זו אמורה הייתה להיות המערכה שתבטיח לראש הממשלה בנימין נתניהו את היכולת להעביר שורה של חוקים שנויים במחלוקת שאותם התכוון לקדם בכנסת הקרובה – וחלקם היו מיועדים לעזור לו באופן אישי.
לתוצאות הבחירות - שהסתיימו עם פחות מ־61 ח"כים בגוש הימין־חרדים - יש משמעות גם לגבי אותן הצעות חוק: סביר להניח שרובן ייגנזו ולא יחזרו לסדר היום גם אם יתרחש הבלתי צפוי ונתניהו יהיה ראש ממשלה.
אחת מהצעות החוק האלה נוגעת לחסינות ראש הממשלה, הצעה שנועדה לאפשר לנתניהו לא לעמוד לדין. גם אם ירכיב ממשלה עם כחול לבן או עם שותפים אחרים בגוש היריב, סביר להניח שאיש מהם לא יסכים לתמוך בחסינותו, או יאפשר לו לכהן כראש ממשלה כשהוא תחת כתבי אישום.
גם בתרחיש לפיו תהיה מערכת בחירות שלישית, נתניהו, בסבירות גבוהה, לא יוכל ליהנות מחוק חסינות חדש. בחירות נוספות יתקיימו ככל הנראה לאחר השימוע שצפוי לנתניהו. יש סיכוי סביר שהממשלה, בתסריט שכזה, תוקם לאחר הגשת כתב אישום, דבר שמעמיד בספק את יכולתו של נתניהו לבלום את ההליך.
נושא נוסף שייגנז היא פסקת ההתגברות, שבמערכת הפוליטית רואים בה חלק מאותה חבילת חסינות משום שהיא נועדה למנוע מבג"ץ להתערב בחקיקה של הכנסת - דבר שהיה כנראה קורה במקרה של חוק חסינות. את פסקת ההתגברות לא ניתן לחוקק ללא רוב ברור של 61 ח"כים, שכרגע אין לנתניהו.
בצמרת מערכת המשפט נשמו לרווחה כשהתפרסמו תוצאות הבחירות. לגורמים במערכת היה ברור כי כל מערכת הבחירות נועדה לתכלית אחת - ביצור שלטונו של נתניהו במטרה לדאוג לו לחסינות מהעמדה לדין. בעקבות מסע הדה־לגיטימציה שנוהל נגד מערכת המשפט בכלל, ונגד היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון בפרט, הניחו במערכת שהצעדים הראשונים של ממשלת ימין יהיו לחסל את שומרי הסף: לתפור חסינות לראש הממשלה ולשורת שרים הצפויים לעמוד לדין; למנות "איש נוח" במקום פרקליט המדינה שי ניצן, שפורש בסוף השנה האזרחית; לחוקק את פסקת ההתגברות, אשר מגבילה את סמכות בג"ץ; ולהעביר את "חוק היועמ"שים", אשר היה הופך את משרות היועצים המשפטיים של כל משרדי הממשלה למשרות אמון של השרים במקום אנשי מקצוע שתפקידם למנוע מהלכים לא חוקיים ולא ראויים.
דוגמה ראשונה הייתה מינויו של מתניהו אנגלמן למבקר המדינה, והוא אכן נתן מיד היתר לנתניהו לקבל הלוואה נוחה מידידו ספנסר פרטרידג', למרות שהבקשה נדחתה קודם לכן פעמיים על ידי ועדת ההיתרים.
עכשיו, אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, ייערך השימוע לראש הממשלה מיד לאחר ראש השנה. במערכת המשפטית דוחים בשלב זה דיבורים על עסקת טיעון שתיערך עם נתניהו בתמורה לכך שיפרוש מהחיים הפוליטיים. בכל מקרה, בצמרת המשפטית מציינים שלמעלה מ־80 אחוז מתיקי התביעה בישראל מסתיימים בעסקת טיעון, ולכן לא מן הנמנע שגם הפעם זה יקרה, "אך כל עסקה תכלול הטלת קלון על נתניהו בשל העבירות שעשה כאיש ציבור", כפי שאמר בכיר במערכת. הטלת קלון פירושה הרחקתו של נתניהו מהחיים הפוליטים למשך עשור.
