הכתר
דונלד טראמפ הטריד את אילנית לוי וכמעט חטף סטירה, טיטי איינאו קיבלה יום על שמה בסן–דייגו, אילנה שושן בישרה על מהפכה חברתית וסלע שרלין רוצה לשבור את כל הדעות הקדומות. בראיון משותף, לרגל חגיגות ה– 70 לתחרות מלכת היופי, ארבע מהזוכות מספרות איך השתנו החיים שלהן אחרי הערב הגדול, למה אוהבים לתקוע בהן סכינים, ומדוע כדאי להיזהר מגברים - גם אם את לא מלכת יופי
"בתחרות מיס יוניברס היה אירוע בהשתתפות כל המועמדות", נזכרת אילנית לוי בתחרות היופי העולמית של שנת 2001. "הגעתי אחרי לינור אברג'יל, אז כנראה הם שמרו שם יותר, הייתה אבטחה הדוקה ובידוקים מאוד קשים. אנחנו מגיעות לאיזו מסיבה עם מלא אנשים, אומרים לנו, 'כל הכבוד', ובסוף אמורים לתת לנו צ'ק ופסלון שהכינו לכל אחת. היה מינגלינג כזה, אני עומדת עם מיס מלטה ואז מתקרב אליי מישהו מבוגר, ג'ינג'י כזה שנראה לי בן 80. הוא אומר לי באנגלית, 'היי, את מיס ישראל, נכון?' עניתי לו שכן. ואז הוא אמר, 'את מאוד יפה, את מאוד אקזוטית'. חשבתי, 'אוקיי, לאן אתה חותר?' הייתי בהלם שאדם כל כך מבוגר אומר לי, 'את אקזוטית', ודברים כאלה. הסתכלתי עליו ואמרתי לו, 'תתבייש לך, אתה יכול להיות סבא שלי, איך אתה מדבר?' והלכתי. ואז מיס מלטה שעומדת מאחוריי אומרת לי, 'זה דונלד טראמפ'. הכרתי את השם 'דונלד טראמפ' אבל לא ידעתי איך הוא נראה. אז הוא היה הספונסר של תחרות 'מיס יוניברס'. אמרתי לה, 'אוקיי, אז כנראה את הצ'ק אני לא אקבל'".
אבל בסוף קיבלת אותו.
"אחרי זה הלכתי לבמה לקבל ממנו את הצ'ק. אמרתי לו, 'לא זיהיתי אותך קודם, אני מצטערת', אבל אז עוד הייתי נחמדה. סביר להניח שהיום הוא היה מקבל ממני סטירה"
× × ×
טראמפ מחלק את הצ'קים אבל הטבע מחלק את היופי. אילנה שושן, אילנית לוי, טיטי איינאו וסלע שרלין קיבלו הרבה מזה. כל אחת הוכתרה לשנה אבל עם הזמן הבינה שהכתר ימשיך ללכת איתה כל החיים. לכבוד חגיגות ה־70 לתחרות מלכת היופי של ישראל שנערכו השבוע תחת הכותרת "הכתר ופועלו" כינסנו את ארבעתן: שושן (58) עורכת דין, שחקנית, מפיקה ופעילה להעצמת נשים, זכתה ב־1980 וכעבור 30 שנה צירפה את התואר "מלכת המלכות של ישראל בכל הזמנים". איינאו (28) דוגמנית ומנחת טלוויזיה, קיבלה את הכתר ב־2013. לוי (37) דוגמנית, שחקנית ומנחת טלוויזיה, מלכה משנת 2001 ושרלין (22) שעובדת בפרויקטים לפיתוח מערכות לחימה, היא המלכה המכהנת.
הן מגיעות לראיון כמה שעות לפני תחילת הטקס שנערך בתיאטרון הבימה. ממבט ראשון קשה לזהות אותן. בלי איפור, בלי פן ובלי אייטם נוצץ מהגרדרובה. עם ג'ינס וחולצה או שמלה פשוטה, שום דבר מפואר. אחרי הראיון הן ייצמדו למאפרת, לסטייליסט ולספר שיהפכו אותן שוב למלכות, קצת כמו בערב ההוא. לוי זוכרת אותו היטב. "הייתי חולה עם 40 מעלות חום, ומוטי (המפיק מוטי רייף - י"י) תפס אותי ואמר, 'פשוט תעלי. תעלי לבמה, תלכי, תעצרי'. אני זוכרת שפתאום לא הבנתי מה אני עושה פה, איך אני קשורה לזה. לא הייתי אז נורא בת, הייתי בכלל בעניין של כדורגל ואמרתי לעצמי, 'יואו, אני מה זה מצטערת שתפסתי מקום של מישהי בתחרות'".
שרלין: "גם לי הייתה הרגשה דומה. אני זוכרת שבצילומים הושיבו אותנו אחת־אחת על כיסא וביקשו שנגיד, 'אני מלכת היופי הבאה של ישראל', כדי שיוכלו להשתמש בזה כשהמלכה תיבחר. היה לי כל כך קשה להגיד שאני מלכת היופי. כאילו, מה לי ולמלכת היופי? זה משפט כזה נורא מפוצץ, שבשלב הזה את מרגישה שהוא כל כך רחוק ממך".
לוי: "זה כזה מביך".
איינאו: "זה מפדח. כאילו את חיה בסרט. בשנה הראשונה בעיקר, היו אצלי המון חוויות שהתרגשתי מהן. המפגש עם אובמה היה השיא שנתן לי בוסט בארץ ובעולם. היו שם אנשים סופר־חשובים מכל העולם, וטיטי. יש גם יום שנקרא על שמי בסן־דייגו, קיבלתי את זה מראש העיר שם, 'יום טיטי איינאו'".
לוי: "אצלי השנה הראשונה בעיקר הייתה הלם. הלם! ילדה בת 18 מחיפה, שלהיות מלכת היופי לא היה כל חלומה בחיים, ופתאום כולם מסתכלים עליי ברחוב. ניסיתי להבין איך הכל עובד ואיך אני לא שורטת את עצמי מאוד חזק בכל הדבר הזה".
שרלין: "אני רק בתחילת הדבר הזה. כמעט כל יום יש לי ראיון, יש הרבה אירועים שאני משתתפת בהם, הרצאות שאני מעבירה לבני נוער על העצמה ומוטיבציה. היום התחרות היא לגמרי בעניין של העצמה נשית, בגלל זה גם הורידו הרבה קטעים, כמו כל ההליכה עם בגדי הים".
לוי: "אה, כבר אין את זה?"
שרלין: "הורידו. והבנות שבאות לשם הן עורכות דין ואחיות. בנות מטורפות, לא סתם לקחו אותן".
שושן: "בארץ התחרות תמיד הייתה שונה מהתחרות במקומות אחרים בעולם. פה לא עושים ביזנס על הזוכה, במקומות אחרים משתמשים בה כדי לפתוח קניונים, לשווק חומרי ניקוי וקוסמטיקה. הספונסרים והמנהלים של התחרות מוכרים אותה בשוק המקומי והנערות הן באמת כלים, פשוט חפץ. גם לא אהבתי את כל אווירת התחרות של מיס יוניברס. זה היה לגמרי החפצה, הרגשתי שאנחנו כלים בטי־וי שואו וזה הרגיז אותי".
ארבעתן מספרות כי כשיצאו לעולם הגדול דאגו לשמור על עצמן מאחורי הקלעים. "את מתעלמת מההוא, לא נכנסת לחדר איפור אם את יודעת שההוא נמצא", נזכרת לוי.
בתחרויות יופי צריך להיזהר מהטרדות יותר מבדרך כלל?
לוי: "לכל מקום שאת הולכת כאישה תמיד צריך להיזהר".
איינאו: "הגברים לא מסננים".
לוי: "הם לא בוחלים. הגבר המטריד יטריד הכל. ובעידן האינסטגרם, כל הסכנות פרוצות ברמה הכי גבוהה שיש".
איינאו: "היום כל בחורה בת 14, את כבר יכולה לראות אותה באינסטגרם בתמונות חושפניות והיא נראית לך בת 20. הקו הזה כבר נורא היטשטש, אין תמימות".
שרלין: "באינסטגרם אין לי כמעט תמונות עם בגד ים או תמונות נורא סקסיות. אני יודעת שזה משפיע על כמות העוקבים ומאט את הקצב, אבל בנות צריכות להבין שזו לא הדרך להציג את עצמן".
לוי: "התפקיד שלנו כאמהות בעידן הזה הוא לשים בחזרה את הקו שהיטשטש. יש לי ילדה בת 13, התפקיד שלי זה להבהיר לה שלא הכל ורוד בעולם הזה. איתנו אף אחד לא דיבר על זה, אף אחד לא הדריך אותנו שיש שם זאבים בחוץ ולא כל הגברים נחמדים. זה כאילו היה איזה סוד גדול שלא מדברים עליו, ומי שנפלה - וואי, איזה באסה".
שרלין: "ואז כשאת נתקלת בזה, את לא יודעת מה לעשות".
לוי: "יש את האלה שאומרות, 'מותר לי ללכת איך שאני רוצה'. זה נכון, אם בא לך, תלכי עירומה ברחוב, לאף אחד אסור לגעת בך. אבל בעולמנו אנחנו חיות ויש גם גברים שלא מבינים את הפורמט של אדם הוא אדם".
שושן: "זה כמו שאת לא תשאירי חלון פתוח כי אולי יבוא גנב. את חושפת את עצמך לסכנה".
איינאו: "אנחנו נשמעות כמו זקנות בנות 90, אבל אני אומרת לך - זה מבאס לראות את השיט הזה, אנשים חיים בתוך האפליקציה המגעילה הזו והיא מכתיבה כל כך הרבה דברים בחיים שלנו, כולל ילדות קטנות שאני רואה וכל הסקסיות הזו. זה ממש הולך כמה צעדים יותר מדי".
איך הייתן רוצות שזה ישתנה?
לוי: "אני רוצה שהבת שלי תהיה אמיצה מספיק להכניס לדונלד טראמפ את הסטירה שאני לא הכנסתי".
× × ×
הזכייה בתחרות שינתה את מסלול החיים של כולן. חוץ משרלין, שצברה קילומטרז' של חצי שנה בלבד עם הכתר. שושן בכלל רצתה להיות עיתונאית, לוי שאפה להפוך לפסיכולוגית, וגם איינאו חלמה לשבת על כורסת המטפלת, אבל אחרי שהשמיעה את קולה שוב ושוב במאבקים שונים, מ־MeToo ועד מחאת העדה האתיופית, הבינה מה צריכה להיות הקריירה הבאה שלה: "היו לי כמה הצעות לרוץ לכנסת. לא משהו שאני שוקלת עכשיו כי אני רוצה להתחתן ולהביא ילד או שניים - אבל אחרי זה, יאללה, ניכנס לבוץ". היא עשויה לפגוש שם אדם מוכר. "יש לי בעל בבית שרוצה ללכת בדרכים של פוליטיקה", משתפת לוי בתוכניותיו של אלירז שדה, הכוכב בדימוס של הליכוד טי־וי. "אותי זה לא מעניין. אני חושבת שפוליטיקה היא הרס לחיים אישיים, אני לא מוכנה להקריב".
שושן: "תראי מה עשו לאורלי לוי בגלל שהיא יפה ובגלל שהיא דיגמנה איזו שעה וחצי".
לוי: "והיא אחת הנשים המבריקות. הכי מרגיז שאת ההערות הסקסיסטיות והדוחות היא קיבלה מנשים בכנסת".
איינאו: "אני דווקא באה מהמקום של אישה ודוגמנית ומלכת יופי ואני אהיה גם בכנסת. ואוי ואבוי לאחד שיגיד לי אחרת. אני אהיה חברת הכנסת הראשונה שתעשה את קמפיין הבחירות שלה עם בגד ים", היא צוחקת.
לכל המלכות ברור שלאורך השנים, התחרות והן סימלו גם את השינויים שעברו על החברה הישראלית. שרלין, המלכה הנוכחית, היא הדור החדש - טריאתלטית שהשתתפה בקורס טיס ולבסוף שירתה שלוש שנים כלוחמת, וונדרוומן בחיים האמיתיים, כזו שמייצגת מודל נשי מפואר שלא מסתכם במידות גוף. גם המלכות האחרות מרגישות, כל אחת לעצמה, את השינוי שהן הביאו. שושן מספרת איך ז'קלין ליכטנשטיין ז"ל, מעצבת השיער המיתולוגית של התחרות, קיוותה שהיא תזכה כדי להכניס עוד רוח למפרשי המהפכה החברתית שעברה אז על המדינה. "ז'קלין ממוצא מרוקאי ועד אז לא הייתה מלכה מרוקאית, אז היא רצתה שאני אהיה הראשונה. זו הייתה התקופה של הפנתרים השחורים וזה היה לה מאוד חשוב. היא סידרה לי את השיער כמו למלכה ואמרה, 'רק את תהיי המלכה'".
זה לא הרגיש מוגזם לייחס לזכייה כזאת חשיבות?
"באותה תקופה, להיות מלכת היופי זה באמת היה להיות המלכה של ישראל. כל המדינה הייתה מעורבת בזה, כולם ידעו מי המועמדות, ואז לא היו כל כך הרבה בנות שהיו סלבס. הסלב היחידה הייתה מלכת היופי".
לוי מרגישה שהיא הביאה מסר אחר: האישה החדשה והמשוחררת של שנות האלפיים, זאת שלא מצחקקת בנימוס עם יד על הפה ולא מרגישה צורך להתנצל. "אני לא גבוהה מדי ולא רזה מדי ואני מדברת לפעמים יותר מדי, לא הפורמט הרגיל של מלכת יופי. אני מביאה את המשהו האחר הזה שהוא קצת פחות מתבייש וקצת פחות קלאסי. בהתחלה נורא פחדתי מזה וניסיתי קצת לדבר בלי ידיים ויותר לאט, אבל זאת לא הייתי אני. אם יש משהו שנתתי זה את השחרור הזה. ואז הגיעה גל גדות ואז טיטי והרבה נוספות שבאו כמו שהן".
× × ×
איינאו שברה תקרת זכוכית אחרת. "זה הדבר שהכי רציתי - שבפעם הראשונה תהיה מלכת יופי אתיופית. לא מישהי שבאה מבית טוב. לא הייתה אף מלכת יופי כמוני, אחת שאין לה הורים, שגדלה בפריפריה, שעלתה לארץ. במקרה שלי הראיתי לכולם שכל אחת יכולה לזכות בכתר".
לוי: "כשטיטי זכתה אני הייתי שופטת. אני זוכרת שהסתכלתי עליה ואמרתי לעצמי - כבן אדם מזרחי עם הורים מזרחים שתמיד דיברו על קיפוח - הנה באה מישהי מחיים קשים, אבל היא אומרת די להתמסכנות. די להגיד, 'אכלו לי שתו לי', אלא 'באתי להראות לכם שכל זה עשה אותי מה זה חזקה, ואל תתעסקו איתי'. כל כך רציתי שהיא תזכה כי היא הביאה את האגרוף, במובן הטוב של המילה".
למרות התואר המחייב, בארון של מלכות היופי לא תמצאו יותר מדי שמלות נשף. ברחוב הן מעדיפות ללכת בטרנינג, וגם זה במקרה הטוב. "אנחנו חיים בארצנו, בואי", אומרת לוי. "אני יורדת למכולת בנעליים של אלירז, חולצה של אלין ומכנסיים של ליאם".
איינאו: "היום בבוקר הלכתי לצילומים עם מגבת על הראש. אני גם תמיד עם כובע על הראש כי אין לי עצבים לסדר את השיער. ותמיד עם טי־שירט גדולה כזאת, עושה טובה בכלל שאני שמה מכנסיים. בשבילי זה הדבר הכי מעצבן, כל טיפולי הקוסמטיקה, שיער, איפור".
שושן: "בשבילי זו עבודה".
יש ציפייה שאם היית מלכת יופי, את צריכה להיות יפה לכל החיים?
לוי: "ברור, את צריכה להיות מושלמת לכל החיים. את גם לא מזדקנת".
שושן: "כשאומרים לך שאת נראית טוב, זה סימן שמצפים שתיראי אחרת".
ולזה נכנס כל העולם של הטיפוח והבוטוקס.
שושן: "כל הנשים עושות בוטוקס וחושבות על הדברים האלה, זה לא קשור אם את מלכת יופי".
לוי: "אני חושבת שיגיע היום שאני בטוח אעשה, אשמור על פניי, אבל כרגע לא כי אני עדיין מרגישה צעירה ומתוחה".
ואם יש משהו שמעצבן אותן יותר מאיפור ושיער, זה דעות קדומות. הטייטל של מלכת יופי תמיד מגיע עם כתר ועם תהייה לגבי האיי־קיו, ולא משנה מה תעשי, זה תמיד יהיה שם. "זה כל הזמן לחשוש כמלכת יופי או כאישה יפה שיחשבו שאת טיפשה, די, די עם זה", אומרת לוי. "אני זוכרת את עצמי בשנים הראשונות אומרת, 'אתם יודעים שהבאתי 713 בפסיכומטרי?' היה לי רצון להוכיח".
שושן: "אנחנו עסוקות הרבה בצורך להוכיח שאנחנו לא רק יפות, וזה לאורך כל החיים. אני בגיל 50 חזרתי ועשיתי תארים באוניברסיטה כדי שאני אוכל לסמן על זה וי".
איינאו: "גם אני הייתי ככה. הייתי מ"פ בצבא ובאותה שנה גם נכנסתי ללמוד בבינתחומי רק כדי שיראו שאני לא רק יפה. בגלל הסטיגמות את נורא בלחץ".
לוי: "זה כמו מה שעשו ל... איך קוראים לחמודה הזאת?"
איינאו: "למור ממן. וואי, איזה לינץ'".
לוי ואיינאו מתכוונות לסרטון שצילמה מלכת היופי של שנת 2014 לכבוד התחרות העולמית. ממן דיברה בו באנגלית במבטא קצת מוזר, והגולשים לא ריחמו עליה. טוקבק אחרי טוקבק, שיתוף אחרי שיתוף. "אז היא לא יודעת לדבר טוב אנגלית. בסדר, מה זה אומר עליה?" מתקוממת לוי. "הילדה הזאת, היא סוחבת את זה כבר חמש שנים".
איינאו (צוחקת): "אני חושבת שהיא חזרה בתשובה בגלל זה".
לוי: "תצחקי, תצחקי, היא אמרה שהיא הרגישה שהיא טובעת והגיעה לשיעורי תורה כי חיפשה להיאחז במשהו. היא הייתה גמורה. ילדה בת 19 שהצליחו לרסק".
ולמרות הידיעה הזאת, אתן עדיין מרגישות צורך להוכיח את עצמכן.
לוי: "כל הזמן. אני חושבת שזה תמיד יהיה ככה".
שרלין: "אני חושבת שזה דווקא כיף, לשבור את הסטיגמה הדפוקה הזאת".
שושן: "חכי. את עוד תתעייפי מלהוכיח".
שרלין: "כן?"
לוי: "כן, את תתעייפי, מה זה תתעייפי".
שושן: "בכלל, תמיד אוהבים לקחת אותך ולהקטין אותך. להגיד, 'היא יפה, עכשיו בוא נתקע בה כמה סכינים'. יש תחביב כזה".
לוי: "תחביב שלא נגמר".
שושן: "אז אנחנו נמצאות שם וצריכות לעבור את זה, ואנחנו לא מגדלות עור של פיל, כי אנחנו רוצות לשמור על העור הרך שלנו".
לוי: "כי עם כל הכבוד, צריך לשמור על העור". ×

