טעם העונה

במהלך קמפיין הבחירות, בנימין נתניהו חיקה את אייל שני. זה לא הלך משהו – ולא רק משום שנתניהו קרא לו "אייל שגב" – אבל יש קשר בין ראש הממשלה והתוכנית המזוהה עם השף המתפייט, שכן שניהם מהווים תופעות שהגדירו את העשור. ובאופן סמלי, שתי העונות האחרונות צעדו במקביל להתפתחויות משמעותיות בדרכו הפוליטית: העונה הקודמת והבינונית נחתמה בזמן שהתקשורת תהתה אם מצעד עדי המדינה מאותת ש"תם הטקס". העונה הנוכחית נפתחה בצמוד לכישלונו בהרכבת הממשלה. היא מסתיימת כשבאולפנים יש מי שתוהים, לאור תוצאות הבחירות, שמא הפעם זה באמת הסוף.

כמו נתניהו, גם "מאסטר שף" יכולה הייתה להישען באדיקות דתית על אותו מתכון, להכחיש את סימני השחיקה המובהקים ולהסתמך על מחסור בתחרות. אבל היא בחרה להביט במראה, לזהות את הפגמים ואז להמציא את עצמה מחדש, מבלי לאבד את התכונות שהפכו אותה לכוח טבע.

מעל הכל, "מאסטר שף" חזרה לאיתנה כיוון שהפנימה במה התוכנית אמורה לעסוק: לא בשופטים (האגו־טריפ שלהם מוצה בשלב האודישנים), אלא במתמודדים. לא בגימיקים בתחפושת של משימות, אלא באתגרים יצירתיים ומורכבים, שמספקים מושג על ייסורי הטבח. לא בסיפורים קורעי לב, אלא בבני אדם שהם גם ביוגרפיה וגם כישרון. לכן רבים הוכו בהלם – ברמה של עריפת ראש ב"משחקי הכס" - כשאלברט איפראימוב הודח בטרם עת. ומנגד, הם התרגשו בכנות כשגל קספרס הגישה את הקינוח "בריאת העולם" כאילו היא אכן הוציאה תחת ידיה את השמיים ואת הארץ.

כך נולדה גם שלישיית פיינליסטים, שאמנם הייתה צפויה (ודאי אחרי הפרידה מפרח רסלאן) אך עדיין מעניינת בגלל הקונפליקט ביניהם: הנחישות של קספרס, הקריאייטיביות והחוצפה של שחר לוי והאלגנטיות של ונסה וידל (טוב, וגם זה שכל דקה שלה על המסך יותר מצחיקה מהאחרת) התנגשו זו בזו ויצרו, לשם שינוי, "אירוע גמר". גם המשדר עצמו לא איכזב. אלא אם, כמובן, נחשפתם לפשלה באתר מאקו, שהסגירה את הזוכה. הטעות, יחד עם הגאונים שהפיצו אותה (בשביל מה?) גרמה ללא מעט צופים לסנן "מרְד" בצרפתית במקום ליהנות מהניצחון של ונסה.

למרות זאת, העונה השמינית של "מאסטר שף" הייתה אולי המוצלחת בתולדותיה וגם מטחנת רייטינג. ואילו נתניהו, ובכן, עלול להישאר עם יותר זמן לטלוויזיה וסיכוי מופחת להתבלבל בשמו של אייל שני.

בקטנה

אחד הסיפורים המרכזיים של הבחירות הוא אחוזי ההצבעה בקרב אזרחי ישראל הערבים. בשל כך, ב"אולפן שישי" הזמינו פאנליסט ערבי, עפיף אבו־מוך. נשמע הגיוני ומתבקש, אבל זה פשוט לא קורה אף פעם, לכן חשוב לציין זאת וגם להדגיש שבדקתי והשמיים נותרו במקומם. כמו כן, ערוץ מכאן 33 השיק אמש עונה בערבית של "סליחה על השאלה". הפרק הראשון, שעסק בבעלי עור שחור, הציג סיפורים חזקים, מעשירים וגם מצחיקים, כמיטב המסורת של הפורמט. רשימת הנושאים של הפרקים הבאים – לרבות רצח נשים והיחס ללהט"בים – טומנת בחובה פוטנציאל לטלוויזיה מרתקת, ובעיקר לשירות ציבורי עבור כולם: ערבים ויהודים.