פגישה ויצירה בסלון

דבר אחד הוא לבקר בגלריה, מוזיאון או יריד אמנות - ודבר אחר הוא לבקר בביתם של אמנים, לשוחח איתם על חייהם ועל יצירותיהם ולהתנסות בסדנאות שהם מעבירים • אתי אברמוב ביקרה בביתן של אמניות בחוף הכרמל ושמעה איך סוכרייה ישנה הופכת לתכשיט, למה פיסול בחימר הוא דו־שיח, ואיך מקבלים השראה מחנות מרקים

הדרך לביתה של השוקולטיירית והציירת יעל מונסטר מקיבוץ החותרים עוברת מול הים - פס כחול חזק שמלווה את הבאים. לא רחוק נמצא הסטודיו שלה, שבו היא עושה סדנאות קולינריות, אבל עכשיו היא החלה בקונספט חדש: אירוח אנשים בסלון ביתה, לשיחה שבה היא חושפת את חייה ואת מקורות השראתה, כולל מגדת עתידות שאמרה לה פעם: "החיים שלך היו מרים, בגלל זה בחרת להתעסק במתוקים".

 

"החלטתי לפתוח את הבית למבקרים", מסבירה מונסטר, שחיה בביתה עם בעלה אמיר, שני ילדיהם וחתול, "כי זה לא מפריע לי. בסך הכל אנשים אוהבים לראות איך אחרים חיים, וכשמדובר באמנים, חשוב להם לראות איפה האמן יוצר. כשאנשים נכנסים אליי, אני רואה שהם מאוד מופתעים מהדברים שיש בבית, מהאמנות, מהשילובים, מהשקט, מהים כמובן. בבית אין שוקולד. מי שרוצה שוקולד צריך ללכת לסטודיו. פה זה אינטימי. לא שיניתי כלום בשביל האורחים. אני אפילו לא מדריכה את הילדים איך להתנהג. זה לא מוזיאון, זה בית. פה בועטים בכדורגל בסלון, ואני מציירת לפעמים על הרצפה".

 

בניסיון להמציא מחדש את החיבור בין האמן לקהל ולמתוח את גבולות השיווק של אמנות, נפוץ כעת קונספט האירוח הביתי - מופעים מוזיקליים בסלון, הרצאות מבוקשות בפורום מצומצם, וגם אמנות פלסטית. מונסטר והאמנים הנוספים שיוזכרו כאן משתתפים במיזם חדש שמשיקה בימים אלו עמותת התיירות כרמלים ועושה שימוש בקונספט החדש. המיזם כולל 15 נשים יוצרות מאזור חוף הכרמל, זכרון יעקב, בנימינה וקיסריה, שפותחות את בתיהן לאירוח, וכך המבקרים זוכים לשמוע את סיפורן האישי ולבוא איתן במגע בלתי אמצעי.

 

"מה, עשית את זה לבד?"

 

צפריר מוזיקנט היה בעברו מנהל מתחמי נופש ובתי מלון, והפך לאמן עץ. כבר שלוש שנים שהוא ואשתו, אהלה, מארחים בביתם שבזכרון יעקב "מפגשי גלריה" מצומצמים. במפגשים היא מעבירה סדנאות רוחניות הכוללות מעגלים שאמאניים, קריאה בקלפים אינדיאניים ועוד, ואילו הוא עורך למבקרים סיור בביתם הפרטי, שהיצירות בו הן שלהם. "זו התיירות החדשה", הוא אומר. "אנשים הם מטבעם מציצנים. הם באים לראות איך אנשים חיים ומה הסיפור שלהם, ובסוף גם מה האמנות שלהם. הערך המוסף במקרה שלנו זה הנוף, ומכיוון שתמיד אהבנו לארח, עכשיו זה נהיה עסק של ווין־ווין".

 

עוד משתתפת בפרויקט היא רונית טסלר עדן, אמנית רב־תחומית מזכרון יעקב, שמפסלת בחימר, בברונזה, בנייר ובאבן. על גרם המדרגות המוביל לסטודיו שלה שבביתה מוצבים פסלים יפהפיים. מתוקף מקצועה כמנחת מעגלי נשים ותרפיסטית, מאז ומעולם באו אליה אנשים הביתה. "כשאנשים נכנסים לאמן הביתה", היא אומרת, "הם מרגישים משוחררים יותר לשאול שאלות, אפילו אינטימיות. 'למה את מפסלת רק נשים', 'למה הן בהיריון', 'מה הקטע שלהן'. הם מתעניינים מה עומד מאחורי היצירה. אני מספרת על ההשראה, ואיך אפשר לעשות שינוי והתפתחות אישית".

 

ומה יוצא לך מזה?

 

"יש משהו בלראות אותי מקרוב, ב'נעלי בית'. בעלי, עופר, בדרך כלל מתחיל לשוחח איתם, והם ישר רואים את החיבור ביני לבינו, לבית, לפסלים, רואים את פסל הזוגיות שלי ואת פסלי הנשים, שאני עושה להן הנכחה - הן תמיד יהיו עם גו זקוף וחזה קדימה. בדרך כלל אנשים מתפעלים מהעומק, מהכמות. רואים את הספסל בחוץ, ואת הכיסא בבית, ו'מה, עשית את זה לבד? זה משיש?', וזה בכלל מעיסת נייר. הם לא היו רואים את זה אם לא היו באים אליי הביתה. אני מרשה לגעת בפסלים. אני גם מוכרת פסלים, אז ככה הם רואים את הפסלים כשהם בתוך בית, כמו שזה יהיה אצלם".

 

צורפות נייר

 

בסטודיו של מינה בן נון, שנמצא מאחורי ביתה הפרטי בעתלית, תלויים הרבה תכשיטים שנראים כמו עשויים מזהב 18 או 22 קראט, בצהוב עמוק שכזה. כשנוגעים בהם מבינים שהם עשויים מקרטון צבוע, ממש כמו האורלוגין והמדפים שעל הקיר (שגם בתוכם ועליהם יש תכשיטים, סיכות ושאר מוצרים). צורפות נייר קוראים לזה, ובן נון היא מממציאי הז'אנר.

 

"אני בכלל נטורופתית במקור", היא מספרת. "היה לי ידע בצורפות ובאמנות, אבל במשך שנים רבות עסקתי בנטורופתיה וברוקחות טבעונית. יום אחד התקשרה חברה שהיה לה דוכן לדברים מעיסת נייר בנחלת בנימין בתל־אביב: 'מבקשים ממני לפנות את הדוכן, אומרים שאני לא מחדשת, תעזרי לי'. סיכמנו שאני אעשה עבורה כמה דברים מעיסת נייר, אבל אז נזכרתי בצורפות הקונבנציונלית, והחלטתי להעביר את זה לנייר. עשיתי עבורה משהו שהיא בסוף לא לקחה, אבל נשארתי עם הרעיון. ככה התחלתי". כשהחליטה להיות יותר רצינית, גיסותיה הגו למוצר שלה את השם "מנייר" - חיבור בין מינה לנייר.

 

"וזה השוס", היא אומרת ושולפת שני צמידים וטבעת: האבן הגדולה האדומה היא, תחזיקו חזק, כדור נגד כאבים, מעובד. האבנים הירקרקות הן מסטיקים. וגם מאחורי זה יש כמובן סיפור: "שנים סיפרתי אותו עם דמעות בעיניים", היא אומרת, "אני מקווה שלא אבכה עכשיו. לפני הרבה שנים הייתי בים עם הילדים ועם בת של חברה. הילדה באה אליי בעיניים נוצצות ושמה לי ביד צדפות מודבקות בזפת. כנראה שהיה לי מבט מזלזל בעיניים, וראיתי איך תוך דקה היא נכבתה. היא זרקה את זה וזהו. אבל לי נשארה שריטה בלב, איך יכולתי לעשות לה את זה. איך הרסתי לילדה הזו את הפנטזיה. 30 שנה אחרי זה, כשאני כבר בצורפות נייר, ניערתי תיק ונפלה לי ממנו סוכרייה, אולי בת 20, ישנה, שכבר דהתה והצבע שלה נהיה טורקיז, אבל מכיוון שכבר באתי ממקום של לא לשפוט, פתאום נפתחתי והתחלתי לעשות תכשיטים גם מסוכריות ישנות. הנייר מאפשר לטעות, כי הוא לא יקר, ואפשר לעשות בו הכל מהכל".

 

 

הסטודיו של הקדרית טל שחר בעין הוד הוא בסמטה ללא מוצא, שאם נכנסתם אליה במכונית תצטרכו לתמרן את דרככם חזרה ברוורס. גם הדרך אל ביתה הפרטי רצופה מהמורות. אבל הנוף מהסלון ומהמרפסת עוצר נשימה, כזה שגורם לכם לא לרצות לעזוב. היא נולדה בארץ לפני 67 שנה אך גדלה בפריז. שם, בגיל 14 היא ראתה יום אחד דרך חלון ראווה של מרקייה קדר שישב על אובניים ויצר את הכלים שבהם הגישו את המרק. "קיבלתי הארה מהעבודות שלו", היא אומרת. בגיל 32 היא חזרה לישראל, הקימה משפחה ויש לה שני ילדים בוגרים. מהפגישה עימה אפשר בהחלט להגיד שהיא קדרית רוחנית. "החימר הוא חומר מיוחד", היא אומרת. "צייר לא ניגש למשהו שזז כל הזמן, גם פסל לא. בחימר יש דו־שיח: צריך קואורדינציה, ואתה מגלה את עצמך כל הזמן. להיות קדר זה לעבור גילוי עצמי". 

 

 

מינה בן נון
מינה בן נון

 

 

מינה בן נון, עתלית: זהב מנייר

• מה מציעים: סדנה חווייתית חד־פעמית לבת מצוות, ימי הולדת, מסיבות רווקות או לכל דבר קבוצתי וחד־פעמי (להכנת תכשיט, סיכה או חפץ אחר), וסדנה מתמשכת של 2־12 מפגשים שבה לומדים את רזי צורפות הנייר.

 

• דבר האמנית: "כשאנשים נכנסים לסטודיו הם מוכנים ללכת אל הלא נודע, ויוצאים מפה אחרת".

 

• משהו פיקנטי: "מוזמנים אנשים בכל גיל, אפילו שנתיים. פעם הגיעה קבוצה שחגגה יום הולדת 80 לסבא רבא, ארבעה דורות".

 

• פרטים: סדנה חד פעמית - 800 שקל ל־6 אנשים, על כל אדם נוסף תוספת תשלום. אפשר להביא אוכל ולסעוד בגינה, או לסכם עם מינה על ארוחה שמכינה מישהי ביישוב,

בתשלום. מפגש בן 3 שעות ללימוד צורפות מנייר - 270 שקל, שני מפגשים - 540 שקל. קורס של 12 מפגשים - 2,880 שקל, ואח"כ על בסיס חופשי 480 שקל לחודש. 054-4929747 או בפייסבוק minyar — צורפות בנייר.

 

רונית טסלר עדן
רונית טסלר עדן

 

 

 

רונית טסלר עדן, זכרון יעקב: יצירה והתפתחות אישית

• מה מציעים: סדנת קלפי מודעות, ציור אינטואיטיבי/מנדלות, סדנת התפתחות אישית, העצמה ושינוי.

 

• דבר האמנית: "אני מאמינה בחשיבה חיובית, בלהיות אותנטי. בעבר פנו אליי גברים ואמרו לי: למה את לא עושה מעגל גברים? אבל עוד לא קם הבחור שאירגן מעגל כזה. הגברים מגיעים למפגשים אישיים".

 

• משהו פיקנטי: "פעם עשיתי עיסוי תאילנדי לאהוד מנור ז"ל, ואיורוודה לרן פקר ז"ל, שאמר שזה כמו לטוס בשחקים".

 

• פרטים: הסדנאות כוללות עד 8 אנשים ונמשכות שלוש וחצי שעות. המחיר: 1,200 שקל לכל הקבוצה, לזוג - 600 שקל. 054-4335245 או דרך הפייסבוק רונית טסלר עדן.

 

טל שחר
טל שחר

 

טל שחר, עין הוד: על האובניים

• מה מציעים: סדנת קרמיקה כולל כל הפילוסופיה של המקצוע - בסטודיו. שיחה עם האמנית - בביתה.

 

• דבר האמנית: "פה לא מקבלים שוקולד, פסל או פרח. פה מקבלים חוויה. לא מבקשים ממני: 'תלמדי אותי לעשות כוס, צלחת'. פה אני מבקשת מהם: תקשיבו לחומר".

 

• משהו פיקנטי: "באים לכאן אנשים מכובדים, אנשי עסקים, רופאים, עם בנות הזוג שלהם, ולרוב הגבר לא רוצה להשתתף, הוא אומר: 'זה יום ההולדת של אשתי, זה בשבילה'. ואני אומרת, אין דבר כזה. ואז הם מתיישבים על האובניים, ובסוף לא רוצים לקום. מגלים עולם ומלואו דרך תנוחת הישיבה, מגלים את הגוף שלהם".

 

• פרטים: סדנה בת 4 משתתפים, 3־4 שעות - 200 שקל לאדם או 250 שקל לזוג (כולל האירוח הביתי). לא לילדים או לבני נוער. יש אפשרות ללון בצימר בבית האמנית בתשלום נפרד, 052-2739798.

 

אהלה וצפריר מוזיקנט
אהלה וצפריר מוזיקנט

 

אהלה וצפריר מוזיקנט, זכרון יעקב: אמנות ורוחניות

• מה מציעים: סדנאות ל־4־12 משתתפים להכנת מקל תפילה, סדנת מעגל אינדיאני הכוללת פתיחה בקלפי מסרים, סדנת קולאז' בשם "חיי אישה". לקבוצות גדולות - הרצאה ללא סדנה. נוף מרהיב וארוחת בוקר טעימה (גם לא בבוקר) תוצרת בית.

 

• דבר האמנים: "נפגשנו בתאונה, התחתנו במלחמה, ואנחנו חיים בשלום 40 שנה", כך אוהבת אהלה להתחיל את סיפור הקשר המיוחד בינה לבין בעלה. השניים גם הורים לבן, קצין בחיל האוויר.

 

• משהו פיקנטי: "גם כשאנחנו בחו"ל אנחנו הולכים לבתים של אמנים ידועי־שם כדי ללמוד את מקורות ההשראה שלהם", אומר צפריר. "לישון אנחנו ישנים בעיקר בבתים, אצל חברים, ממש כמו שאנחנו אוהבים שמבקרים אצלנו".

 

• פרטים: אירוח לזוג לסדנה - 500 שקל, עד עשרה אנשים - 75 שקל לאדם, החל מ־30 איש - 25 שקל לאדם. גם בשבתות. 052-3704774 או באתר: http://www.ohelamuzikant.co.il/

 

 

 

יעל מונסטר
יעל מונסטר

 

 

יעל מונסטר, קיבוץ החותרים: אוכל וקולאז'ים

• מה מציעים: הרצאה על מחשבה יצירתית ועל חיי האמנית - בביתה הפרטי; סדנת קולאז'ים מפסולת שנפלטת מהים - בחוף הים; סדנה קולינרית "סטודיו מתוק" - בסטודיו.

 

• דבר האמנית: "מתוקים זה החיים שלי. אני יודעת להכין קרמבו, סוכריות על מקל, עוגות מעוצבות על מקל, לצייר על עוגיות או לעשות גלידות. יש גם סדנת לחמים ופסטה, או סדנת ארוחה".

 

• משהו פיקנטי: בסדנאות האוכל אפשר להשתתף מגיל 4. יש משפחה שמגיעה כבר כמה שנים בכל "יום המשפחה". "פעם מישהו הזמין סדנה זוגית. כשהבחורה הלכה לשירותים הוא שם לה טבעת בתוך כדור ממולא בקרם. היו הרבה בכי והתרגשות".

 

• פרטים: סדנאות הים - 45 דקות עד שעה, מינימום 10 משתתפים, 50 שקל לאדם. סדנאות השוקולד, אפייה ובישול - משעתיים עד 4־5 שעות, לקבוצות עד 15 +++איש, החל מ־100 שקל לאדם. אין צורך בידע מוקדם, הסדנאות מתקיימות גם בשבתות.

077-2306376 או דרך דף הפייסבוק "סטודיו מתוק".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים