הליכוד בתוספת כולנו והקולות שקיבלה זהות בבחירות אפריל היו יחד כ־42 מנדטים. 11 מנדטים הם איבדו בבחירות ספטמבר. אך טבעי היה שמרבית הקולות הללו יעברו לכחול לבן ויעניקו לה ניצחון בנוק־אאוט ומנדט ברור להרכבת ממשלה בראשותה. כחול לבן, כמפלגת מרכז, נועדה להוות בית לגורמים המתונים בימין ובשמאל. היא הייתה אמורה להיות אבן שואבת לאנשי הימין הממלכתי, לאנשי הציונות הדתית הליברלית, לליכודניקים שמאסו בנתניהו, לבוחרי כולנו שלא רצו להיבלע בליכוד. למה זה לא קרה? למה אותם אנשים העדיפו ללכת לים ולא לבחור במרכז?

אין ספק שנתניהו הצליח להפחיד את הימין המתון בקמפיין "גנץ ולפיד שמאל חלש שיקימו ממשלה עם עודה וטיבי". אך גם לכחול לבן יש חלק גדול באשמה. במקום לייחד עצמה כמפלגת מרכז ניצית וביטחוניסטית, היא נשאבה לדימוי של חלק מ"גוש־שמאל־מרכז". הרוטציה עם לפיד, ההפגנה עם איימן עודה, האוקסימורון "אחדות חילונית", האמירה של גנץ שאם תומכי המחנה הדמוקרטי רוצים לקדם את האג'נדה שלהם עליהם להצביע לכחול לבן ‑ כל אלה היו נכס אלקטורלי לנתניהו וסיכלו את המהפך.

את הלקח הזה חייבת כחול לבן להפיק, ולנתק מעתה את הקשר הגורדי הקרוי "שמאל־מרכז". עליה לבדל את עצמה מן השמאל, בהקמת ממשלת אחדות לאומית עם הליכוד, ובהובלת מדיניות של מרכז ניצי, שתשקם את ההסכמה הלאומית בין חלקי העם. ממשלת אחדות לאומית בראשותה עשויה ללכד מחדש את החברה הישראלית סביב דרך מדינית שקולה, הכוללת סיפוח של בקעת הירדן רבתי וגושי ההתיישבות ופיתוח התיישבותי משמעותי של אזורים אלה, לצד הבעת נכונות לפשרה טריטוריאלית ריאלית בעתיד. עליה לשים קץ למדיניות ההכלה וההבלגה בגבול עזה ולהמירה בשיקום ההרתעה של ישראל. עליה להתמיד במדיניות הנכונה של ממשלת נתניהו בסוגיית הגרעין האיראני וניסיונותיה של איראן להתבסס בקרבת ישראל, אך לחזור למדיניות העמימות בפעולות אלו.

הבידול המהותי של כחול לבן מהליכוד ומהימין הוא בתחום הממלכתיות, הכבוד למדינת החוק ולכפיפות בפני החוק, ביצור הדמוקרטיה והפרדת הרשויות עם איזונים ובלמים ביניהם וסיכול הניסיונות לפגוע במערכות המשפט, החוק וביקורת המדינה. הבידול המהותי הוא גם בדה־לגיטימציה לגזענות ולכהניזם, מלחמת חורמה בפשעי השנאה והטרור של נוער הגבעות והימין הרדיקלי, חידוש ושיקום האתוסים של צה"ל ובהם טוהר הנשק ומוסר לחימה, שנשחקו בשנים האחרונות ‑ אמנם לא בצה"ל, אך בחברה האזרחית. הבידול המהותי הוא במלחמה בשחיתות ובדה־לגיטימציה לשחיתות והחזרת האמון הציבורי במשטרה, בפרקליטות ובבתי המשפט. הבידול המהותי הוא בהחלפת תרבות ההסתה והשיסוי בין חלקי החברה, בתרבות של אחדות לאומית וכבוד לזולת.

אין לי ספק שרבים מאוד ממצביעי הימין, אולי אפילו רובם, נאמנים לערכים אלה ויכלו למצוא את מקומם בכחול לבן. הם לא עשו זאת כאשר שמעו בכל יום שכחול לבן ומרצ יורים מאותו נגמ"ש. בארבע השנים הבאות, בממשלת אחדות לאומית, תוכל כחול לבן לבטא את דרכה האמיתית, ולהפוך לזרם הדומיננטי בציבור הישראלי ‑ מרכז ציוני, דמוקרטי וממלכתי. √