יש רגעים כאלה בחייו של הורה, שבהם פער הדורות בינו לבין ילדיו מכה בו במלוא העזוז. יום שישי, אני ברכב, משמש כנהג מלווה של ילדתי האהובה, נהגת חדשה בישראל. היא נוסעת להנאתה. זו הרי הרגשה מיוחדת עבור אדם צעיר, לנהוג את קילומטריו הראשונים. תחושה עילאית כזו. באופן ספציפי היא מבקשת לנהוג כל כך הרבה, שאני חושש שבקרוב היא לא תדע ללכת. מכל מקום, אנחנו שמים מוזיקה, הדרך יפה ואני אומר לה ברגע של אופוריה: "אז מה אביב, סיטואציה די מושלמת בסך הכל?" "כן", היא עונה בהסתייגות מסוימת. "אבל יש רק משהו עם המזגן שלא הבנתי". "מה לא הבנת?" תהיתי. "איך אני מכוונת אותו ככה שיקרר לי גם את הרגליים". "שיקרר את מה!?" שאלתי. "את הרגליים", השיבה. "כי הכל באמת היה יכול להיות מושלם, אבל חם לי קצת ברגליים ואני לא מבינה איך מכוונים את המזגן גם לשם". 

נזכרתי בנסיעות עם אבא שלי כילד, עם טנדר מקרטע בכביש הבקעה. קיץ ישראלי אימתני, מסביב 40 מעלות חום. החלונות פתוחים ומעיפים עליך לבה מבחוץ. לא זכור לי מישהו שטען אז שחם לו ברגליים, כשהיינו אז בטמפרטורת השמש. לעשירים היה מאוורר קטן ברכב. מישהו זוכר את החרא הזה? כמו מפזר חום מדאורייתא. אבל חיינו טוב עם האוויר החם שעף על פנינו מהחלון בכביש הבקעה, כי היינו אסירי תודה על כך שיש לנו אוטו שנוסע ולא מתחמם בעליות לגולן. לא העלינו על דעתנו שנוסף לכך שיש לנו כרכרה מודרנית שלוקחת אותנו מעדנות ממקום למקום, יהיה בתוכה גם משהו שמעיף עלינו אוויר קר.

אבל לילדה שלי חם קצת ברגליים. היא נוהגת באוטו חדש שלא צריך אפילו להוציא את המפתח מהכיס כדי להניע אותו, יש לה רוח פרצים קרה על הפרצוף, אבל הרגליים, אללי לי, איפשהו בין האגודל לקמיצה של הרגל, היא מרגישה שקצת חם לה. 

גם אנחנו התפנקנו עם השנים, זו האמת. השבוע היה ריח לא נעים בחוץ, מישהו שרף משהו, אולי ריח של נבלה, לא יודע. זה הציק לי קצת, אז ניסיתי לברר מה מקור הצחנה. עכשיו תבינו, במקום שממנו באתי, אם לא הרחת ריח של חרא של פרות, צילצלת לברר שהכל בסדר. אני זוכר איך אהבנו את הימים שבהם שרפו גופות של תרנגולות הודו. אשכרה לא הבנתי איך לא המציאו בושם עם הריח המדהים הזה שהיה מתפשט ביישוב. היינו מסתובבים בדיר וברפת, בזמנים שבהם היו לוקחים משם חרא כדי להפוך לדשן, ואלה היו הריחות המדהימים ביותר שזכורים לי. אז איך איזו חולדה שאולי מתה היום בקיבינימט מפריעה לי?

וגם הרעשים. בלילות בגולן שמענו את החיות. נמיות, כלבים, חתולים, שועלים, לוטרות, כבשים, פרות, תרנגולות. היה רעש בחוץ. בקטע טוב. היו חיים. היום נפשי נשברת מצרצר. 

היה לכם צרצר בבית לאחרונה? לי היה. מה הקטע שלו? מה הוא רוצה? מה תכלית חייו? אוקיי, לרכב יש צופר שתפקידו להזהיר אנשים. אבל ממה הצרצר הבן זונה מזהיר אותנו, מהאפשרות שנצליח לישון? רציני אני שואל: מה הקטע? כי הוא לא מצרצר, הצרצר. לא יודע אם שמתם לב לזה, הצרצר לא מצרצר, הוא צורח. צווח. מה שאתם זוכרים כרגע כקולו של הצרצר זה כנראה צרצר שהיה רחוק. לי היה צרצר בבית ואין לי דרך להסביר לכם איזה קולות של פסיכופט הוא משמיע בשלוש לפנות בוקר. צרחות של אדם שנכנסו לביתו קוזאקים והחלו לאנוס את בני משפחתו. וזה שהוא צורח, תגידו, עוזר למצוא אותו, לא? אז זהו שלא. יש לו איזה פטנט בסאונד, שאתה הולך בעקבות הצרצור והוא לא שם! זה כמו שאתה מחזיק מיקרופון, אבל הבוקסות נמצאות בצידי הבמה, ושומעים אותך יותר טוב משם מאשר מהמקום שבו אתה עומד. הצרצר צורח אבל אינו נראה. והממזר הזה, כשאני זורק נעל לכיוון הרעש, משתתק, גורם לי לשמוח לשתי דקות ואז חוזר להפגיז. ובוודאי תחשבו: צרצר, בטח מראה מיוחד יש לו. הו, לא. לא מדובר בעכביש נאה עם חצוצרה גדולה. הוא נראה בול כמו כל חבריו התיקנים ולא ברור מאיפה הוא מפיק את הקולות המטורללים האלה.

מישהו סיפר לי פעם בדיחה שכילד מאוד הצחיקה אותי. הוא אמר שרצה לקנות תוכי מדבר, אבל הייתה רק תוכית, וזה תכלס אותו דבר, רק שתוכי מדבר חוזר אחריך והתוכית מתווכחת. שלושה חודשים הייתי מאושר מהפאנץ’ הזה. הוא אשכרה סגר לי את סתיו 84' מבחינת מצב רוח טוב. באותה תקופה לא הייתי צריך יותר בשביל לשמוח. ולכן אני לא מצליח להבין, איך צרצר מסכן הורס לי היום את החיים. מתברר שאין גבול להתפנקות הנוירוטית של האדם. הרי אין דבר כזה שכילד, צרצר היה מפריע לי. צרצר מְצַרצר, מה זה קשור אליי? הייתי מניח את הראש ונרדם. ואז הייתי נוסע עם אבא בכביש הבקעה ולא מרגיש שום חום ברגליים. אני לא חושב שאי פעם היה לי "חם ברגליים". לפעמים היה לנו חם בילדות, אבל לא חשבנו לחלק את החום לחלקי הגוף. לא היה דבר כזה שתגיד למישהו, שמע, נעים לי בראש ככה עד החזה, אבל במותניים קצת חם לי. וברגליים? ברגליים אני ממש מזיע. מה זאת אומרת חם לך ברגליים? אלה רגליים, מה אכפת לך מהם כרגע? 

חיפשתי בגוגל קצת להבין מה אפשר לעשות נגד הצרצר. מישהו כתב שהם עושים את הרעש כדי להשיג נקבות. באמת מאוד עוזר לי המידע הזה. אולי אלך לבית זונות של צרצרים ואשלם 50 שקל להביא לחרמן צרצרית, רק שיסתום את הפה. תגידו צרצרים, השתגעתם? ככה משיגים בחורות? נכנסים לבית שלי וצורחים? אין לכם טינדר או משהו? נהיה לי חם ברגליים מרוב עצבים. שבת שלום.