ארבעה נכנסו לקמפיין. שלושה הציצו ונפגעו: נפתלי בנט, איילת שקד והרב רפי פרץ. אחד יצא בשלום - בצלאל סמוטריץ'. המדרש הזה מסכם בקצרה את היום שאחרי במפלגת ימינה, מפלגה שהתפרקה והורכבה מחדש ארבע פעמים בשמונה חודשים. כאשר אנשי המפלגה המאוחדת נשאלו לשלומם לאחר תוצאות האמת, הם ענו במילה שנקשרה דווקא עם הציבור השמאלני: "חמוצים". ועם התוצאה המאכזבת מתחילה גם הסכינאות. כלפי חוץ עוד מוצגת אחדות ברביעיית שקד־בנט־פרץ־סמוטריץ', אבל חילוקי הדעות נחשפו כבר בערב המדגמים.
בזמן שראש המפלגה, איילת שקד, נאמה וקראה לא לפצל את ימינה חזרה לשתי המפלגות, הימין החדש והבית היהודי־האיחוד הלאומי, בטוויטר כבר הופץ ההסכם שמפרק את הבלוק הטכני עליו חתומים שלושת הגברים - נפתלי בנט, בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ. זהו לא מסמך חדש, הוא נחתם טרם הבחירות ולאורך כל הדרך המפלגות הקפידו להציג עצמם כגוש טכני, אבל הבחירה להדליף את העותק החתום בזמן שהמנהיגה קוראת לאחדות, לא נולדה סתם. מיד אחרי שקד עלו פרץ, בנט וסמוטריץ', שדיברו במנגינה אחרת. בנט החמיא לעמיתיו, אבל הדגיש את ההבדלים בינם לבין הקו של הימין החדש, פרץ הדגיש כי המפלגות ייפרדו כי זו ההבטחה שנתן לבוחריו.
גם בגזרת הפרטנרים בגוש שקד לא רוותה נחת. הטלפון הראשון של נתניהו, עוד לפני המדגם, היה לבנט. גם פרץ קיבל טלפון לפניה. מי שנחשבת שרופה במסדרונות בלפור לא זכתה לכבוד הראוי של ראש מפלגה.
אי־אפשר להמעיט מגודל הנפילה. רק לפני כמה חודשים שקד הייתה הדמות הכי מחוזרת בימין הישראלי, כולם חיכו למוצא פיה. רק כשהדלת בליכוד ננעלה סופית, ואחרי משא ומתן קשוח, היא שבה לימין החדש - הפעם כמספר 1. השבוע היא לא קיבלה את מספר המנדטים שלהם ציפתה (ימינה הגיעה בשיאה ל־12־13 מנדטים) ולבסוף מצאה את עצמה בראש מפלגה המונה שלושה אנשים בלבד.
העובדה שבסופו של דבר שקד ובנט הצליחו להכניס הכי הרבה נציגים לכנסת - את עצמם ואת מספר 7 ברשימה, מתן כהנא, רק מגבירה את המרירות בבית היהודי ובאיחוד הלאומי, שלכל אחת מהן רק שני נציגים. "בסוף כל הדיבור של הימין החדש על קהלים חדשים היה בלוף", אומרים גורמים בבית היהודי. "בחוגי בית של שקד ישבו בעיקר כיפות וכיסויי ראש, כל המאגר הדמיוני של עשרת המנדטים החילוניים פשוט לא הגיע". "אין ספק שמכרנו את המכנסיים שלנו באיחוד ההוא", אומר גורם אחר, "איילת לא סיפקה את הסחורה והיא צריכה לעשות חשבון נפש".
התרגיל של נתניהו
עתידם של הצמד בנט ושקד לא ברור, וישליך כנראה על המחנה כולו. אם תתרחש פרידה - היא כנראה תגיע מכיוונה של שקד.
בעוד שאחרי ההתרסקות בסיבוב הראשון בסביבת שקד הפילו את האשמה על בנט וטענו כי היא נגררה למהלך, בנט לא השיב לה השבוע באותו המטבע. למרות זאת היו מי שטענו כי הפרידה היא רק עניין של זמן. בנט שקוע בסטארט־אפ של הימין החדש, שמתקשה להתרומם. לעומת זאת, ליבה של שקד נמצא בכלל בבית היהודי ושאיפותיה בליכוד.
"כבר בקמפיין ראו את ההבדלים הגדולים בין נפתלי לאיילת", מספרים הפעילים בימינה. "בעוד שהמשרד של איילת היה ליד המשרד של הרב רפי ושל בצלאל, והדלת שלו תמיד הייתה פתוחה, בנט עבד בצד השני של החדר עם דלת סגורה. גם בערב של המדגמים, כל אחד מהנואמים ירד לקהל, דיבר עם הפעילים, הודה להם. רק נפתלי נעלם בזמן שירת התקווה. התאדה מהמקום".
שקד היא עדיין הדמות האהובה ביותר בציונות הדתית והם מקור כוחה והמגרש הביתי שלה. השיבה שלה אל הימין החדש, שעוצב בצלמו ובדמותו של בנט, לא תהיה לה קלה. אזורי הנוחות שלה הם הבית היהודי - שם היא מקבלת גיבוי מלא מהפעילים ומהרבנים, ותוכל להתחרות שוב על המקום הראשון. לחלופין קורץ לה עדיין הליכוד, אלמלא משפחת נתניהו.
"לא סתם נפתלי הכניס לרשימת הימין החדש רק את עושי דברו. אנשים שמזוהים איתו במאה אחוז, כמו מתן כהנא ורוני ססובר. איילת אהובה מאוד ולכן זה משרת אותו, אבל בסוף הוא מבין שהיא פה על זמן שאול. אין לה סיבה להישאר איתו", אומרים בימינה. "היא הייתה צריכה לדבוק בתוכנית הראשונית ולקחת פסק זמן", טוענים אחרים. "להיות סיבוב אחד בחוץ היה מיטיב איתה באופן דרמטי במערכת כל כך מבולבלת".
הבחירה לעמוד בראש המפלגה המאוחדת גם גובה מחירים. "להיות מספר 1 לא עשה לה בהכרח טוב, כי עכשיו האש עליה ואין לה איך לחמוק מאחריות. כשאת מספר שתיים קל לך להיות אדם אהוב", אומרים בימינה. "יש לה דימוי של אישה שקולה, קרת רוח, כמעט רובוטית. אבל ההתנהלות שלה לא פעם אימפולסיבית, היא לא חושבת עד הסוף. מה שמעניין אותה בשורה התחתונה זה המותג איילת שקד. זה הכל. לכן היא גם לא רוצה פיצול. מי רוצה לעמוד בראש מפלגה של שלושה אנשים?"
"שום דבר לא השתנה ביחס שלי לאיילת או בהערכה שלי כלפיה, ויש לי אפס תלונות בניהול הקמפיין", אומר בנט. "התוצאה לא קשורה לאיילת, היא נתנה את הנשמה. אנחנו בקשר טוב, נפגשנו בבוקר שאחרי המדגם כרגיל, אנחנו מדברים כרגיל. אני מאמין מאוד בימין החדש, אני חושב שאנחנו חיבור של ציונות דתית וחילונית ושיש פה בשורה, וצריך להשקיע בדבר הזה מחשבה".
בסופו של יום, הציבור הכללי עליו בנו במפלגה לא הגיע. אולי החיבור עם החרד"לים היה הטעות, אולי הגעוואלד של נתניהו, ואולי אפילו העובדה שכחול לבן לא נתפסה כמפלגת שמאל באמת. "שמישהו יגיד לי מה ההבדל בין נפתלי בנט ליועז הנדל", אומרת פעילה לשעבר בימין החדש. "הצבעתי להם בסיבוב הראשון, אבל לא רציתי להצביע למדירי נשים וקיצוניים בסיבוב השני".
בדיעבד, גם בבית היהודי וגם בימין החדש מודים שאולי הטקטיקה הנכונה הייתה הצעת בנט המקורית: ריצה בשני ראשים. מפלגה ליברלית בראשות בנט ושקד יחד עם זהות, ומפלגה דתית יותר וימנית יותר יחד עם עוצמה יהודית בראשות פרץ. "אנחנו הבאנו את ארבעת המנדטים שהיו לנו", מתעקשת שקד. "המתמטיקה היא כזו: הגיעו ארבעה מנדטים מאיתנו ושלושה מאיחוד מפלגות הימין ללא בן גביר, ששווה מנדט וחצי".
אבל גם אם בבית היהודי והאיחוד הלאומי עושים את החשבון אחרת, וטוענים שלמעשה כל המצביעים היו מהציונות הדתית בלבד, עם השורה התחתונה אין ויכוח - מדובר בציון בלתי מספיק.
כך או כך, הרביעייה הבעייתית עוד כרוכה ביחד. יום למחרת הבחירות כבר הציע נתניהו למפלגות הימין את עסקת חייהן, ובאותה נשימה עשה להן תרגיל: תחתמו על מסמך לפיו כל המפלגות הן בלוק טכני משותף לענייני המשא ומתן, וכך אף אחת לא תשאר בחוץ. בימינה מיהרו לחתום, בעיקר מתוך ההבנה שלאור מפת הגושים להם אין ברירה.
החשש במפלגה ברור: שברגע האמת נתניהו יסגור ממשלת אחדות ללא ימינה. הם חתמו על הצהרת נאמנות, אבל גם אם ביבי הבטיח שלא יכנס בלעדיהם - הוא לא הבטיח לקיים. "האמת היא שאין לנו אלטרנטיבה. מבחינה ציבורית זה יחסל אותנו", אומרים שם. "ברגע שהחרדים חתמו לו, אנחנו חייבים להיות חלק מזה. אנחנו לא יכולים להכשיר ממשלת שמאל".
"גוש הימין מבין שהוא לא יכול להקים קואליציה לבד ומוכן לשבת בממשלת אחדות עם השמאל, אלו תוצאות הבחירות", אמרה שקד. "אני מבקשת מראשי המפלגות לגלות אחריות ולהסיר את החרמות - גם החרם האישי על נתניהו וגם החרם נגד החרדים". סמוטריץ', שהוצג על ידי ליברמן כפסול חיתון, אמר אף הוא: "התוצאות מחייבות אותנו להקמת ממשלה רחבה בלי פסילות אישיות או ציבוריות ועם פשרות הדדיות. הציבור לא יסלח למי שיחבל במאמצים להקמת ממשלה".
כמו במרצ
אז לימין החדש יש את הצרות שלהם, אבל גם בבית היהודי לא רווים נחת. "כרגע, יחד עם האיחוד הלאומי, אנחנו רשימה של ארבעה גברים דוסים, שלפחות שלושה מהם סיפקו לנו אמירות פרובוקטיביות. זו לא בדיוק הכַּלה הכי מחוזרת בשוק", צוחק אחד הפעילים. הוא מתכוון לסערת טיפולי ההמרה שעורר פרץ, איומי מדינת ההלכה של סמוטריץ' והקריאה של מוטי יוגב להרים כף של D9 על בית המשפט העליון. "עם התוצאות הנוכחיות אנחנו נלך למדבר פוליטי. הפיצול של שקד ובנט יאפשר להם לשבת בממשלת אחדות, אבל אנחנו ניתפס כמוקצים מחמת מיאוס".
"מה שקרה לנו זו תמונת מראה למה שקרה למרצ", אומר בכיר במפלגה. "גם שם החיבורים פגעו בהם כמפלגה אידיאולוגית ולא הוסיפו קולות. המהלך של בנט גרם לערעור עמוק של המערכת ומנע מהציונות הדתית בית גדול ורחב, עם ייצוג של כולם. כשכפו עלינו את האיחוד זה היה קשה, וקיבלנו הסכם גרוע בלחץ של אנשי תקשורת, אבל אמרנו לעצמנו שאיחוד הוא תמיד טוב. עכשיו אנחנו משלמים מחיר".
ואכן מצביעים רבים נמנעו מהמפלגה בגלל הזיהוי החרד"לי שלה, ורבים אחרים - דווקא כיוון שהיא נתפסה כלא־דתית מספיק. הצבתה של שקד, אישה חילונית, בראש הרשימה, הבריחה לא מעט קולות. כך אפילו ביישוב נווה החרד"לי, שבו מתגורר השר פרץ, קיבלה יהדות התורה את מרב הקולות עם 47 אחוז, זינוק של פי שמונה מהסבב הקודם.
כעת גם על גבו של פרץ, שלא נבחר בפריימריז אלא בוועדה מסדרת, מוצבת מטרה. "זה עניין של זמן", אומרים פעילים בבית היהודי, "אלא אם נגלה בטעות שהוא שועל פוליטי, אבל אין חשש כזה. האינטרס שלו להתפצל הוא ברור - הוא לא רוצה ששקד תאפיל עליו. אבל גם אם הוא נפטר ממנה, עדיין סמוטריץ' יכול לגנוב לו את המפלגה". מנגד, בסביבתו של פרץ טוענים כי "הוא היחיד שהצליח לעצור את הסחף והביא תמיכה של רבנים. בסוף החלוקה הייתה ברורה - הרב רפי היה אמור להביא את מפד"ל הקלאסית, והימין החדש קהלים חדשים. הם אלו שכשלו".
פרץ עצמו מכחיש כל חילוקי דעות ברביעייה: "אנחנו עובדים בצורה טובה יחד, ואנחנו מסכימים על נושאים רבים. לאורך כל הדרך אמרנו כי למחרת הבחירות ניפרד. מבחינתי הנקודה המרכזית היא ההליכה במשותף למשא ומתן הקואליציוני, וכך יהיה".
בצלאל סמוטריץ' הוא כנראה המרוויח הגדול של הטלטלה בציונות הדתית. "כמו ניו־יורק, אפשר לשנוא אותו ואפשר לאהוב אותו - אבל אי־אפשר להישאר אדישים אליו", אומרים הקולגות של סמוטריץ' בימינה. מי שנתפס כסמן קיצוני ומסוכן, הצליח תוך חודשים ספורים לחדור אל לב המיינסטרים של חובשי הכיפה.
"ברור שבצלאל היה רוצה יותר מנדטים, אבל בסוף זה עושה לו טוב. קל לזהור בתוך כזו חבורה בינונית והוא עשוי מהחומרים הנכונים", אומרים בבית היהודי. "אני חושבת שסמוטריץ' הוא המנהיג הבא של הציונות הדתית. איילת תלך בהזדמנות ראשונה לליכוד, בנט נחשב למוקצה מאז הפיצול, וכל השאר לא בליגה. גם ישיבה באופוזיציה תעשה לו טוב ותהפוך אותו ליותר לוחמני. המשמעות היא הפיכתה של מפלגת הציונות הדתית למפלגה מתנחלית וחרד"לית, ויש לזה השלכות".
