{ }
שישי 22 בנובמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: גבריאל בהרליה
    7 ימים • 10.10.2019
    "עוד לא נולד הטמבל שינסה לשחד אותי"
    ניר ברקת כבר לא מתבייש להצהיר שהוא זה שיירש את נתניהו כשהזמן יגיע, גם על חשבון גדעון סער וישראל כץ. עד שזה יקרה, הוא מסביר איך המיליונים שעשה בהיי־טק פועלים לטובתו בפוליטיקה, מדוע הוא עולה על כל מתחריו בליכוד, למה כהונתו כראש העיר ירושלים הכינה אותו לראשות הממשלה יותר טוב מכל תפקיד שר, ומה הוא עונה למבקרים שטוענים שהוא חי בסרט. אין פלא שהמסיבה לכבוד הספר החדש שלו הזכירה באופן מחשיד אירוע השקת קמפיין
    שרי מקובר–בליקוב / צילום: גבריאל בהרליה

    השקת ספרו האוטוביוגרפי של ניר ברקת ביום ראשון השבוע הזכירה את השקת הקריירה המוזיקלית של ניקול ראידמן. הפקקים בדרך לאולמי אבניו בקריית שדה התעופה החלו כמה קילומטרים מהכניסה. ל־4,000 האורחים חיכו כמויות של אוכל, בקבוקי יין על השולחנות, ועותק חינמי של הספר.

     

    חתן השמחה עמד ליד קיר, האורחים התקדמו אחד־אחד, הצטלמו איתו וקיבלו את התמונה במגנט למזכרת. היו שם ברכות מצולמות, אחת מהן מראש הממשלה נתניהו, והופעה של הזמרת שרית חדד. בשיא ההופעה עלה ברקת לבמה וחדד שרה לו את “אתה תותח”. חדד לא שרה את זה לכל אחד. למעשה, הפעם הקודמת שהקדישה את השיר הזה בחגיגה של הליכוד הייתה לראש הממשלה בנימין נתניהו בהשקת הקמפיין ב־2012, רגע שסוקר בהרחבה והפך איקוני. גם שרה נתניהו עלתה לבמה לתמוך בברקת. “שרה עבדה אצלי כשהייתי ראש עיר. היא הייתה אצלי עשור כפסיכולוגית בשירות הציבורי. איך אומרים, הייתי הבוס שלה”.

     

    בהשקה ספרו, עם  שרה נתניהו.  "הייתי הבוס שלה"
    בהשקה ספרו, עם שרה נתניהו. "הייתי הבוס שלה"

     

    היא קראה את הספר?

     

    “נתתי לה עם הקדשה”.

     

    והבחירה בשרית חדד?

     

    “אני אוהב את שרית חדד”.

     

    עם שרית חדד בהשקת ספרו. "מפחיד להיות מיליונר"
    עם שרית חדד בהשקת ספרו. "מפחיד להיות מיליונר"

     

    היא בחרה מה לשיר?

     

    “לא התעסקתי ברמה הזאת של ההפקה”.

     

     

    כמה עלתה ההופעה שלה?

     

    “אני לא יודע, זה הצוות שלי. לא מתעסק בזה”.

     

    במהלך ההשקה ברקת הודיע על תמיכתו המלאה בראש הממשלה, כל הקהל עמד ומחא כפיים ארוכות. בסוף הנאום שלו ברקת פנה באנגלית מעולה לנשיא ארה”ב דונלד טראמפ - שלא נכח באירוע - כדי להודות לו על התמיכה בישראל. אנגלית, טראמפ, “אתה תותח”, תמיכה בנתניהו, שום דבר באירוע הזה לא היה מקרי. גדעון סער אולי מוכן, אבל ברקת מתכונן.

     

    "ביום שאחרי עידן נתניהו אציג את עצמי לראשות התנועה ולראשות הממשלה", הוא מסביר בביטחון ל־”7 ימים”.

     

    מיליונר היי־טק, שעל פי הערכות שווה כחצי מיליארד, יכול לעמוד בראש מפלגה שמציגה את עצמה כחברתית?

     

    "דווקא הנוחות הכלכלית היא יתרון ענק. אני לא צריך אף אחד. עוד לא נולד הטמבל שינסה לשחד אותי. בעשר שנות כהונתי כראש עיריית ירושלים קיבלתי בשכרי שקל לשנה וזה שכרי גם כיום כחבר כנסת. אני לא מחפש טובות הנאה ומגיע טבולה רסה לראות איך לעשות טוב למדינה".

     

    מהחשדות המיוחסים לנתניהו, לפיהם הוא דווקא כן חיפש טובות הנאה, ברקת לא מתרגש. “מחנה אנטי־ביבי מנסה לשכנע את עם ישראל שכל הבעיות של המדינה הן נתניהו וצריך לשלוח אותו הביתה", הוא מסביר. "אני דוחה בתוקף את הניסיון לקבוע לנו מי יוביל את מפלגת השלטון. לליכודניקים יש דנ”א בריא שמכוון אותם לתמוך במנהיג. זה נכס. בפרט כשעל פי החוק נתניהו זכאי עד שלא הוכח אחרת. אני חושב שדווקא מהבחינה הערכית צריך לתמוך בנתניהו”.

     

    וברמה הפרקטית? איך ראש ממשלה יכול להקדיש זמן להנהגת המדינה כשהוא עסוק עד מעל לראשו בחשדות לפלילים?

     

     

    "אני סומך עליו שימצא את הזמן לזה וגם לזה".

     

    היית ממנה אדם שמתמודד עם שלושה תיקים כמנכ"ל לחברה שלך?

     

    "נתניהו מתפקד מצוין למרות האתגרים המשפטיים. כשהיועץ המשפטי לממשלה ערך את השימוע, ראיתי אותו מנהל את המדינה".

     

    × × ×

     

    בשבוע שעבר עוד היה נראה שאולי יהיו פריימריז. אבל אז סער הכריז שהוא יתמודד, ביבי ביטל את הכל, ומקורביו הסבירו שהכל נועד כדי לחשוף את המזימה ולא נבע מפחד. סער היה היחיד מבין היורשים מטעם עצמם שהכריז שהוא מוכן לקרב. ברקת שמר את האקדחים בכיסים. אבל כעת, כשהוא רואה את חבריו לצמרת הליכוד מתחילים את קרבות הירושה, הוא מבין שהוא לא יכול להישאר בצד. מצד שני, הוא גם מבין שליכודניקים לא אוהבים שיוצאים נגד מנהיג מכהן, בטח כשמדובר בנתניהו. אבל על גדעון סער, המועמד המוביל, אין לו בעיה לדבר.

     

    סער. "אנצח אותו" | צילום: אבי מועלם
    סער. "אנצח אותו" | צילום: אבי מועלם

     

    תנצח את גדעון סער?

     

    "כן. כשאני יוצא למרוצים, אני יודע להצליח ולהגיע ראשון".

     

    מה היתרון שלך עליו?

     

    "אני בא מהעולם הבינלאומי, אני יודע לעשות עסקים מצוין. אני קרוב מאוד לאמריקאים ולעולם הרחב. לדעת לדבר עם מנהיגי עולם כמו שנתניהו עושה היום זה אתגר גדול ולדעת איך העולם הזה עובד זה יתרון אסטרטגי. אני יזם בנשמתי, יזמות היא כישרון מולד. אי־אפשר לרכוש אותה".

     

    לסער או לכץ אין חשיבה יזמית?

     

    "באמת? איזה עסקים הם ניהלו? מתי הם הביאו הון מהעולם הרחב? עם כל הכבוד, אני לא חושב שיש להם או למישהו אחר בצמרת הליכוד את היתרון של חשיבה יזמית עסקית".

     

    מה עוד יש לך שאין להם?

     

    "אני מסתכל קדימה. אני יודע לקחת את העוצמה הצבאית, התפיסה המדינית והפיתוח הכלכלי לשלב הבא. בירושלים קיבלתי עיר עם תקציב של שלושה מיליארד שקלים וסיימתי עם תקציב של תשעה מיליארד. לפעמים אני מסתכל על תמונה ואוהב אותה, ולא יודע למה. ואז אשתי בברלי, שהיא אמנית, מסבירה לי מה אני אוהב בה. פעם שאלתי אותה, בבי, איך את רואה את זה? והיא אמרה, כמו שאתה יודע לזהות סטארט־אפ. זו אינטואיציה שמשלבת ניסיון, מיקוד וניצול הזדמנויות".

     

    סער לא יכול להתמקד ולנצל הזדמנויות?

     

    "כל אחד יכול. השאלה אם הוא יכול להראות גם ניסיון מוכח בעסקים ובעבודה הציבורית. יש פתגם שאומר, 'אם תחשוב כמו קודמיך, אל תתפלא שתגיע לאותו מקום'”.

     

    בפוליטיקה הארצית קודמיך זה נתניהו.

     

    "זה כולם. כל מי שנכנס אחרי עידן נתניהו צריך לשמר את הטוב ולפתח אותו".

     

    מה היתרון שלך על נתניהו?

     

    “בלי לעשות השוואה”.

     

    בלי השוואה, מה הערך המוסף שלך?

     

    "יזמות, ניהול מערכתי, היכולת להניע את הכלכלה של ישראל לעוד שלבים קדימה. זה המקצוע שלי”.

     

    ברקת מסביר שיתרונותיו נעוצים בכך שניהול העיר ירושלים שקול לתפקיד שר בכיר, ורוב השרים נמצאים בתפקידי מטה. “אני ניהלתי קואליציה של 30 חברי מועצה מכל הזרמים והגוונים ותיכללתי את כולם. אני יודע לדבר עם חרדים וחילונים וערבים".

     

    גם גדעון סער כשר החינוך היה צריך לתכלל את כל המגזרים.

     

    "חינוך זה רק ממד אחד. ראש ממשלה צריך להתעסק גם בכלכלה ובסטטוס קוו ובגיוס ובשוויון. יש אנשים נפלאים בצמרת הליכוד שאפשר להוציא מהם את המקסימום".

     

    כשנתניהו איים בפריימריז, רק סער כתב שהוא מוכן.

     

    "אני חונכתי שבשדה קרב מתלכדים יחד ותומכים במנהיג. הכי קל זה לתמוך במנהיגים כשהכל טוב. האתגר הגדול הוא לתמוך בהם בתקופות לא פשוטות ולא להתעסק באינטרסים אישיים. אני לא חושב שצריך לקפד ראשו של מנהיג. זה לירות לעצמך ברגל. אני לא אתמודד לראשות הממשלה כל עוד נתניהו בשלטון".

     

    ובכל זאת, זו אמירה אמיצה.

     

    “אין לזה שום קשר לאומץ. בשעות משבר צריך לתמוך במנהיגות ואני חושב שהאמירה הזו היא טעות”.

     

    ואם סער יתמודד, תשאיר לו את הזירה ותפסיד את ההזדמנות?

     

    "לא אתמודד מול נתניהו אפילו במחיר הפסד. אני מאחל לו אריכות ימים בתפקיד. בבוא העת, כשיחליט לפרוש, אני אהיה ראש הממשלה הבא".

     

    עם רה"מ נתניהו. "מאחל לו אריכות ימים בתפקיד" | צילום: אלכס קולומויסקי
    עם רה"מ נתניהו. "מאחל לו אריכות ימים בתפקיד" | צילום: אלכס קולומויסקי

     

    מה דעתך על אביגדור ליברמן?

     

    "כשהייתי ראש עיריית ירושלים ליברמן אף פעם לא בא לשאול איך הוא יכול לעזור. הוא בא עם דרישות שלא היו תחת הכותרת של ‘מה טוב לירושלים’. לא ראיתי אותו מניח את הצרכים והאתגרים של המדינה לפני הכל".

     

    ליברמן. "אף פעם לא בא לעזור" | צילום: אלכס קולומויסקי
    ליברמן. "אף פעם לא בא לעזור" | צילום: אלכס קולומויסקי

     

    מירי רגב?

     

    "אנחנו חברים טובים. היא פלפל, מלא פלפל".

     

    איילת שקד?

     

    "היא ובנט למדו שאין ליכוד ב' ושהציבור מעדיף את האורגינל".

     

    שקד. "הציבור מעדיף את האורגינל" צילום: אבי מועלם
    שקד. "הציבור מעדיף את האורגינל" צילום: אבי מועלם

     

    וליצמן?

     

    "איש מוכשר וערכי".

     

    האיש סייע לחשודה בפדופיליה.

     

    "הוא ערכי בדרכו".

     

    ליצמן. "ערכי בדרכו" | צילום: אבי מועלם
    ליצמן. "ערכי בדרכו" | צילום: אבי מועלם

     

    גם יוסי כהן ראש המוסד רואה את עצמו כיורשו של נתניהו, ונראה שזה הדדי.

     

    "יוסי בחור ראוי וטוב. שיצטרף למערכת. נקבל אותו בזרועות פתוחות ושהטוב ינצח".

     

    בשבוע הבא הוא יחגוג יום הולדת 60 והשבוע כאמור הוציא לאור ספר אוטוביוגרפי חדש, "רץ למרחקים ארוכים" (הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד). הספר מתאר את ברקת הלוחם, הפצוע, הפילנתרופ, איש המשפחה, סופרמן של ניצחונות וערכים, קפטן אמריקה של ירושלים והסביבה. ברקת, מכחיש בתוקף שזו יריית הפתיחה שלו לריצה לראשות הממשלה. "רציתי להשיק את הספר עוד לפני הבחירות", הוא מסביר. "אבל החלטתי שנכון יותר לחכות לאחרי הבחירות".

     

    יש מצב שאנחנו עדיין לפני הבחירות.

     

    "אז אני לא מחכה יותר. כנס ההשקה הוא סוג של אמירה שהנה אני פה, והנה ניסיון חיי, ואני נערך לשלב הבא שהוא הצטרפות למנהיגות וביום שאחרי אציג את מועמדותי לראשות הממשלה".

     

    יאיר לפיד הודיע שיסכים לוותר על רוטציה במפלגתו כתנאי לממשלת אחדות, למה אתם לא מוכנים להתגמש כמוהו?

     

    "מזל שאין בכחול לבן עוד ארבעה אנשים שמוותרים על תפקיד ראש הממשלה. הישועה לא תצמח מאדם שמלכתחילה לא בטוח שהוא מתאים לתפקיד. בכחול לבן יש הרבה גנרלים עם רקע צבאי, אבל כשסיימתי את תפקידי כמפקד פלוגה ופיתחנו את הסטארט־אפ הראשון שלנו, התעצבנתי על הלקוחות הטמבלים שלא הבינו למה המוצר שלי יותר טוב. ואז הבנתי שאני הטמבל, כי בצבא לא מלמדים תפיסת לקוח. בצבא מלמדים להרוג את האויב ובעסקים מלמדים לשרת את הלקוח. התפיסה העסקית מתאימה הרבה יותר למערכת הציבורית. אבל לפעמים יש לי תחושה שהגנרלים רוצים להרוג את הלקוח במקום לשרת אותו".

     

    מי הלקוח?

     

    "המדינה".

     

    קולות במפלגתך ניסו להציג את הרמטכ"ל לשעבר גנץ כמשוגע שלא כשיר להנהיג?

     

    "אני לא שותף לתפיסות כאלה. זה לרדת למקומות נמוכים. אני חושב שצריך לכבד אנשים שתרמו תרומה משמעותית למדינת ישראל גם אם יש לי ביקורת לגבי היכולות והכישורים הכלכליים שיש לגנרלים בכלל וספציפית לגנרלים בכחול לבן".

     

    למרות הביטחון העצמי שמשדר ברקת, גורמים בליכוד מתקשים לראות אותו גובר על שועלי המפלגה בדרך לראשות הממשלה. "הרעיון שברקת ינצח יריבים ותיקים כמו סער, כץ וארדן הוא לא ריאלי במקרה הטוב והתרברבות במקרה הרע", הם אומרים. "האחיזה של צמרת הליכוד בשטח משמעותית בהרבה משלו, למרות המיליונים שהוא פיזר בכנסים ובסיורים לחברי המרכז". ברקת לא מתרגש מזה, “תוצאות הפריימריז והתמיכה חסרת התקדים מדברות בעד עצמן בניגוד לכל הפרשנים והמלומדים. כך יהיה גם במרוץ הבא”, הוא אומר.

     

    בליכוד מכתירים אותו כ"איש שזרק את סכומי הכסף הגבוהים ביותר בפריימריז האחרונים", אבל, אומרים שם, בדיוק כמו אראל מרגלית הוא עלול לגלות שאפשר להתרסק בקלות גם על המיליונים. “התרשמתי שמדובר באיש שיש לו כסף ורוצה להשיג דרכו את מטרותיו”, מעיד עליו בכיר בליכוד. “תקופה מסוימת הוא הזכיר לנו את זלמן שובל שניסה לקנות את כולם בפריימריז בכספו. אבל ניר ברקת יותר מתוחכם. הוא מבין שהכסף הוא רק אמצעי ויודע להגיע לאנשים הנכונים כדי לתת לעצמו לגיטימציה. זה לא מספיק כדי להפוך למנהיג הליכוד. זה אולי יכול להפוך אותו למנהיג במפלגת כחול לבן".

     

    ויש עוד עניין שכסף לא יכול לקנות. "הדנ"א הליכודי לא יכול להכיל איש כמוהו” מסביר איש ליכוד ותיק. “הוא יכול להיות שר אוצר או שר חוץ טוב, אבל ראש תנועת הליכוד וראש הממשלה הוא לא יוכל להיות לעולם, כי אין לו את הבית"ריות, הנשמה, הלהט הזה שמאפיין את המתמודדים לתפקיד.

     

    ניר ברקת הוא אשכנזי, אליטיסטי, מיליונר, חייכן אבל מופנם. הטיפוס הזה כבר לא עובר בליכוד של היום. ולא משנה ראש של איזו עיר היית וכמה כסף שפכת עליה או עלינו. בליכוד של היום אוהבים ללטף, לחבק. מנהיג בליכוד צריך להביא את הרוח החיה, הערך המוסף, הדרייב המתפרץ. ברקת לא זה ולא זה. יש לו שיטת עבודה שאנחנו מכבדים: הוא מאוד יציב בהתמדה שלו, הוא מגיע כמעט לכל המקומות הנכונים, לוקח את אנשי השטח הטובים ומשלם להם, אבל בסוף כשהוא יושב איתנו, הוא לא באמת נוגע ולא באמת מתחבר. ולכן כשהוא הולך הביתה הוא לא משאיר חותם”.

     

    × × ×

     

    כשהוקמה חברת התוכנה BRM נשלח ניר ברקת אל העולם הגדול כדי לחפש לה מפיץ. הוא היה נציג גאה לשלושה שותפים תפרנים: האח אלי ברקת, החבר יובל רכבי והשכן עמרי מן. רק פגישות בודדות נקבעו לו בארצות־הברית, אבל כדי לחסוך את כרטיסי הנסיעה הוא נשאר שם לכל החודש. לא היה לו כסף לבתי מלון, אז הוא ישן אצל חברים. בפעם הראשונה בחייו קנה עניבה אבל לא ידע איך לקשור אותה. “עצרתי מישהו ברחוב וביקשתי שיעזור לי, אבל הוא חשב שאני עובד עליו וניפנף אותי”, נזכר ברקת היום. בסוף אותו חודש, בגיל 28, חזר ברקת לישראל כשבכיסו עסקת המיליונים הראשונה.

     

    שנה לאחר מכן הכסף בא לבקר אצלו. מנכ”ל חברת FGS העולמית קפץ מלואיזיאנה כדי להתרשם במו עיניו מתוכנת האנטי־וירוס הישראלית, אבל למפתחים שלה לא היה איפה לארח אותו. עד אז הם תיזזו בין סטודיו קטן עם פקס מקרטע לשולחן כתיבה בחדר השינה. כדי להרשים את המשקיע, הם שכרו וילה גדולה והפכו אותה למשרד ליום אחד: אשתו של ברקת תלתה תמונות אמנות, וחברים התנדבו לגלם צוות עבודה חרוץ. “וכשהמנהל נחת בארץ, אפילו לא הספקנו לסיים לנקות את המקום”, מחייך ברקת. “הוא היה עייף מהטיסה אבל אני גררתי אותו לביקור במקומות הקדושים עד שהחבר’ה סימנו לי שאפשר להגיע. באנו ל’משרד’, כולם שיחקו את המשחק, המנכ”ל התרשם עמוקות, חזר לארצות־הברית והגדיל לנו את החוזים”.

     

    חברת FGS הזניקה את השותפים מישראל לעסקאות בשווי שישה ושבעה מיליון דולרים. כך הם עשו את הכסף הראשון שהפך את ברקת, עד לא מכבר ראש עיריית ירושלים, לפוליטיקאי העשיר ביותר בישראל. כיום הונו נאמד, על פי הערכות, בכ־450 מיליון דולר. “מפחיד להיות מיליונר”, הוא אומר בגילוי לב, “אתה מפחד לאבד חברים, להסתנוור מהיכולות, לעורר קנאה. לאבד את האיזון. יש לי הסכם עם אשתי שביום שהיא תראה שאני סוטה מלהיות אני, היא תמשוך אותי החוצה. מצד שני להיות מיליונר מגיל צעיר נותן לך תעוזה וביטחון לקחת ביסים גדולים”.

     

    הביס האחרון היה הכניסה המפתיעה לעשירייה הפותחת של הליכוד. הביס הבא הוא הכוונה להפוך לראש הממשלה. האם זה ביס גדול מדי עבורו? הוא לא חושב כך. הוא נראה צעיר מגילו, חובב ספורט, כבר עשה חמש ריצות מרתון, אבל לאחרונה החליט להרגיע טיפה. "לפני כמה שנים אמרתי לאבא שלי שהגעתי לגיל שבו הגוף שלי מתחיל לדבר אליי ואני מתחשב בו. ואבא שלי אמר, כשתגיע לגילי, תגלה שהגוף כבר לא רוצה להיות חבר שלך".

     

    יש לו שלוש בנות ואבא פרופסור לאסטרופיזיקה באוניברסיטה העברית שקשור באופן עמוק לביטחון ישראל - בעבר הוא סייע לפרויקטים במערכת הביטחון והקים את היחידה במודיעין שפעלה לפני ההפצצה של הכור האטומי בעיראק. ברקת עצמו שירת בצנחנים, ואחת החוויות המעצבות של חייו התרחשה בעת שירותו הצבאי. במלחמת לבנון, בעת פעולה יזומה ללכידת מחבלים, הרגו ברקת והמ"פ שלו בטעות שני אזרחים לבנונים חפים מפשע. "לא היה לנו מושג שהם אזרחים", הוא מספר. "הם נראו בדיוק לפי התיאור שקיבלנו: שני חשודים ברכב כחול עם גג לבן שעצרו ודיברו עם המשפחות בנחל ונראה לנו כאילו הם אספו מידע. העברנו את הפרטים בקשר וקיבלנו הוראה לבצע ירי. בדיעבד התברר שהם היו אזרחים תמימים".

     

    איך הגבתם כשהתבררה הטעות?

     

    "היינו נסערים מאוד. המ"פ רצה להתפטר אבל לא נתנו לו. זה היה מאוד טראומטי, כי כלוחם בצנחנים ידעתי שאני צריך להרוג את האויב, ובאירוע הזה ראיתי פתאום את האלמנט האנושי, האמהות שהגיעו והתחילו לבכות, המהומה שהתחוללה בשטח, המוות המיותר. הבנתי שהעולם הרבה יותר מסובך ממה שחשבתי. זו הייתה בומבה רצינית, המשקל על הגב נהיה כבד יותר".

     

    איך התמודדת עם האירוע בהמשך?

     

    "לא היו לי ייסורי מצפון, אבל היה חשבון נפש. הייתה הבנה שלפני שלוחצים על ההדק המוח צריך לחשוב עוד שנייה. אתה מסתכל על הסיטואציה גם בפרספקטיבה רחבה. אתה מבין שאתה צריך להיות נועז ולוחם ולהגן על עצמך וההגנה הכי טובה היא ההתקפה".

     

    אבל פה מדובר בהתקפה על חפים מפשע.

     

    "באירוע עצמו לא היו ספקות, אבל אחר כך היה לי קשה עם מה שקרה. חשבתי לעצמי, רגע, אולי היינו חמים על ההדק, אולי לא הבנו נכון את מה שראינו, אולי היה צריך להתעורר אצלנו ספק, אולי דיווחנו בצורה שונה".

     

    האירוע הזה השפיע על עמדתך בפרשת אלאור אזריה?

     

    "פרשת אזריה חרגה מהאירוע עצמו והפכה לפרשה פוליטית. היה צריך לתת למערכת המשפטית לעבוד בלי אור הזרקורים ובלי הפוליטיקה המיותרת מסביב".

     

    את הפוליטיקה מסביב ייצרו אנשים ממפלגתך, בתוכם גם ראש הממשלה.

     

    "זה היה מיותר ופילג את העם. היה צריך לשפוט אותו כפי ששפטו ולהניח לכל השאר. ברמה העקרונית צריך לתת גיבוי ללוחמים גם כשהם טועים אבל במקרה הזה בית הדין נתן את פסיקתו ואני נצמד לפסק הדין, כי אי־אפשר להבין את הנסיבות של המצב מבחוץ. אני הייתי בסיטואציות דומות ונהגתי אחרת. כשנתקלתי במחבל עם סכין במרכז ירושלים התנפלתי עליו בידיים חשופות".

     

    המאבטח שלך היה עם נשק מאחוריך.

     

    "נכון, ויכולנו להרוג את המחבל, אבל השתלטתי עליו ומנעתי הרג. אם הוא לא היה זורק את הסכין, המאבטח היה יורה בו. מידת הכוח שצריך להפעיל באירועים כאלה היא נושא מורכב".

     

    בתזמון מפליא, הקלטת שמתעדת את ההשתלטות על המחבל עלתה לרשת בפריימריז.

     

    "הבן של נהג המונית שהיה בפיגוע וצילם אותו החליט שבועיים לפני הפריימריז להוציא את הקלטת החוצה בגלל שהוא מעריך אותי ושמע שאני מתמודד. עד שהוא העלה את הקלטת לרשת בכלל לא ידענו שהיא קיימת".

     

    עם אשתו בברלי התחיל לצאת כשהייתה בת 14 והוא בן 20. היא הייתה בת העולים החדשים שנכנסו אל הבית השכן. הזוגיות החלה כשברקת היה חייל בצנחנים ונפצע בלבנון בעת שהסתער על מחבל שהרג את מפקדו סרן מוקי קנישבך ז"ל. "חטפתי כדור, שנכנס ביד שמאל שלי ויצא מהגב העליון, סנטימטר מעמוד השדרה", כתב בספרו החדש. "הרגשתי כאילו הכה בי פטיש במשקל של מאה ק"ג. עפתי ונפלתי עם הפנים לכיוון השני. יצא לי דם מהפה, ויד שמאל שלי שנשברה חדלה לתפקד. עשיתי כמה צעדים לאחור ונשכבתי. לא יכולתי יותר לתפעל את הנשק. הבנתי שחטפתי". בברלי הגיעה לבקר בבית החולים, "נכנסה לחדר עם העיניים הירוקות שהיו אדומות מבכי ומאז לא יצאה מחיי".

     

    היא הייתה אז רק בת 14 ואתה בן 20.

     

    "היינו חברים מגיל צעיר. ההורים של בברלי היו חברים שלי עוד לפני שהייתי חבר שלה. הייתי בן בית שם ובזכות ההיכרות המוקדמת הם סמכו עליי והחברות עם בברלי התקבלה בחיבוק ובתמיכה למרות פער השנים".

     

    היית נותן לבתך בגיל 14 לצאת עם בחור בן 20?

     

    “אהבה לא בוחרים, כשמתאהבים מתאהבים, ובמקרה הספציפי הזה, ההיכרות שלי עם המשפחה הייתה כל כך עמוקה שלאף אחד זה לא היה נראה לא טבעי. כולם הבינו שזה אמיתי. ההוכחה הטובה ביותר היא אהבה שבוערת 39 שנה”.

     

    הם התחתנו בשנת 86’. "לא היה כסף לאירוע גדול אז מצאנו בריכה במושב מסילת ציון והחלטנו להפיק שם את החתונה בכוחות עצמנו, בעזרת החברים ובני המשפחה. הייתה רק בעיה אחת: אני עבדתי על החתונה עד הרגע האחרון וגם התקלחתי במקום האירוע, אבל ההורים שלי שהיו אמורים להביא לי את בגדי החתן איחרו, וכך קרה שקיבלתי את האורחים הראשונים כשאני עם תחתונים במקלחת".

     

    לאחר נישואיו הם התגוררו בדירה קטנה. במקום לשלם את מיסי ועד הבית, ברקת עבד בניקוי חדר המדרגות וסייע לחמותו לייצר בובות מקרמיקה בסטודיו קטן ברובע היהודי. המפנה הכלכלי החל כשסיים ללמוד לתואר שני במינהל עסקים, כשווירוס מחשבים שיתק את המחשבים של האוניברסיטה העברית.

     

    ברקת, אחיו אלי ושני השותפים רכבי ומן פיתחו תוכנת אנטי־וירוס והקימו את חברת BRM. הם היו מחלוצי ההיי־טק באותה תקופה. כשההצלחה הופיעה, הם החליטו להשקיע שליש מההון העצמי בשלושה צעירים בוגרי תלפיות ו־8200 שפיתחו תוכנת חומת אש. יחד איתם ייסדו את "צ'ק פוינט" והפכו בגיל צעיר למיליונרים. "עבדנו מאוד קשה בתחום היזמות, ההשקעות והניהול", מנתח ברקת את התקופה ההיא. "ידענו איפה לשים את הז'יטונים. זה היה שילוב בין אינטואיציה למזל”.

     

    אגב, גיסתך אלונה ברקת ניסתה כמוך לקפוץ למים הפוליטיים ונכשלה.

     

    "זה היה רק הסיבוב הראשון. היא למדה. אני סומך עליה שתמצא את הדרך ותגיע רחוק. היא בחורה מדהימה".

     

    הכסף הרב איפשר לו להניח בצד רכוש לא מבוטל ולהבטיח את עתיד משפחתו, לפרוש לפנסיה מוקדמת ולבלות בנעימים. "אני אוהב ג'יפים, לצאת לחופשות עם המשפחה, לבלות במסעדות טובות ולטייל בעולם. עד שנכנסתי לשירות הציבורי היינו נוסעים כל שנה לחודשיים סביב העולם. בתי נועם לא חגגה את יום ההולדת שלה ביולי בארץ עד גיל 16. בנינו לעצמנו בית יפה וכשהבנות היו צעירות, נסענו איתן המון למדבר. הרשינו לעצמנו להתפנק".

     

    מה הדבר הכי יקר שקנית לעצמך?

     

    "ג'יפ מרוץ של מיצובישי שקניתי לפריז דקר. זה עלה לא מעט. אני נהג ראלי מקצועי. פעמיים התהפכתי ונפצעתי בתחרויות. כל החיים היו לי רק ג'יפים, הראשון מגרוטאה שגיסי ואני קנינו ב־400 דולר ואחרי שהסתדרנו קצת החלפנו לג'יפ פג'רו".

     

    הסביבה מפרגנת?

     

    "ישראלים בדרך כלל לא אוהבים עשירים. התפיסה הרווחת היא שאם מישהו הרוויח, זה כנראה על חשבונך. אני לא חוויתי את הטינה הזאת כי עשינו את הוננו בחו"ל והבאנו את הכסף מהשוק הבינלאומי לישראל. פסיכולוגית, הציבור אומר, במקרה כזה, הכסף הוא על חשבון הגויים".

     

    כשאדם הופך למיליונר בגיל צעיר, כמה זה משנה אותו?

     

    "עשינו הון במו ידינו. זה נותן המון ביטחון עצמי ביכולת להשיג עוד. זה תהליך אבולוציוני של תעוזה שמשפיע עליך בהדרגה. בהתחלה כשעבדנו על האנטי־וירוס, חלמנו על מיליון הדולר הראשון ולא האמנו שנצליח להשיג אותו. אחר כך חשבנו על הנפקות ועל השקעות בעשרות מיליוני דולרים והצלחנו גם בהם. ככה זה עבד גם כשהתחלנו להשקיע במיזמי חינוך בירושלים, ואחר כך בעיריית ירושלים ועכשיו גם בפוליטיקה הארצית. ההצלחה נותנת לך כלים, נחת רוח, שיקול דעת ותעוזה להגיע רחוק".

     

    אין חולק שמדובר באיש רציני עם פוטנציאל. הכוונות של ברקת טובות ולצד הראייה העסקית הקרה, הוא ניחן גם באיזו נאיביות מוסרית שחסרה בפוליטיקה הארצית. "ניר ברקת הוא איש ממוצע, נחמד מאוד, חרוץ מאוד, אבל אפור ונטול כריזמה", מעיד עליו פקיד בעירייה שעבד איתו בצמידות. "הוא אדם מאוד מחושב, יש לו אמביציה גדולה והוא יהיה מוכן לעשות כמעט הכל כדי להגיע למטרה".

     

    ב־2002 החליט להתמודד על ראשות העירייה. בבחירות ב־2003 הפסיד לראש העיר לופוליאנסקי. חמש שנים למד את העולם החדש מספסלי האופוזיציה, ב־2008 התמודד בשנית וזכה בתפקיד. "בתחילת דרכי הפוליטית היה לי חיסרון יחסי, כי לא הבנתי מספיק פוליטיקה. באופן טבעי, הפוליטיקאים ‘קירקסו’ אותי. טענו שאני חייזר. שירדתי מהאולימפוס ואני לא מבין בניהול עיר. היו אפילו שאמרו שפשוט ארשום צ'ק וכך אפתור את כל הבעיות".

     

    ברקת קיבל ירושה עלובה מקודמו: עיר ענייה, מקוטבת, מוזנחת ובעלת נתוני הגירה שליליים. בעשר שנותיו כראש עיר ניסה לשפר את מצבה אבל קצר הצלחה חלקית בלבד. הוא ניהל מלחמות עולם עם משה כחלון כשר אוצר על תקציבים לעיר, התמודד עם טרור מטענים וסכינים, ונאלץ להכריע במאבקי דת בין חרדים לחילונים ובין ערבים ליהודים. עם סיום הקדנציה הכפולה שלו, ירושלים נותרה ענייה ומפולגת, ותושביה החילונים, צעירים כמבוגרים, נוהרים בהמוניהם אל המרכז. "את ניר ברקת צריך לחלק לשתי תקופות: הקדנציה הראשונה והשנייה", אומר הפעיל החברתי יוסי סעידוב.

     

    "הראשונה הייתה מופלאה, האיש חולל קסמים בירושלים והיה נדמה שהספינה הולכת לכיוון הנכון. הוא השקיע בחינוך, בתרבות, בתחבורה ציבורית, הקים פארקים, בנה גני משחקים. דלתו הייתה פתוחה והוא היה מחובר לתושבים. אבל בקדנציה השנייה הוא התמודד מול משה ליאון ויצא מנצח חבול: קיבל רוב חרדי במועצת העיר והסיעה שלו הצטמצמה. הוא היה כבול ומאוכזב. האיש לא היה מחובר לשכונות ולתושבים, וחתם על מתווה השכונות שמעביר מבני חינוך לציבור החרדי על חשבון הציבור החילוני והדתי־לאומי שסבלו ממצוקה אדירה במבני חינוך".

     

    ברקת מסרב להכיר במציאות העגומה. "כששואלים את הציבור בירושלים, רבע יגידו שהעדפתי חילונים, רבע יגידו שהעדפתי דתיים ויותר מחצי יגידו שאיזנתי את האינטרסים של כלל הציבור. דברים לא משתנים ביום אחד. ירושלים היא כמו ספינה גדולה. צריך לדעת להסתכל למרחקים ארוכים”.

     

    ומי אשם בהזנחה המבישה של מזרח העיר?

     

    "ההזנחה במזרח ירושלים נמשכה שנים ואני קיבלתי אותה בירושה. בנינו שם בתי ספר וכיתות לימוד והתחלנו תהליך של צמצום פערים. אז נכון, עוד יש הרבה מאוד עבודה, זה תהליך ארוך מאוד, ויש גם בעיות אובייקטיביות שמקשות, אבל לא נתתי לזה לעצור אותי, והיום אני יכול לישון בלב שקט בלילה כי אני יודע שהשקעתי במזרח ירושלים כדי למגר את ההזנחה ולצמצם את הפערים".

     

    "ברקת קיבל עיר אחרי עשור של אינתיפאדה", מתארת תושבת ירושלים המכירה את פעילותו מקרוב. "הביקורת עליו הייתה שהוא משקיע יותר בפסטיבלים ופחות בחיים של האזרח הקטן, אבל ברקת רצה לשנות את האווירה ואת הלך הרוח, וזה היה דבר מאוד משמעותי באותה תקופה. מצד שני, ניר ברקת נבחר כהבטחה לעצור את ההגירה השלילית מירושלים, ולא הצליח לעמוד במשימה.

     

    בשנתיים האחרונות שלו כראש העיר, ברגע שהיה נראה שהוא הולך לפוליטיקה הארצית, הייתה תחושה שכל המהלכים שלו מכוונים לאינטרס האישי. היה נראה שהוא מתקרב אל החרדים כי הוא יצטרך אותם בפוליטיקה הארצית. המאבקים המתוקשרים שלו עם כחלון נראו כמו חישוב פוליטי לקראת המעבר לכנסת. הוא גם ניהל את מסע ההתפקדות שלו לליכוד מירושלים. הייתה תחושה שהראש שלו עסוק בחוגי בית במקום להיות פנוי לאזרחי ירושלים".

     

    הריצה הארצית אכן הייתה השלב הבא, וגם כאן נדמה שהכסף הגדול של ברקת נשאר ברקע, לטוב ולרע. חבר מרכז ליכוד ותיק: “בזמנו הוא לקח כמה פעילים בצפון ובדרום ושילם להם כדי לחמם את השטח, אבל ליכודניקים לא קונים בכסף. קונים באהבה. ואדם כמו ניר ברקת צריך לעבוד קשה מאוד כדי להראות אהבה. הוא לא יודע להתלכלך. לדבר בשפת השטח. להראות רגש. ולכן גם אם 70 אחוז מהשטח יתלהבו מהחליפות שלו, מהעבודה שעשה בעיריית ירושלים ומהחיבורים עם האנשים הנכונים, ה־30 אחוז האחרונים - שהם אלה שנותנים בסוף את המשקל הסופי בבחירות, לא יתמסרו. מה לעשות, ה־30 אחוז האלה הם מה שעושה את ההבדל בין מקום טוב בפריימריז לראשות המפלגה והממשלה”.

     

    אנשי ברקת טוענים שברשותם סקרים פנימיים המעידים על ניצחונו המובהק אם יתמודד על ראשות המפלגה לאחר עידן נתניהו. כשביקשתי לעיין בהם, סירבו בנימוק שמדובר ב"חומרים פנימיים רגישים עם הרבה בדיקות עומק". גם בלי הסקרים, ברקת מחשב בזהירות את דרכו לצמרת.

     

    בהנחה שלא נרוץ לבחירות בשלישית, איזה שר תרצה להיות?

     

    "כל תפקיד שראש הממשלה יבקש ממני".

     

    ואם הוא ישאל מה אתה רוצה?

     

    "אני אשאל אותו מה פנוי".

     

    ואם הוא יתעקש שהבחירה בידך?

     

    "אני מאוד אוהב חינוך וכלכלה, ומבין באוצר וגם בענייני חוץ. זה כמו קרב עשר באתלטיקה קלה, צריך להיות טוב בכל ענפי הספורט, כי כישלון אפילו רק בענף אחד מפיל אותך מהצמרת".

     


    פרסום ראשון: 10.10.19 , 15:58