"ממון" של ערב ראש השנה תש"ף מגיש לכם: הדירוג הגדול, ראשון מסוגו, של רשתות המזון המוזלות (דיסקאונט). כצרכנים חכמים, תאבי שקיפות ושונים בצרכינו, מגיע לנו לדעת יותר מאשר המחירים בלבד. נכון, המחירים חשובים מאוד ומהווים גורם מוביל בבחירת מקום הקנייה, אבל הוא לא היחיד. חוץ מאיזו רשת היא הזולה ביותר, אנחנו רוצים לדעת גם איזו רשת מכבדת אותנו בחוויית הקנייה – חניה סבירה, מעברים נוחים, שירות, מחלקות טובות של ירקות ופירות, קצביות וגבינות, או מחלקה ראויה למוצרים טבעוניים; מי זורמת עם הקדמה ומאפשרת קופות בשירות עצמי יעילות ומהירות; מי מנצחת במשלוחי האונליין, ועוד.

אתר "פרייסז", בהנהלת בועז יהב, סיפקו לנו את המחירים, ו־16 עובדי "ידיעות אחרונות" וצרכנים אכפתיים עבדו, קנו ובדקו – כדי לבצע את הדירוג הגדול. נבדקו 6 פרמטרים מרכזיים, ב־63 סניפים של תשע רשתות הדיסקאונט הגדולות (שופרסל דיל, רמי לוי, יינות ביתן, אושר עד, ויקטורי, חצי חינם, מחסני השוק, יוחננוף ופרש מרקט): רמת המחירים, חוויית הקנייה, מגוון המוצרים, רמת קניות האון־ליין, רמת הקופות לשירות עצמי ועקביות המחירים בין סניפי הרשת. לכל אחד מהגורמים הענקנו משקל שונה בציון הסופי שקיבלה כל רשת: המחיר – 45%, חוויית הקנייה – 20%, מגוון המוצרים – 15%, שירות האונליין – 10%, הקופות העצמיות – 5%, עקביות המחירים – 5%. לפי הבדיקה שלנו, גם לרשתות שנבחרו במקומות הראשונים יש דרך ארוכה לעשות עד שיגיעו לרמתן של רשתות מוזלות בחו"ל כמו טסקו הבריטית, וולמארט האמריקאית או ALDI.

רמת המחירים: זו נבדקה בסיוע אתר "פרייסז", המנתח את המחירים שמעבירות הרשתות מדי יום. בדקנו מחירי סל אחיד של 103 מוצרים, בשלושה תאריכים שונים, בכל אחת מהרשתות: 14 באוגוסט (רביעי), 29 באוגוסט (חמישי) ו־9 בספטמבר (שני השבוע, כאשר הרשתות כבר נערכו להוריד מחירים). בכל רשת נדגמו בין 2 ל־16 סניפים.

עקביות המחירים: בדקנו כמה מוצרים בכל רשת נמכרים בפערים של 20% ומעלה בין סניפים שונים. ככל שהיו יותר מוצרים כאלה, הרשת קיבלה דירוג נמוך יותר בסעיף זה.

בדיקת חווית הקנייה כללה את גודל ונגישות החניה, כמות וזמינות העגלות, גודל המעברים בחנות, נוחות ההתמצאות ואיתור פריטים, סימון המחירים, בהירות הצגת המבצעים, השירות בקצבייה, במעדנייה ובקופה, הסדרנים, השירותים, וכמובן הקופות. כל סוקר התביית על עגלה עמוסה ליד אחת הקופות בסניף וציין את משך הזמן להעברת כל המוצרים, כמה קופות בסניף, כמה מהן פעילות, כמה עגלות בתור (על פי הנהלים המקובלים בעולם, כשיש 3 עגלות צריך לפתוח קופה חדשה). בחוויית הקנייה נרשם הפער הדרמטי ביותר בין הרשתות. הטובות ביותר הן אושר עד ושופרסל דיל, והשתיים שהגיעו למקומות הנמוכים ביותר הן פרש מרקט וויקטורי.

מגוון המוצרים: הדירוג הסתמך על התרשמות מההיצע הכללי, ועל מוקדי מבחן: הירקות והפירות (כולל איכותם), מעדניות הגבינות, הקצבייה, ומוצרים לקהלי יעד שנמצאים בעלייה — טבעונים וצרכני מוצרים ללא גלוטן.

קראו עוד: 

הפקה: תימרה סביניק, ירדנה אזולאי, יהודית גריזיצקי, גלית רוטברד

רמי לוי: מלך המחירים והמניפולציות

הוא התחיל כרובין הוד של רשתות השיווק, ומצליח לשמור על מעמדו כשומר הסף של המחיר הזול, משימה הנעשית קשה יותר ויותר. הוא יודע שהמחיר הוא זה שמביא את הלקוחות לסניפיו, ומתעקש בעקביות מעוררת הערכה לשמור על מחירים נמוכים. אבל הפער מול שתי המתחרות האגרסיביות שמדורגות אחריו השנה - אושר עד ויוחננוף - הולך ומצטמצם, ופה ושם עשוי סניף מסוים של מתחרה באזור מסוים לנצח אותו. ועם זאת, למרות שהגיע למקום הראשון בדירוג הכולל שלנו, כמו גם בדירוג המחירים, עדיין יש לרמי הרבה מה לשפר בהשוואה לרשתות זולות שאנחנו מכירים בחו"ל.

היתרונות: רוב הסניפים מציעים חניה בשפע, וכמות סיטונאית של עגלות גם בימי עומס (אם כי יש יוצאים מהכלל לרעה, כמו הסניף בקדימה, עליו קיבלנו תלונות מצרכנים). הקופות יעילות, וכך גם הקופות בשירות עצמי. רמת מעדניות הגבינות והקצביות טובה, אם כי לא מזהירה. איכות הירקות והפירות בינונית. יש מחלקות ומוצרים לטבעונים ולנמנעים מגלוטן, אך יש בהן מקום לשיפור. נוחות ההתמצאות משתנה בין החנויות, לעיתים טובה ולעיתים קצת פחות.

הבעיות: המניפולציות – רמי לוי היא הרשת המזגזגת ביותר במחירים, עם הפער הגדול ביותר במחירים בין סניפים שונים, עם הכמות הגדולה ביותר של מוצרים שנמכרים בהפרשי מחירים של 20% ויותר בין סניפים, ועם נפילת המחירים הגדולה ביותר המתרחשת לקראת סקרי החגים. טייסטרס צ'ויס ירד מ־29.90 שקל בממוצע ב־14 באוגוסט ל־19.90 שקל ב־9 בספטמבר. שוקו בבקבוק של שטראוס יטבתה ירד מ־11.60 ל־6.90 שקלים. גם סימון המחירים, במיוחד בתקופות מבצעים, לא מספיק טוב וההפתעות מגיעות בקופה. חדרי השירותים בשני הסניפים שנבדקו (ברחוב האורזים בנתניה וברמת החייל בתל־אביב) מרוחקים ולא מזהירים בניקיונם. גם רמת הניקיון בסניפים טעונה שיפור. שירות הקניות אונליין דורש שיפור דחוף.

צל"ש: מתחמי הקופות היעילים.

מרגיז: החנות בנתניה, שהייתה מלוכלכת במיוחד, והעגבניות הירוקות לחלוטין שהציעו בה ללקוחות.

שורה תחתונה: למרות כל החסרונות, בציון הכללי זו הרשת הנמצאת במקום הראשון, לא מעט בשל המחירים. כיוון שהיא גם המזגזגת ביותר במחירים בין סניפיה – למי שמחפש הכי זול כדאי להשוות מחירים בין סניפים.

יינות ביתן | צילום: עמית שעל

יינות ביתן: הבחירה הנוחה

למרות הכיסוי השלילי בעיתונות הכלכלית, בשטח נראה שיינות ביתן מצליחה לעכל את רכישת רשת מגה ולשנות חנויות לטובה. אל תצפו בה למחירים הזולים ביותר בעיר - הרשת ממוקמת במקום הרביעי בלבד בדירוג המחירים - אבל היא יציבה למדי במחירים בין הסניפים, ושומרת על רמה טובה של שירות ומגוון.

היתרונות: סימון המחירים והמבצעים ברור מאוד, קל למצוא מוצרים, יש את מי לשאול (אם כי שני הסוקרים המליצו על שיפור בשילוט). בחלק מהסניפים יש מחלקות טובות ללקוחות טבעוניים ולמוצרים ללא גלוטן, אם כי שיפור במגוון יועיל (בירושלים מצאנו בשר טחון לטבעונים, בנתניה לא). קו הקופות יעיל, ויש גם קו טוב של קופות לשירות עצמי. המגוון בקצביות ובמעדניות הגבינות טוב, והמוכרים שירותיים ויעילים.

הבעיות: המחירים לא מציאה. בסניף בקניון מלחה בירושלים היה לכלוך רב ומדכדך, שהפריע ליהנות מהמבחר היפה של הירקות. העיצוב השחור לא הוסיף לחוויה. השירותים לא מתוחזקים היטב. יש פערים בחוויית הקנייה בין סניפים.

צל"ש: מחלקת הגבינות הגדולה והמגוונת בנתניה.

מרגיז: מצב השירותים - בירושלים "השירותים לא בשימוש", בנתניה רק תא אחד שמיש, ומחייב ירידה במדרגות. מי שבכיסא גלגלים צריך לצאת מהסופר לשירותים נגישים.

שופרסל דיל | צילום: עמית שעל

שופרסל דיל: מלכת האונליין

שופרסל דיל כבר שנים לא משתתפת במלחמת המחירים, למרות שהיא רשת הדיסקאונט הגדולה ביותר. בדירוג המחירים שלנו היא במקום השמיני. הרשת מתמקדת במנועי החוזקה שלה, שמשביחים את הרווח. לא במקרה היא מובילה בעולם כולו בנתח שתופסות מכירות האונליין מכלל מכירות הרשת. היא גם הייתה בין חלוצות הקופות לשירות עצמי. עם זאת, יש פער בין האונליין לסניפים. ולא שכחנו את מוצרי המותג הפרטי הגדול והרווחי. למחפשי מחיר אין מה לעשות כאן. לא פלא שיש בה חנויות ריקות למדי – טוב למי שקצר בזמן.

היתרונות: חנויות מושקעות, סימון ידידותי, איתור פריטים קל. מתחמי ירקות גדולים, אם כי האיכות והניקיון (בנתניה לדוגמה) דורשים טיפול. מחלקות טובות לטבעוניים ולצרכני ללא גלוטן (אם כי מחלקת הללא גלוטן בנתניה יכולה ליהנות משיפור). תשומת לב לחניה, עגלות מוצלחות, מעברים רחבים. הקופות מהירות, ויש קופות לשירות עצמי יעילות. השקעה אדירה באתר אונליין משובח.

הבעיות: עובדים רבים עסוקים בליקוט למשלוחים ולא בסיוע לצרכנים. בחנות הענק בבאר־שבע לא ניתן היה למצוא איש שירות שיסייע. בחלק מהחנויות בוטלו מחלקות קצביה ומעדניה עם עובדים. בבאר שבע מבחר הגבינות מצומצם יחסית, היצע הבשר הטרי הארוז בינוני. העדפת המותג הפרטי ברשת דיללה את המגוון. סימון המחירים דורש שיפור.

צל"ש: לא דרשו 5 שקלים לעגלה.

מרגיז: אבטיחי ענק באיכות גרועה בב"ש.

אושר עד | צילום: דנה קופל

אושר עד: למשפחות גדולות

למרות מספר החנויות הקטן יחסית, גודל החנויות מקפיץ את אושר עד לחמישייה הפותחת מבחינת מחזור המכירות. הרשת, שבבדיקה שלנו ממוקמת במקום רביעי גם בדירוג הכללי וגם בדירוג המחירים, פרצה בגדול מהציבור החרדי לכלל האוכלוסייה, והייתה הרשת הישראלית הראשונה שפרצה לארה"ב ובהצלחה. היא מדברת לצרכן במחירים, כמו רמי לוי, ומובילה כמוהו גם במניפולציות. בין הסניפים שלה יש פערים גדולים במחירים. יותר מרבע מהמוצרים שבדקנו נמכרים בהבדלי מחירים של 20% ויותר מסניף לסניף. אבל היא גם המתקדמת והידידותית ביותר. היא פחות מתאימה ליחידים ולמשפחות קטנות, ויותר למשפחות גדולות.

היתרונות: חנויות מרווחות, מוארות, נעימות, שילוט ברור ונוח, גם בסימון מחירים ומבצעים. מגרשי חנייה גדולים ונוחים. אין קצביות ומחלקות גבינות המאוישות בעובדים, אבל יש מבחר גדול ארוז. יש עובדים רבים שמסייעים. המחירים טובים. אין כמעט מותג פרטי, אבל יש יבוא בלעדי רב מארה"ב. יש מוצרים ללא גלוטן אבל לא כולם מרוכזים יחד.

הבעיות: המגוון קפריזי ומשתנה יותר מברשתות האחרות. זמני המתנה ממושכים בקופות. תתקשו למצוא מוצרים שאינם בהכשר מהודר. אין מחלקה מרוכזת לטבעונים, מאפייה, שירות און־ליין ובכלל משלוחים. צריך לסחוב לבד, גם את אריזות הענק.

צל"ש: חדרי השירותים בסניף בראשון־לציון: מונגשים לנכים במפלס החנות ובתוכה.

מרגיז: משך ההמתנה הארוך ביותר שתיעדנו בקופות: 18 דקות (בסניף ביד אליהו).

שורה תחתונה: למחפשי מחיר, שיכולים להתמודד עם אריזות גדולות ולעיתים יוצאות דופן.

חצי חינם | צילום: תומי הרפז

חצי חינם: מלכת המגוון

חצי חינם היא המנצחת במגוון – הרשת שחסידיה לא יחליפו אותה באחרת (גם בגלל חוויית הקנייה, אם כי בשעות עומס גם זו נפגעת). במחירים היא לא מצטיינת (מקום חמישי בדירוג שלנו), אבל שומרת על יציבות מחירים ראויה לשבח בין הסניפים. היא מרו־

כזת במרכז הארץ ומתרחבת לאט ובשמרנות.

היתרונות: מחפשים מוצר שלא מצאתם אצל האחרים? כאן תמצאו. הסניפים גדולים, יש מחלקות מעולות והרבה עובדים, מחלקת ירקות ופירות גדולה ומשובחת, מגוון גדול לטבעונים (חבל שלא רוכזו במחלקה מיוחדת). המחלקות לצרכני הללא גלוטן בינונית. החניות גדולות ונגישות, מספיקות גם בשעות עומס.

הבעיות: זקוקה למקצה שיפורים דחוף בחטיבת האון ליין, שרחוקה מאוד מהסטנדרט של החנויות הפיזיות. יש צוואר בקבוק בקופות. רבים מהעובדים לא מתמצאים בחנויות. בחנויות הגדולות קשה לעיתים לאתר מוצרים – נרשמו הזמנים הממושכים ביותר

לאיתור שלישיית המוצרים המאתגרים (קיסמי שיניים, קמח כוסמין ונרות שבת). החנות באם המושבות מתקשה במיוחד לתפקד בזמני לחץ. המעברים נסתמים, ולהגיע לירקות הפך למשימת על.

צל"ש: המאבטחים בכניסות עוזרים לפרוט כסף לעגלה וחוסכים טרטור לקופה הראשית.

מרגיז: השילוט הגרוע במבצע על ניוואה בסניף שרונים.

שורה תחתונה: למחפשי מגוון וחוויית קנייה, לא מחיר.

ויקטורי | צילום: יאיר שגיא

ויקטורי: שפרו את החוויה

הרשת שצמחה בשנתיים האחרונות בגדול ונראה שקצת מתקשה לעכל את התוספת. בבדיקה שלנו לא ניצחה באף פרמטר, ויש לה לאן להשתפר בחוויית הקנייה ובמגוון. בחג הקודם היא ניהלה מאבק מחירים אגרסיבי מול רמי לוי. אולי הוא יתחדש גם בחג הזה והמחירים ישתפרו.

היתרונות: פריסה גדולה של חנויות, שהן בדרך כלל לא גדולות במיוחד ולא מאיימות, מגרשי חנייה נוחים בדרך כלל. הקופות יעילות. קל להתמצא בחנויות. ניכרת תשומת לב לצרכנים של מוצרים טבעוניים וללא גלוטן, אם כי מומלץ לשפר את המבחר. מחלקות הירקות בינוניות בגודלן אבל נקיות ואיכותיות.

הבעיות: המגוון לא מספק. סימון המחירים בינוני ולפעמים מעצבן. במחלקת הירקות בסניף בנתניה לקח זמן למצוא את המחירים, שדווקא נרשמו מתחת לירקות ולא מעליהם כמקובל. השילוט במקררים בסניף ברמת־גן היה בצדדים, ולא ליד המוצרים. במקפיאים השילוט לא התאים תמיד למוצרים. גם את חדרי השירותים ברמת־גן היה קשה למצוא. השירות טעון שיפור: בנתניה עובדים רבים לא הבינו עברית. הקצבייה ומעדניית הגבינות לא היו מאוישות בשני ביקורים שונים. אמרו שעובד יגיע עוד 10 דקות, חיכינו והתייאשנו.

צל"ש: החנות בנתניה הייתה עם המגוון הגדול ביותר של מוצרי "שר" הנחשקים עבור נמנעים מגלוטן – לא פחות מ־8.

מרגיז: הניקיון הכללי בחנות ברמת־גן. את מקרר החלב והגבינות נראה שלא ניקו מאז שנפתחה החנות לפני מספר חודשים.

שורה תחתונה: אחרי הגידול המרשים, הגיע הזמן לטפל בהצעת הערך ללקוח.

יוחננוף | צילום: שאול גולן

יוחננוף: נא להתקדם

יוחננוף היא רשת בצמיחה. היא התחילה בדרום הארץ ומתפשטת בהדרגה. היום היא נגישה מבעבר ונמצאת גם בתל־אביב ובירושלים. החנויות משתדרגות, והיא תופסת מקום מכובד בדירוג שלנו מבחינת המחירים (מקום שלישי), ומבחינת המגוון וחוויית

הקנייה, אבל היעדר החדשנות פגע בציון הכללי שלה.

היתרונות: המחירים קצת גבוהים בהשוואה לרמי לוי ואושר עד, אבל בהחלט מתחרים בהם. החנויות נעימות, נקיות, משולטות היטב, וכך גם סימון המחירים. קצת קשה לאתר מוצרים בעייתיים. השירות של העובדים אדיב ויעיל, הן בקצבייה ובמעדניית הגבינות, שהיו גם נקיות מאוד ועם מגוון גדול, והן בקופה הראשית. מחלקות הירקות טובות ונקיות ועושות חשק לקנות. הקופות יעילות גם בשעת עומס. יש מחלקות ללא גלוטן, אם כי המגוון בינוני.

הבעיות: אין קופות לשירות עצמי, וגם לא קניות און־ליין. בחנות ביד אליהו אין מחלקה ייעודית לטבעונים, בסניף בטבריה יש, אבל קטנה.

צל"ש: לקופאית הנחמדה והסבלנית בסניף בטבריה.

מרגיז: החניה הקטנה והלא מספקת בסניף טבריה, שמשמשת גם עובדי מפעל סמוך ותחנת דלק. טרטור ללקוחות.

שורה תחתונה: אופציה טובה לשמרנים מחפשי סופרמרקט מסורתי.

מחסני השוק | צילום: חיים הורנשטיין

מחסני השוק: איפה מחירי הכאסח

מחסני השוק התחילה בדרום, והיום היא רשת ארצית, אם כי עדיין חזקה יותר בדרום ובצפון. הסניפים במרכז קטנים יחסית. יש פערים בין הסניפים באיכויות, ובעבר היו פערים גדולים גם במחירים. בדירוג המחירים שלנו היא במקום השביעי בלבד. בשני החגים האחרונים הכריזה הרשת, בשישה מבין הסניפים, מלחמת ראש בראש מול רמי לוי. השנה לא הבחנו בתופעה.

היתרונות: רמה השירות הטובה בסניף בנשר הפתיעה את הסוקר – סניף גרוע ששינה פניו. סימון טוב של מחירים בשני הסניפים, עגלות נוחות ונקיות, עובדים אדיבים ויעילים. קל מאוד למצוא מוצרים. בנשר יש מחלקת אוכל מוכן חדשה עם מגוון עצום, מחירים סבירים וגם נקי. לא טעמנו.

הבעיות: נכנסה לקדמה – אבל ברמה בינונית: חוויית הקנייה באון־ליין טובה אבל יש מקום לשיפור. יש קופות לשירות עצמי, אבל רק בחלק קטן מהחנויות. אין מחלקות לטבעונים. בנשר אין מחלקה ללא גלוטן, בקריית־אתא היא קטנה מאוד. יש מאפים, אבל לא מספיק. מתחמי הירקות טעונים שיפור: בנשר המגוון בינוני, אם כי המתחם נקי. בקריית־אתא המתחם קטן ומלוכלך. גם במעדניות היצע הגבינות בינוני עד קטן.

צל"ש: עובדת בסניף נשר הבטיחה לסוקר שהתלונן על היעדר מוצרים לטבעונים ולנמנעי גלוטן: "זה לא הולך אצלנו. אנחנו מזמינים לפי בקשות. בוא אליי ומה שחסר אדאג להזמין".

מרגיז: בקריית־אתא החניה בעייתית – משותפת גם ללקוחות חדר כושר וקשה למצוא מקום.

שורה התחתונה: הטבעונים והנמנעים מגלוטן ממתינים למקצה שיפורים.

פרש מרקט | צילום: יאיר שגיא

פרש מרקט: יקרה ומבלבלת

הרשת שעשתה את הגידול הבורסאי המרשים ביותר בשנים האחרונות ו"בלעה" רשתות מקומיות, מתנהגת בשטח כאילו הביס היה גדול מדי, ומספקת חוויה של סופרמרקטים של פעם. את החנות בחולון, למשל, היה קשה לאתר: היא נמצאת ליד המשרדים הראשיים, במרתף, ומסתתרת תחת השם הקודם "מחסני להב". וזו רשת הדיסקאונט היקרה ביותר ובגדול.

היתרונות: העובדים אדיבים ומנסים לסייע, גם אם הם לא יודעים את השפה כמו בסניף בחולון. יש מעט לקוחות גם בשעות עומס, ולכן ההתנהלות קלה יחסית. גם לא נתקעים בקופה. מחלקות הירקות טובות, נקיות ויפות באופן חריג.

הבעיות: אם אתם חדשים בסניף, ההתמצאות קשה, כי אמנם הסניפים קומפקטיים, אבל השילוט גרוע מאוד. ברשת אוהבים את השימוש בהגדרה "כסח" למבצעים, אבל לא ברור תמיד למה מתייחס המבצע. בשני הסניפים העגלות ישנות. אין מחלקות טבעוניות ולנמנעים מגלוטן. בסניף חולון המוכרים לא הבינו מה זה "טבעוני". בסניף בהרצליה נמצאו מוצרים טבעוניים מפוזרים במקומות שונים. בחולון החניה קטנה. בהרצליה יש לצאת מהסופר ולהיכנס חזרה לבניין כדי להגיע לחניה בקומה מתחת.

צל"ש: הקופאי בסניף הרצליה בחן את החשבון שוב ושוב: "הסיכום נראה לי גבוה מדי וחשוב לי שתצאי מרוצה", אמר.

מרגיז: שאריות הבשר שהושאר על מכונת החיתוך בסניף בחולון, ושאריות גבינה על מכונת החיתוך במעדנייה.