yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: לי אגמון
    7 לילות • 18.09.2019
    "יש לי באינסטגרם הודעות מ־30 איש שהיו יכולים להרים לי את הקריירה, אבל הם לא עניינו אותי, כי הם לא יהודים"
    חגיגת יום ההולדת ב־100 אלף דולר. הרומן שהדביקו לה עם עומר אדם. החברות מנהריה שנטשו אותה כשהתחילה להצליח. הקללות שחטפה באינסטגרם. הדוגמנית יעל שלביה, עד לא מזמן תלמידת אולפנה, חיה את החלום: מצטלמת לקמפיינים בחו"ל, מבלה במסיבות עם ניימאר, עושה תפקיד ראשון בטלוויזיה ונמצאת בזוגיות עם מיליארדר הוליוודי. ולמרות שהיא כבר לא מגדירה את עצמה דתייה, לא תראו אותה מצטלמת להלבשה תחתונה
    רז שכניק | צילום: לי אגמון

    בין הצילומים בלוס־אנג'לס לקמפיין נוסף בתל־אביב, יעל שלביה פינתה את הלוח לגיחה לאירוע בעיר הולדתה נהריה. היא רצתה גם להכיר לחברות מהאולפנה את בן הזוג, המילארדר היהודי־אמריקאי ברנדון קורף. "הייתי עם מכנסיים. פתאום מישהי מגיעה, יורקת עליי ואומרת, 'איכס מה נהיה ממך, גועל נפש'".

     

    כבד מאוד.

     

    "הייתי בהלם, דמעות בעיניים, לא הבנתי מה היא רוצה ממני. עד עכשיו אני לא יודעת אם היא עשתה לי את זה כי אני יעל שהיא מכירה מפעם ועכשיו קצת אחרת, או סתם כי לא אהבה איך שהתלבשתי. באתי במיוחד, התרגשתי לראות בנהריה את החבר'ה מפעם, ולא מגיע לי שיתייחסו אליי ככה. ברנדון היה בהלם. לא הבין מה קרה. לא עניתי. זה כאב מכדי לענות".

     

     הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

    על הסיפור של יעל שלביה נהוג לומר שאם היה מוגש כתסריט, סיכוי סביר שהיה נדחה בבוז בטענה לעלילה מופרכת במיוחד. נערה דתייה מנהרייה, בת למשפחה קשת יום, מתגלה בגיל 15 וחצי במקרה בזכות סלפי באינסטגרם. מכאן העניינים נוסקים במהירות עד קמפיין לצד ליאו מסי, הזמנה אישית למסיבה של ניימאר והתעניינות מצד משפחת קרדשיאן. ואם כל זה לא מספיק, שלביה חוברת רומנטית לבן המשפחה המחזיקה את אימפריית המדיה 'ויאקום', שכוללת בין השאר את CBS ,MTV, אולפני פראמונט, קומדי סנטרל, ניקלודיאון ו־Showtime. כבר חמישה חודשים שהיא בזוגיות עם קורף, נכדו בן ה־33 של סאמר רדסטון, בעל השליטה בויאקום. השבוע כבר השתלט הזוג על האתרים, בזכות מסיבת יום הולדת של שלביה, שאירגן קורף בעלות שהוערכה ב־100 אלף דולר וכללה שני אירועים. "זה לא הגיע למחיר כזה", אומרת שלביה, "וזה בטח לא מה שחשוב. ברנדון עשה לי הפתעה כשחזרנו מהחתונה של בר זומר. כל הבית היה מקושט בבלונים, בפנים חיכו תזמורת של 40 נגנים ושף. כמה ימים אחרי חגגנו במלון".

     

    "בהתחלה הייתי באה להשקות בכפכפים". בקמפיין של רנואר
    "בהתחלה הייתי באה להשקות בכפכפים". בקמפיין של רנואר

     

    סטנדרטי, כמו שאומר רפי רשף.

     

    "רציתי לחגוג יום הולדת עם חברים מהתעשייה שאני אוהבת ודי־ג'יי, והגיעו גם המשפחה וחברים מנהריה. זה לא מסוג האירועים שלא עושים פה מדי פעם, אבל אנשים מחפשים על מה לדבר, על כמה כסף נשפך ודברים כאלה. מה הבעיה? מאיפה צרות העין? בחיים לא חגגתי יום הולדת במסיבה או משהו דומה וגם לא אחגוג בשנים הבאות בצורה כזו. הפעם אמרתי שגיל 18 שווה חגיגה גדולה יותר, אבל בתכלס, זה לא הטבע שלי".

     

    אז אמרת לברנדון שהגזים?

     

    "לא ממש".

     

     

     

    × × ×

     

    את קורף הכירה לראשונה לפני מספר חודשים בלוס־אנג'לס, אחרי הקמפיין שצילמה למותג של קיילי ג'נר. "הגענו אליו הביתה עם תומר שמואלביץ', איש עסקים וחבר של ברנדון. אחר כך הוא הזמין אותנו לטקס של ניקלודיאון והתחלנו להסתובב איתו ועם כמה חברים בלוס־אנג'לס, דיסנילנד, מסעדות. וזהו, חזרתי לישראל. ואז הוא הגיע פתאום לארץ".

     

    במיוחד בשבילך?

     

    מחייכת. "אני יודעת שכן, הוא לא מודה בזה. היה בינינו חיבור חברי טוב מאוד, לא היה לי מושג מיהו, לא ידעתי כמעט כלום על מה שהוא עושה. נסענו עם החבר'ה של הסוכנות שלי, ים המלח, כנרת, אילת, ככה במשך חודש וחצי. תוך כדי הכרתי את המשפחה שלו, את אבא שלו, שהוא רב ידוע שגר בירושלים. התחברתי אליהם, והוא הגיע לבקר את המשפחה שלי בנהריה".

     

    ואיך הפכתם לזוג?

     

    "זה פשוט קרה. התאהבתי בו. לא היה לי ברור שאנחנו זוג, כי לא ידעתי אם הוא צריך לחזור ללוס־אנג'לס ולהישאר שם. אבל התחברנו ממש, מאז אנחנו ביחד ומצליחים לאזן. הוא בא לארץ ונותן מעצמו, אני נותנת מעצמי ובאה לאל־איי ואנחנו מחלקים את הזמן ועושים את הכל כדי שנהיה יחד כמה שיותר. זה די עובד לנו".

     

    ולא חשבת בהתחלה, אני בת 18, הוא מבוגר ממני ב־15 שנה?

     

    "כשאתה מכיר את הבן־אדם, זה לא משנה, הגיל מאבד את המשמעות. אני גם לא ילדה בת 18 רגילה, עברתי דברים, אני לא רואה את עצמי יוצאת עם מישהו בגילי. אני צריכה מישהו שמבין את החיים, שעבר גם הוא דברים, בוגר. לא יכולה לצאת עם מישהו שעכשיו סיים צבא וכל מה שהוא רוצה זה לצאת לתאילנד ולמסיבות".

     

    גם זה הגיוני.

     

    "בן הזוג שלי והחבר שצריך לשמור עליי צריך להיות יותר בוגר בנפשו. ברגע שאתה מכיר את ברנדון, אתה מבין עד כמה הוא כזה. הוא החבר הכי טוב ובן הזוג הכי טוב שאפשר לבקש".

     

    סליחה על הפולניות, אבל מדברים על חתונה?

     

    "זה לא שם. כן, ברנדון הוא לגמרי הבן־אדם שאני רואה איתו עתיד אבל לא עכשיו. וגם יש לי שירות צבאי בדרך".

     

    עוברת לך בראש מחשבה שאת מחוברת כרגע למשפחה בעלת השפעה, כוח, כסף גדול?

     

    "מה זה מחוברת. זו מילה גדולה מדי בהקשר הזה. נכון שברנדון בא מעולם מאוד שונה מזה שלי, אבל זה לא משהו שמשפיע על הזוגיות שלנו. זה לא משהו שלקחתי בחשבון לפני שהתחלנו לצאת. בסופו של דבר מה רוצים בני זוג? להיות יחד, ליהנות, לבלות, למצות ביחד את החיים. כמה המשפחה שלו כבר יכולה לשנות?"

     

    ואם אלך רחוק, ייתכן שתתחתני עם מיליארדר.

     

    "מוזר לי לחשוב על זה. ואם ניפרד? ואם בכלל לא היינו נפגשים? אי־אפשר לדעת מה יהיה. אנחנו בסך הכל יוצאים חצי שנה והמחשבה הזו לא עוברת לי בראש. לא היה לי מושג מי הוא, מאיזו משפחה. בהתחלה בכלל חשבתי שנהיה חברים טובים, אבל התאהבתי בבן־אדם שהוא. מה שיש לו לא עבר לי בכלל במחשבה".

     

    אוקיי.

     

    "ותקשיב, יש מלא עשירים שמתחילים איתי. מה, אני עשיתי איזו רשימה מי הכי עשיר כדי שאלך איתו? יש לי באינסטגרם הודעות מ־30 איש לפחות שהיו יכולים להרים לי את הקריירה בצורה בינלאומית, והציעו דברים כאלה, אבל אני לא יוצאת עם לא־יהודים. אז אם בא מישהו שהתחברתי אליו, ובמקרה יש לו כסף והוא אדם שעובד קשה כל חייו, גם זה בסדר, אבל זה לא השיקול. מה שמעניין את ברנדון זה רק שיהיה לי טוב. והוא רוצה לחיות חיים רגילים, לא חיים של מילארדרים".

     

    וזה מעצבן כשאומרים, 'אה, דוגמנית צעירה, מילארדר, היא איתו בגלל הכסף".

     

    "ברור. זה מאוד קשה לי כשרומזים דבר כזה. אבל אנשים שרואים אותנו אפילו בסופרמרקט, במבט חטוף, נגנבים כמה החיבור הוא פשוט אמיתי, שומעים אותו מנסה לדבר עברית ואיך הוא מתייחס ומכבד. לא פעם אנשים עוצרים אותנו ואומרים כמה אנחנו חמודים יחד. הרי הטענות מסביב אף פעם לא ייעלמו".

     

    כלומר?

     

    "אם הייתי יוצאת אם מישהו עני הייתה לאנשים בעיה. מבוגר? בעיה. מכוער? בעיה. חתיך? בטח הלכתי איתו בגלל המראה. אז תמיד יהיו בעיות. אם אראה לך את רשימת האנשים המפורסמים שרצו לצאת איתי, תהיה מאוד מופתע. שחקני כדורגל שכולם מכירים, דוגמנים מאוד מפורסמים. אבל התאהבתי בברנדון ואהבתי את העובדה שהוא רוצה קשר רציני".

     

    מה ההורים שלך אומרים על החיבור הזה?

     

    "הם מאוהבים בו. שמחים בשמחה שלי. כל הורה היה רוצה מישהו כמו ברנדון לבת שלו. ראיתי הורים שרבים עם חברות שלי על בני הזוג שלהן. אצלי זה לא קרה לרגע. אנחנו מגיעים בכל הזדמנות לנהריה, אני מאוד רוצה שהם יבואו לאל־איי. וכמובן שזה שברנדון מגיע ממשפחה דתית מאוד מקל על העניין. ברנדון לא שם כיפה אבל מאוד מחובר לדת, שומר כשרות ושבת. אני כן לפעמים מזכירה לו להניח תפילין".

     

    עד לא מזמן גרת בדירה בנהריה. עכשיו במגדל פאר בתל־אביב. יש פער קטן.

     

    "זה בהחלט פער. אני מאוד אוהבת את הבית שלי בנהריה ומאוד מתגעגעת אליו, וזה פשוט עולם אחר ושונה ואני לוקחת את זה בפרופורציה. לפני זה גרתי חצי שנה לבד בדירה קטנה בדיזנגוף, נהנית ממה שיש. גם עכשיו, כשאני נמצאת בדירה מדהימה, אני מודה על כל בוקר שבו החיים הובילו אותי למקומות לא צפויים".

     

    איך הקשר שלך עם המשפחה שלו?

     

    "מצוין. הדבר שהכי חשוב למשפחה שלו זה הפרטיות ואני פחות רוצה לדבר עליהם, רק לומר שהם אנשים מדהימים, עם חוכמת חיים ועוצמות שאי־אפשר לתאר ואני מאוד אוהבת אותם".

     

    ואת לא מרגישה שהחיבור עם בן 33 מבגר אותך קצת?

     

    "האמת היא שיש בזה משהו. שמתי לב לזה שאני פתאום בחברה של מבוגרים, אבל אני כבר לא באמת יכולה להיות רק עם בנות בגיל שלי, שכל מה שמעניין אותן זה 'ראיתי את הבחור ההוא', 'יצאתי איתו', 'הייתי במועדון הזה'. אלה דברים שאני כבר לא מצליחה להבין. אני מרגישה שאני בוגרת ובכל זאת יש לי המון חברים גם בגיל שלי, ואני יוצאת איתם וברנדון אוהב אותם. ואם אני רוצה ללכת לפסטיבל עם חברים בגיל שלי אני אלך".

    "לפעמים אני מזכירה לו להניח תפילין". עם בן הזוג ברנדון קורף
    "לפעמים אני מזכירה לו להניח תפילין". עם בן הזוג ברנדון קורף

     

    × × ×

     

    נולדה בשנת 2001 בנהריה, אחות אחת ושלושה אחים, אבא עופר עובד במפעל 'תדביק', אמא עופרה ספרנית בבית הספר התיכון ומתווכת נדל"ן. משפחה דתית, כיפות סרוגות, חלק מהמשפחה חרדית, הסבתא גרה בבני־ברק. "אני לא אשכח שבכיתה ו' נשרף לי הבית, דירה בקומה שלישית. ישבתי בבית הספר עם החברות שלי ופתאום מישהי באה ואומרת לי, 'נראה לי שנשרף לכם הבית'. ירדתי למטה וכל בית הספר הסתכל עליי, לא הבנתי מה קרה. אני מסתכלת ופתאום קולטת שכל הרחוב משטרה ואמבולנסים וכל הבית נשרף. הייתה בעיה בגז ופשוט הכל התפוצץ. נשרפה כל הדירה. איזו טראומה".

     

    כל חייה היא גרה עם אחותה מעיין, "עד שהתחתנה. אחותי ואני ממש שונות, היא אהבה לישון מוקדם ולקום להתפלל, אני הפוכה".

     

    לא חסַר לך ספייס כנערה מתבגרת?

     

    "כשאתה גדל מאז ומתמיד בחדר משותף, זה לא חסר כי אתה לא יודע מה זה אחרת. בשורה התחתונה, החיים במשפחה יחד בדירה לא גדולה, היו חמים וטובים".

     

    המצב הכלכלי?

     

    "בחיים לא היה חסר לי משהו, אבל כן, באנו מבית מאוד־מאוד פשוט. בגלל זה היום, כשאני עובדת ומסתובבת ורואה דברים מטורפים בעולם, זה לא מה שמדהים אותי, כי אני זוכרת מאיפה באתי. גם כשהיה לי רק זוג נעליים אחד, לא נראה לי אף פעם שחסר לי משהו. אמא תמיד דאגה שיהיה לי הכל".

     

    ההורים דיברו שצריך לחסוך?

     

    "לא, הם פשוט עובדים מאוד קשה. גם אני חיכיתי ליום שאתחיל לעבוד ובגיל 11 כבר הרווחתי כסף כבייביסיטר".

     

    ואיך הרגשת בהשוואה לבנות אחרות?

     

    "תמיד לכולן היה את האדידסים ואת המותגים שלא הייתי קונה. לא הסתכלתי בקנאה, לא הרגשתי נחיתות כלשהי. יצא שהיום אני מייצגת את אדידס, ככה שסגרתי מעגל. בילדותי, בכלל הייתי בטוחה שהפעם הראשונה שאסע לחו"ל תהיה רק אחרי הצבא. החברות היו מדברות שהן נוסעות לפה ולשם, ולטוס לחו"ל זה משהו שלא היינו עושים במשפחה. בחופשות היינו נוסעים לים המלח או לאילת. לא יותר מזה".

     

    היית ילדה מקובלת?

     

    "ביסודי הייתי הכי ביישנית ביקום, ילדה מאוד שקטה. הדבר שהכי הייתי פוחדת ממנו בעולם זה שהמורה תצביע עליי ותגיד לי לומר משהו, ישר הייתי מסמיקה".

     

    ואיך זה עבר?

     

    "באולפנה היו שתי כיתות, ואת שתי החברות הכי טובות שלי שמו בכיתה אחרת. זה היה משבר מבחינתי. הייתי בהלם טוטאלי. הכרתי מישהי שהייתי שפוטה שלה, הייתי עושה כל מה שהיא אומרת. אבל בכיתה ט', לאט־לאט, בניתי לעצמי אופי והכרתי את החברות שעושות לי טוב, היינו מבלות יחד".

     

    מה כלל הבילוי?

     

    "היינו הולכות יחד לבני עקיבא. בכל יום שלישי ושבת הייתה התנדבות. בראש חודש היינו הולכות לרכבת ומחלקות לחיילים צ'ופרים, ובכל מוצ'"ש היינו הולכות לבתי חולים ומנגנות לחולי סרטן. אני מאוד מתגעגעת לזה".

     

    גיל 16 הגיע המפץ הגדול בחייה. הצלמת מרינה מוסקוביץ זיהתה את הפונטנציאל. "שלחה לי הודעה שהיא עושה צילומי ביוטי ואמרה שלא תשלם, אבל יהיה לי בוק. עניתי שאני צריכה לשאול את אמא ושאני גרה בנהריה, ומרינה אמרה שחסרה לה דוגמנית ושהיא תשלם לי 350 שקל. הגעתי לשם, הייתי בשוק, לא הבנתי מה רוצים ממני, לא ידעתי מה זה ביוטי בכלל, חשבתי קמפיין לבגדים. ומרינה אומרת לי, 'תקשיבי, יש לך פוטנציאל, את נראית טוב, יש לך גבות טובות, שפתיים, עיניים, אני אשלח את התמונות שלך לכמה אנשים ונראה. ממש באותו שבוע עומרי (הסוכן עומרי יערי — ר"ש) מתקשר לאמא שלי ואומר לה, 'תקשיבי, אני מאוד מאמין בבת שלך ורוצה לראות אותה'".

     

    ככה פשוט?

     

    "מפתיע אה? ויש הרבה סיפורים על סוכנים שרק רוצים להוציא כסף וככה גם אנחנו חשבנו בהתחלה. אבל אמרנו יאללה ניסע, ומקסימום נבקר את סבתא בבני־ברק ונעשה יום כיף. הגענו אליו ומבחינתו זה היה ישר להתחיל. יום שלם הוא עשה לי מייקאובר. הרי לא ידעתי כלום על אופנה, התחלתי מאפס, הייתי באה בהתחלה בכפכפים להשקות".

     

    מה כלל המייקאובר?

     

    "החלקת שיער ולעשות גבות וטיפול פנים, וקנינו בגדים מיוחדים לדוגמנות וג'ינס שחור לאודישנים. התחלתי לעבוד".

     

     

    × × ×

     

    הג'וב הראשון שלה היה למאפרת נטאשה דנונה ומשם עשתה קפיצת מדרגה משמעותית, לחברת האופנה רנואר. "היה מפחיד לעמוד לצד יהודה לוי וניבר מדר וגפן ברקאי, אני הכי קטנה על הסט. היה לי חוסר ביטחון בצילומים ולא היה לי מושג מה קורה. יהודה היה שם הכי חמוד. הדבר ראשון שהוא שאל זה מה המזל שלי והתחיל להסביר לי ולפרשן. די צדק".

     

    התרגשת?

     

    "ברור, מי חשב על זה בכלל. התחלתי להבין שמשהו קורה איתי למרות שלא הבנתי בדיוק מה. פתאום אני בפרסומת בטלוויזיה. מוזר. אנשים בנהריה רואים אותי בקניון ואז מקשרים את הפנים לשלט. פתאום אני מקבלת בגדים בחינם והולכת לקחת מה שבא לי. באיזה עולם? הרי בחיים לא היה לי כזה דבר".

     

    יש קונפליקט בין הדוגמנות לעובדה שאת דתייה?

     

    "בהתחלה היה לי אכפת מה אנשים יגידו. ברור שאני מכבדת את המשפחה שלי, שהיא דתייה, אבל אף פעם לא הפריע לי ללכת בגופייה. לא תמיד אנשים קיבלו את זה. באתי פעם ליום הולדת של חברה באולפנה בג'ינס וגופייה, לא בקטע חשוף. הבנות נתנו בי כזה מבט עד שחזרתי הביתה והחלפתי בגדים. מאז לא שמתי שנה ג'ינס".

     

    ובכל זאת חזרת לג'ינס.

     

    "נכון, אחותי בחיים לא תשים מכנסיים, אבל אני לא הסתרתי עם חצאיות. לפעמים אני כן מתגעגעת ושמה חצאית מקסי, רק כי בא לי. יש משהו יפה בצניעות אבל זה לא מתאים לכל אחת. לי זה מתאים עד גבול מסוים. היום, כשאני מכירה יותר סוגים של אנשים וקהילות, ואני מכבדת את כולם, הראייה שלי השתנתה. יצאתי לעולם הגדול והבנתי שכולם בני־אדם, וכל אחד עם האמונות שלו. אני כן רוצה להשתדל לשמור על הצניעות רק בשבילי ולא בשביל אף אחד אחר".

     

    מתי הרגשת שאת מאבדת את זה?

     

    "היה שער שעשיתי לאיזה עיתון, שהיה בסדר, אבל בפנים היו תמונות שלי בחולצה בלי חזייה. כשצילמתי זה היה נראה לי סבבה, לא ראיתי משהו חשוף מדי. אבל כשראיתי את התמונות אמרתי לעצמי, 'מה, איך לא שמת לב'. הצטערתי על זה. גם בגלל הדברים האלה לא ויתרתי על לימודים באולפנה כשהתחלתי בדוגמנות".

     

    אבל בעצם את כבר לא דתייה.

     

    "אני לא יודעת אם אני יכולה להגדיר את עצמי כדתייה, אולי עדיף שלא, אבל אני יודעת שאלוהים אוהב אותי ותמיד מתייעצת איתו, שומרת שבת וכשרות. מתפללת לפעמים, כל בוקר אומרת 'מודה אני' ומשתלת להגיד את הברכות המלאות בשחרית".

     

    מה הגבול בצילומים?

     

    "אני לא אומרת אף פעם 'לא' גורף לשום דבר, אבל כרגע הלבשה תחתונה נראית לי לגמרי כגבול שלא אעבור. זה קו אדום. אנשים לא ראו את הגוף שלי אף פעם. אני חושבת שהגוף שלי מדהים להלבשה תחתונה ואני לא מתביישת להגיד את זה, אבל אם אני מסוגלת לנהל קריירה בלי לחשוף עד כדי כך, זה לא יקרה. לא אעשה שום דבר שאני לא שלמה איתו, וכרגע אני לא שלמה עם זה".

     

    הציעו?

     

    "הרבה מאוד. קיבלתי הצעה גם לויקטוריה'ס סיקרט, וזה היה עוד לפני שהייתי בת 18 כך שזה לא היה רלוונטי. גם היום לא איענה להצעה שלהם. הרזון שלהם אומר מבחינתי לרדת שבעה קילו. להיות כלום".

     

    אילו עוד הצעות דחית?

     

    "כל מה שקשור בחילול שבת. ביטלתי המון צילומים בגלל זה. הייתה לי הצעה מענקית איפור בינלאומית, באמת קמפיין עם חשיפה מטורפת. מה שאני עושה שם ביום צילום אחד, זה שנה בארץ. תפוצה אחרת לגמרי".

     

    מאות אלפי דולרים?

     

    "יכול להגיע לשם בקלות, כן. פשוט ויתרנו על זה".

     

    היו לך כילדה תהיות לגבי הדת?

     

    "כבר כילדה בת עשר ידעתי שיש אלוהים, והאמנתי באמונה שלמה. כן היו לי בראש תהיות, מה קורה למי שלא שומר שבת, דברים כאלה. האמונה שלי תמיד הייתה שם. אף פעם לא התכוונתי לחלל שבת, חס וחלילה".

     

    ועד מתי שמרת נגיעה?

     

    "הייתה לי תקופה של חצי שנה כשהייתי בבני עקיבא, אבל גם לא היה ממי לשמור נגיעה, כי כל מי שהיה בסביבה היה שומר נגיעה".

     

    מתי זה השתנה?

     

    "בגיל 16, כשהתחלנו לצאת עם בחורים".

     

    נשיקה ראשונה?

     

    "איפה, לא הייתה נשיקה ראשונה בגיל הזה, מקסימום יד ביד, זהו".

     

    והנשיקה הראשונה בכל זאת?

     

    "עם ברק שמיר, החבר הראשון שלי. והיה מדהים. היינו ביחד חמישה חודשים, בגיל 17, בי"ב. הכרנו ביום ההולדת והתחלנו לצאת".

     

    הוא ידוע גם כאקס של נועה קירל.

     

    "כן, וממש מבאס אותי בשבילו שכל הזמן מדביקים לו אקסיות. הוא בן־אדם בפני עצמו. היה לנו כיף ביחד, והיה חיבור טוב, אבל כל אחד רואה את החיים בדרך אחרת. זה פשוט לא הסתדר. אנחנו עד היום חברים טובים ועובדים יחד ברנואר".

     

    קצת מביך?

     

    "רק בהתחלה. גם מוזר, כי לא ראיתי אותו תקופה עד הצילומים וכבר יש לי חבר אחר. אבל זה בן־אדם שסמכתי עליו והיה לי כיף איתו".

     

    מדורי הרכילות סיפרו על רומן עם עומר אדם.

     

    "תקשיב, לא יצאנו. אני מכירה את עומר ויש לו חברים מדהימים וחמודים אבל לא היינו יחד. אם היינו יוצאים, לא היינו מסתירים, אין פה סודות מדינה. הוא ממש חמוד, מוכשר מאוד, לא ראיתי אותו הרבה זמן. הוא גם בא ממקום מאוד טוב של דת, אבל לא היה שום דבר איתו. זה משהו שהיה לי קשה איתו. תחשוב מה זה לבוא לבית ספר כשכל העולם שואל אותך על זה. הייתי מאוד מובכת. פתאום מעניין אנשים לדעת איפה אני, מה אני עושה".

     

    חלק מהחיים של להיות מפורסם.

     

    "נכון, אני לוקחת את זה בחשבון, אבל בתור ילדה, כשאת רואה מישהו מפורסם שלא אוהב שנכנסים לו לחיים הפרטיים, את לא מבינה באמת מה עובר עליו. פתאום הבנתי שכותבים עליי, שמדברים עליי בטלוויזיה, שהשם שלי מגיע להמון אנשים".

     

     

    × × ×

     

    הקריירה של שלביה נסקה תוך זמן קצר לקמפיינים למותגים גדולים בעולם, בהם גם קיי קיי ביוטי של קים קרדשיאן. בקמפיין אחר היא הצטלמה עם ליאו מסי, לא פחות. "נסענו לברצלונה וצילמנו את הקמפיין. היה מדהים, אבל הוא לא מדבר בכלל. הוא כן היה חמוד כשבאתי להצטלם איתו, אבל שקט־שקט. בפעם השנייה שראיתי אותו, בהשקה של המוצר, היה יותר חיבור. והיה את הסיפור עם הסרטון שהצטלמתי לידו והוא לא נגע בי, כנראה חשש שיצלמו אותו מחבק מישהי אחרת. הסרטון קיבל שני מיליון צפיות וכל התגובות הן על זה שהוא לא נוגע בי".

     

    כדורגלן מפורסם אחר שהכירה הייתה ניימאר, הכוכב הברזילאי שמשחק בפריז סן־ז'רמן. "הוא התחיל לדבר איתי באינסטגרם, פשוט שלח הודעה. אני מכירה אנשים שמכירים אותו ואני יודעת שהוא בן־אדם נחמד שאפשר לבנות איתו קשר ידידותי. דיברנו, ואז הייתה לו יום הולדת, הייתי בפריז עם עוד שתי דוגמניות מהסוכנות והוזמנו לשם. הכרתי את הבן שלו. אבל אני לא נופלת לרגליהם של המפורסמים האלה ואף פעם, גם כשהייתי לבד, לא היו מחשבות בכיוון, כי הם גויים ולא אצא עם גויים. אנשים בתגובות כתבו, 'היא בטח הייתה איתו, היא יוצאת איתו'. שיגידו מה שבא להם".

     

    אבל הוא הציע לך לצאת איתו?

     

    "לא, אבל אתה יודע, בנים, אולי גישש. נראה לי שהוא היה בכלל בהיי במסיבה הזו, בכל זאת יום ההולדת שלו".

     

    נשארתם בקשר?

     

    "הוא שלח לי הודעה שלשום".

     

    מי שלא פירגנו לשלביה על ההצלחה בעולם היו החברות מנהריה. "רובן התרחקו ממני, רק שלוש נשארו מבני עקיבא. בהתחלה הן לא הבינו איך הילדה עם השיער המקורזל והמשקפיים הגיעה לאן שהגיעה. הייתה עוינות גם מכאלה שלא מכירים אותי. מלא קללות, זונה של זה וזונה של ההוא, או התגובות הכי מעצבנות, 'איזו מסכנה היא. איזו סתומה, דתייה בשקל'. אף פעם לא לקחתי את זה יותר מדי ברצינות. אני יותר נפגעת מאנשים שבאים אליי פנים אל פנים".

     

    למשל?

     

    "הייתה לי חברה, הכי טובה שלי, שיצאה נגדי אחרי מה שהיה עם ניימאר. ומה כבר עשיתי? נסעתי, הצטלמתי איתו, חלק מהעבודה כדי לקבל חשיפה, ולא הייתי לבד, ולא עשיתי שום דבר שהוא לא בסדר. הכי מקצועי. לא שתיתי אפילו. כשהעליתי את התמונה איתו היא התחילה לצאת עליי, כתבה לי הודעות, 'השם שלך מתלכלך, אני מגינה עלייך אבל כולם רואים תמונה עם גוי שיש עליו צלב, נראה בתמונה שהוא נוגע בך. ואיפה היעל שלא מפספסת בגרויות'. כאילו שאני לא עובדת קשה ועברתי דרך ולא נחה לפעמים. ואגב יש לי בגרות מלאה".

     

    את נשמעת טעונה עד עכשיו.

     

    "מאוד. היא שלחה לי צילומי מסך של תגובות וכתבה לי שזה הורס לי את השם, 'תמשיכי הלאה, נראה לאן תגיעי, עוד שנה את תהיי כלום'. הייתי מצטלמת ברנואר בקטע חמוד של נשיכת שפתיים והחברה כתבה שזה סקסי וזה אסור לי. עברתי סיוט, כל דבר החברות היו מעירות לי".

     

    ומה עבר בראש?

     

    "הייתי לוקחת את זה קשה וחושבת שהן צודקות. כשממש התחלתי עם הדוגמנות, בגיל 16, המנהל של האולפנה הזמין אותי ואת אמא שלי לשיחה. הוא הושיב אותנו ואמר לי, 'את הולכת לעולם של זנות והחפצה, הולכים לנצל אותך שם'. הוא הזכיר אמן אחד ואמר, 'אם הוא ירצה אותך הוא יעשה מה שבא לו'. כל מיני דברים כאלה. אני ואמא שלי היינו בהלם".

     

    מה אמרת?

     

    "לא עניתי. זה כן חילחל ומאוד הפחיד אותי. דיברתי עם אמא ואמרתי, 'מה את אומרת, זה שווה את זה?' היא אמרה, 'תעשי מה שאת חושבת, תמיד אהיה מאחורייך, אשמור עלייך, לא רוצה שתוותרי על משהו שתוכלי ליהנות ממנו בעתיד בגלל בן־אדם אחד שאומר שזה לא נכון'. זו הייתה סיטואטציה קשה. בכיתי אחרי השיחה".

     

    לא פשוט.

     

    "מאוד לא, אפילו קשה מאוד. הייתי ילדה שקטה, למדתי כל החיים בבית ספר של בנות, היו לי משקפיים והייתי ביישנית מאוד. אז חלק מהחברות אמרו שאני חיה בסרט. כשהתחלתי הן הרימו גבה והיו צוחקות עליי ומנסות להביך אותי. החברות הכי טובות שלי לא נשארו איתי".

     

    לא ניסית להילחם על החברות איתן?

     

    "בתקופה שהייתי טסה הרבה לחו"ל הייתי חוזרת ומנסה להיות איתן והן היו אומרות, 'את לא איתנו כשאנחנו צריכות אותך, לא ראינו אותך שבוע, כל פעם כשאנחנו מסתובבת איתך כל היחס הולך אלייך'. הן לא רצו להיות חברות שלי יותר. רק לפני שבוע מישהו העלה איזה סרטון, ביקש להצטלם, ובדיוק הייתי אמורה לעלות למונית. אז הוא העלה וכתב, 'ראינו את יעל שלביה והיא לא רצתה להצטלם איתי. חוצפנית, מי היא חושבת שהיא'. מישהי שהייתה חברה שלי הגיבה וכתבה, 'אני רק אניח את זה פה', ותייגה שתי בנות מהכיתה".

     

    מה למדת מזה?

     

    "שחברות נמדדת לא רק בשעת צרה, אלא גם בהצלחה. עברתי תקופה לא קלה. הייתי צריכה להתמודד עם זה בבית ספר. הרגשתי לבד, הייתי פוחדת לבוא לבית הספר, לא ישנה בלילה, כי ידעתי שאהיה לבד. אבל עברתי את זה בזכות המשפחה, עומרי, והחברים שהכרתי בתל־אביב".

     

     

    × × ×

     

    שלביה סבלה גם מהצעות לא נעימות. "נתקלתי באנשים שחושבים שמגיע להם הכל, שיש להם כוח מסוים או כסף, אנשים דוחים שמציעים הצעות דוחות בסגנון 'אני אביא לך כסף, בואי ניסע לאנשהו, אני מוכן לשלם סכום שאת לא מכירה רק אם תבואי'. כל מיני דברים הזויים. זה מזעזע. אנשים מבוגרים, נשואים. שוב, גם במקרה כזה יש לי צבא שלם מאחוריי".

     

    איך נשארים עם רגליים על הקרקע?

     

    "יש לי קואוצ'רית מדהימה שאני מדברת איתה ויכולה להתקשר כשאני צריכה. כל אחד צריך את זה".

     

    ויש גם את העניין הכספי. פתאום את יכולה לקנות כמעט הכל.

     

    "אני אוהבת לעבוד קשה, לא אוהבת שמשלמים עליי ואוהבת לחסוך את הכסף שלי. הרי משם זה התחיל, פרנסה שתאפשר לי לממש את עצמי. זה מדהים איך אלוהים יכול לשנות לך את החיים. מודה על זה כל יום. אני לא טיפוס של מותגים. לא בזבזנית. זה כן נותן ביטחון שאני יכולה להתפרנס בזכות עצמי".

     

    מי מנהל את הכסף?

     

    "אני לבד, הכל, יודעת מה נכנס, מה יוצא. יש לי רואה חשבון. עוד מעט בעזרת השם תהיה לי גם אחיינית או אחיין ואז אפזר שם. הבנתי שאחיינים זו התמכרות".

     

    בפתח גם קריירת משחק, עם תפקיד ראשון שקיבלה בסדרה 'פלמ"ח' ב־yes. "עברתי מלא אודישנים בדרך. אני כבר תקופה לומדת משחק אצל מורה ושמרתי על זה בשקט עד שלא קיבלתי משהו".

     

    ובאפריל היא גם תלבש את המדים של צה"ל במסגרת המסלול המיוחד של אמן פעיל. "אין לי מושג לאן אני מתגייסת. יכולתי לעשות שירות לאומי אבל אני מעדיפה צבא רגיל. רוצה לתרום כמה שיותר".

     

    טירונות?

     

    "מפחיד יהיה להתקלח ולישון עם אנשים שאני לא מכירה, אבל בטוח שתהיה חוויה טובה".

     

     

    razs@yedioth.co.il

     

     


    פרסום ראשון: 18.09.19 , 20:01
    yed660100