מי הבוס

רובכם לא שמעתם עליו, אבל הוא שמע עליכם. בכל זאת, הוא חי פה במשך שנים והוא גם אזרח ישראלי היום, עם תעודת זהות כחולה. עבור סוכני האף־בי־איי הוא היה במשך שנים מספר שלוש ברשימת האנשים המבוקשים ביותר בעולם, ראש המאפיה הרוסית סולנצבו, הבוס של כל הבוסים, דון סמיון מוגילביץ׳. על פי פרסומים, הוא האיש למשימות מלוכלכות של ולדימיר פוטין, מי שעושה בשבילו את כל המשימות שאסור בשום אופן שייקשרו ישירות למשטר שלו - למשל, להזרים מיליוני דולרים של הון מולבן לאמריקאי בשם דונלד טראמפ, שרצה לרוץ לנשיאות אבל היה שקוע בחובות ענק. כן, לכאורה, מוגילביץ׳ הישראלי הוא האיש שמחבר בין הנשיא טראמפ לנשיא פוטין, האיש שבעזרת כספו ואנשיו הפך טראמפ מפושט רגל לאדם שיכול לרוץ לנשיאות. והוא גם מעורב, כביכול, בפרשייה האוקראינית שעלולה לגרום להדחתו של הנשיא האמריקאי.

עבור שוטרי משטרת ישראל דון סמיון הוא חלק מהמאפיה הרוסית שהשתקעה בישראל במהלך שנות ה־90 ושנות האלפיים המוקדמות בחסות חוק השבות, שהעניק להם אזרחות כחול־לבן. "7 ימים" השיג את הדוח של משטרת ישראל על דון מוגילביץ׳, הישראלי המסוכן בעולם, כולל האזנות הסתר והחשדות הכבדים נגדו ונגד חבריו. מכאן, מביתו בהרצליה פיתוח, הוא יצא לרחבי העולם ועל פי החשדות הקים רשת בינלאומית של סחר בנשים, הלבין הון, ולפי דיווחים שונים, בהמשך גם מכר נשק לאל־קאעידה וסחר בחומרים רדיואקטיביים. מכאן הוא גם הידק את יחסיו עם פוטין ועם ארגוני הפשיעה בעולם, למשל המאפיה האיטלקית בארה"ב, הקוזה נוסטרה. ופה הוא גם הפך לשותף של רוברט מקסוול, לימים המוציא לאור של העיתון "מעריב", שמת בנסיבות מסתוריות כשנפל מהיאכטה שלו. בתו של מקסוול היא כעת נאשמת עיקרית בפרשת ג'פרי אפשטיין. זהו סיפורו של האיש שעומד בראש ארגון הפשיעה סולנצבו, סמיון מוגילביץ׳: "ישראלי ויהודי שמאמין ביהדות", כפי שהעיד על עצמו פעם בראיון.

×××

בשנת 2006 הורעל בלונדון מתנגד המשטר הרוסי אלכסנדר ליטוויננקו, שבאותו זמן היה סוכן של ה־MI6 הבריטי ושל שירותי הביטחון של ספרד. ליטוויננקו עזר לגופי הביון לחקור פעילויות של המאפיה הרוסית. במהלך עבודתו נפגש במלון מילניום בלונדון עם שני סוכני קג"ב לשעבר, וקיבל תה שהורעל בחומרים רדיואקטיביים. שלושה שבועות אחר כך, הוא מת מהרעלת פולוניום ונתיחת הגופה שלו נחשבת כאחת המסוכנות שנעשו אי פעם: הפתולוגים עטו חליפות מגן מיוחדות ומסנני אוויר.

על פי ההערכות, הסיבה שליטוויננקו מצא את מותו בצורה נוראית כל כך הייתה פשוטה: הוא זה שחשף את הקשר בין נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, למוגילביץ’. בקלטת שהעביר למערב כשנה לפני מותו, ליטוויננקו אומר כי השניים “ביחסים טובים”, וכי העביר מידע רב על מוגילביץ’ בעבר - הוא אף רומז כי יש קשר בין המידע שהעביר לכך שמוגילביץ’ צורף לרשימת המבוקשים של האף־בי־איי. בין היתר, אגב, הוא חושף כי מוגילביץ’ מכר נשק לאל־קאעידה. מוגילביץ’ דוחה את הטענות הללו.

רוסיה הכחישה קשר לרצח ולשני האנשים שנתפסו על ידי המשטרה הבריטית כחשודים, מה שהוביל לתקרית דיפלומטית חמורה בין המדינות, וליחסים שלא שוקמו עד כה. בזמנו, גם המעצמה החזקה בעולם, ארצות־הברית, שמרה על חשדנות עמוקה בכל הקשור ליחסיה עם רוסיה, אבל בשנים האחרונות חלה שם התחממות משמעותית, בוודאי מאחורי הקלעים: הרבה חוטים מחברים בין נשיא ארה"ב הנוכחי, דונלד טראמפ, לבין ולדימיר פוטין, וגם במערכת היחסים הזאת, רבים מאמינים, יש למוגילביץ' תפקיד מכריע.

איך הגיע מוגילביץ׳ למעמד הזה? רוסיה של תחילת שנות ה־90 הייתה מקום פרוע במיוחד. המשטר הסובייטי הריכוזי שניהל את ענייני המדינה ביד ברזל קרס במהירות מסחררת; הדמוקרטיה הליברלית לה חיכו ברוסיה, בוששה להגיע. הוואקום הזה התמלא מהר מאוד בארגוני פשיעה אלימים וחסרי עכבות - ובמי שידע לרתום אותם לתועלתו. אחד מהם, פקיד בכיר בעיריית סנט־פטרסבורג וקצין קג"ב לשעבר בשם ולדימיר פוטין, למד מהר מאוד את כללי המשחק החדש.

אדם שני שידע לנצל הזדמנויות הוא סמיון מוגילביץ', יהודי אוקראיני שהיה אז בשנות ה־40 לחייו, וכבר עשה לו שם בעולם הפשע הבינלאומי. חמוש בתואר אקדמי בכלכלה מאוניברסיטת לבוב ובטענות שלפיהן ניחן בזיכרון צילומי ובאינטליגנציה ותחכום יוצאי דופן, עסק מוגילביץ' בעבירות שוק שחור ובעבירות כלכליות. פעמיים בשנות ה־70 הוא נתפס, נשפט וריצה עונש מאסר בגין עבירות כאלו. את הלקח שלו הוא למד מאז: הוא יעשה הכל כדי להישאר הרחק מידו של החוק. "אנשים שפגשו אותו אמרו לי שהם התרשמו, כי הוא אדם פיקח בצורה יוצאת דופן, בעל אינטליגנציה גבוהה מאוד", אומר העיתונאי הבריטי לוק הרדינג, מחבר הספר Mafia State. "הוא השתמש בשיטות פיננסיות מאוד מורכבות כדי לבצע הונאה בתחילת שנות ה־90, כשרוב האנשים לא ידעו דבר על קפיטליזם או על העברת כספים בינלאומית. מה שמעניין הוא ששתי הקבוצות היחידות שהבינו את המודלים הכלכליים המערביים אחרי שברית־המועצות התמוטטה, היו הקג"ב והמאפיה הרוסית, והייתה סוג של חפיפה בין שני המוסדות. למגילביץ' הייתה הבנה גלובלית כלכלית מבריקה". על פי הערכות, הונו נאמד כיום בכעשרה מיליארד דולרים.

מתישהו, דרכיהם של "הדון החכם" והפוליטיקאי המתוחכם שנמצא בתחילת המרוץ שלו לצמרת רוסיה, הצטלבו. "למוגילביץ' יש יחסים טובים עם פוטין מאז 1993 או 1994", צוטט חוקר אף־בי־איי בסרטו של ג'ק בריאן, "צעדים אקטיביים: טראמפ והמזימה הרוסית", הבוחן את ההשפעה הרוסית על נשיא ארה”ב. זו אמירה מרתקת: אם לוח הזמנים הזה נכון, הרי שמוגילביץ' בנה את הקשר הזה בעת ששהה בישראל. בשנת 2000, על כל פנים, הוא נצפה בעצרת בחירות של פוטין במוסקבה.

סמיון מוגילביץ' נולד בקייב אוקראינה, למשפחה יהודית. אמו גניה הייתה רופאה אורתופדית, אביו יודקה ניהל בית דפוס. בכתבה ב"ווילג' וויס", תחת הכותרת "המאפיונר המסוכן בעולם", נטען כי את "המיליון הראשון" שלו הוא עשה דווקא מקשריו עם אֶחיו היהודים. לפי התחקיר, בשנות ה־80, חלק מיהודי אוקראינה הורשו לעלות לישראל, אבל לא עם כל רכושם. מוגילביץ' שיכנע את העולים בטרם יציאתם למכור לו תמורת סכום סמלי את רכושם, בעיקר רהיטים ותכשיטים. הוא הבטיח כי מאוחר יותר ימכור את הרכוש במחירי השוק ויעביר להם את שאר הכסף. אלא שמלבד הפרוטות שקיבלו עבור רכושם בתחילה, העולים לא ראו רובל שחוק.

לא ממש ברור מדוע החליט מוגילביץ' לעזוב את מזרח אירופה בתחילת שנות ה־90 ולעלות לארץ. יש הטוענים כי זה היה בשל מלחמת חיסולים שהתחוללה באותה עת במוסקבה; אחרים טוענים כי הוא פשוט ניצל את ההזדמנות. "הוא הצליח לבנות ראש גשר בישראל", צוטט דוח מודיעין ישראלי, "ופיתח קשרים (פוליטיים) משמעותיים ומשפיעים". הכוכב העולה של ארגון הפשע סולנצבו ארז מזוודות והגיע לישראל. הוא קיבל את האזרחות שלו בנובמבר 1991 ולמרות שהיה יהודי כשר, התברר מאוחר יותר כי עשה זאת באמצעות תעודת לידה מזויפת וכי החזיק דרכון ישראלי נוסף, עם מספר זהה, תחת שם אחר. בכל מקרה, אף שהוא עדיין אזרח ישראלי, התיק שלו נעלם באורח פלא ממשרד הפנים.

במשך כמעט עשור בילה מוגילביץ' חלק גדול מזמנו בישראל. כך, באחד מערבי שישי במאי 1995, נעצרו כמה רכבי יוקרה לא הרחק מפתח מסעדת "סמובר" בנתניה. בתחילה יצאו מהם שומרי הראש, קצוצי שיער ותפוחי זרועות, וסרקו במבטים חשדניים את הסביבה. אחר כך הגיחו ארבעה גברים בחליפות עסקים, ונעלמו במהרה אל תוך פתח המסעדה.

בפנים, ליד אחד משולחנות העץ העגולים, עטויי המפות האדומות, המתינו להם עוד שלושה גברים, שקמו לאות כבוד כאשר הארבעה נכנסו. אחרי לחיצות ידיים, החבורה התיישבה. המלצריות החלו להזרים לשולחן פירושקי, כיסונים ושאר מנות רוסיות ביתיות, לצד בקבוקי משקה. החבורה שקעה בשיחה ערה. אף אחד מהאורחים האחרים במסעדה לא תיאר לעצמו שהוא נוכח ב"מפגש פסגה בינלאומי" של אחד מארגוני הפשיעה החזקים והאכזריים בעולם, או שמשטרת ישראל מתעדת בצילומים את כל מה שמתרחש שם.

"זיהינו שם את סרגיי מיכאלוב, המכונה 'מיכאס', ממייסדי ארגון סולנצבו, ואת ויקטור אברין, המכונה 'אוורה', מראשי הארגון", משחזר סנ"צ (בדימוס) עו"ד יאיר רגב, מי שהיה אז ראש זרוע החקירות ביאחב"ל. "לפגישה הגיע גם איל הון יהודי־אוקראיני, שהואשם בעבר בפלילים בארץ הולדתו ובאותה תקופה היה יעד של המשטרה. והכי חשוב: זיהינו שם את סמיון מוגילביץ', הבוס הגדול של המאפיה הרוסית".

באותו ערב שבת, מוגילביץ' ישב ואכל בניחותא פירושקי במסעדה בנתניה, בעוד יחידת העילית של המשטרה עושה הכל כדי לא לפספס אף מילה ממה שנאמר שם, סביב השולחן עם המפה האדומה. זה היה אחד משיאיה של חקירה שזכתה לקוד המשטרתי "רומן רוסי". באותה עת, מוגילביץ' היה עולה חדש מאוקראינה, שהגיע לכאן עם גלי היהודים שנהרו לארץ לאחר נפילת הגוש הסובייטי. אבל כנראה שלא רגשי ציונות מפעפעים או מצוקה כלכלית הובילו אותו. "מוגילביץ' השתמש בישראל כמקלט ומקום מנוחה", נכתב במסמך המשטרתי הנחשף כאן לראשונה. "הוא שכר וילה בהרצליה, ניסה לפתח כמה יוזמות עסקיות עם חברות ישראליות וקשר קשרים עם עבריינים מקומיים". ואכן, שלושת הגברים שהמתינו במסעדה לפגישה, היו יעדים משטרתיים מקומיים. "ישראל", כך נטען בדוח המשטרתי, "גם שימשה עבורו מקום מפגש עם בכירים אחרים בעולם הפשע הבינלאומי".

באותן שנים ייחסו לו בכמה מדינות חשדות על סחר בסמים ובנשים, הרצת מניות והונאת משקיעים, סחיטה באיומים, הזמנות רצח, ואי־אפשר בלי קצת קולטורה, אז גם זיוף חפצי אמנות נדירים ומסחר בהם. היו גם טענות לעיסוק במכירת נשק וחומרים רדיואקטיביים למדינות וארגונים איסלאמיים.

את הסחר בנשק פיתח מוגילביץ' במקביל להשתקעותו בישראל. מדינות מזרח אירופה המתפוררות ביקשו להיפטר ממצבורי הנשק הסובייטי שלהם, לכל המרבה במחיר. על פי תחקיר "הווילג' וויס", מוגילביץ' רכש שני מפעלי נשק בהונגריה, וקיבל מהממשלה רישיון חוקי לסחור בנשק. לצד עסקאות לגיטימיות לכאורה, בסרט "צעדים אקטיביים" הוצגו הדוחות של האף־בי־איי שטענו כי מוגילביץ' מכר נשק לארגון הטרור אל־קאעידה. המגזין "מדיום" אף טען כי מוגילביץ' עסק במכירת "חומרים גרעיניים ונשק" לאיראן. "הוא (מוגילביץ') איש מפתח בשוק השחור של החומרים הגרעיניים", נטען שם. "הפן הזה במיזמים הפליליים של סמיון, היה אחת המטרות שהסכם הגרעין האיראני ביקש לחסל".

אז למה מוגילביץ' יצא מאותה מסעדה בנתניה שבע, מאושר וחופשי? כי כמעט כמו תמיד, החשדות נגדו נותרות בגדר חשדות. "מוגילביץ' עצמו לא מעורב ישירות בביצוע פשעים, אך יש לו שליטה מלאה בקבוצות פשע שונות ומסוכנות, שיכולות להוות איום פוטנציאלי על כלכלת ישראל ורווחתה החברתית", נכתב בדוח המשטרתי של מבצע "רומן רוסי". "רוב הפעולות שייחסו לו מעוּרבוּת בהן, בוצעו תמיד דרך אנשי קשר וסוכנים והוא נשאר תמיד נקי", נקבע בדוח. "כצפוי במקרה של סנדק פשע בינלאומי מכובד". אגב, עורך הדין של מוגילביץ׳, וויליאם סשנס, שימש בעברו לא פחות ולא יותר מראש האף־בי־איי.

×××

סנדק פשע בינלאומי שלא משאיר אחריו עקבות זה בדיוק מה שפוטין היה צריך. אחרי שניסו להשפיע על המדיניות הבינלאומית באמצעים צבאיים, הבינו הרוסים שהדרך הטובה ביותר להכניע אומה הוא לשים מקורב אליה בראש המערכת. כך, למשל, הם עשו בהצלחה באוקראינה. אבל התעסקות בפוליטיקה של מדינות זרות זה עסק מסוכן, ורצוי שייעשה במחשכים וללא טביעות אצבעות שיובילו למשטר.

"לרוסים יש קורבן ספציפי שהם מכוונים אליו", הסביר בראיון הסנאטור הדמוקרטי שלדון ווייטהאוס. "מישהו שיש לו משאבים עסקיים, אולי ערכי מוסר מפוקפקים... או שאולי במצב כלכלי קשה ויש לו קשרים פוליטיים או שאיפות פוליטיות. הרגע תיארתי את דונלד טראמפ. הוא היה המטרה המושלמת לרוסים".

מוגילביץ' החליט ללכת על טראמפ אחרי שהוא בחן את בקשתו לפשיטת רגל ב־2004. "הרוסים הצילו את טראמפ, הושיעו אותו", הסביר קרייג אונגר, עורך ב"ואניטי פייר". "הוא לא היה חוזר לעסקים בלעדיהם... לדעתי בהחלט ניתן לומר שהוא לא היה יכול להתמודד לנשיאות, אם הוא היה רק בחובות של ארבעה מיליארד דולרים. כשהמאפיה הרוסית עושה משהו, היא מקבלת רשות מפוטין - וזה לטובת האינטרסים שלו".

בראיון לתוכנית הלילה של דיוויד לטרמן, נשאל טראמפ אם אי פעם היה בקשר עם הפשע המאורגן. "טוב, ממש השתדלתי להתרחק מהם ככל שיכולתי", הוא ענה. "למרות שאני חייב לומר שהיו הזדמנויות שבהן פגשתי כמה מהם, והם אנשים נחמדים. אתה רק לא רוצה להיות חייב להם כסף".

הקשר לכאורה בין מוגילביץ' לסביבת טראמפ התחזק בתחילת שנות האלפיים. זו הייתה תקופה שבה מגע הקסם של טראמפ נמוג. סדרת עסקאות כושלות שעשה אילצו אותו להגיש בקשה לפשיטת רגל. טראמפ מצא עצמו בחובות של מיליארדים, והבנקים, אחד אחרי השני, סגרו לו קווי אשראי.

לפי הסרט "צעדים אקטיביים", "מגדל טראמפ" המפואר, שנישא גבוה מעל השדרה החמישית, לא נעלם מעיניהם של המאפיונרים הרוסים ששטפו את העיר החל משנות ה־80, וחיפשו בין השאר איך להלבין סכומי עתק שחורים לדולרים ירוקים וכשרים. אחת הדרכים הייתה רכישת דירות יוקרה ומכירתן בסכומים גבוהים בהרבה משוויין. כמה מעמיתיו הבכירים של מוגילביץ' במאפיה הרוסית אף התגוררו שם בעצמם או ניהלו משם את עסקיהם. אחת הטענות היא כי חברה לפיתוח נדל"ן בשם “ביירוק”, שנוסדה והתמקמה לה במגדל טראמפ עוד בתחילת המילניום, הייתה מקושרת ישירות לקרמלין, ונועדה לחלץ את טראמפ מצרותיו הכלכליות בחסות השלטון הרוסי - ולפי חלק מהגרסאות, גם שימשה להלבנת הון של המאפיה הרוסית. על הדרך, מה שנקרא.

מגדלי טראמפ ברחבי ארצות־הברית התמלאו ברוסים עם המון כסף מלוכלך בכיס, ובחברות קש שהקימו במקומות כמו איי קיימן. אנשי נדל"ן אחרים פחדו להסתבך עם עסקים מהסוג הזה, אבל לא טראמפ. אחד ממנהלי חברת ביירוק שעשו את העסקאות האלה, פליקס סייטר, נחשב למקורב מאוד למוגילביץ'. מספר תחקירים עיתונאיים הצביעו על השרשרת הזו כאחד הקשרים בין הקרמלין לבין הבית הלבן: הנשיא פוטין קשור לבוס מוגילביץ'; הבוס מוגילביץ' קשור לאיש הפיננסים שלו במגדלים, סייטר; וסייטר קשור לבעל המגדלים (שהוא במקרה היום גם נשיא ארה"ב), טראמפ.

סייטר נהג לחלק כרטיסי ביקור שעליהם נכתב שהוא משמש כיועץ מיוחד במגדלי טראמפ. במייל ששלח סביב הקמפיין של טראמפ לנשיאות כתב סייטר לעורך דינו של טראמפ דאז, מייקל כהן: "אני אכניס את פוטין לתוכנית. אנחנו יכולים להביא לבחירתו של הבחור שלנו דונלד לנשיאות". ולמרות כל זה, בעדות מצולמת שבה נשאל טראמפ על סייטר, הוא אמר: "אם הוא היה יושב בחדר עכשיו, באמת שלא הייתי יודע איך הוא נראה". אותו סייטר, אגב, הורשע ב־1998 בהונאה בהיקפים של 40 מיליון דולר במסגרת קשריו עם המאפיה הרוסית. כחלק מעסקת הטיעון שלו, החל לשתף פעולה עם האף־בי־איי ולפי הפרסומים, היה אחד מאלה שטענו כי מוגילביץ' מכר נשק לאל־קאעידה - טענה שנשמעה שוב כמה שנים לאחר מכן, על ידי אלכסנדר ליטוויננקו, ומוכחשת על ידי מוגילביץ'.

עד כמה שהדבר אבסורדי, ככל הידוע שום ממד בעסקים שניהל טראמפ עם הרוסים בשנים שלפני כניסתו לפוליטיקה, אינו מחוץ לחוק - הגם שהם מבססים את הקשרים הענפים בין טראמפ למוקדי השלטון במוסקבה (ואת החוב האישי הגדול שלו כלפיהם). גם הדוח שהגיש החוקר המיוחד רוברט מולר במארס השנה, לגבי המעורבות הרוסית בבחירות בארה”ב, לא מצא "אקדח מעשן" שמרשיע את הנשיא בקשירת קשר עם מוסקבה, למרות שעצם ההתערבות הרוסית לא עומדת בספק.

אבל טראמפ, שאינו מצטיין בשמירה על פרופיל נמוך, הסתבך לאחרונה בפרשה נוספת עקב שיחת טלפון מפוקפקת עם נשיא אוקראינה, פרשה שהביאה לפתיחה בהליכי הדחה נגדו. גם אליה, כמובן, נקשר שמו של סמיון מוגילביץ' ושל אוליגרך אוקראיני שמקורב אליו, דמיטרי פירטאש. פירטאש הכחיש כי היה בקשרים קרובים עם מוגילביץ', אך יש לכך גיבוי. "הקשר בין פירטאש ומוגילביץ' הוכח על ידי מסמכים שהודלפו ל'ויקיליקס', ב־2010", מסביר הרדינג. "ובכלל, זה היה בלתי אפשרי לעשות עסקים בשנות ה־90 באוקראינה בלי אישורו של מוגילביץ'. בסופו של דבר, הוא ניהל את העברת הגז בין אוקראינה לרוסיה - מדובר במיליארדי דולרים. למוגילביץ' הייתה השפעה עצומה

באוקראינה, רוסיה והונגריה, במשך שלושה עשורים".

גם עורכי דינו של פירטאש הם מקורבים מאוד לנשיא טראמפ. "הקשר בין מוגילביץ' לטראמפ אולי לא מוכח", אומר הרדינג, "אבל הקשר החזק בין טראמפ לדמיטרי פירטאש הוכח היטב".

×××

העובדה שמוגילביץ' הוא גם אזרח ישראלי שחי ופעל מישראל היא לכאורה אקראית, כמעט שולית כשמדברים על מזימות בינלאומיות בסדר גודל כזה, אבל אותנו היא צריכה להדאיג מאוד. מוגילביץ' לא הגיע לכאן לבד. לפי המסמך המשטרתי, יחד עימו עשו עלייה כמה מהשותפים שלו בארגון, שקיבלו אף הם אזרחות ישראלית בחסות חוק השבות. ביניהם איגור פישרמן, שהפך בהמשך למבוקש אף־בי־איי ולימים הואשם עם מוגילביץ' בעבירות של הלבנת הון והונאה בניירות ערך בארה"ב.

"באמצע שנות ה־70 ניתנה הרשאה להגירה של יהודים רוסים לאמריקה", הסביר במאי "צעדים אקטיביים", ג'ק בריאן, בראיון ל"ידיעות אחרונות" בתחילת השנה. "התנועה הזאת של יהודים רוסים, היא לידת המאפיה הרוסית באמריקה. רבים מהאנשים המפוקפקים האלה מצאו איזו 'סבתא יהודייה' כדרך לחדור פנימה. אנשים אמרו, 'יהודים רצויים באמריקה', וכך, כשהרוסים רוקנו את בתי הסוהר שלהם - כל עבריין שניסה לחדור לאמריקה הסתער על זה כמו על עגבנייה בשלה. רבים מהם גם עצרו בישראל בדרך ורכשו אזרחות ישראלית. כי דרכונים ישראליים, כידוע, הם רבי־עוצמה. יש הרבה קשרים יהודיים־ישראליים. חלק נוסף מהם, למשל, בעלי קשרים לחב"ד".

"ישראל היא לחלוטין ארץ הפשע המאורגן גם היום", אמר בראיון שערך עם "ידיעות אחרונות" לאחרונה רוברטו סביאנו, העיתונאי החוקר האיטלקי והסופר המוערך שחתום על רב־המכר (שהפך לסדרה מצליחה), "גומורה". הוא ציין מפורשות את העובדה שלמוגילביץ' יש עדיין תעודת זהות כחולה כהוכחה לכך. "מובן שישראל מתעדפת מלחמה בטרור ואת ההגנה על המדינה, מה שאיכשהו הופך אותה למקום מצוין ליבוא כסף שהורווח בדרכים לא חוקיות. הוא נמצא במדינה ושייך לקרטלים וארגוני מאפיה שונים, שברובם מגיעים ממזרח אירופה - מרוסיה, אבל גם ממרוקו".

אף שאת מרבית פעילותו במסגרת המאפיה כיוון מוגילביץ' כלפי חוץ, ולא פנימה בתוך ישראל, העובדה היא שבמשך כמעט עשור התבסס בישראל ארגון פשיעה בינלאומי בהיקפים בלתי ניתנים לדמיון. "מוגילביץ' הופיע אצלנו ברשימת היעדים של בכירי הפשע המאורגן של בריה"מ לשעבר, שהגיעו לישראל, ורוב הפעילות שלהם לא הייתה פה, אלא בחו"ל, כלומר, הם פעלו מהארץ החוצה", אומר ראש היאחב"ל לשעבר, ניצב (בדימוס) והח"כ לשעבר, משה מזרחי. "את מוגילביץ' הכרנו כמי שעמד בראש 'המאפיה האדומה' (כינוי למאפיה הרוסית - ש"מ). גילינו בחקירה שהיו אנשים במשרד הפנים ששיתפו איתם פעולה והקימו שם תשתית לזיוף דרכונים".

על פי הניתוח של משטרת ישראל, קבוצת הפשע שבה שלט מוגילביץ' מישראל נוצרה בסביבות שנת 1991, ונכון ל־1996 נחשבה לאחת מקבוצות הפשע המפותחות בעולם, עם כ־300 "חיילים" קבועים, וכ־20 "קפטנים" שזוהו כדמויות מפתח, חלקם קרובי משפחה של מוגילביץ'. הוא עצמו, נטען במסמך, ניהל באופן ריכוזי מאוד את כל מערך הפשיעה המסועף הזה. לפי המודיעין המשטרתי, הם פעלו בבריטניה, צ'כיה, הונגריה, רוסיה, אוקראינה וארה"ב. המסמך מייחס לו באותן שנים קשרי עבודה עם ארגוני פשע רבים, בהם הגומורה האיטלקית, היאקוזה היפנית, וכמובן קבוצת הפשע הרוסית סולנצבו. הכל, כך נטען, נוהל מהארץ. בסוף 99', כך עולה מהדוח המשטרתי הנחשף כאן, התבקשה משטרת ישראל על ידי האף־בי־איי לחקור את מעורבותו של מוגילביץ' בפרשת ענק של הונאת משקיעים בהיקף של כ־150 מיליון דולר. הפרשה הזו היא שהכניסה את מוגילביץ' לרשימת המבוקשים של האף־בי־איי.

כשבמשטרה קלטו שבעצם מתחוללת לישראל פלישה של ארגוני פשיעה, הם הרכיבו רשימת יעדים של 35 אנשי מאפיה ממזרח אירופה, שפועלים מהארץ. יש להניח ששמו של מוגילביץ' התנוסס בראש הרשימה הזו. המפכ"ל לשעבר, אסף חפץ, הבין שהמצב החדש קצת גדול על המשטרה של אותן שנים והחליט להקים יחידה מיוחדת, וכך נולדה היחידה הארצית לחקירות פשיעה חמורה ובינלאומית - היאחב"ל, היום חלק מלהב 433. "מוגילביץ' היה אחד היעדים הגדולים של המשטרה, ושימש ראש מאפיית סולנצבו, שכיכבה בראש רשימת ארגוני הפשע שבחרנו למגר פה", אומר חפץ. "זיהינו זרימה מסיבית של כסף שחור, ששימש לקידום אינטרסים אישיים ואף למתן שוחד ושימוש בהון רב לרכישת השפעה, ברמה הלאומית והמקומית. נוסף לכך, זיהינו קשר ונוכחות של בעלי הון בארץ לארגוני מאפיה, שפרחו לאחר נפילת מדינות חבר העמים".

ובאמת הפגישה הדרמטית ההיא במסעדת "סמובר" לא הייתה היחידה. באוקטובר 95', למשל, כך נחשף בדוח המשטרתי, נערכה "פגישת פסגה" נוספת של מוגילביץ' וראשי הארגון שלו - הפעם במשרדו של איש עסקים רוסי ברמת־גן. לפי הדוח, "בפגישה הזאת הועלה רעיון להקים קונצרן כימיקליים בשם 'אוקר כימיה', שנועד גם לצורך הלבנת כספים ולביצוע תשלומים שונים".

"ישראל הייתה מוקד של הכינוסים הבינלאומיים של מוגילביץ' וראשי פשע נוספים", מספר מזרחי, שנבחר לעמוד בראש היאחב"ל עם הקמתה. "הם אהבו לנפוש בים המלח או באילת, ובמסגרת היאחב"ל 'כיסינו' שני כנסים שלמים כאלה".

שזה אומר?

"פעם אחת היינו שירות החדרים וההסעדה במלון שבו הם התארחו, בפעם אחרת שכרנו קומה שלמה מעל החדרים שלהם, ומשם ניהלנו את פעילות ההאזנות והמעקבים אחריהם. בעקבות החקירה שלנו עלה שמיטב ראשי הפשע הרוסי, וכאלה שהיו מסומנים כיעדים בחצי הכדור המערבי, באו לכאן כדי לקבל דרכון ישראלי, כי הדרכון הרוסי היה מוקצה מחמת מיאוס כשבריה"מ התפרקה".

סיימון פרי היה ראש זרוע החשיפה ביחידה. "שמו של מוגילביץ' עלה כשהתחלנו לעבוד ולמפות את ראשי ארגוני הפשע. למדנו שהוא הפך לראש המאפיה האדומה בגלל היכולות הפיננסיות שלו. הוא ערמומי ופיקח, עם הרבה מאוד פעילות כספית. חלק מהכסף הוא ייצר לבד - הוא גאון פיננסי בעוקצים - וחלק לא היה שלו, אלא של הארגון. בארגון כמו סולצנבו יש מבנה שונה מאשר במאפיה איטלקית. אצל האיטלקים, הכל זורם מלמטה - לבוסים למעלה. בפשע הרוסי יש מודל אחר: מעין פירמידת פשע, שיש לה כל מיני רמות. לכל רמה יש משימה, והיא מממנת את עצמה, כך שראשי הארגון לא תלויים בהכנסה של הרמות האחרות. בארגון יש 'קופה ציבורית משותפת', שכל אחד צריך להכניס אליה כסף, וממנה מממנים את הפעילות הפלילית ואת החברים בארגון. מוגילביץ' הוא סיפור מאוד מורכב, מתוחכם ומעניין".

ובכל זאת, גם בישראל הייתה לו פעילות. כך, למשל, לפי מקורות מודיעין במשטרה, היה לו מפעל לייצור אלכוהול ברוסיה ובהונגריה, ששמו נקשר לפעולות הברחה. במסמך המשטרתי נכתב "כי באמצע שנות ה־90, פנה אדם מטעמו של מוגילביץ' לאחד הבעלים של חברת יינות בארץ, בניסיון לשכנע אותו לפתוח מפעל ברוסיה". הניסיון לא עלה יפה.

דוח המשטרה טוען לקשר בין מוגילביץ' לבין מספר עבריינים ישראלים. בדוח נטען כי ב־1993 "הוא קשר קשר עם עבריין, בהקשר של יבוא טון קוקאין לישראל". כמה שנים אחר כך, חוסל אותו עבריין בפיצוץ ברכבו. ישראלי אחר ששמו נקשר לפי הדוח למוגילביץ', הוא סוחר הנשים מארק גיימן, שנידון ב־2003 לתשע שנות מאסר בפועל. לטענת המשטרה, גיימן נפגש בעבר עם מוגילביץ' בבודפשט כדי לקבל ממנו הוראות. מוגילביץ' מצידו הפנה אותו לשני עבריינים ישראלים, אחד מהם היה בעליו של קזינו באילת. אבל כאמור כל אלו מיזמים קטנים, יחסית. "הוא העדיף לא להיות מזוהה ישירות עם הפשע בישראל", נקבע בדוח המשטרתי, "ושומר את ישראל כמקום שבו יוכל לנוע בחופשיות, לנוח, או למצוא מקלט בזמנים קשים".

גם היום, שנים אחרי שעזב את הארץ, שמו עדיין מעורר אימה. רבים מהאנשים שעימם שוחחנו לצורך הכתבה, כולל אנשי משטרה, חששו להיחשף בשמם או לדבר על אודותיו. אחד האנשים ששמו נקשר איתו, הוא עו"ד זאב גורדון. "אני מבחינתי לא מוסר לך שום אינפורמציה", אמר. "עו"ד לא יכול לדבר, אלא אם הלקוח שלו מבקש. הלקוח שלי אמר לי לא לדבר עם עיתונאים".

אז מוגילביץ' הוא לקוח שלך?

"לשעבר".

ומה בדיוק הוא עשה בישראל?

"יש לנו פה שמש יפה, והוא נהנה להשתזף".

×××

בשנים האחרונות היו עוד הרבה טענות, סיפורים ותיאוריות סביב מוגילביץ'. אחת מהן היא שהרעלתו של ליטוויננקו קשורה למוגילביץ' ואנשיו. ב־2009 הוא צורף רשמית לרשימת עשרת המבוקשים ביותר של האף־בי־איי - הוא הונחת היישר אל מקום השלישי - אך ב־2015 הוסר ממנה, כשהתברר שחזר להשתקע ברוסיה ולא יצא ממנה יותר. בין ארה"ב לרוסיה אין הסכמי הסגרה, אז השארתו ברשימה הפכה חסרת משמעות.

ב־2017 סיפר כתב העת "דה אינסיידר" על קשריו של מוגילביץ' עם ראש הממשלה הלאומן של הונגריה, ויקטור אורבן, אחד המנהיגים שנתניהו מתגאה בקשריו עימו. על פי עדויות, ב־1994 אורבן קיבל ממוגילביץ' מזוודה עם מיליון מארק גרמניים. בעיתון שיערו שייתכן כי יש תיעוד וידיאו של מסירת המזוודה בידי הרוסים, וכי פוטין משתמש בעניין כדי להפעיל לחץ סחטני על אורבן.

אז איך מוגילביץ' - גאון־גאון, אבל בסך הכל אדם אחד נגד כל משטרות העולם - מצליח לחמוק מכל זה? תלוי את מי שואלים. אחת הגרסאות טענה שהוא גויס כסוכן של ה־BND, המודיעין הגרמני, והמידע שהוא מספק כה יקר ערך, עד שממשלים מעדיפים להעלים עין משאר המגרעות הפעוטות שלו.

על פי גרסה אחרת, מוגילביץ' מעורב בכל כך הרבה פעולות אפלות בשליחות פוטין, שהנשיא הרוסי לא יכול להרשות לעצמו שמישהו יגיע אליו. לפי דוח של האף־בי־איי, מאז שפוטין תפס את השלטון התגלגלו סביבו וסביב מקורביו 1.3 טריליון דולר, מה שהופך אותו באופן לא רשמי לאיש העשיר בעולם. למוגילביץ', כך לפי הפרסומים, יש חלק גדול בכל אלו. הנה, בינואר 2008 מוגילביץ' נעצר במוסקבה ברעש תקשורתי גדול, והיו פרסומים שבמוסקבה שקלו להסגיר אותו לארה"ב, כדי שסוף־סוף ישימו ידם על אחד מכוכבי רשימת המבוקשים שלהם. באורח פלא, באפריל 2011 התיק נגד מוגילביץ' נסגר "מחוסר ראיות". הבוס הגדול הצליח לחמוק שוב.

מוגילביץ' בעת מעצרו ברוסיה. שוחרר "מחוסר ראיות"

ויש גם את הגרסה של מוגילביץ' עצמו, שטוען שאין לו יד ורגל בכל החשדות והסיפורים סביבו. ב־1999, במסגרת תחקיר של הבי־בי־סי שנקרא "ביליון־דולר דון", הצליח העיתונאי תום מנגולד לשאול את מוגילביץ' כמה שאלות. "בשנים האחרונות אני מוכר חיטה ודגן", הצהיר מוגילביץ' בראיון.

מנגולד: "אני רוצה לשאול אותך שאלה מאוד־מאוד רצינית. משרד הפנים הרוסי מתייחס אליך כאל אחד הבוסים המובילים בתחום הפשע ברוסיה וראש הפשע המאורגן ברוסיה. הרשה לי לצטט מהדוח: אומרים שאתה בעל ממון שמנהל בתי זונות, הימורים והלבנת הון..."

מוגילביץ': "אלה רק מילים, אין להם מסמכים המוכיחים זאת, והאנשים שטוענים את כל זה לא מבינים כלום".

מנגולד: "במסמכים של משרד הפנים הרוסי אתה, אני מצטט: 'איש ממון המתמחה בזנות, הימורים והלבנת הון'. מדוע הרוסים היו כותבים דבר כזה אם זה לא נכון?"

מוגילביץ': "ומה, הרוסים לא משקרים? הם תמיד אומרים רק את האמת?! הם למדו את זה מהאמריקאים. איך הם יודעים את כל זה אם אני לא גר ברוסיה תשע שנים (מוגילביץ' מתכוון לשנים שבהן חי בישראל - ש"מ)? הם לא מבינים כלום".

את הטענות כי מכר נשק לאל־קאעידה הוא דחה בצורה נחרצת הרבה יותר. "אני מצהיר באופן רשמי, שמעולם לא פגשתי את בן לאדן או את נציגיו, ואין לי שום קשר לארגוני טרור איסלאמיים", אמר לעיתון הרוסי "נובאיה גאזטה" באוקטובר 2001. "במשך שנתיים לא הייתי באף מדינה, למעט רוסיה וישראל. קל לבדוק את זה במחשבי שגרירות וגבולות. זה מחוץ לתחום לחלוטין (הקשר עם אל־קאעידה - ש"מ), מכיוון שיש לי גישה שלילית מאוד למעשי טרוריסטים מכל מדינה, וגם הייתי מסרב לכל קשר איתם, אפילו להצעות המפתות ביותר. ואני רוצה להזכיר לך עובדה אחת: בן לאדן ופמלייתו הם לוחמי ג'יהאד נלהבים, ולעולם בחיים שלהם הם לא היו עושים איתי עסקים, מכיוון שאני ישראלי ויהודי דתי שמאמין ביהדות. מבחינתם, לפי הדת, אני אויב פוטנציאלי".

מוגילביץ' עזב את ישראל בסוף שנות התשעים ועבר לבודפשט. על פי עדות של בכיר באף־בי־איי בפני הסנאט, הוא החל להעביר את עיקר פעילותו לשם מאמצע שנות ה־90, והסיבה העיקרית הייתה הגישה הנוחה מהונגריה לשאר מדינות אירופה ומערכת הבנקאות ההונגרית המתקדמת, שאיפשרה לו לגלגל כספים בסדרי גודל אדירים. אלא שממשלת ארה"ב, כך העיד הבכיר, הקימה יחידת חקירה משותפת עם ההונגרים שעסקה בפשיעה המאורגנת, "והתוצאה הייתה מיידית: מוגילביץ' נמלט למוסקבה".

כיום, על פי ההערכות, מוגילביץ' עדיין חי במוסקבה, נוסע ברכב פאר משוריין בן כמה טונות, ומוקף שומרי ראש. ידוע על מספר מערכות יחסים שניהל עם נשים: בביקוריו בישראל, נהגה להצטרף למוגילביץ' גלינה טאלש, ישראלית ממוצא רוסי; ב־1989 הוא נישא בהונגריה למקומית בשם קטלינה פאפ ובדרך זו קיבל אזרחות הונגרית. אגב, פאפ מתה ב־1994, בנסיבות שגם הן תוארו כמסתוריות. שנה מאוחר יותר נישא מוגליביץ לטאלש, והתגרש. ב־1999 הוא התחתן עם אזרחית רוסייה בשם נטליה פלגניוק, התגרש גם ממנה באותה שנה והספיק להתחתן עם אולגה שניידר, ממנה התגרש ב־2004. מכל נשותיו יש לו ארבעה ילדים.

לדברי אלכס טנצר, מומחה ביחסי רוסיה־ישראל, “על הקשר של פוטין למוגליביץ’ אפשר אולי ללמוד מהעובדה כי טאלש וביתה המשותפת עם מוגלביץ’ מתגוררות כיום באותו בניין דירות יחד עם אלינה קבאיבה - הידועה בציבור של פוטין, בכפר הנופש אסטו־סאדיק. בין השכנים נמצאים גם שלושה אוליגרכים נוספים המקורבים לפוטין”.

בראיונות הנדירים שהעניק לתקשורת הרוסית בשנים האחרונות, ניסה מוגילביץ' לטעון כי הימים הפרועים מאחוריו, והוא בסך הכל סבא חביב. "אחרי מחלת לב שעברתי לאחרונה, התרחקתי מהעסקים הגדולים ואני בעיקר יושב בבית, משחק עם הבן שלי ונפגש עם חברים", טען.

מטה הפעילות של מוגילביץ' ברובע יוקרתי בבודפשט, ב-1999. "הוא תעלומה"

"מוגילביץ' הוא תעלומה", מסכם הרדינג. "הוא מקבל הגנה מהרשויות ברוסיה, זה בטוח, אבל הוא דמות כמעט מיתית. הכרתי אנשים שפגשו אותו לפני הרבה שנים, אבל אני לא מכיר אף אחד שראה אותו לאחרונה. הוא לא נראה בשום מקום כבר הרבה זמן. אנחנו לא יודעים מה מצבו הרפואי, אם הוא חולה, אם הוא עדיין פעיל. אני יכול להגיד לך שאני עדיין מאוד מקווה שאני אצליח לראיין אותו מתישהו. אשמח לשאול אותו כמה שאלות".

מי קשור?

על פי פרסומים בעולם, כך הפך מוגילביץ' לחוליה המקשרת בין פוטין לטראמפ

ולדימיר פוטין

נשיא רוסיה. על פי הפרסומים, עושה שימוש תדיר באנשי המאפיה הרוסית לצרכים פוליטיים ולרווחים פרטיים 

סמיון מוגילביץ'

נחשב לבוס הגדול של המאפיה הרוסית. מקורב מאוד לפוטין ועל פי הפרסומים, מבצע עבורו "עבודות מיוחדות"

פליקס סייטר

מהמקורבים למוגילביץ' ועל פי הפרסומים, נשלח לארה"ב כדי לעמוד בראש מיזמי הנדל"ן שהתנהלו במגדלי טראמפ

דונלד טראמפ

נשיא ארה"ב, ולפני כן, היזם שהקים את מגדלי טראמפ ברחבי העולם. על פי הפרסומים, כשהפך לפושט רגל, מוגילביץ' נשלח לחלצו

shosh-m@yedioth.co.il