yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    חדשות • 23.09.2019
    ממשלה לכולם
    נמרוד לב

    משל עתיק מתאר קבוצת עיוורים הפוגשים פיל, ושבים לדווח על ממצאים שונים. זו מברשת, מספר עיוור א' שאחז בזנבו. מה פתאום, צועק עיוור ב' שמשך בחדק, זהו צינור מוביל מים. שטויות, מגחך השלישי, הנבון מכולם, שנצמד אל אוזנו המתנופפת - פיל נועד להפיג את החום הכבד.

     

    פוליטיקאים יקרים, העיוורים הם אתם. כל אחד רואה את האמת החלקית שלו ומשוכנע שאין בלתה. מכאן, בהכרח, שבנכונותה היא מבטלת את אפשרות אמיתותן של כל נקודות המבט האחרות. אבל קרע ופילוג הם מתכון לנפילה, תמיד. כוחנו באחדותנו, לא באחידותנו. כשונים, המרכיבים את השלם שאנחנו. הרבגוניות מייצרת רב־שיח רעיוני שיוצר מציאות משפרת, מיטיבה.

     

    אומרים שתוצאות הבחירות מראות שהעם מפולג. אבל ההפך נכון: מתוך שהוא בוחר שלא להשליט במובהק צד אחד על פני אחר, העם מבקש אחדות. שתי מערכות בחירות רצופות ללא הכרעה מלמדות שאין ברירה אלא להקשיב לסאבטקסט שמשדר העם בבחירתו. להסכים לעבוד יחד, לקבל את האחר. זה מה יש. ואולי פתאום תגלו שזה אפילו טוב יותר. שכולכם, כולנו, לגיטימיים. לכולם יש מקום כאן, לתפיסות העולם השונות המאזנות זו את זו על פי צורך. אלה לא "בוגדים", ואלה לא "פשיסטים". אלה לא רוצים להקים מחר מדינת־דת, ואלה לא רוצים להכריח אנשים לאכול חזיר בשבת. כשמגביהים, ממעוף הציפור ניתן לראות תמונה שלמה: האמת אינה שחור או לבן. מדינה היא גוף אורגני המורכב מאיברים בעלי תפקוד שונה, ההכרחיים לקיומו התקין של הגוף.

     

    תגידו שזה נאיבי, בעיניי זה פרקטי. תאמרו לא־אפשרי, לדעתי כרגע הכרחי. תקראו לי חולם? אבל אני לא היחיד. לא ממשלת אחדות חילונית, ולא ממשלה צרה ימנית או שמאלית. זה הזמן לממשלה שכולם שותפים בה. חיי קהילה אינם יכולים להיות משחק סכום אפס שבו תפיסת עולם אחת מבטלת את חברתה, אלא סינתזה של נקודות המבט השונות לראייה אחת שלמה.

     

    נבחרי הציבור יטפלו בעיקר בתחום ההתמחות הקרוב לליבם ולתפיסת עולמם, ובהתאמה לגודל הציבור שבוחר בהם לייצגו. הנה כך אולי: הליכוד יעסוק יחד עם כחול לבן בניהול, חוץ וביטחון; המחנה הדמוקרטי יקדם את זכויות האדם בחברה; הדתיים ידאגו לענייני דת ולקהילותיהם; העבודה־גשר למעמד הפועלים ולפריפריה; וכן הלאה. בכלכלה ימצאו את עמק השווה המתאים לכל, מתוך איזון עדין. ישנו כזה, רק צריך להתעקש למצוא אותו. כל נציג ציבור יביא שני עקרונות החשובים לציבור שלו, ויחד יגיעו להסכמה. ותתפשרו אם צריך. גם לתפיסות העולם האחרות מגיע ביטוי מוגשם במציאות החיים המשותפת.

     

    החרמות, השיימינג והדה־לגיטימציה האישית והמגזרית שאתם עושים אחד לשני פוגעים בכם כבומרנג – אם לא היום אז מחר – ובנו כולנו כקבוצה שהיא אחד. אתם שואפים לתקן, ובה בעת מקלקלים. לא בכוונה, אלא מפאת הדחיפות והאמונה היוקדת בצדקת דרככם. הדוגמה שאתם נותנים הופכת לפּני החברה. חשבו היטב מה נעניק כמורשת לדורות הבאים, לילדינו. כנסת היא מקום כינוסן של תפיסות העולם והקבוצות השונות בעם יחד, לכינונו של שיתוף פעולה מועיל לכלל. √

     

    הכותב הוא יוצר, מוזיקאי, פובליציסט, נציג ציבור בגופים שונים וחבר מליאת רשות השידור לשעבר

     


    פרסום ראשון: 23.09.19 , 23:10
    yed660100