תואם פי־סי

טוד פיליפס, עד כה במאי קומדיות דביליות כמו 'בדרך לחתונה', עצר בסרט החדש שלו בתחנה מפתיעה במיוחד: יצירת מופת על הג'וקר, האויב הוותיק של באטמן. אבל במקום לדון בסרט, התקשורת הליברלית בארה"ב החליטה לרוב לצבוע אותו בצבע פוליטי ברור ושטחי: זה סרט של לבנים זחוחים, אנטי־ליברלי, אולי אפילו טראמפיסטי, ולכן צריך לבטל אותו ולהרוג אותו כשהוא קטן. לאנשים דוגמת הג'וקר, בסרט ובמציאות, אסור באמת לכעוס על החברה, אסור להתלונן ולצעוק את כאבם - אומרים אלו שהחליטו עכשיו להדחיק בדיוק את התופעה שהסרט מנסה להזהיר ממנה.

כי היום אתה יכול להגיד כל מה שאתה רוצה, חופש ביטוי מלא, כל עוד אתה בקבוצה הנכונה. פיליפס, גבר לבן ופריבילגי, ממש לא שם. וכך גם חטף אש כשהתלונן בראיון על התרבות שזוכה בארה"ב לכינוי woke (מלשון "התעורר"), שם קוד לרגישות־יתר ליברלית לכבודם של מיעוטים ונשים, לצד התנשאות מעייפת כלפי מי שלא מבין "מה לא בסדר" בהומור או בדיבור של פעם.

התלונות על האש שחוטפים גברים פריבילגים כמוהו בטוויטר ישר גרמו ובכן, לסבב אש חדש נגדו בטוויטר. וזה עוד לפני האש הממשית לגמרי שכולם מקווים שלא תפרוץ בגלל הסרט שלו, שיצא שבוע שעבר לאקרנים בארה"ב והשבוע כאן. נכון לשעת סגירת הגיליון, טרם נכנס משוגע עם רובה להקרנה ופרצוף מאופר בלבן והחל לרסס, למרות שכבר היו שלל דיווחים מדאיגים מצד הצבא והמשטרה שניטרו ברשת פסיכים שזוממים לעשות מעשה כזה בדיוק מתוך הזדהות עם דמות הליצן הפסיכופת. חואקין פיניקס, בעצמו לא האדם המאוזן ביותר עוד לפני גילום הג'וקר, הצליח להיראות פתטי וזחוח בכמה ראיונות, כולל אחד שבו קם במפתיע כשנשאל על אחריותו כיוצר לאלימות פוטנציאלית מצד הצופים.

כל הרעש הזה מעצים את הפולקלור סביב הסרט ומטביע את סיכוייהם של פיניקס ופיליפס באוסקר, אבל גם מסיט את תשומת הלב מהעיקר: 'ג'וקר' הוא סרט מצוין, ותיעוד די עצוב ומדויק של מי ששרוי בדיכאון עמוק, בחברה מפוררת שדוחפת את הפרטים שבה לקצה (ביקורת מלאה של יהודה סתיו בעמוד 13). אתם יודעים, כמו באמריקה של היום. הדמות של הג'וקר תמיד הגישה דימוי מעולה של אדם כועס ואכזר שמורח על עצמו איפור כדי להיראות מחייך. וכגבר לבן אסור לו ממש להתלונן.