גידי רף, מבכירי יוצרי הטלוויזיה הישראלים הפועלים בהוליווד, כבר השיק לא מעט סדרות שעוררו עניין וכותרות. אבל אף אחת מהן — כולל "הומלנד" זוכרת האמי וגלובוס הזהב — לא עוררה תגובות כה רבות כמו "אלי" (במקור: The Spy), המיני־סדרה שכתב וביים על המרגל הישראלי אלי כהן.
הסדרה, שעלתה לפני קצת יותר משבוע בנטפליקס, זכתה לביקורות לא מחמיאות מצד המבקרים בישראל, שטענו כי הסדרה עמוסת קלישאות, שדמותו של כהן נשארת רדודה ושקצת מגוחך לראות את הדמויות מדברות אנגלית במבטא ישראלי וערבי, במקום שידברו בשפת המקור. גם בחירתו של סשה ברון־כהן לתפקיד המרגל הישראלי עוררה לא מעט תהיות. ואם זה לא מספיק, גם בני משפחתו של כהן חלוקים בדעותיהם לגבי התוצאה ומה שהיא עושה לשמו של אב המשפחה (ראו מסגרת).
"נפגשתי עם המשפחה, אני בקשר איתם", מבהיר רף בראיון שמתקיים במסעדת בית המלון "לונדון" בלוס־אנג'לס. "כמובן שבהתחלה הייתי הבן אדם הזה שהם לא מכירים, שהולך לספר את הסיפור על אבא שלהם, וזה מפחיד נורא כי בסופו של דבר זה הסיפור הכואב והטרגי שלהם. נדיה איבדה את בעלה והילדים את אביהם, אז הם יותר רגישים לזה. אבל הם יודעים שזו לא סדרה דוקומנטרית, השיחות בין אלי לנדיה הן לא בדיוק אותו הדבר כמו במציאות ויש דברים ששינינו. אני חושב ומקווה שהם למדו לסמוך עליי והבינו שזה מגיע מהמקום הכי טהור: לספר את הסיפור לעולם כולו, הסיפור של אלי, על ההישגים המדהימים שלו ועל ההקרבה שהוא הקריב למען המדינה".
משפחתו של אלי תרמה לך סיפורים?
"היו כמה סיפורים ספציפים שהם תרמו. חלק נכנסו לסדרה וחלק לא. הם נתנו כמה אנקדוטות אישיות ואינטימיות על אלי".
הבת סופי הביעה הסתייגות מהסדרה אחרי שצפתה בה, וטענה שאינה נאמנה לחלוטין למציאות, למרות שהיא מקבלת את העובדה שזו הסדרה שלך וניתן לך חופש פעולה. מה תגובתך?
"מה שסופי אמרה זה נכון. הם מבינים שזה לא דוקומנטרי, הסיפור אינו אחד לאחד. והם מבינים גם למה סיפרתי את הסיפור כמו שהוא. אני כמעט בקשר יומיומי איתם, והשיחות הן אישיות ואינטימיות, אז אני לא מרגיש נוח לחזור עליהן. סופי היא אישה מדהימה, אני מעריץ אותה ובקשר איתה כל הזמן. אני עשיתי את המקסימום כדי שהזיכרון של אלי יהיה הכי מכובד וההישגים שלו יסופרו לעולם".
אז המשפחה לא התרעמה על הסדרה?
"לא, מה פתאום, ממש לא".
מופנם או מוחצן?
המיני־סדרה "אלי", בת שישה פרקים, עוקבת אחרי דמותו של המרגל המפורסם ביותר שיצא מישראל, ופעל בסוריה תחת דמות הכיסוי כאמל אמין ת'אבת. כהן, יליד מצרים, עזב את עבודתו, את ביתו ואת אשתו ההרה (שבסדרה מגלמת הדר רצון־רותם, לצד שחקנים ישראלים נוספים כמו מוני מושונוב ואורי גבריאל), וטס לארגנטינה על מנת לבנות את סיפור הכיסוי שלו כאיש עסקים אמיד שמוצא משפחתו מסוריה. לאחר שהוא מבסס את עצמו ויוצר קשרים עם האנשים הנכונים, הוא עובר לסוריה ומתיידד עם הסולתה והשמנה של דמשק. כהן שילם על מסירותו בחייו, כשנתלה לאחר שפעילותו נחשפה. ברבות השנים, אפשר היה לספר עד כמה סייעה פעילותו למדינה בהיבטים ביטחוניים ואסטרטגיים, ורבות עוד לא סופר. במקור רצה רף לעשות סרט קולנוע על סיפורו של כהן, אך הבין שלא יצליח להכניס את כל החומר לשעתיים.
מה משך אותך בסיפורו של אלי כהן?
"אני מאוד אוהב סיפורי ריגול. מה שהיה כל כך מעניין בסיפור, זה שאנשים שהכירו את אלי בארץ מתארים אותו כביישן ומופנם, איש מאוד טוב, מצחיק ואיש משפחה מסור. ואילו אנשים שהכירו אותו בסוריה מתארים אדם מוחצן וזה נורא עניין אותי. רציתי גם לבדוק את האלמנטים בדמות שלו שאיפשרו לו לעלות כל כך גבוה בסוריה. אלי נשלח לסוריה להיות העיניים והאוזניים שלנו, כי לא ידענו כלום על סוריה אז, ורצינו שמישהו יקרא עיתונים ויגיד לנו איך נושבת הרוח מבחינה פוליטית. הקשרים שהוא הצליח ליצור ומערכות היחסים שלו הביאו אותו לגבהים אדירים, שאני לא חושב שהמפעילים שלו במוסד חשבו שיגיע אליהם. מאוד רציתי לבחון מה באישיות שלו גרם לו להצליח כל כך".
הבחירה של סשה ברון־כהן לתפקיד אלי עוררה הרבה ביקורת.
"זה היה בגלל שהוא בדרך כלל עושה קומדיות ורגילים לראות אותו בתפקידים כאלה. לי יש ניסיון טוב עם קומיקאים שעושים תפקידים דרמטיים. אסי כהן ב'חטופים' גם הפתיע את כולם. יש משהו בקומיקאים, שהם יכולים לעשות גם דרמות בצורה הכי טובה. סשה הוא שחקן וקומיקאי בחסד, והוא גילה הרבה תשוקה לתפקיד הזה כששוחחתי איתו. הוא עשה מעט מאוד דרמות בחייו ונורא רצה לעשות את זה".
הוא הופתע כשפנית אליו עם התסריט?
"הוא הופתע ושמח. הוא גדל על הסיפורים של אלי כהן. כשהגעתי אליו עם התסריטים, הוא היה בתקופה טובה של רצון לעשות משהו שמחוץ לאזור הנוחות שלו, ולקח באומץ רב את התפקיד. הוא צלל כל כולו פנימה אל תוך שתי הדמויות האלו שגילם".
למה לא מדברים עברית וערבית בסדרה? הרי סשה מדבר עברית.
"זהו משהו שהתלבטתי לגביו ובסופו של דבר היה חלק מהחלטה פרקטית. היה חשוב לי להגיע לקהל רחב. הייתי צריך לעצור את הכל לשנה כדי שכל הקאסט ילמד ערבית ועברית, כולל הדיאלקטים הנכונים. כשאתה צופה בסדרה, אחרי דקה אתה כבר לא חושב על זה".
גם הסדרה המצוינת "צ'רנוביל" חטפה ביקורת על כך שהשחקנים מדברים אנגלית במקום רוסית. אתה חושב שלקהל בעולם קשה לקרוא כתוביות?
"כן, אין לי ספק שקשה לו יותר עם כתוביות. בנוסף, למדתי על בשרי שכששחקן משחק בשפה שלו, אז כל הכלי הזה של המשחק הוא שלו. וכששחקן משחק בשפה שלא בדיוק שלו, זה פוגע במשחק. רציתי שזה יהיה הכי נוח לשחקנים".
למה בעצם הסצנות שהיו אמורות להתרחש בישראל לא צולמו בה?
"כמובן שרצינו לצלם בישראל, אבל ישראל כבר לא נראית כמו ישראל של שנות ה־60. בתל־אביב, איפה שאתה לא שם מצלמה, היא נראית מודרנית. אז נסענו למרוקו".
הסגן של אייכמן
רף דוחה את הביקורות על כך שמהסדרה עולה שכהן אולי לא היה הבן אדם המתאים ביותר להיות סוכן מוסד, כי לקח סיכונים רבים מדי שבסופו של דבר הביאו ללכידתו. "הוא היה מתאים מאוד, היו לו היכולות להיות סוכן מוסד והוא הוכיח את עצמו", הוא קובע. "אבל מעבר לכל היכולות המדהימות שלו, יש אנשים שטוענים שהיה לו צורך להוכיח שהוא יכול יותר. כשהוא הגיע לארץ הוא לא הצליח למצוא את העבודה שתמצה את הפוטנציאל הגלום בו ויש אנשים שטענו שהייתה בזאת סכנה".
מה הפתיע אותך במהלך התחקיר שערכת לקראת הסדרה?
"הרבה דברים שלא הצלחתי להכניס לסדרה מפאת חוסר מקום. כמו למשל שהוא היה בין האזרחים היחידים שביקרו בגולן באותם ימים. כל הספרים מדברים על זה שהוא גילה את הסגן של אייכמן והמוסד אמר לו: תעזוב, זאת לא המשימה שלך. ככל שחקרתי יותר ויותר עמוק את אלי כהן, הבנתי שמה שהניע אותו הייתה האהבה שלו למשפחתו והרצון להגן עליה, יותר מהכל".
אבל במחיר מאוד כבד.
"כן במחיר הכי כבד. זהו סיפור של אנשים שהקריבו למען הארץ".
היו דברים ששינית בסדרה, כמו למשל העובדה שסופי בתו הבכורה של אלי נולדה כשהוא היה בארץ, ואילו בסדרה הוא לא שם.
"היו כמה דברים ששיניתי לצרכים דרמטיים. זו סדרה דרמטית בהשראת הסיפור האמיתי. לדוגמה, הרצון של אלי או חוסר היכולת שלו לעזוב את הבית מול הרצון לשרת את המדינה, חזק יותר כשנולד פתאום תינוק והוא לא רוצה לחזור לעבודה. יש מעברים לא מדויקים מבחינה היסטורית, אבל דרמטית התאימו לסיפור".
נדיה כהן: "סדרה חיוורת עם טעויות עובדתיות" | יואב בירנברג
נדיה כהן, אלמנתו של המרגל הישראלי, ראתה את הסדרה ולא אהבה את התוצאה. לסשה ברון כהן היא דווקא מפרגנת. גם לבת סופי יש השגות על הדרך שבה אביה מוצג: "גידי רף הוא איש טוב, אבל הוא הסביר לי שבסדרות כאלה יש חופש אמנותי ושבימינו אפשר לכתוב על כל אחד בלי לבקש רשות"
ביום שישי שעבר צפתה נדיה כהן (83), אלמנתו של המרגל אלי כהן, בסדרה "אלי", המתארת את חייו ועלילותיו בסוריה, ולא אהבה את מה שראתה. "זאת סדרה חיוורת שיש בה הרבה טעויות עובדתיות", היא אומרת. "אני היחידה שבאמת יודעת מה עבר על אלי. המידע שמופיע בסדרה אינו מדויק, מלבד ההתברגות שלו בצמרת המודיעין הסורי. אנשים פטפטנים שהיו במוסד ולא יודעים את האמת, וגם כותבי הספרים עליו, מפיצים את המידע הזה כבר שנים. אלי בטח לא היה אשם במותו. בביקור האחרון שלו בארץ הוא הכין אותי לזה שהוא הולך למות, בלי לומר את המילה 'מוות'. הוא ידע שהלשינו עליו ושהוא ייתפס. פחדתי גם שיעשו ממנו ג'יימס בונד, ולא עשו. סשה כהן, לשמחתי, דווקא גילם בצורה טובה את דמותו".
והשחקנית הדר רצון־רותם שגילמה את דמותך? נפגשת איתה לפני הצילומים?
"לא נפגשתי איתה ולא שוחחתי איתה קודם. בוא נגיד ככה: אני לא יכולה להיות שחקנית והיא לא יכולה להיות נדיה. יש בסדרה קטע של יחסי מין שלא אהבתי לצפות בו, בגילי המופלג, אבל מה שהיה חשוב לי במהלך הצפייה בסדרה הוא איך אלי ייצא בה. ולא אהבתי את מה שראיתי".
נדיה כהן מתייחסת לסדרה בצורה הרבה פחות סלחנית מאשר בתה, סופי בן־דור, שרואה בה, לצד הביקורת שיש לה, גם הרבה יתרונות. "כשפנו לאמא מהפקת הסדרה וסיפרו לה שיש איזו הפקה קטנטונת על אבא, אמא לא כל כך קלטה במה מדובר", מספרת סופי, פסיכולוגית במקצועה. "התחילו מגעים בינינו לבינם, אבל אז התברר לנו שהתסריט כבר לוהק, שהסדרה נמסרה לנטפליקס, ושהיא תהיה בת שישה פרקים. ביקשנו לראות את התסריט. הוסבר לנו שמדובר בסדרה פופולרית, לא דוקומנטרית, שתתבסס על החיים של אבא, ותאפשר לעצמה וליוצרים שלה חירות אמנותית וחופש יצירה".
ניסיתם למנוע את הצילומים שלה?
"בהתחלה ניסינו למנוע את הצילומים. ראינו בעיני רוחנו סדרה בידורית, לא מדויקת, שיכולה להציג את אבא כג'יימס בונד, מה שמאוד רחוק מהמציאות. בדקנו את העניין עם עורכי דין, שאמרו לנו שאין לנו סיכוי מול נטפליקס, לא מבחינה חוקית ולא מבחינת העוצמה הכלכלית שלהם. הסבירו לנו שהנטייה תהיה לפסוק לטובת חופש יצירתי, ושבימינו אפשר לכתוב כמעט על כל אחד בלי לבקש את רשותו. הבנו שאנחנו במבוי סתום".
מה אמרת לגידי רף כשנפגשתם איתו?
"כשפגשנו את גידי גילינו איש טוב ונעים, וזאת אחת הסיבות ששיכנעו אותי להסכים לסדרה. הוא הבטיח לנו שהוא ישים דגש על סיפור האהבה בין אמא ואמא ועל ההיבט הציוני. מכיוון שיכולתי להאמין לו, המשכנו בדיאלוג, ודרשנו לראות את התסריט לפני שיקבלו את האישור. ראינו, ודי נבהלנו כשראינו איך הטרגדיה שלנו מתורגמת לתסריט. קצת הצטערתי שהוא לא שיתף אותנו בתהליך הכתיבה, אני חושבת שיכולנו להוסיף לו פרטים, אבל אולי הוא פחד שנרפה את ידיו. קוראים לזה חופש אמנותי".
ומה שונה בתסריט בעקבות השיחה?
"הוא התחשב בדברים שאמרנו, אבל היה ברור שאנחנו משנים דברים קטנים, נקודתיים, לא את הנרטיב, לא את התסריט שבנה. ביקשנו שיהיה כתוב שזה לא סיפורו האמיתי של אלי כהן, אלא סיפור שמבוסס על אלי כהן. גם לא ידענו איך סשה ברון־כהן יגלם את אבא. הדמות האמיתית של אבא כל כך שובת לב ומרשימה, שפחדנו שהצורך לעשות סדרה פופולרית יפגע ויוזיל את דמותו".
ואיך סשה מגלם את דמותו של אביך?
"מי שלוהק בהתחלה לתפקיד אבא היה רמי מאלק. כשראיתי את סשה ברון־כהן בתפקידים הקומיים שלו הוא היה עבורי גס, וההומור שלו לא הצחיק אותי, אבל גידי אמר שהבחור אינטליגנטי במיוחד, שהוא ראה אותו בתפקידים דרמטיים, וזו בחירה נהדרת. היות שאני מאמינה לגידי, סמכתי עליו. כשראיתי אותו בטריילר הראשון יחד עם כל עם ישראל, נרגעתי. הוא בסדר. לדעתי, במימיקה שלו הוא דומה לאבא, לא בתנועות הגוף. אבא שלי גם היה נמוך מאוד".
בני משפחת כהן חששו שהעובדה שאם המשפחה, נדיה, מוצגת כמשרתת תפגע בה. "חששנו שהיא לא תצליח לעשות את ההפרדה הרגשית בין הסדרה למציאות", אומרת סופי. גם הניסיון להפוך את אב המשפחה למרגל מודרני, שנוטל חלק במרדפים ונכנס לבתים דרך חלונות, צרם להם. "אני לא חושבת שאבא נטל סיכונים מיותרים", אומרת סופי. "זה לא היה התפקיד שלו וגם לא האופי שלו".
מה עוד הפריע לכם בסדרה?
"גם הבלבול בין הזהות המקורית של אבא לזהות החדשה שבנו לו לא החמיא לו. אבא לא היה אדם מבולבל שהתבלבל בין הזהויות. עולה מהסדרה שהמפעיל של אבא פיקפק בכישורים שלו, ושאבא היה הרע במיעוטו. המדריך שלו סיפר לנו שכשהוא פגש אותו לראשונה הוא ראה מישהו שלא מתאים בעליל לתפקיד, אבל מרגע שהחלו המבחנים והאימונים אבא עמד במשימות בהצלחה יתרה. לא היה שום פקפוק".
חוסר הדיוקים גרמו לך להתחרט שנתת את הסכמתך לסדרה?
"הנקודות האלה צבטו בבטן, אבל הן לא גרמו לי להתחרט על ההסכמה. חשוב מאוד שהסיפור של אבא יסופר ויופץ, ולתפוצה שנטפליקס מאפשרת — גם על חשבון הדיוק — יש גם הרבה יתרונות. אני מניחה שהרגישויות הגבוהות הן שלנו, ועדיין הסיפור משקף בהרבה את סיפורו של אבא. התגובה הראשונה שלי כשצפיתי בסדרה הייתה מי הן שתי המתולתלות שלוהקו לתפקיד שלי ושל אחותי. זאת תחושה מוזרה לראות מישהו משחק אותך כילד. החקירה הבאה הייתה איך אמא ואבא מוצגים. זה הכי עניין אותי. ראיתי ונרגעתי. גידי טיפל בהם באהבה ובכבוד. לטעמי, ואני לא מבקרת אמנות, היה כדאי לעשות תחקיר מקיף יותר ולדבר עם אמא. אני חושבת שזה היה נותן לדמות עומק".
שוחחת עם גידי רף ועם סשה ברון־כהן אחרי שצפית בסדרה?
"גידי ואני הסתמסנו כשסיימתי לראות את הסדרה. אנחנו כמובן ניפגש ונדבר. אשמח מאוד לדבר גם עם סשה ברון־כהן. זאת תהיה חוויה מטלטלת. יהיה מיוחד לחלוק חוויות עם מישהו שנכנס לנעליו של אבא שלי".
עכשיו בן־דור מחכה בסקרנות לסדרה התיעודית שמכינים בתאגיד השידור על אביה. "יהיו בה הרבה עדויות וראיונות חדשים", היא אומרת, "ואני חושבת שהיא תטלטל אנשים וקצת תחבוט במיתוס שהמדינה פירסמה ובדלות החומר ששיחררו עד עכשיו על אבא".
הסדרה "אלי" זמינה בנטפליקס
