מחוברות
למשפחת ספיר יש ארבעה ערוצים עם מאות אלפי מנויים. משפחת טרסוב בדרך להחליף את הדירה בזכות התוכן השיווקי שמתפרסם בסרטונים שהיא מעלה. ובמשפחת ליופריו האמא עזבה את העבודה כדי שתוכל להקדיש את כל הזמן לצילומים. קבלו את הטרנד הכי לא שגרתי בסביבה: משפחות ישראליות שמעלות סרטונים מבוימים ליוטיוב ועושות מזה כסף. מי באמת משלם מחיר על החשיפה ומה קורה כשהילדים מסרבים להשתתף באתגר הקצפת המשפריצה
תכירו את משפחת ספיר. בקומה ה־16 בקריית־ים גרים בכיף אבא מיכאל, אמא שירן, הבת אלין (חמש), הבן אלרועי (ארבע) וגם שואב אבק בשם מיצי. זמן הבילוי המשפחתי שלהם כולל צילומי סרטונים עם אתגרים כמו, עכשיו כולם מתעלמים מאלין (חפשו ביוטיוב 'התעלמנו ממנה כל היום! היא בכתה'), הכנסת שני הילדים לחולצה אחת (חפשו 'אלין ואלרועי ביום שלם בחולצה משותפת! מצחיק בטירוף') או החלפה כפויה של חדרים בין הילדים (חפשו 'הילדים מחליפים חדרים! הם השתגעו').
רחוק משם, בקומה החמישית בבניין במרכז ראשון־לציון, תוכלו להתארח אצל משפחת טרסוב. על שטיח הכניסה כתוב סלוגן הריאליטי הידוע: "נא להתנהג בהתאם". בפנים נמצאים אמא מורן, אבא ג'וזף סטאר, הבת אמה (חמש) והבן מיילו (שלוש). הם ישמחו אם תצפו בסרטון שמגלה מדוע אמה אושפזה בבית חולים לשבוע (חפשו את 'אמה שלנו בבית חולים'), במורן נאנקת מצירי הלידה של הבן (חפשו 'ולוג לידה מיילו') או כשמורן לובשת חמישה בגדי ים וג'וזף סטאר ואמה צריכים להכריע לאיזה מהם לתת את הציון הכי גבוה (חפשו את 'אמה וג'וזף נותנים ציונים לבגדי הים שלי!!!').
את הטיול המשפחתי תוכלו לסיים בדירה של משפחת ליופריו בקומה ה־23 בבניין בקריית־אונו: אבא ג'ונתן, אמא רונית והילדים מיה (תשע וחצי), אלה (שבע) ובן (שלוש וחצי). בערוץ היוטיוב שלהם אפשר לצפות, למשל, באתגר נקמה בילדות: במשך יום שלם הן צריכות להסכים לכל מטלה, כמו להכין קפה, לעשות כביסה ולומר לחמישה ילדים אקראיים שג'ונתן ורונית הם ההורים הכי טובים בעולם (חפשו ביוטיוב 'הילדים אומרים כן להכל למשך 24 שעות!!!'). אם בא לכם קצת הומור מתוסרט תוכלו לצפות במערכון שבו הילדות שואלות מי הילד הכי אהוב בבית, ובסופו של דבר מתברר שזה בן הקטן (חפשו את 'Favorite child').
תכירו: משפחות היוטיוב. הקונספט זהה: משהו בין סדרת ריאליטי לתוכנית מערכונים בכיכובם של בני המשפחה. למשפחת ספיר יש ארבעה ערוצים שונים: אחד למשפחה (מעל 215 אלף מנויים), אחד למיכאל (308 אלף), אחד לשירן (158 אלף) ואחד לאלין (178 אלף). למשפחת טרסוב יש שלושה ערוצים. אחד למורן (מעל ל־225 אלף), אחד לג'וזף סטאר (151 אלף), ואחד לאמה (כמעט 92 אלף). משפחת ליופריו מסתפקת בערוץ אחד תחת השם "רונית וג'ונתן", עם יותר מ־123 אלף מנויים, אבל בהחלט מדברים שם על תוכניות הרחבה בעתיד.
הדירות של שלושת המשפחות יפות, ישראליות מאוד, עם ספות נוחות, משחקי ילדים מפוזרים על הרצפה והכי חשוב: מצלמת וידיאו. בכל אחד משלושת הבתים מצולמים מדי שבוע סרטונים ויראליים שילדי ישראל זוללים בתיאבון מול המחשב והסמארטפון. כמה תיאבון? לפעמים מדובר בשלושה מיליון צפיות בחודש לסרטון אחד.
× × ×
"אנחנו בדרך כלל מתכננים את הסרטונים כמשהו שהילדים ירצו לעשות", מספר מיכאל ספיר (27). "אנחנו חושבים לפני זה מה מתאים להם לעשות והם זורמים".
אלין בת חמש. היא זרמה, למשל, עם זה שהתעלמו ממנה יום שלם?
"אלין באה בסרטון ואומרת, 'אבא, מה נשמע?' אני לא עונה והיא רואה מצלמה ביד. היא מבינה שזה בדיחה. ההתעלמות כביכול, היא הייתה נורא־נורא קלה".
אבל היא בוכה. או לפחות מעמידה פנים שהיא בוכה.
"אי־אפשר לביים את זה כי היא ילדה. תגידי לה, 'אלין, תבכי עכשיו', נראה לך שהיא יודעת לעשות את זה?"
הכל התחיל כשאלין נולדה. מיכאל עבד אז כמנהל ייצור במפעל לחומרי ניקיון, אבל האבהות שינתה אותו, או לפחות הלייקים שקיבל על הסרטונים עם התינוקת. "היא הייתה מאוד כישרונית כבר בגיל שנה וחצי", הוא מספר. "הייתה אומרת מילים מאוד חמודות כמו 'אבת שלום' במקום שבת שלום. העליתי את זה וסרטונים אחרים שלה לפייסבוק וזה זכה לכמה מאות אלפי צפיות. חשבתי לעצמי, איזה יופי שזה מצליח, בוא נפתח את זה עוד".
שירן (25) נזכרת שבהתחלה לא הבינה מה הקטע של בעלה. או בכלל של האינטרנט. "לא ידעתי מה זה יוטיוב, שיש אנשים שמצלמים את עצמם מדברים, ואנשים באמת צופים בזה".
בשביל להבטיח את השתתפות הילדים בסרטונים מציעים במשפחת ספיר כתר מוזהב למנצח בסיום האתגר. בדרך הזאת שיכנע מיכאל את אלרועי ואת אלין לעזוב את הטלוויזיה ולצלם פתיח לסרטון בזמן הראיון. את זהות המנצח קובע אבא, או קובעים הצופים, בהתאם לקריטריונים שונים. בסרטון החולצה המשותפת, למשל, אלרועי ניצח בזכות מהלכים יוצאי דופן.
"אלרועי, שהוא רק בן ארבע, עשה יותר טוב את רוב המשימות כשהם היו באותה חולצה יחד", מספר מיכאל. "הוא סידר את החדר בצורה מושקעת ואלין סידרה תוך שנייה. הם רקדו את הריקוד של 'פורטנייט', הוא ממש ניסה לעשות את זה טוב והיא סתם זרקה את הידיים. היו עוד המון דברים כמו צחצוח שיניים ועוד. חשוב לי לא ליצור ביניהם תחרות ולא קנאה. זה גבול דק".
יש אתגר שהם סירבו לעשות?
שירן: "היה את אתגר הקצפת. זו מכונה שמשפריצה קצפת לפרצוף בהפתעה. ראינו שלא כל כך מתאים להם שהקצפת תעוף להם על הפרצוף אז שמנו אותם כשופטים ומיכאל ואני עשינו את האתגר".
כשפתחתם את הערוץ, הייתה התלבטות אם לשלב את אלין ואת אלרועי בגלל שהם ילדים?
מיכאל: "כשהתחלתי בכלל לא חשבתי שזה יגיע לכאלה מספרים. אבל כשזה התפוצץ ונחשף לכל כך הרבה אנשים, אז אמרתי, טוב, מה, אני אעצור? יש לזה מיליון צפיות. מיליון אנשים ראו את הבת שלי. אז אמרנו שזה אחלה ומגניב וכיף לנו והמשכנו. אלין הפכה להיות דמות להערצה. זה היה מדהים לראות ילדות באות אליה ברחוב ואומרות, 'אלין, אני אוהבת אותך'".
אלין, איך היית מגיבה כשהיו באים אלייך ברחוב בהתחלה?
אלין: "אני לא זוכרת".
מיכאל: "איך היא תזכור?"
שירן: "היא עדיין לא הבינה. היא חשבה שהם חברים שלה. כאילו הם מכירים אותה, אומרים לה שלום. היא לא הבינה שמעריצים אותה".
× × ×
קריירת היוטיוב של משפחת טרסוב נולדה מתוך חיפוש עצמי. מורן (39) הייתה מפיקת אירועים, ג'וזף סטאר (39) היה (ועדיין) די־ג'יי. היא רצתה כיוון מקצועי חדש ופתחה יחד איתו ערוץ איפור ברשת. הסרטונים הצליחו והטרסובים החליטו לנסות לקחת את זה צעד קדימה. הם הלכו על ז'אנר התיעוד העצמי, מחוברים־סטייל.
"הלידה של אמה לפני חמש שנים טרפה את הקלפים", מספרת מורן. "כשהייתה לי שעה פנויה העדפתי לישון ובעצם נעלמתי לחודש. הקהילה הקטנה שצברתי שאלה איפה אני וביקשה לראות את התינוקת שנולדה. אז החלטתי לקחת מצלמה, קצת התאפרתי, שמתי את אמה בעגלה וצילמתי סרטון שבו אמרתי שאני כאן ואני מתגעגעת אליהם ויודעת שהם מתגעגעים אליי. זה היה הוולוג הראשון שלי ובזכותו אני מוגדרת כחלוצת טרנד המשפחות".
הדינמיקה המשפחתית, אפשר לנחש, משלמת מחיר על החשיפה. "אמה נולדה לתוך זה, וזה מה שהיא מכירה", אומרת מורן. "היא ילדה ביישנית וצנועה וכשהולכים איתה ברחוב ופונים אליה היא לא תענה. היא תסתתר מאחורי הגב שלי, היא תרכין ראש".
ג'וזף סטאר: "זה לא טבעי לגדול כשאתה סוג של כוכב בלי שבחרת בזה, אבל אנחנו דואגים לעתיד של הילדים. הכוכבות שלהם יכולה לדעתנו לתרום להם. מצד שני, בגלל שזו עבודה מסביב לשעון היא זולגת לחיים הפרטיים שלנו. מורן ואני כועסים אחד על השני, ממורמרים, הכל. אפשר לצלם פה טלנובלה שחבל על הזמן".
מורן: "אנחנו גם זוג וגם עובדים יחד. זה מעמיד את הזוגיות שלנו המון פעמים במבחן. אנחנו יכולים ללכת לישון מבואסים בלילה כי התווכחנו על משהו שקשור לערוץ של אחד מאיתנו".
על מה אתם מתווכחים למשל?
ג'וזף סטאר: "מורן הייתה מעדיפה שהערוץ שלי יהיה יותר מפונפן".
מורן: "מה זאת אומרת?"
ג'וזף סטאר: "כאילו להיות הגבר הסקסי הזה. התדמית שלי היא לא של המאצ'ו כמו גיא גיאור, שנוסע בג'יפ עם משקפי שמש ובלורית ועושה סרטון למוצרי טיפוח לגבר. אני עושה אתגר של 24 שעות באמבטיה. אני נכנס לשם עם בגד ים מינימליסטי ועם שנורקל".
מורן: "הוא עושה שטויות".
ג'וזף סטאר: "אני חושב שזוג כמונו צריך ייעוץ זוגי. לנהל את עצמנו זה קשה. זה גורם לנו להתווכח ולא לעבוד יחד כמשפחה".
× × ×
במשפחת ליופריו הסלון הפך לסטודיו אחרי הלידה של מיה לפני תשע שנים וחצי. רונית, שמסרבת להסגיר את גילה, אשת שיווק במקצועה, החליטה לנסות להגשים את החלום להיות שחקנית. היא וג'ונתן (37) פתחו ערוץ יוטיוב משותף באנגלית עם מערכונים ודמויות בדיוניות, אך עד מהרה הבינו שאנשים רוצים לראות אותם בלי פילטרים, והמערכונים הזרים הפכו למערכונים משפחתיים ולאתגרים מומצאים.
אצל הליופריואים מפתים את הילדים להשתתף בסרטונים בעזרת מתנות, נניח שרקנים. "אבא, אמרת לי שאם נתנהג יפה בסרטון תקנו לנו אותם", מזכירה אלה בת השבע. במקרים אחרים נוסעים ליעדים נחמדים, כמו למשל חופשה בכפר בלום, ולפעמים פשוט לא שואלים, כמו בסרטון שבו אמא רונית מפלרטטת עם המאמן החתיך של בתה בחוג הקפוארה, טומי אלתגר מ'הישרדות'. "טומי הוא באמת המאמן של אלה", מספרת רונית. "הוא ואני אמרנו שנעשה משהו יחד ועלה לי הרעיון לסרטון הזה".
רואים אותה מחכה לך בזמן שאת מחליפה אאוטפיטים לקראת המפגש איתו. הרגשת צורך להסביר לאלה על מה הסרטון?
"היא הייתה בת שש כשזה צולם. אני לא יודעת אם היא בכלל מבינה את הקטע שנדלקתי עליו. אני לא יודעת אם היא מבינה את המושג 'הידלקות' בכלל ומה זה אומר".
היו סרטונים שכן היה לך חשוב להסביר לה?
"כשעשינו את הסרטון על הילד המועדף. הילדות שואלות את מי אנחנו מעדיפות ואז בפאנץ', כשאנחנו אומרים שאנחנו אוהבים את כולם אותו דבר, בן נכנס ואנחנו צועקים לו 'מאמי שלי' ומחבקים אותו. הבנות לא שאלו לגבי זה אבל הבהרתי מיוזמתי שזה סרטון מצחיק כדי שלא יהיה להן בראש שאני אוהבת אותו יותר מהן".
הן בכלל מבינות על מה הסרטונים שאתם מצלמים?
ג'ונתן: "הן לא צופות בכלל ביוטיוב, הן אוהבות לראות טלוויזיה. הן עכשיו בכלל יותר בעניין של לגו. גם לנו זה מוזר, אבל להגיד לך את האמת? עדיף לנו ככה".
קורה שהן לא רוצות בכלל?
"כן, בגלל זה מראש אנחנו מקציבים לזה זמן. לוקחים בחשבון שלפעמים צריך הפסקות, אם מישהי רעבה או משהו אחר. אנחנו עובדים במקביל על כמה סרטונים, אז יש לנו כאלה שאפשר להעלות בזמן שאנחנו מצלמים אחרים".
× × ×
את הערוצים ממלאות שלוש המשפחות בתוכן ילדותי ומוקצן. הן מדברות בקול רם בצורה מוגזמת ובסלנג צעיר, ומנסות לגרום לצופים לחשוב שמי שרואה אותן הוא חלק מהמשפחה. הספירים חוזרים בסרטונים שוב ושוב על משפטים כמו, "אם אתם קצת מבואסים זה הזמן להעלות חיוך כי אתם שייכים למשפחת ספיר!" אצל משפחת טרסוב זה, "מה העניינים משפחת טרסוב שלי?" ומשפחת ליופריו ממליצה, "אם אתם עדיין לא חלק מהמשפחה שלנו - תצטרפו עכשיו". אבל כמו במשפחות הכי טובות, אתם מתבקשים לא להגזים. כלומר, אל תתקשרו, אל תבואו ואל תסמסו.
"אנחנו לא פותחים את הדלת לאף אחד", מבהיר מיכאל ספיר. "היה פה ילד שהגיע ב־8:00 בבוקר ונשאר עד 15:00 בצהריים. במקרה יש לנו עובדת סוציאלית בבניין. כשאמרתי לה שיש פה ילד מחוץ לדלת, היא באה ודיברה איתו. הילדים כל כך מרגישים חלק מאיתנו, אני לא אשבור להם את הלב. אני לא אגיד 'תעופו מכאן'. אבל אם הם באים לפה, זה קצת חדירה לפרטיות".
שירן: "אנחנו מנסים לפרסם את זה ולהגיד להם בסטורי לא לבוא, אנחנו לא נפתח, אסור לנו להכניס אתכם".
אתם גם עושים הופעות. מה קורה כשהמעריצים ניגשים אליכם שם?
"הלכנו אחרי הופעה לאכול גלידה וכל מי שהיה בהופעה, ומדובר מאות, באו למקום של הגלידה. ואם לא אמא שלי והמנהלת, לא היינו יוצאים משם".
מה עם טלפון, אתם עונים למעריצים?
מיכאל: "פירסמתי מספר טלפון משני שלי ואמרתי, 'חבר'ה, כל מי שרוצה ברכות ליומולדת ממני, שלחו למספר הזה הודעה'. ופעם בחודש אני מציץ. זה גבול שחשוב לשמר. אם זה הנייד הראשי שלי, אני חוסם. אין מצב".
שירן: "כשאנחנו עונים ושומעים שזה ילד, מנתקים. הם ילדים, הם לא מבינים שיש דם, שיש קשרי דם, הם חושבים שהם חלק מהמשפחה שלנו".
אתם מבינים שילד חושב שהוא יכול להיות חלק מהמשפחה שלכם כי זה מה שאתם אומרים בכל סרטון שלכם?
מיכאל: "אבל לא הזמנתי אותך לבית שלי".
גם במשפחת טרסוב מתקשים לצאת מהבית. ילדים מגיעים לביתם, מתקשרים ולא מפסיקים לרצות להיות חלק מהמשפחה. "קשה לי לצאת מהבית בשנתיים האחרונות", אומרת מורן. "את הסידורים שלי אני משתדלת לעשות בשעות הבוקר כשהילדים בבית הספר".
ג'וזף סטאר: "אני מכיל את זה, מורן לא. קשה לה עם זה שחודרים לה לפרטיות".
מורן: "פעם הייתי בבית לבד עם הילדים. השכבתי אותם לישון ושמעתי דפיקה בדלת. פתחתי וראיתי ילד קטן. הוא אמר, 'מורן טרסוב, אני לא מאמין' ורצה להיכנס הביתה. מצד אחד אני מבינה אותו. מצד שני - איפה אמא שלך? אמרתי לו, 'חמוד זה הבית שלי. אתה לא יכול לבוא לכאן. אם אתה רוצה, תשלח לי הודעה'. זה הלחיץ אותי".
ג'ונתן ורונית אוהבים את הקהל, אבל עד גבול מסוים. "אנחנו טישטשנו את מספר הבית בסרטונים כי קרה לנו כמה פעמים שילדים באו ודפקו בדלת. זה עדיין קורה", מספרת רונית. "זה הגבול מבחינתי כי זה הבית שלי, הפרטיות שלי. אם אני הולכת להוציא את הילדה מבית הספר ומישהו מהילדים האחרים יבקש סלפי אז אין בעיה, אבל בבית שלי זה לא מתאים".
ג'ונתן: "יש לנו גם אסטרטגיה לגבי ילדים שמגזימים וכותבים לנו לא יפה".
מסקרן, מה?
רונית: "היה ילד שכתב לנו לא יפה, אז ג'ונתן איתר את אמא שלו וכתב לה".
ג'ונתן: "לא כי מפריע לי. הוא בטח לא הבין מה הוא כתב. אני חושב על זה מהצד של ההורה. אם הילדות שלנו היו עושות את זה הייתי רוצה לדעת כדי לדבר איתן".
איך נגמרה הפרשה?
"האמא של הילד התנצלה והוא גם ביקש סליחה".
× × ×
ככל שמספרי הצפיות גדלו, כך תפסו הסרטונים מקום יותר ויותר מרכזי בחיי המשפחות. הזמן הפנוי הלך ונגמר, הכסף התחיל לזרום ומשם הדרך הייתה קצרה עד להחלטה להתפטר ממקום העבודה. "ברגע שראינו שבאמת יש אפשרות להתפרנס מזה, אז אמרתי, בוא'נה יש כאן משהו", אומר מיכאל ספיר.
מה יש כאן?
"בנינו בית לתוכן. חברות הכי גדולות התחילו לפנות אלינו ואמרו, 'בוא תעשה לי סרטון על המוצר הזה ותקבל מתנה. תקבל כסף'. זה היה לפני שנתיים. זה היה מאוד מהיר. גם שירן התפטרה מהעבודה שלה כמעצבת גרפית. התחלנו לקבל הזמנות לאירועים מתוקשרים, ידיעות בעיתון: 'מיכאל ושירן ספיר נצפו פה, הגיעו לפה'".
למה שיפרסמו דווקא אצלכם?
"למפרסם שרוצה לעבוד איתנו יש את האופציה לבחור מבין כל המשפחה, איזה סוג תוכן הוא רוצה. אם זו חברת צעצועים, מעולה, יש את הערוץ של אלין. אם זו חברה שמפרסמת דברים שמתאימים לאמהות או לנערות, יש את הערוץ של שירן. בני נוער, ילדים, נערים, צעצועים של ילדים, זה אני ואלרועי".
באיזה סכומים מדובר?
"כשהתחלנו, קמפיין היה יכול לנוע סביב כמה אלפי שקלים, היום זה גם יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים".
גם אצל מורן טרסוב וג'וזף סטאר הדברים התגלגלו בצורה דומה. מורן התפטרה עוד לפני שידעה אם הערוץ יחזיק את הבית, וג'וזף סטאר המשיך לתקלט באירועים, אבל היום הוא עושה את זה פחות ופחות. וגם אצלם רוב הכסף מגיע מתוכן שיווקי. הם עדיין לא גרים בפנטהאוז מפואר, אבל בדרך להחליף את הדירה. "אנחנו שואפים לבית", הוא אומר. "אנחנו בונים את עצמנו לשם, חוסכים".
אפשר להתפרנס רק מזה?
"כן. הערוץ שלך צריך להיות חזק מאוד. אני לא יודע אם תתעשר אבל אתה יכול לחיות מזה טוב".
אצל רונית וג'ונתן ליופוריו עובדים על כל סרטון בשיתוף פעולה אבל בינתיים רק היא עזבה את עבודתה, בזמן שהוא עדיין עובד בהיי־טק ומקווה שיגיע הרגע שיוכל לפרוש ולהתמקד בעסקי היוטיוב. "התפטרתי לפני שנתיים, כשהערוץ ממש פרץ והגיע להמון משתמשים רשומים ולהמון צפיות", אומרת רונית. "עד אז תמיד הלכתי בתלם ועבדתי במשרד מתשע עד שש".
ג'ונתן: "רונית היא אדם מאוד קונסרבטיבי. היא הולכת על בטוח ומתפללת כל לילה לפני שהיא הולכת לישון".
רונית: "טוב, ג'ונתן, זה לא רלוונטי לכתבה. חשוב לי שיהיה ביטחון אבל היום הערוץ זה כבר עסק. אני מחויבת כל שבוע להעלות סרטון באופן קבוע. גם אם אני חולה".
איך העבודה הזאת לעומת הימים שלך כשכירה?
"כשעבדתי כשכירה נחתי לעומת איך שאני עובדת היום. לעשות סרטונים זו עבודה שאולי נראית זוהרת מבחוץ. אבל זה המון עבודה. לצלם, לענות לצופים".
מאיפה בא הכסף?
"בכל סרטון מופיעה פרסומת ואנחנו מקבלים 35 אחוז מהסכום. אם יש מעט צפיות אז לא ממש רואים מזה כלום. צריך להגיע לאלפי צפיות כדי שבאמת תרוויחי. יש גם את הפלטפורמה של התוכן השיווקי: צעצועים, קופת חולים, גבינה. יש גם מפגשים עם מעריצים, אבל אנחנו בישראל ולא מתעשרים מזה. זה עסק עצמאי ואני עובדת בו כל הזמן".
מה עם להתרחב בתוך יוטיוב?
"הקהל רוצה שהילדות הגדולות מיה ואלה יפתחו ערוץ משלהן. אני חושבת שזה ייתן לנו עוד מקור הכנסה ואולי תוכן אחר מהזווית של בן. בן יהיה יותר בפרונט וזה פונה לקהל אחר. כל הזמן מבקשים מאיתנו שבן ישתתף. אנחנו כרגע עושים איתו הרבה מערכונים אבל לביים ילד בן שלוש וחצי זה כבר הרבה יותר מאתגר".
מקסימום תוכלו לדבב אותו.
"הוא הורס. כשהוא מופיע זה מרים את הסרטון".
× × ×
עם כסף בתמונה, לא פלא שפה ושם יש קצת עקיצות בין המשפחות המתחרות. "אני הראשונה שהתחלתי להתייחס לקהל בסרטונים כאל משפחה", אומרת מורן טרסוב. "כולם העתיקו ממני. זה הגיע עוד כשהייתי עושה בלוג איפור. במקביל אליי הייתה אשלי וקסמן בקשי שקראה לקהל שלה 'בקשיות', ואלין כהן שהתייחסה לקהל שלה כ'צבא האליניות'. אני חשבתי שאין לי שום בעלות על הקהל שלי ושהם חלק מהמשפחה אז קראתי להם משפחת טרסוב".
מיכאל ספיר לעומתה טוען שהוא בכלל לא רואה סרטונים של משפחות אחרות. "היו יוטיוברים כשהתחלנו אבל לא הכרנו אותם. לא היה לי ממי לקחת השראה".
מורן מרימה גבה כשהיא שומעת שמשפחת ספיר לקחה את הילדים למפגש מעריצים. "זה לא נורמלי בעיניי. לא היינו עושים דבר כזה בחיים. לנו כמבוגרים קשה להכיל את זה, אז לילד קטן?"
הספירים, מצידם, הודפים את הביקורת. "אלין עלתה על במה בפעם הראשונה עכשיו, כשהופענו בבת־ים", אומרת שירן. "אמרנו, במקום שהם יחכו לנו בחדר מאחורי הקלעים ולא יראו כלום, ננסה להעלות אותם על הבמה. נראה איך הם מגיבים לזה. הם היו כאילו כלום. עלו, כפיים, נתנו להם מיקרופון והם שרו. ילדה בת חמש וילד בן שלוש אומרים לקהל של 4,000 איש, 'תרימו את הקצב, תרימו את הידיים'".
יש דברים שלא תצלמו?
מורן: "לא נעלה מצבים אינטימיים, תחתונים או אפילו חצאית שקצת עלתה. גם אין סלנג בשפה נמוכה. אם יש הפסקה באמצע צילומים, נניח אם אמה בוכה כי היא רוצה סוכרייה, אני אהיה עסוקה בלהרגיע ולא בלצלם. אני קודם כל אמא".
מיכאל: "לא תראי את הילדים במקלחת, לא תראי אותם כשהם חולים, לא תראי אותם בדברים שלא כיף לראות. אנחנו לא רוצים להעלות תוכן שבעוד עשר שנים, כשאלין תהיה בעזרת השם בת 15, היא תגיד, 'אבא, למה העלית אותי ככה? למה חשפת אותי בצורה שאני לא מרגישה בנוח בה?'"
רוב ההכנסה המשפחתית שלכם תלויה בסרטונים. מה יקרה כשהילדים יגדלו או כשיופיע טרנד חדש?
מיכאל: "אני רוצה תוכנית בוקר עם שירן. שננחה תוכנית בוקר יחד".
ג'וזף סטאר: "אני כן חושב על העתיד אבל יודע שהכל זמני בחיים. רגע אחד הולך לך ורגע שני לא. יצא לנו לדבר על זה ואנחנו יודעים שאיפה שלא נהיה נצליח. יש לנו ארגז כלים שצברנו".
אתם מרגישים שהורים אחרים שופטים אתכם על החשיפה של הילדים?
רונית: "אני לא רואה שום בעיה בלצלם אותם כמו שאני לא רואה שום בעיה בכך שהם ישחקו באיזו סדרה. למה לא? הלוואי שההורים שלי היו עושים את זה איתי, כי החלום שלי היה לשחק והם לא דחפו אותי מספיק. יש לזה רק יתרונות".
יש מוצרים שלא תסכימו לפרסם?
מיכאל: "ברור, מלא. אנחנו אומרים לא להמון המון דברים על בסיס יומי. אם נניח מישהו יבוא ויגיד, 'בוא תמכור סורגים', ברור שאגיד לא".
שירן: "סיגריות ואלכוהול — אין מצב".
מיכאל: "בבית הקודם היה לי בר. אני לא שתיין, חס ושלום, אבל היה לי בר עם בקבוקים שאני אוסף מאז גיל 15. ואז הגענו לשלב שאמרנו, 'יש לנו קהל מטורף, גם ילדים, אני לא רוצה לשמש דוגמה כזאת', וכיסינו את הבר בבד ירוק. אנחנו לא רוצים לשמש דוגמה רעה".
בכל המשפחות כבר חושבים על העתיד. אפילו לכמה עשורים טובים קדימה. מיכאל כבר מהרהר בקול רם על הירושה שישאיר לילדיו. "כילד הייתי אומר, 'וואי, אם אבא שלי היה מביא לי בניין במתנה, היה אפשר לעשות בנכס הזה מה שאתה רוצה", הוא חולם בקול רם. "להשכיר אותו, לגור בו, להמר עליו. אני בניתי לאלין נכס. זה לא בניין, זה נכס דיגיטלי. כשהיא תהיה גדולה זה יכול לתת לה אפיק כלכלי בטוח יחסית וגם כוח".
היא מבינה שהסרטונים שאתה עושה איתה היום מכניסים כסף? שזו הפרנסה שלך?
"בגיל 18 היא תבין. עכשיו היא חושבת שאנחנו עושים את זה בשביל הכיף".
גם במשפחת טרסוב מדברים על השקעה לעתיד, ואפילו לכמה דורות אחרי. "מה שאנחנו עושים זה כמו קופת חיסכון לעתיד", אומר ג'וזף סטאר. "אנחנו מקווים שזה יעזור לילדים להתפרנס. חשוב לי לתת להם כלים שלי לא היו".
איזה כלים?
"למשל שהם יידעו לנגן ולשיר ולהיות פרפורמרים. לא מעניין אותי שהם ילכו ללמוד היי־טק או ראיית חשבון. הייתי שמח שהם ימשיכו את דרכנו ויהיו כוכבים. כמו משפחת בנאי למשל או כמו ששלמה ארצי רוצה שבן ארצי יהיה ממשיך דרכו, או בנימין נתניהו ויאיר נתניהו. ככה אנחנו רוצים, שגם הילדים שלנו יהיו חלק מהשושלת".
לפנייה לכתב/ת 
