לטייל בעקבות המשמרים

ציור קיר עתיק שזוכה לשימור קפדני, אבני ענק שמוחזרות בקפדנות אל החומה הקדומה שממנה התמוטטו או פסיפס שנחשף לאיטו באתר ארכיאולוגי. "נדמה שלפעמים עבודות השימור באתרי מורשת הן האטרקציה הגדולה ביותר", אומר זאב מרגלית, מנהל אגף שימור ופיתוח ברשות הטבע והגנים. לדבריו, המגמה בעולם ולאחרונה גם בישראל (ראו מסגרת) היא ליצור שקיפות של עבודות השימור באתרים, המאפשרת הצצה מרתקת אל העבר, וקבלת זוויות ראייה חדשות על האתר המוכר. זאת לצד יצירת מעורבות פעילה יותר של המבקרים במקום. "לעיתים סיפור השימור מעניין לא פחות מהסיפור ההיסטורי של המקום. רואים זאת במקומות רבים, כשמצדה היא דוגמה מצוינת", מוסיף מרגלית. עד שהמיזם ייחנך במלואו, קבלו שלושה אתרים שבהם תוכלו לבקר, לצפות בתהליכי שימור ושחזור, ועל הדרך גם להרוויח טיול משפחתי בטבע.

המונפור: מה מסתתר למרגלות המבצר

המונפור ("ההר החזק") הוא מבצר מתקופת הצלבנים, הממוקם בקצה שלוחה צרה ותלולה בגדה הדרומית של נחל כזיב. המבצר חבוי היטב בין עצי החורש העוטפים אותו, וממנו נשקף נוף עוצר נשימה לערוצו של נחל כזיב. זהו אתר טיולים פופולרי, שבו נעשות עבודות שימור, כדי לחזקו ולשמור אותו מפני פגעי הזמן. עם זאת, מי שיירד מהמבצר בשביל האפלולי המוביל אל עומק הוואדי יגלה כי ממש לצד הנחל ניצב מכלול צלבני נוסף — מבנה גותי יפהפה, דו־קומתי, ולצידו שרידי סכר קדום. משערים כי המבנה שימש כחווה חקלאית ואולי כאכסניה, בתקופת הצלבנים.

אך אלף השנים שחלפו מאז בניית המקום עשו את שלהן, ולאחרונה התמוטט במבנה קיר שלם. לכן, אנשי השימור של רשות הטבע והגנים החלו בעבודות הקמת פיגומים, באזור שבו מאתגר למדי לעבוד, כמו גם לשנע ציוד. מטרת הפיגום הענקי (כ־15 מטרים גובהו) היא לעצור את המשך ההתמוטטות. במקביל פועלים כאן להחזרת האבנים המקוריות שנפלו, תוך שימוש בשיטות עבודה כמו פעם. בכל זאת, שימור נאמן למקור. אי־אפשר להיכנס פנימה, אך קל מאוד להתקרב ולהבחין בעבודות השימור המקיפות הנעשות במקום, ולקבל רמז על המורכבות הכרוכה בשיקום נושן וייחודי מימי הצלבנים.

המונפור | צילום: אלעד גרשגורן

טיול מומלץ: מכביש 89 למעיליא חולפים על פני מצפה הילה וממשיכים עד לחניון המונפור. מכאן צועדים כשעה בשביל בסימון אדום, מבקרים במבצר ולאחר מכן יורדים לחווה החקלאית שלגדות הנחל (הירידה והעלייה מאתגרות מעט). מיטיבי לכת מוזמנים לבצע מסלול מים ארוך (כ־8 ק"מ) עד לעין טמיר. יש להצטייד במפת סימון שבילים.

גן לאומי ירקון־תל אפק: לצלול אל העבר

צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי ברשות הטבע והגנים, חשף בתיאטרון הרומי את "מדרגות כארון", מעבר תת־קרקעי הנחשב לייחודי מסוגו בעולם. בעבר סברו כי הוא שימש תעלת ניקוז מים, אך כעת נקבע כי מדובר במעבר סודי של שחקנים בתיאטרון. באופן זה, שחקני העבר יכלו לזחול פנימה, ולהופיע באורח פלא מול הקהל המופתע. מתברר שגם מקום כה מוכר וידוע כגן לאומי ירקון לא מפסיק לחדש: תוכלו לראות כאן שכבות יישוב שונות — ממפעל המים המנדטורי שבנו הבריטים, דרך המצודה האדירה שהקימו העות'מאנים, הרחוב והתיאטרון הרומי, בית המושל המצרי הקדום ומתחתיו שרידי ארמון כנעני מתקופת הברונזה. וכך, בסיבוב של כ־300 מטר בלבד, תוכלו לצלול אלפי שנים בזמן. מומלץ לשים לב לשימור לבני הבוץ בבית המושל ולעבודות שחזור הטיח המקורי של הארמון הכנעני.

טיול מומלץ: כל האתרים שהזכרנו הם חלק מ"שביל החצבים", וזו העונה המתאימה ביותר לטייל בו. הוא מסומן היטב בשטח ואורכו כקילומטר בלבד. לסיום תוכלו לשבת לצד האגם הגדול או לשכשך עם הילדים בבריכות החמודות שבין מדשאות הגן.

הגן הלאומי נמצא בין צומת גנים בפתח־תקווה לראש־העין, כביש מספר 483 בין הקיבוצים גבעת השלושה ועינת מצד צפון.

עין גדי העתיקה: הולכת ונחשפת

בית הכנסת של עין גדי, שנבנה במאה השלישית לספירה, התגלה ממש במקרה, בשנת 1965. הוא מהווה מוקד ביקור בפני עצמו, ובו סמלים יהודיים, מקווה טהרה, רצפות פסיפס מרהיבות ועוד. בית הכנסת מצוי בלב שרידי יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד, ובמרחב זה נערכות בשלוש השנים האחרונות עבודות חשיפה ושימור של היישוב העתיק עין גדי. כבר בימים אלו ניתן לטייל בין שרידי הכפר ששומר, וחושף את חיי היומיום של היישוב ששקק חיים מימי בית ראשון ועד התקופה הביזנטית. הטיול שלכם מקבל רובד נוסף, בזכות מפגש עם מרחב לא מוכר, שלא מפסיק להתגלות גם כיום, כאלפיים שנים לאחר הקמתו.

טיול מומלץ: לפני או אחרי שיטוט בבית הכנסת העתיק, תוך תצפיות סמוכות אל שרידי היישוב העתיק, מומלץ לטייל בנחל דוד — על מפליו, פלגיו וברכותיו. המסלול קל ומתאים למשפחות. בכניסה מקבלים דפדפת מידע עם פירוט המסלולים. הגעה מכביש 90 (מעט צפונית לקיבוץ עין גדי).