ראשון 12 ביולי 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: יאיר שגיא
    ממון • 11.09.2019
    הרפורמה בחינוך המיוחד עוד לא יצאה לדרך אך כבר מעוררת מחלוקת
    הנהגת ההורים תשבית מחר את בתי הספר לשעה במחאה על "הכישלון בהיערכות לרפורמה בחינוך המיוחד" • באילו אתגרים הרפורמה נועדה לטפל ולמה גם ההורים וגם המורים לא מאמינים שתצליח?
    עירית אבישר

    1

    לאחר שאיומי השביתה על פתיחת שנת הלימודים הוסרו, מגיע איום שביתה חדש, והפעם דווקא מכיוון ההורים. הנהגת ההורים הארצית צפויה להשבית מחר את הלימודים בגנים ובבתי הספר לשעה כך שהלימודים יחלו ב־9. משרד החינוך מדגיש כי הלימודים יתקיימו כסדרם, אבל הנהגות הורים בעשרות יישובים כבר הודיעו כי יצטרפו למחאה זו, הנערכת על רקע מצב החינוך המיוחד.

     

    "הפעם אנו שובתים בגלל בעיית החינוך המיוחד. רק לפני חודש התגלה שחסרים קרוב לחצי מיליארד שקל בתחום, והמורים והמנהלים מדברים על כישלון חרוץ בהיערכות המערכת לקראת יישום הרפורמה בחינוך המיוחד", אמר בשיחה עם "ידיעות אחרונות" עו"ד אייל בן־יהודה באום, יו"ר הנהגת ההורים הארצית. התזמון בשביתת ההורים אינו מקרי, פחות משבוע לפני הבחירות, בתקווה לעורר את המפלגות לחלץ הבטחות להשקעה בחינוך.

     

    העיצומים שמתכננים ההורים מעלים שוב על סדר היום את הסוגיה המורכבת והרגישה של החינוך המיוחד, אחד האתגרים המרכזיים של מערכת החינוך לנוכח הגידול החד במספר התלמידים הללו.

     

    2

    קצב הגידול של תלמידי החינוך המיוחד גובר והולך. אם לפני כ־14 שנים הם היו פחות מ־7% מכלל ילדי מערכת החינוך, כיום הם כבר 11%, כלומר 270 אלף תלמידים. לא ברור אם העלייה החדה בהיקף התלמידים המאובחנים עם מוגבלויות נובעת מגידול דרמטי בחלקם באוכלוסייה, או מכך שהליכי האבחון יעילים וטובים מבעבר. כך או כך, זו תופעה עולמית.

     

    יפה בן דוד | צילום: גדי קבלו
    יפה בן דוד | צילום: גדי קבלו

     

     

    העלות השנתית של תלמיד במערכת החינוך המיוחד מוערכת ביותר מפי 5 מעלות תלמיד במערכת החינוך הרגילה. הסיבות – כיתות הלימוד הקטנות שעומדות בממוצע על 8־12 תלמידים לעומת 30 ילדים בחינוך הרגיל. כמו כן, התלמידים האלה מקבלים שירותים נלווים כמו קלינאי תקשורת וטיפולים נוספים.

     

    לעומת זאת, אם תלמיד חינוך מיוחד משולב בחינוך הרגיל עלותו אמנם כפולה מעלות תלמיד ממוצע, שכן הוא מקבל תמיכה נוספת באמצעות סייעת וטיפולים, אך זו עדיין עלות נמוכה יותר מהעלות בחינוך המיוחד. בשורה התחתונה, על פי הערכות, תקציב תלמידי החינוך המיוחד מוערך כיום בכ־10 מיליארד שקל מתוך כ־60 מיליארד שקל של תקציב החינוך.

     

    3

    המשבר הראשון בחינוך המיוחד אירע בחודש שעבר, כשבמשרד החינוך אמרו שחסרים להם קרוב לחצי מיליארד שקל כדי לפתוח כראוי את שנת הלימודים בחינוך המיוחד. המחסור בתקציב נבע מהערכה שמרנית מדי של מספר התלמידים בעלי צרכים מיוחדים: בפועל, הגידול במספרם השנה היה חד מהצפוי. בין משרד החינוך לאוצר התנהלה מחלוקת על התקציב הזה, ובסופו של דבר, ותחת מגבלות הפעולה של ממשלת מעבר, נקבע כי שנת הלימודים תיפתח כסדרה וכי הסכום החסר יגיע על חשבון "בית הספר של החגים" שתוכנן לחנוכה. הפרויקט הזה עדיין לא בוטל, אבל סוגיית תקצובו תתגלגל אל הממשלה החדשה, לתקציב החדש שיהיה עליה לגבש.

     

    4

    הסוגיה המורכבת יותר היא הרפורמה בחינוך המיוחד. על רקע הגידול החד במספר תלמידי החינוך המיוחד והעלות הגבוהה הנלווית לכך הוביל האוצר רפורמה שאושרה ביולי 2018. השנה החל פיילוט במחוז הצפון לקראת שילובה בכלל מערכת החינוך בשנה הבאה.

     

    הרפורמה עושה סדר בדרך שבה משובצים התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים במסגרות השונות ובסיוע שהם מקבלים. מערך ועדות השמה לחינוך נוהלו בעיקר ברשויות המקומיות, אך לא הייתה אחידות בשיטת קבלת ההחלטות שלהן. כעת מערך בחינת הזכאות עבר למדינה, שקבעה כללים אחידים.

     

    גורמים במערכת החינוך מציינים כי בפועל מטרת הרפורמה היא להגדיל את שילובם של תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל, מה שמוזיל עלויות. יתרון חשוב נוסף – השילוב הזה תורם להסרת דעות קדומות כבר מגיל צעיר, מסייע בשילוב אנשים בעלי צרכים מיוחדים בחברה והופך אותה לשוויונית יותר.

     

    5

    למרות כוונותיה הטובות של הרפורמה, היא נתונה לביקורת ולטענות כי מערכת החינוך הרגילה לא באמת מוכנה לקלוט תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, ובסופו של דבר הם ייפלטו חזרה אל החינוך המיוחד או פשוט יילכו לאיבוד במערכת החינוך הרגילה.

     

    במשרד החינוך דוחים את הטענות: "ילדי החינוך המיוחד עומדים בראש מעיינינו. בשנה הנוכחית הוספנו עוד אלפי שעות לימוד, בנינו מרחבי למידה, התחלנו להכשיר את המורים והענקנו גמול לרכזי השתלבות כדי להבטיח את קליטת התלמידים המשולבים. עד כה הוקצו לבתי הספר כ־105 מיליון שקל לשימוש המנהלים, נבנו כ־560 כיתות חינוך מיוחד חדשות, כ־5,000 אנשי הוראה עברו פיתוח מקצועי בנושא הכלה והשתלבות, ועוד. עם זאת, האוצר יידרש לתקצב בבסיס את הגידול הטבעי כדי שמשרד החינוך ימשיך לשקוד על טיפוח ילדי החינוך המיוחד".

     

    ואולם אנשי חינוך טוענים כי עיקר ההכנה ליישום הרפורמה היא בתשתית ולא בהכשרת המורים, בעוד שבחינוך המיוחד אנשי הצוות עוברים לימודים ייעודיים של כמה שנים.

     

    6

    בהסתדרות המורים אומרים כי "הפיילוט שמשרד החינוך כה מתגאה בו הוא שם מכובס לקיצוץ רוחבי שיגרום לפגיעה חמורה בטיב החינוך – בעובדי ההוראה ובתלמידים. יש מחסור חמור של בעלי הכשרה מתאימה. אנשי הוראה למדו ארבע שנים ולא התמקצעו בתחום. לשם כך יש מסלול לימודים אקדמי שונה, עם דרישות קבלה שונות מאלה של הקבלה לתואר חינוך 'רגיל'".

     

    מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן־דוד: "גם קורס של 30 שעות לא יביא לכך שעובד הוראה ייתן את המענה ההולם והמתאים ביותר לאותו ילד בעל הצרכים המיוחדים. רפורמת החינוך המיוחד היא בכייה לדורות, וצריך אומץ כדי לעצור אותה ולחשב מסלול מחדש".

     

    מנגד, גורמים המלווים את הרפורמה אומרים שהטענות על חוסר היערכות לא נכונות, שכן משרד החינוך הקים אגף מיוחד רק לטיפול בהטמעת הרפורמה, וכי השנה מתבצע פיילוט בצפון שממנו יוסקו מסקנות אשר ייושמו ביתר חלקי הארץ בשנה הבאה.

     

    על מה הרפורמה:

    שילוב יותר תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל

     

    מתי היא נכנסת לתוקף:

    השנה החל פיילוט באזור הצפון, ובשנת הלימודים הבאה היא תיכנס בכל הארץ

     

    על מה חילוקי הדעות:

    האם הצוותים בחינוך הרגיל הוכשרו דיים לטפל בילדים האלה והאם יהיו די אנשי צוות מסייעים

     

    החינוך המיוחד במספרים

    270 אלף

    תלמידים עם צרכים מיוחדים

     

    10 מיליארד שקל

    התקציב המוערך לחינוך המיוחד

     

    6.5%

    תלמידי החינוך המיוחד מכלל התלמידים ב־2005

     

    11%

    תלמידי החינוך המיוחד מכלל התלמידים ב־2019

     

     

     


    פרסום ראשון: 11.09.19 , 18:54