זה קרה מהר. רק בתחילת השנה נחתה כאן יגואר i־פייס, החשמלית הראשונה בשוק היוקרה הישראלי. שלושה חודשים אחריה הגיעה אלינו אאודי e־טרון. בעוד חודשיים, כשנפרסם את סיכומי המכירות של 2019, תתמקם האאודי החשמלית ברשימת עשרת הדגמים הנמכרים ביותר בשוק היוקרה, ייתכן שאף בין חמשת הראשונים, תלוי בקצב המסירות. מכוניות חשמליות עממיות נמכרות אצלנו מאז ימי בטר פלייס ב־2011, אבל הן רחוקות מאוד מהשפעה דומה על השוק שלהן.

האם פערי המכירות בין האאודי ליגואר באמת משקפים גם את פערי הרמה בין המכוניות, או שלקוחות היוקרה מפספסים כאן את אחת המכוניות המעניינות בשוק? האם החשמליות היוקרתיות הן בעצם גימיק שנשען על הטבות מס מפליגות (שיקוצצו בינואר), או שהן ברות תחרות לדגמי הבנזין והדיזל המקבילים? יצאנו לבדוק.

מי שמרני ומי מהפכני

למרות המחיר והטכנולוגיה, אלא מכוניות שונות מאוד. שתיהן אמנם גדולות ורחבות, אבל האאודי (4.90 ס"מ) ארוכה ב־22 ס"מ, רחבה (2.01 מטר) רחבה ב־6.3 ס"מ, וגבוהה (1.61.6 מטר) ב־5 ס"מ. ובכל זאת ליגואר יש בסיס גלגלים (2.99) ארוך ב־6 ס"מ מאשר לאאודי, מה שמעיד על תכנון יעיל יותר אצל הבריטים, תוך ניצול יתרונות הרכב החשמלי, שלא זקוק לתא מנוע גדול ומאפשר למתכננים הרבה יותר חופש.

בניגוד לאאודי, שהחשמלית המלאה הראשונה שלה היא די שמרנית בעיצובה, יגואר ניצלו את המעבר לחשמל כדי לזרוק את הספר התכנון וליצור משהו חדש באמת: קרוסאובר שקרוב מאוד באופיו למכונית פרטית. אבל הם הצליחו קצת פחות מבחינת הנוכחות: e־טרון נראית יותר כפי שהייתם מצפים ממכונית יוקרה, עיצוב שמרני שמקל על החוששים ממעבר לחשמל.

הפערים נמשכים בתא הנוסעים. הפלסטיקים, המסכים, אפילו ריפודי העור ביגואר פחות מפוארים מאלה שבאאודי. הנדסת האנוש פחות טובה, מה שמורגש בשיטוט בין מסכי התפעול. רוצים למשל להגביר את קצב הטעינה החוזרת של הרכב בירידה? לאאודי יש משוטים קלים לתפעול סביב ההגה, ביגואר האופציה מתחבאת באחד המסכים.

באאודי הכל ברור ונגיש יותר, חוץ מהמבט במראות הצד בדגם המאובזר, שבו מצלמות וצגים מחליפים את מראות הצד. e־טרון הוא הרכב הראשון מייצור סדרתי שמציע את הסידור הזה. המטרה: תמונה ברורה ונקיה יותר, ללא תלות במראות מכוסות באבק או בטיפות גשםמרגיזות, וגם שיפור קל באווירודינמיקה, שכן המצלמות הרבה פחות בולטות מהמראות. אבל המסכים שמציגים את התמונה המתקבלת ממוקמים נמוך מדי, וכך המבט נשלח באופן אוטומטי למקום שבו נמצאות המצלמות, ואז חולפת לה שנייה עד שהעין מוצאת את המסך, הקטן מדי. יכול להיות שאפשר להתרגל לסידור לאחר זמן, אנחנו לא הצלחנו.

חלון השמש הפנורמי ביגואר שנמשך לאורך הגג נעדר וילון שיחסום את האור ובעיקר את החום שהוא יוצר בימי ההתחממות הגלובלית. התוצאה: תא הנוסעים פשוט לוהט מדי ולא בכיוון שציפו המתכננים. באאודי יש וילון שאוטם לגמרי את החום והאור מהגג הפנורמי כשלא מעוניינים בהם.

האאודי מרווחת יותר

שתי המכוניות מרווחות מאוד, כולל במושב האחורי אבל לאאודי, למרות בסיס גלגלים קצר יותר, יש קצת יותר מרווח רגליים מאחור, ומרווח ראש בכל המושבים. הישיבה ביגואר קרובה יותר לזו שבמכונית פרטית מאשר ב"ג'יפ'". לשתיהן תאי מטען ענקיים בנפחם, עם יתרון ליגואר, 660 ליטר לעומת 600 ליטר. חלק מהנפח הזה מושג בזכות/בגלל ־ תלוי מה דעתכם על ההחלטה ־ שלא הותקן בהם גלגל רזרבי רגיל. באאודי תמצאו אחד, אבל לא מנופח, עם ערכת ניפוח. ביגואר יש רק ערכת ניפוח, שלא תצליח להתגבר למשל על קרע בצמיג. לכן היבואן הגדיל ראש, ומוסר גלגל רזרבי, בכיסוי יצרן, לחוששים שיכולים להשאירו בבית ולהכניסו לבגאז' לפני נסיעות ארוכות, אבל אז הוא תופס את מרבית חלל ההטענה.

הישיבה ביגואר קרובה יותר לזו שבמכונית פרטית מאשר ב"ג'יפ"

אבזור? היגואר SE הבסיסית (450 אלף שקל) מגיעה עם חישוקי 20 אינץ' קלים, מושבים קדמיים חשמליים עם זיכרונות וריפודי עור, דלת תא מטען חשמלית, חימום במושבים, מסך מולטימדיה 10 אינץ' ומסך משני תחתון בגודל 5 אינץ' לשליטה על המושבים החשמליים ובקרת האקלים, לוח מחוונים דיגיטלי 12.3 אינץ', מערכת שמע MERIDIAN עם 11 רמקולים ותאורת LED מלאה.

רמת HSE הגבוהה יותר (508 אלף שקל) מוסיפה פנסי לד מטריקס, סטריאו משודרג עם 15 רמקולים, מתלי אוויר אדפטיביים, חימום במושבים האחוריים וקירור בקדמיים, ריפודי עור משודרגים, ופתיחה ללא מגע של דלת תא המטען.

גם באאודי יש 3 מסכים, אבל גדולים יותר: 10.1 אינץ' עליון, 8.6 אינץ' תחתון ומסך 12.3 אינץ' בלוח המחוונים. רמת הבסיס, Advance, כוללת חישוקי 20 אינץ', מתלי אוויר, חלון גג פנורמי, ריפודי עור, ומפתח חכם. חבילת Premium (ב־422.5 אלף שקל) מוסיפה את מראות הצד הוירטואליות, סטריאו של בנג אנד אולפסון עם 16 רמקולים ומשדרגת את החישוקים הקלים ל־21 אינץ'.

בשתיהן תמצאו שפע של מערכות בטיחות אקטיבית, כולל בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, סיוע בפקקי תנועה, אזהרת רכב בשטח מת ועוד. שני היבואנים מספקים כחלק מהמחיר עמדת טעינה ביתית 11 קילוואט, שממלאת את היגואר בתוך 13 שעות (10 שעות ל־80% סוללה) ואת האאודי בתוך 9.

ביצועים של פורשה

היוצרות מתהפכות כשמתחילים לנהוג בהן. לאאודי יש 408 כ"ס במצב "בוסט", ובדרך כלל 360 כ"ס משני המנועים החשמליים שלה, אחד לכל סרן, סידור זהה לזה שביגואר.

ליגואר יש 400 כ"ס ועם משקל של 2.2 טון, היא קלה בכמעט 350 ק"ג משמעותיים. זה לא רק שמדובר בקרוסאובר עם נתוני תאוצה רשמיים טובים משל פורשה 718 בסיסית. זו גם הדרך שבה היא משיגה את הביצועים האלה, נורית מהמקום בתאוצה חזקה וקבועה, נעזרת בהנעה כפולה שמייצרת שפע של אחיזה ובהיגוי מדויק. גם היותה נמוכה יותר מסייע כאן, ולמרות שהיא מוגדרת כקרוסאובר, מדובר במכונית שמסוגלת להיות מהירה מאוד בין פנייה לפנייה, ובמהלכן.

עם פחות מ־6 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש, האאודי היא ממש לא מכונית איטית, והיא תהיה מהירה מרוב הקרוסאוברים עתירי הסמ"ק, הצילינדים ומגדשי הטורבו בכביש. אבל כל הכוח החשמלי לא יכול להחליף את הסנטימטרים והקילוגרמים הנוספים. גם כאן יש אחיזה גבוהה מאוד, אבל יותר נטיית גוף בסיבובים. לזכותה עומדת נוחות נסיעה עדיפה ונסיעה קצת יותר שקטה.

אחרי 250 ק"מ אנחנו נעצרים לטעון אותן ואת עצמנו בקניון אם הדרך במחלף בית ינאי. לשתיהן נותרה כ־25% מהסוללה, כאשר טעינה רגנטיבית יעילה יותר בירידות ובבלימות באאודי מאזנת את יתרון הטווח הראשוני של היגואר. לעמדת הטעינה המהירה (DC) של ג'ינרג'י במקום הספק של 50 קוט"ש, והיא חוזה 111 דקות להשלמת הטעינה באאודי, וכמעט 3 שעות ביגואר. בדיקה עם ג'ינרג'י מעלה כי מדובר כנראה בתקלת תצוגה, וכי זמן הטעינה צפוי להיות דומה. אפקון כבר מפעילה שתי עמדות בהספק של 150 קוט"ש במחניים שבצפון ובצוקים שבערבה — בשנה הקרובה יוצבו עוד 40 עמדות כאלה ברחבי הארץ של שתי החברות ומפעילים נוספים — שהייתה מקצרת את זמן הטעינה של האאודי ל־45 דקות. היגואר יכולה להתמודד עם עד 100 קילוואט, כך שלא הייתה מנצלת במלואה הספק של עמדה כזאת.

אנחנו מנצלים את המקום כדי לבחון את פער זמני הטעינה בין מהירה לרגילה (AC): במשך שעה ורבע נטענה האאודי, שחוברה לעמדה המהירה, ב־45 קוט"ש. היגואר, שחוברה לעמדה האיטית, נטענה באותו זמן ב־7.5 קוט"ש בלבד. שתיהן ישיגו ביום־יום טווח של כ־320־330 ק"מ, וזמינות של עמדות DC היא הבסיס לביצוע נסיעות חשמליות ארוכות באמת, ולחיסול חרדת הטווח. הן זקוקות לטעינה אחת בנסיעות כאלה, מהמרכז לאילת או לחרמון, ואם תצליחו לתאם את הטעינה עם עצירה לארוחה, ההמתנה תתסכל פחות. אולי תתנחמו בחיסכון הכספי: טעינה ביתית לסוללה מלאה תעלה לכם כ־50 שקל בלבד, לעומת 150־170 שקל עבור בנזין או סולר לרכב דומה.

השורה התחתונה

עידן החשמל כבר כאן. האאודי והיגואר הן מכוניות יוקרה אמיתיות, מפנקות ובעלות אופי, שכבר יש להן טווח נסיעה מספיק לחיים האמיתיים, ורשת טעינה מהירה שהולכת ונפרסת כדי להעניק ביטחון בנסיעות ארוכות.

היגואר מרשימה באומץ שלה לחרוג מהשטאנץ', להציג סוג קצת אחר של קרוסאובר ולנצל טוב יותר את יתרונות הרכב החשמלי. לפחות עד שטסלה תנחת כאן, היא המכונית החשמלית הספורטיבית, והוכחה אופטימית שרכב ידידותי לסביבה לא צריך להתפשר בהנאה מנהיגה. התנהגות כביש וביצועים עם ערכים של יגואר כבר עשרות שנים, וטוב לראות שגם במעבר לעידן החשמלי היא לא זונחת אותם.

אאודי הגיעה שנייה לשוק, אבל עם מוצר יותר מתאים. e־טרון אמנם גדולה ומגושמת יותר, אבל היא מכונית מרשימה ושימושית יותר. קרוסאובר יוקרתי וירוק בדיוק כמו שכתוב במילון. שתיהן יתייקרו באופן משמעותי בשנה הבאה, אבל בינתיים יתרון המחיר רק מחזק את הניצחון שלה במבחן. מוצר שלם שהולם טוב יותר את דרישות הלקוחות בפלח השוק התובעני הזה. הנהירה לאולמות התצוגה במקרה הזה לגמרי מוצדקת.

עוצרים לטעינה. בשנה הקרובה יוצבו עוד 40 עמדות כאלה ברחבי הארץ של מפעילים נוספים

הולכות על בטוח: חברות הדלק נכנסות לטעינה חשמלית | אודי עציון

חשמליות לא יגיעו רחוק בלי תשתית טעינה. המדינה מסבסדת כעת הקמת 110 עמדות טעינה מהירה ו־2,500 עמדות טעינה איטית, שחלקן יתחילו לפעול כבר בשנה הקרובה.

לצד ג'ינרגי', שהייתה הראשונה להפעיל רשת טעינה ברחבי הארץ, נכנסים לתחום גורמים נוספים, מה שמעיד על הערכות שמספר החשמליות בארץ אכן יגדל בשנים הבאות. קבוצת יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה, שתשיק בעצמה חשמליות של GAC הסינית, עם EVCHARGE, ואפקון של קבוצת שלמה.

חלק מחברות הדלק המסורתיות פונות גם לתחום החשמל. TEN חתמה על הסכם להצבת 8 עמדות טעינה מהירה של ג'ינרג'י בתחנותיה, אבל סונול עשתה צעד משמעותי יותר ורכשה 50% מחברת הטעינה EVI, שהפכה לסונול EVI. במסגרת העסקה, יותקנו עמדות בעשרות מתחמים של סונול.

"זכינו בכמות הגדולה ביותר של עמדות טעינה מהירות ואולטרה מהירות בקול קורא שפרסם משרד האנרגיה", אומר עמית אקשטיין, מנכ"ל סונול EVI: "עמדות טעינה בפריסה ארצית בתחנות סונול, בשילוב עם מאות עמדות טעינה של סונול EVI במרכזי קניות, וחניונים ציבוריים ברחבי הארץ, תבטיח נגישות מירבית לשירותי טעינה ותאפשר תנועה חופשית ובטוחה של רכבים חשמליים".

עמית אקשטיין. טעינה בתחנות סונול | צילום: מולי גולדברג

מנוע: חשמלי, סוללת לית'יום יון 95 קוט"ש. 408 כ"ס, 67.7 קג"מ.

תיבת הילוכים: אוט', הילוך אחד, הנעה כפולה.

ביצועים (יצרן): 5.7 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש, 200 קמ"ש מהירות מרבית, טווח נסיעה של 417 ק"מ.

זיהום אוויר: 0 CO2 מהאגזוז, קבוצת זיהום 1 מ־15.

בטיחות: 5 מ־5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי. 6 כריות אוויר

אחריות: 3 שנים לרכב, 8 שנים לסוללה.

מחיר (בסיס/רכב מבחן): 422/394 אלף שקל

תחושת יוקרה, איכות, מרווח וביצועים

מגושם, טווח קצר יותר מביגואר

מנוע: חשמלי, סוללת לית'יום יון 90 קוט"ש. 400 כ"ס, 70 קג"מ.

תיבת הילוכים: אוט', הילוך אחד, הנעה כפולה.

ביצועים (יצרן): 4.8 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש, 200 קמ"ש מהירות מרבית, טווח נסיעה של 470 ק"מ.

זיהום אוויר: 0 CO2 מהאגזוז, קבוצת זיהום 1 מ־15.

בטיחות: 5 מ־5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי. 6 כריות אוויר

אחריות: 3 שנים לרכב, 8 שנים לסוללה.

מחיר (בסיס/רכב מבחן): 508/450 אלף שקל