{ }
שני 18 בנובמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    נחום ברנע
    חדשות • 22.09.2019
    חצי הכוס המלאה
    נחום ברנע

    המלך גורדיוס מפריגיה, כך אומרת האגדה היוונית, קשר קשר שאי־אפשר היה להתירו. גדולי המומחים ניסו ונכשלו. עד שבא מלך אחד, אלכסנדר הגדול שמו, שלף סכין וחתך את החבל. זה כנראה טיבו של הפלונטר שנוצר בעקבות הבחירות. בשוחד לכמה חברי כנסת תאבי שררה לא יתירו אותו. גם לא בכל מיני חישובי קץ מתחכמים, פטנטים מפולפלים, ספקולציות מדהימות, שאין להם קשר של ממש למציאות. נכון, הבחירות יצרו פלונטר זמני, אבל הן יצרו גם בהירות. זאת חצי הכוס המלאה.

     

    אפשר להתחיל מהסוף: ברור לכל מי שמעורב במגעים, לבד אולי ממועמד אחד, שמועד ג' לא יהיה. ייתכן שהקמת הקואליציה תדרוש זמן, בטוח שהיא תעצבן את דעת הקהל ותהיה כרוכה במשברים ומוקשים בדרך, אבל בסוף תקום כאן ממשלה. כוחו האמיתי של נשיא המדינה בצומת הזה נובע לא רק מהסמכויות שנותן לו החוק אלא מהזכות השמורה בידו לומר לציבור מי אשם בכישלון. מפלגה שתלך לקלפיות במועד ג' כשיש לה טון חמאה על הראש, חמאה נשיאותית, תשוב ממנו קטנה יותר, מאוסה יותר. את הממשלה תקים יריבתה.

     

    ההבהרה השנייה נוגעת לנתניהו. הלכה למעשה, הוא סיים. הנאמנות שמגלים לו בשלב זה כפופיו בליכוד ושותפיו בסיעות החרדיות נוגעת ללב, אבל היא לא יכולה להתקיים לאורך זמן. אין לו קואליציית חסינות. היחיד שיכול לתת לו אותה הוא ליברמן, ואין בינתיים לנתניהו דרך לספק את דרישותיו מבלי לאבד את החרדים. הוא יכול לנסות לפתות את עמיר פרץ, אבל הוא יעמוד מול שני חסמים לפחות: מרב מיכאלי ועמר בר־לב. האם יוכל לפתות חברים בכחול לבן, ברשימה המשותפת? לא כעת, כשבשתי הרשימות חוגגים הישג בקלפי.

     

    לכל היותר, הוא ידחק את הקץ. תהיה לו ממשלה עד להגשת כתבי האישום. עוד חצי שנה, עוד שנה בבלפור, כשכל המערכת הפוליטית המקומית והבינלאומית פועלת תחת הנחה שהסוף קרוב. ביג דיל.

     

    ההבהרה השלישית, והחשובה ביותר, נוגעת למגזר הערבי. המהפך שהתרחש שם הוא באמת אירוע היסטורי. המשמעות שלו חורגת מהמשא ומתן הנוכחי ומהמשחק הפוליטי. הוא אומר, בפשטות, החלטנו להשתלב, להשפיע, לדרוש את החלק המגיע לנו בעוגה. תרצו או לא תרצו, אנחנו כאן. מה שחשוב במהלך הזה שהוא לא בא מלמעלה אלא מלמטה, מציבור הבוחרים. רק בל"ד, שיש לה מעט מאוד בוחרים, יכולה להרשות לעצמה לצאת נגדו. חבל שלא רצה לבד, כמו עוצמה יהודית. חבל שלא גמרה כמוה.

     

    מכל המפלגות שבאו אל הנשיא אתמול, נציגי הרשימה המשותפת היו המעשיים והמרוסנים ביותר. הדרישות שהעלו היו סבירות: מלחמה בפשיעה ובמעשי רצח, הפסקת הריסת הבתים, ביטול חוקים שמפלים את בוחריהם. תגובת נתניהו מיהרה לבוא: גנץ הבוגד עשה קנוניה עם הערבים להשמידנו. כמו תמיד, נתניהו לא התכוון באמת לערבים. הוא רצה בסך הכל להעביר אליו את ליברמן. ההסתה היא הבונוס.

     

    במשלחת הליכוד לנשיא שובצה גם מירי רגב. היא אולי שכחה, אבל בבית הנשיא אף אחד לא שכח את הטענה שהשמיעה רגב במהלך מחלתה של רעיית הנשיא נחמה ריבלין ז"ל. מוציאים על הטיפול בה יותר מדי כסף, התלוננה רגב. כל כך מרושע, כל כך נמוך.

     

    היא באה כדי לקונן על שכחול לבן לא רוצה לשבת בממשלה בראשות נתניהו. מה זה מחרימים ציבור שלם, שאלה בפאתוס. מסביב לשולחן התאפקו לא לחייך.

     

    ייקח זמן עד שהפוליטיקאים יפנימו את מה שהבהירה מערכת הבחירות. לכן כנראה משתלם יותר לחכות לסבב השני, אולי אפילו לשלישי. אם לא תקרה תאונה בדרך, בסוף יתייצבו כולם לצילום המסורתי בבית הנשיא.

     


    פרסום ראשון: 22.09.19 , 23:50