תקווה חדשה נולדה שלשום לאלה ששואפים להחלפת שלטון נתניהו: איימן עודה כראש אופוזיציה.

הציבור הערבי ניצח במשחק. הציבור הזה, על בוחריו שהגיעו בשיעורי הצבעה גבוהים, הוא הבשורה האמיתית של סוף עידן נתניהו - אם זה אכן הסתיים. הציבור שהעניק לרשימה המשותפת 12 מנדטים, נתן לה את האפשרות להיות שותפה נחשקת בקואליציית מרכז־שמאל, כפי שהודגם בתרחישים האפוקליפטיים של קמפיין הליכוד. שותפה נחשקת בת 13 מנדטים, או כך הניח לפחות יו"ר הרשימה איימן עודה. עודה גרם ללבבות בשמאל להחסיר פעימה כשהצהיר על נכונותו לקחת חלק בממשלה כזו, כשותף אמיתי בקואליציה. אלא שהאופטימיות האינסופית של עודה נענתה בדחייה עיקשת מחברי סיעת כחול לבן, שאין אלא לתאר אותה כמעליבה במקרה הטוב, מתנשאת וגזענית במקרה הרע. חבורת הגנרלים של כחול לבן שתתה בצימאון את ארס ההסתה של בנימין נתניהו, ומיהרה לבטל בתוקף את האפשרות שחבריה "ישבו עם הערבים". סיבות מתוחכמות לא ניתנו, כנראה משום שכחול לבן הפנימה שאין בהן צורך. די בהיותם של חברי הרשימה המשותפת ערבים, כדי להסביר מדוע אינם שותפים רצויים. כך שאם הציבור הערבי נתן לאיימן עודה את הפוטנציאל להיות שותף בקואליציה, בני גנץ נתן לו הצדקה מצוינת לפנות לאופוזיציה.

כחול לבן אינה רואה ב"ערבים" שותפים, כפי שחבריה אמרו בערוצי הטלוויזיה גם לאחר פרסום תוצאות המדגמים, והם ככל הנראה יעדיפו לוותר על ההנהגה מאשר להישען על "רוב ערבי", כפי שהזהיר נתניהו בנאום שלו ברביעי לפנות בוקר. טוב היו עושים אנשי כחול לבן לו היו עונים להזמנתו של עודה בחיוב. אין לדעת מה תקווה נועזת מהסוג הזה הייתה עושה לקמפיין שלהם, שנכשל בהמרצת הבוחרים באחד המעוזים שלו, תל־אביב. במקום לענות לאומץ של עודה באומץ, חברי כחול לבן פ־ח־ד־ו. הם בחרו להשיב בפטרונות לערבי שהעז לקשור את שמו בשמם. אכן, כחול לבן מצידם. כעת, הגיוני ומתבקש שעודה יחליט לקחת את הזמן ולתבוע את עלבונו, עד שיחליט על מי הרשימה שהוא עומד בראשה תמליץ. עומדת מולו, כמובן, האפשרות להמליץ על האיש שלא מתגאה באפשרות לשבת עם רשימתו באותה הממשלה. מן הראוי שעודה יבהיר לבני גנץ שזה לא מובן מאליו. נדרשת מגנץ התנצלות בפני נציגי הציבור הערבי, שמהם מפלגתו התנערה תחת כל עץ רענן, לפני שיקבל מהם המלצה להוביל אותם.

אבל הרשימה המשותפת עלולה להתפצל בהמלצותיה, וכך להבטיח למעשה יתרון לנתניהו במספר הממליצים. כך תוכל הרשימה להבטיח את המשך כהונתו של נתניהו לעוד קדנציה אחת, אחרונה. כי איימן עודה לא יהיה שם רק בתור ראש האופוזיציה הערבי הראשון. הוא יגיע לשם בזכותו של הציבור שראש הממשלה מסית נגדו דרך קבע ומשתמש בו ככלי משחק. את הציבור הזה יקבל נתניהו מולו באופוזיציה, בדמותו של איימן עודה. זו תהיה כהונתו האחרונה כראש ממשלה.

איימן עודה הגיע לראש הרשימה המשותפת כדי להנהיג את הציבור הערבי, אבל ייתכן שהסיבה שהוא הגיע למספר דו־ספרתי של מנדטים היא כדי להנהיג את האופוזיציה. אולי זה מה שהמציאות הפוליטית דורשת. ולראשות האופוזיציה איימן עודה יגיע כדי להנהיג בסופו של דבר את השמאל הישראלי. כן, עוד הזמנה נועזת. אבל חכו לבחירות הבאות. √