46 שנה אחרי שדור של ישראלים שמע בחרדה ובהפתעה מוחלטת את הצפירות שהפרו את הדממה המוכרת להם ביום כיפור, יתכנסו הערב רבים בבתי הכנסת לתפילת "כל נדרי". ברקע ניתן להצביע על איומים טריים שמקורם באיראן, שמחייבים את קובעי המדיניות לערוך חשבון נפש ולספק הסבר מלא לשאלה איך הגענו למצב שטילי שיוט איראניים שהוצבו בצפון עיראק, כפי שחשף ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מכוונים לעבר יעדים בישראל.

הפגיעה האנושה במתקני הפקת הנפט של הסעודים באמצעות טילי השיוט ששוגרו מאיראן, ולא נענו בשום צורה מצד ממשל טראמפ, ממחישה את הקריסה המלאה של תפיסת הביטחון שמוביל נתניהו, שביסס את כל מהלכיו על "הנשיא הידידותי ביותר שיושב בבית הלבן".

נכון, ישראל, כפי שניסה אמש הרמטכ"ל להרגיע בנאום שנשא באתר הזיכרון של הצנחנים, היא מדינה חזקה שמסוגלת להגן על עצמה, אבל יש לפחות שני לקחים ממלחמת יום כיפור ב־73 שחייבים לשנן אותם היום:

הלקח הראשון: ההנהגה שידרה חודשים אחדים לפני פרוץ המלחמה סוג של זחיחות, ודובריה אמרו שמצבנו הביטחוני טוב ממה שניתן להעלות על הדעת. הלקח השני: בלי הסיוע שאמריקה העניקה לנו אחרי עשרה ימים של מלחמה - שבמהלכה לא נותרו מספיק מטוסים וציוד חיוני אחר, ברכבת אווירית אדירה שהשלימה את המחסור הקריטי שנוצר בשדה המערכה, ובעיקר במטרייה האסטרטגית שקיבלנו - ישראל, כך מעידים הפרוטוקולים שמתפרסמים מדיוני המטכ"ל, הייתה מוכרעת במלחמה. באחד הדיונים מצוטט הרמטכ"ל דוד אלעזר שאמר: "זה באמת קרב על ארץ ישראל. הם עומדים לדחוק אותנו לים".

ההחלטה של נשיא ארה"ב טראמפ אתמול להוציא את החיילים האמריקאים מצפון־מזרח סוריה ולהפקיר את בעלי הברית הכורדים, שהאמינו שארצות־הברית תעמוד לצידם אחרי מערכה של שלוש שנים שבמהלכן נלחמו בדאעש, חייבת להדליק את כל הנורות האדומות אצלנו. טראמפ נחשף פעם אחר פעם בדרך שבה הוא מטפל בסוגיות שנוגעות ליחסים הבינלאומיים כמנהיג שאינו מתמצא בשום נושא. הוא אימפולסיבי ואין לו מושג במה שניתן לצפות ממנהיג של מעצמה.

טרמפ לא דיווח לנתניהו על החלטתו לסגת מסוריה ולאפשר לארדואן לטבוח בכורדים. זה מבהיל. טראמפ, שצייץ ש"הגיע הזמן שנצא החוצה מהמלחמות המגוחכות והבלתי נגמרות האלה שרבות מהן הן מלחמות שבטיות", כתב גם ש"הכורדים קיבלו כמויות אדירות של כסף מאמריקה". זו הצהרה מעליבה ומקוממת, שמוטב שניקח אותה בחשבון. יום אחד גם אנחנו נמצא את עצמנו משויכים בפי טראמפ לנלחמים מלחמה שבטית.

המסקנה חייבת להיות חד־משמעית: טראמפ הפך מבחינתה של ישראל למשענת קנה רצוץ. לא ניתן עוד לסמוך עליו. קיים חשש אמיתי שאיראן תמשיך להתגרות בנו ותאלץ אותנו להתמודד עם משטר האייתוללות בלי המטרייה האמריקאית. המציאות האסטרטגית שנחשפת לנגד עינינו מחייבת חשבון נפש מצד נתניהו, שהניח את כל קלפיו בצידנית של דונלד טראמפ. ועכשיו מבקש ראש הממשלה תוספת של לפחות ארבעה מיליארד שקל לתקציב הביטחון כדי לרכוש אמצעי הגנה מול טילי השיוט האיראניים שמכוונים אלינו בעיראק.

בלי ציניות: אפשר להציע לשר הביטחון נתניהו להימנע מהליכה לבחירות במועד ג' ובכך לחסוך מיליארד וחצי שקלים. חבל על מיליארד וחצי השקלים שנשפכו על קיום הבחירות במועד ב'.

ההצהרות האחרונות של טראמפ והמשמעות שלהן הן לא רק סכין בגבם של הכורדים אלא גם סכין בגבנו.