מעצב האופנה ירון מינקובסקי עומד בחנות שלו בצפון דיזנגוף בתל־אביב, מוקף בשמלות ססגוניות, מרהיבות צבעוניות ותיאטרליות, שמחירן נע בין 7,000 שקל ל־16 אלף שקל ומנסה להכניס לתוך ארגזים קריירה מפוארת של שלושים שנה. עוד מעט תסתיים מכירת החיסול של כל השמלות שלו ומה שלא יימכר יעלה לבוידעם. עכשיו אנחנו יושבים להביט באלבומים העמוסים בגזירי עיתונים, צילומי שערים וכתבות שבהן מצולמות כל היפות שדיגמנו עבורו.
"תראה כמה כולן צעירות בתמונות", הוא אומר. "גלית גוטמן, אורלי לוי־אבקסיס, אלונה פרידמן, שני פרידן, וגם רונית אלקבץ וענת אלימלך זיכרונן לברכה. ענת הייתה מאוד ביישנית ונלחצה ללבוש את הבגד שעיצבתי. גיליתי לא מעט דוגמניות. אפילו את טיטי. הלבשתי גם בתחרויות מלכת היופי. והנה דנה אינטרנשיונל המקסימה, שאיתה אני עובד מאז קדם האירוויזיון ב־1995, היום היא הרבה יותר נשית. והנה הקולקציה 'ירושלים של זהב' שעיצבתי לגוטקס ושאותה לבשו בין היתר דוגמנית־העל נעמי קמפבל ועפרה חזה ז"ל. עפרה הייתה עדינה ונעימה. והנה הדגמים שעיצבתי לסדרה רמת אביב ג' ולעונה השלישית של 'רוקדים עם כוכבים', כולל דניאלה פיק. תראה את ג'רי הול, האקסית של מיק ג'אגר — היא לובשת שמלה ומעיל עור מזהב, שעשיתי במיוחד בשבילה".
ובעודו מפשפש באלבומים, מינקובסקי נתקל בשער של "זמנים מודרניים" של "ידיעות אחרונות", שבזכותו אורנה דץ הגיעה אליו. "זאת הייתה תמונה מתוך קולקציית הגמר שלי ב'שנקר', שאותה יצרתי ממפיות בוכריות שרכשתי בשוק הפשפשים", משחזר מינקובסקי ומתקשה להסתיר את התרגשותו. "אורנה תלשה את השער ושמה אותה על המקרר. היא אמרה: 'יום אחד אני רוצה להיות לבושה ככה'. ואחרי כמה שנים, דרכינו הצטלבו ועשיתי לדצים את הבגדים לאירוויזיון ברומא, שבו הם סיימו עם שירם 'כאן' במקום השלישי".
מה הזיכרון הכי חזק שלך מאותו אירוויזיון?
"זה מדהים איך אחרי כל השנים עדיין מדברים איתי על הדצים. עשיתי כל כך הרבה דברים גדולים ופרויקטי דגל בחיים שלי, ובסוף זוכרים לי את האירוויזיון".
ואת המחמאות של גוטייה.
"נכון. במסיבה אחרי התחרות, אורנה ומשה רצו אליי ואמרו בהתרגשות שז'אן־פול גוטייה שעיצב את הבגד לאמינה הנציגה הצרפתייה, רוצה להכיר אותי. אמרתי להם: 'אבל אני אוכל עכשיו'. אז הדצים הלכו והביאו אותו אליי והוא החמיא לי. אנשים מספרים לי שבכל פעם שהוא מגיע לארץ, הוא עוצר ליד החלון של החנות שלי, ומסתכל מה עשיתי מאז האירוויזיון. זה, נורא נחמד, לא?".
"לא צריך להספיד אותי"
תוך כדי שיחה, נכנסות לחנות לקוחות ותיקות שמתקשות לעכל את בשורת הסגירה. "בטוח שדרכינו עוד יצטלבו", אומרת אחת מהן. "דלת אחת נסגרת, דלת אחרת נפתחת". לקוחת אחרת מראה תמונה מהחתונה של הבן, עם הבגדים שעיצב מינקובסקי.
הדיזיינר המוכשר והיצירתי החליט לעשות את הצעד הדרמטי הזה לאור השינויים שמטלטלים כעת את עולם האופנה והמסחר.
"בכלל העולם משתנה, וגם אני. אנשים מתלבשים אחרת היום. כשאתה הולך לאירועים, אתה מבחין שכבר פחות מתלבשים בראוותנות כמו פעם. מעדיפים ללכת על מראה יותר קליל. מאז המחאה החברתית, נוצר מצב שלא נעים לעשות אירועים. אנשים משתדלים להצניע", הוא אומר ומדבר גם על מהפכת הלואו־קוסט שהרגה את שוק האופנה הישראלי. "בגלל מחירי כרטיסי הטיסה הזולים, נשים נוסעות עכשיו לפריז או למילאנו בלי לחשוב פעמיים, ורוכשות שם שמלות. התחזית שלי לגבי האופנה הישראלית מאוד קודרת, ולכן אני רואה את הנולד, ומתאים את עצמי למצב. אני כבר בן 55 וזה הזמן ללכת קדימה ולעשות דברים אחרים".
אתה עצוב?
"להפך, אני מאוד מאושר מהצעד שאני עושה. זה משהו שהתבשלתי איתו בשנה האחרונה. ברגע שבאתי לחדש את השכירות, והעלו לי את השכירות, שאלתי את עצמי האם אני צריך את כל המפעל המפואר הזה או לשנות את הפורמט?"
בינתיים, כל לקוחה שנכנסת לסטודיו אומרת לו: "איך עשית לנו את זה? מה נעשה בלעדיך? רק עליך אנחנו סומכות", ומינקובסקי מודה ש"זה בהחלט עושה לי זץ בלב. אני חושב שאני מחוסן רגשית, אבל עדיין יש עצב. זאת סגירת תקופה, אבל אני עם הפנים קדימה. אני סוגר כדי לצמוח. לא צריך להספיד אותי. המותג ימשיך לעבוד", הוא אומר ומגלה שבכוונתו לפתוח חלל עבודה קטן בווילה שלו בכפר שמריהו, שם ימשיך לעצב שמלות ערב, "אבל לא שמלות כלה", הוא מדגיש.
מינקובסקי נשוי לשחקנית פזית ירון־מינקובסקי ולשניים ארבעה ילדים: "אורי, הבת הבכורה שלי, שמתגייסת החודש, תהיה מעצבת אופנה. יש לה כבר ליין משלה. בני בן ה־16, יהיה שחקן. הוא משחק מצוין. והבן השלישי הוא רק בן 13, ואני יודע שהוא יהיה מעצב נעליים. ומה יהיה בן הזקונים? שיהיה מאושר".
מה אשתך חשבה על זה שהחלטת לסגור?
"פזית בעד. היא כל הזמן אומרת שהארץ קטנה עליי. כשהיא מסתובבת בעולם לבושה בדגמים שלי, אנשים עוצרים אותה. גם תיירות, שהן עיקר הלקוחות שלי לאחרונה, מזהות את הייחודיות וההשקעה שלי בדגמים. אני מתכוון לפנות לחו"ל, ושם אציג את הקולקציות שלי. יש כבר חנויות שמחכות לקבל את הסחורה, כולל בארה"ב ובאוסטרליה".
"שרה נתניהו נראית מצוין"
הוא נולד בראשון־לציון לאם שעלתה מבולגריה ולאבא ניצול שואה ששרד את הזוועות בפולין. "כל המשפחה של אבא נספתה, חוץ ממנו ומאח נוסף — יחיאל מינקובסקי ז"ל, שהיה השומר של אדולף אייכמן במהלך המשפט. אבא היה מכונאי ראשי של 'אלטלנה', והוא זה שהביא אותה לארץ. הוא היה האדם האחרון שירד מהספינה המופגזת. יש לי צמרמורת כשאני מדבר על זה. אבא הוא גם זה שאחרי כמה שנים הטביע את 'אלטלנה' מול חופי תל־אביב. הוא כבר בן 94 ועד היום אנחנו הולכים יחד לאזכרות של חללי אלטלנה".
ולא, הוא לא טרח להקריא לאביו את הציוץ של יאיר נתניהו על כך ש"רבין רצח ניצולי שואה באלטלנה". "חסכתי את זה ממנו", הוא אומר.
היית מלביש את שרה נתניהו?
"אנשיה של שרה רצו שאלביש אותה וביקשו שאגיע אליה לירושלים. אמרתי שאני יכול להגיע לירושלים, בתנאי שישלמו לי איקס כסף — אם שרה לא תרצה את הדגמים שלי, ישלמו לי עבור הפגישה. הצעתי גם שהיא תבוא לסטודיו שלי בדיזנגוף, יש שם קומה פרטית עם דלת אחורית, וכך הפרטיות שלה לא תיפגע. אנשיה של שרה אמרו לי: 'לא תודה'. הם לא היו מוכנים לשלם עבור הפגישה".
מה אתה חושב על המלתחה והלוק העכשווי של שרה?
"אני חושב שסנדרה עושה לה עבודה יפה, היא שידרגה אותה מאוד. ראיתי לאחרונה את שרה באירוע אופנה, והיא נראתה מצוין. במציאות היא נראית יותר טוב מאשר בצילומים".
את מי עוד אתה חולם להלביש?
"לא מעניין אותי להלביש את מדונה או את ג'ניפר לופז. אני חולם לעצב למלאניה טראמפ, היא נראית טוב, ייצוגית, וגם מודל השראה להרבה נשים. כשדונלד טראמפ נבחר יצרתי קשר עם מלאניה, והמסר שקיבלתי מהמקורבים אליה, שהיא לובשת רק מעצבים אמריקאים. אגב, זה מסר טוב וחשוב למה שקורה פה בארץ, מבחינת אשת ראש הממשלה".
