה לנו, שהמלך עירום.
