בוערים לקלפיות
שומרי מכסרא–סמיע נעלב מחקירת הזיופים בכפר, שהיו בכלל לטובת הליכוד ("אומרים שזייפנו, אחלה, לא נלך להצביע") | אמל מנצרת מאמינה שקמפיין המצלמות של נתניהו ישיג את המטרה ההפוכה ("התחושה שהגזענות נגדנו עלתה, זה מעורר אנשים לצאת מהאדישות") | וג'מאל מבאקה אל–גרבייה מאוכזב מהפוליטיקאים ומהאדישות סביבו ("מתוך 30 איש במשפחה אני היחיד שהצביע באפריל") | סיור במגזר הערבי, בין המיואשים שיישארו בבית לזועמים שינהרו להצביע
בית העם בכסרא־סמיע ממוקם לא הרחק ממרכז היישוב. כ־8,600 תושבים חיים כאן, רובם דרוזים, בשני כפרים גליליים מעל פקיעין שאוחדו למועצה מקומית אחת. הם מוקפים בחורש טבעי, בגובה של כ־700 מטר מעל פני הים, נושמים אוויר נקי ונהנים מנוף פתוח אל חוף הים הצפוני. בבחירות באפריל נרשמה בקלפי מספר 2 בבית העם תוצאה מעוררת חשד: 614 בוחרים היו רשומים בקלפי, 600 הצביעו. מדובר באחוז מרשים של 97.72 אחוז, הרבה מעל אחוז ההצבעה הארצי. גם חלוקת הקולות גרמה אי־נוחות. 350 בוחרים הצביעו בקלפי הזו לליכוד, 100 לכחול לבן, 50 לש"ס, 50 לישראל ביתנו, 30 לימין החדש של בנט ושקד, 20 למרצ. מספרים עגולים שחולקו במנות כדי לא לקפח אף מפלגה. אחרי שנספרו הקולות בכל הקלפיות ברחבי הארץ ומסמכי הספירה נבדקו כמה פעמים החליטה ועדת הבחירות המרכזית להעביר את ההצבעה בקלפי 2 בבית העם לחקירת משטרה.
הטענות לזיופי הצבעה במגזר הערבי שהולידו את הצעת החוק להכנסת מצלמות אל הקלפיות מתבססות על קלפי אחת בלבד, וגם היא ממוקמת ביישוב דרוזי שרוב תושביו הם עובדי מדינה ומשרתים בכוחות הביטחון. הליכוד הגיע כאן למקום הראשון עם 25.43 אחוז כך שאם היה פה זיוף, הליכוד הוא הנהנה העיקרי.
ספין "חוק המצלמות" הסית את הדיון מנושאים מהותיים והחזיק מעמד כמה ימים עד שנפל בכנסת. הגענו ביום שלישי בבוקר, ביום החג הדרוזי לנביא סבלאן. חלק מהתושבים עלו להתפלל במקום קבורתו שמעל חורפיש, חלק נותרו בכפר והתכוננו לסעודת החג. באסל עבדאללה, 34, לא הצביע בבית העם, אבל אומר שכל הדיבורים על זיופים הם שטויות. "זה חארטה. פתרתם את כל הבעיות במדינה ומכל המקומות מצאתם זיופים בקלפי אחת בכסרא. אנחנו 5,500 בעלי זכות בחירה, מה ייתן לעשות פה זיופים, מה, כסרא תשנה את התוצאה, 600־500 קולות זה מה שייעשה את נתניהו ראש ממשלה?"
עלאא ברכאת, 24, בעלים של קיוסק ותחנת לוטו־טוטו, אומר שזה כפר קטן שבו כולם מכירים את כולם. "כל הצעירים בכפר חברים אחד של השני. אנחנו לא מדברים פוליטיקה, זה לא מעניין אותי".
הצבעת?
"כן אבל לא זוכר למי. נראה לי כחול לבן".
הרוב פה הצביעו ליכוד.
"תאמין לי אני לא יודע למה. חלאס, נמאס מהליכוד".
"אני אגיד לך למה הרבה מצביעים פה ליכוד", התערב בשיחה שומרי וופיד, 41. "אצלנו אולי יותר מ־50 אחוז הם אנשי ביטחון שמאמינים שהליכוד שומר הכי טוב על הביטחון. אבל עכשיו הרוב לא ילכו להצביע. אומרים שזייפנו בבחירות, אחלה, אז לא נלך להצביע".
אנשים באמת לא ילכו להצביע בגלל זה?
"כן. אני למשל שהצבעתי ליכוד ועוד אחרים שדיברתי איתם. עשו מאיתנו זייפנים ותאמין לי לא היה פה שום דבר. אנשים אומרים אם נלך להצביע יגידו אלה מזייפים בקלפי, אז למה לנו לספוג עלבונות. יותר טוב שלא נצביע. במקום זה נבלה ביום הבחירות".
עלאא: "מה עשו מאיתנו, זה באמת פוגע כל הדיבורים האלה. מה האינטרס לזייף פה, מה זה ייתן? זה מקום קטן בלי השפעה".
"שווים 26 מנדטים"
אחרי הטענות על זיופים וגניבת בחירות במגזר הערבי שהעלו ראש הממשלה ובכירי הליכוד, הגיעה המהומה במליאת הכנסת ביום רביעי סביב הצעת חוק המצלמות שנקבר לבסוף. הרוחות התלהטו במשכן כשח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, צילם במחאה את נתניהו מקרוב עם הטלפון הנייד. במקביל עלתה בפייסבוק של נתניהו הקריאה למצביעי הליכוד לצאת לבחור כי "הערבים רוצים להשמיד אותנו", שלגביה טען ראש הממשלה לאחר מכן שמדובר ב"טעות של עובד במטה". ועדיין אלו רעשי רקע: בחברה הערבית חוששים מאחוזי הצבעה נמוכים כמו בבחירות באפריל. בעוד שביישובים היהודיים והמעורבים בישראל אחוז ההצבעה עמד על 67 אחוז, ביישובים הערביים הוא התייצב על 49.2 אחוז בלבד.
למשל נצרת. בבחירות 2015 אחוז ההצבעה בעיר עמד על 61.41. באפריל האחרון הצביעו כאן רק 39.83 אחוז מבעלי זכות הבחירה, שנתנו לרשימה המאוחדת חד"ש־תע"ל את המקום הראשון עם 53.67 אחוז מהקולות.
ליד כיכר המעיין באזור העיר העתיקה בנצרת פגשנו את אמל ג'ובראן. 21, סטודנטית לביולוגיה ומדעי הרפואה באוניברסיטת חיפה, הצביעה בבחירות האחרונות לחד"ש־תע"ל. "אבל הרבה חברים שלי לא הצביעו מכל מיני סיבות. קודם כל הייתה אכזבה שלא היה איחוד גדול במפלגות הערביות. היה פיצול בגוש. הייתה ציפייה שהפוליטיקאים יתגברו על המחלוקות וילכו ביחד וכשזה לא קרה המון אנשים החליטו שהם לא מצביעים כאקט של מחאה, עונש. יש גם בעיה עם הצעירים אצלנו שהם לא מאמינים שהם יכולים להשפיע, סוג של אי־אכפתיות. אומרים, 'מה כבר שווה הקול שלי, זה בסך הכל קול בודד, הם יסתדרו בלעדיי'. ניסיתי להשפיע על כמה שיותר חברים, אבל הייתה אדישות מאוד חזקה. הצעירים בגילי בחברה הערבית לא מתעניינים בפוליטיקה. כל אחד חושב על עצמו כאינדיבידואל. זו לא הסתכלות של קבוצה שהמסה שלה יכולה ליצור כוח פוליטי משמעותי. חבל".
בליכוד ובימין טוענים שיש הרבה זיופים בקלפיות במגזר הערבי. נתקלת בזה?
"ממש לא. איך יכול להיות שהיו אצלנו זיופים ובכל זאת אחוז ההצבעה יצא כל כך נמוך. איזה זיוף זה? זו טענה פוליטית שמטרתה ליצור נגדנו תחושת גזענות ופחד. זה שקר גס ומכוער בדיוק כמו הטענה השקרית מלפני כמה שנים שהערבים נוהרים לקלפיות בכמויות אדירות. הם יודעים טוב מאוד למה הם רוצים את חוק המצלמות, זה היה מרתיע הרבה אנשים לבוא לקלפי. אנשים מבוגרים לא רגילים להצטלם. בטח לא בסיטואציה כזו של בחירות. סבתא שלי לא הייתה הולכת להצביע אם היו מצלמים אותה מחוץ לקלפי. או למשל נשים דתיות, הן לא היו מסכימות להיות מצולמות, זה בניגוד למסורת שלהן".
מה את שומעת עכשיו מהחברים שלך, יש להם יותר נכונות ללכת להצביע?
"באופן כללי אני שומעת יותר אנשים שאומרים שהפעם הם יצביעו. הייתה דרישה לאיחוד גדול וזה קרה. התחושה גם שהגזענות נגדנו עלתה רמה, במיוחד מצידו של ראש הממשלה. זה מעורר אנשים לצאת מהאדישות".
הלכנו ברחוב השוק לבית המלאכה של וואליד רזק, 75, משחיז מסורים ומשכפל מפתחות רכב, יליד העיר. "אני מצביע מאז שאני בן 18. מעולם לא פיספסתי בחירות, ותמיד למפלגה הקומוניסטית. אף פעם לא חשבתי לא ללכת. להפך, אני מעודד את כל מי שאני מכיר ללכת להצביע".
אז איך אתה מסביר את אחוז ההצבעה הנמוך שהיה בעיר ובכלל ביישובים הערביים?
"מטומטמים. זה מצביע על ייאוש עמוק מהפוליטיקה, של מחשבה שאומרת שאם נצביע ואם לא נצביע בכל מקרה ביבי יישאר, אז למה לטרוח. שמעתי נתון מדהים. אם כל הבוחרים הערבים היו מצביעים אנחנו שווים 26 מנדטים. תחשוב איזה כוח פוליטי עצום זה. כואב הלב. ומילא הערבים היו מצביעים רק לערבים, אנשים אצלנו בוחרים גם בעבודה, במרצ, בכחול לבן, אפילו ליכוד וש"ס. זה לא ייאמן".
איך אתה מתרשם מהאווירה הפעם לפני הבחירות, הציבור ינהר לקלפיות?
"לא יודע אם תהיה התנפלות על הקלפי, אבל האחוז יהיה יותר גבוה, בזה אני בטוח. יש תחושה שקיבלנו צ'אנס לתקן את התוצאה הקודמת ושאסור לפספס אותה".
חסן מוניר, הבעלים של מאפיית אלמשהדאוי, לא הצביע ולא מתכוון להצביע. 50, עובד כל חייו בנצרת אבל נולד וחי בכפר משהד. "לא ראיתי טעם ללכת להצביע כי כל החיים הצבעתי והפער בינינו לבין החברה היהודית רק הלך וגדל. אנחנו מתקדמים, אבל לאחור. חברי הכנסת הערבים לא קידמו את החברה הערבית. ב־2015 אמרתי נשנה, נצביע מרצ. ומה קרה? כלום. ישראל הופכת יותר ויותר למדינה פאשיסטית והמזל הכי גדול שלכם הוא שיש פה ערבים, אחרת הייתם עסוקים רק בלריב ביניכם. תראה איך עם השנים השנאה כלפינו רק הולכת וגוברת. איך הפחד מאיתנו מתעצם. מה נתן לי כל הפעמים שהצבעתי?"
תושב העיר בשם מאזן שהקשיב לשיחה ביקש שנבוא אליו לעסק הסמוך. ילדיו עובדים בשירות הציבורי, לכן הוא לא רוצה להיחשף בשמו המלא, בטח לא להצטלם. "ראש הממשלה צריך להתבייש שהוא מאשים את הערבים בזיוף בחירות. חסר רק שיאשים את ערביי ישראל שהם השתלטו על נבחרת ישראל ושגנבנו את בתי החולים ומערכת הרפואה. חצי הרכב של הנבחרת זה ערבים. ו־40 אחוז מהרופאים והאחיות ועובדי העזר בבתי החולים זה ערבים. בלעדינו אתם לא יכולים. אין יום שביבי והחבורה שמסביבו לא מסיתים נגדנו. די חלאס, אני מעל 60 ומצביע למשותפת ואינשאללה כל הבחורים הצעירים ילכו להצביע הפעם".
חזרנו למוניר. "אני באמת לא יודע אם אצביע", אמר, "אולי ברגע האחרון ייכנס בי הדחף. החלום שלי זה שתקום מפלגה של יהודים וערבים, שהמצע שלה הוא בראש וראשונה של שותפות אמיתית. פה ושם אני שומע יהודים שמנסים לשכנע אותנו הערבים ללכת להצביע. הם רוצים שהערבים ייתנו להם את הדפיקה שחסרה במסמר שיפטר את נתניהו. אם הם לא היו רוצים להיפטר ממנו הם לא היו קוראים לנו לצאת להצביע. זה משנאה לביבי, לא מדאגה לציבור הערבי".
מה אתה אומר על המהומה שהתחוללה בכנסת סביב חוק המצלמות?
"יפה שעודה צילם את נתניהו מקרוב, שירגיש מה זה. רוצים מצלמות, אהלן וסהלן, שישימו גם אצל החרדים, אצל המתנחלים, אצל כולם. ומה שנתניהו והליכוד אמרו על הערבים כאילו אנחנו רוצים להשמיד את היהודים זה פשע. תגיד אתה, אם אני הייתי אומר דבר כזה על היהודים, לא הייתי עכשיו כבר עצור במשטרה?"
"במסגדים קראו לצאת"
אחר הצהריים המאוחרים ורחוב אל־קודס, רחובה הראשי של באקה אל־גרבייה נסתם בטור מכוניות ארוך ועצבני. עם כ־30 אלף תושבים, שש דקות מכרכור, באקה היא עיר עם תשתיות שבורות, מפורקות וחסרות. 6,209 בעלי זכות בחירה יש בעיר ורק 42.88 אחוז מהם מימשו את זכותם באפריל האחרון. חד"ש־תע"ל בראשות עודה וטיבי זכו כאן ברוב של 49.26 אחוז.
ג'אסן פדועס, 53, נהג מונית, אומר שעד שמונה בערב אחוז ההצבעה כאן עמד על בקושי 25. "בשמונה פתאום התחילו בכל המסגדים לקרוא לאנשים לצאת להצביע. פנו לשייח'ים, ראשי חמולות, למכובדים שיסתובבו ברחובות, יעברו בית־בית וישכנעו אנשים שיצביעו. אנשים היו בדיכאון, בייאוש מהפוליטיקה בגלל שלא היה איחוד אצל הערבים. גם אני כעסתי ולא הצבעתי".
"אני הצבעתי למשותפת", אומר ג'מאל עלוש, 66, "אבל הפעם אני לא מעוניין. למה שאני אצביע לטיבי שיושב כבר 30 שנה על הכיסא ולא עושה כלום. אולי בדקה ה־90 אני אצא להצביע למרצ, הם עוזרים לבאקה".
"חברי הכנסת הערבים באים לכאן לפני כל בחירות לעשות אסיפות ולהבטיח הבטחות", חתך אותו תאיסיר ענבוסי, 48, "מדברים הרבה ואחרי הבחירות לא מכירים אותך יותר. אני הצבעתי למשותפת, אבל אני לא יודע למי עכשיו. אני מאוכזב מכולם".
"אנחנו אולי 30 איש במשפחה שיכולים להצביע", אמר עלוש, "ובאפריל רק אני הצבעתי. היחיד מכל המשפחה. ניסיתי לדבר עם הילדים אבל זה לא עניין אותם. לא היה עם מי לדבר".
הפעם אחוז ההצבעה אצלכם יהיה יותר גבוה?
עלוש: "לא יודע, פה בבאקה אין אווירת בחירות".
אתם תצביעו?
תאיסיר: "בסוף נצביע, אנחנו מבוגרים אחראים. לא יודעים עדיין למי, אבל נצביע".
לפנייה לכתב/ת 
