"שמעתי הרבה 'לא'. שמעתי 'את לא מספיק גבוהה' ו'לא מספיק רזה'"

ריף נאמן בבעיה. בקרוב תעלה העונה השלישית של "פאודה" בהשתתפותה, ובמקום לעוף על עצמה ועל התפקיד שהשיגה בהפקה המוערכת, חתיכת סמל סטטוס עבור מי שהחלה את דרכה כדוגמנית וכוכבת ילדים, היא נאלצת לשמור על דממת אלחוט בנושא עקב אילוצי ההפקה.

אז מה את יכולה לספר על התפקיד שלך?

"כלום. אסור לי לספר. רק שאני משחקת נערה בת 17 שנמצאת במכינה קדם־צבאית, אוהבת לטייל ונקלעת לסיטואציה שהיא מתמודדת איתה. וזהו".

אם לא על התפקיד, ספרי איך זה להצטלם לסדרה שנמכרה לנטפליקס.

"זו הצלחה מדהימה וגאווה ישראלית. אבל כשאנחנו מצלמים פה בישראל, זה לא מורגש שאנחנו עושים משהו בשביל נטפליקס. אני אישית הייתי יותר בלחץ לעשות את התפקיד כמו שצריך. במהלך הצילומים לא התרכזתי בנטפליקס, אלא במשחק. נכון שהייתי הכי צעירה על הסט, אבל הרגשתי שווה בין שווים".

את התפקיד בסדרה שכל שחקן חולם להשתלב בה, היא קיבלה כנגד כל הסיכויים, לאחר שהגיעה לאודישן המכריע חולה. "הייתי בכלל בחזרות לפסטיגל הקודם כשקיבלתי את האודישן הזה. רק אחרי חודשיים חזרו אליי. את האודישן הבא כבר עשיתי בזמן ההופעות של הפסטיגל. הופענו בבאר־שבע והייתי צריכה לחזור לאודישן כשאני גם עם דלקת גרון ו־40 מעלות חום. אמרתי לעצמי: איזה באסה, אין סיכוי שאני אתן פה 200 אחוז מעצמי עכשיו. בערתי מחום והראש שלי פשוט התפוצץ. אחרי האודישן לא הצלחתי להשתחרר מזה. הלכתי לישון וחלמתי שאני בצילומים. לא יכולתי להירגע. כתבתי לסוכנת שלי שחלמתי על זה, ושתברר מה קורה. ואז כתבתי לה: לא, בעצם אל תבררי. ואז קיבלתי טלפון מליאור רז. ישר חשבתי שהוא הולך להגיד לי: 'תודה ריף, אבל התשובה היא לא'. ואז הוא אומר לי שהתקבלתי".

זה בעצם הדבר הכי גדול שעשית על היום?

"כן. אולי בגלל נטפליקס. למרות שגם 'על הספקטרום' נמכרה להמון מדינות וזכתה בפרסים. אבל 'פאודה' זו אבן דרך משמעותית. קשה לי מאוד להשתחרר, כי זו סדרה שנכנסה לי ללב. אני ישנה לזה, קמה לזה. לקחתי את זה ללב. אני מאוד רגישה בכללי".

בעיה להיות רגישה במקצוע שלך, שמקבלים בו גם לא מעט סירובים.

"אני רגישה במה שאני בוחרת להיות רגישה. בתחילת הדרך שמעתי הרבה 'לא'. אני יודעת להתמודד עם זה ועם ביקורת. מגיל 15 אני שומעת הרבה מאוד 'לא'. וזה לא שגרתי בתל־אביב והייתי נוסעת בקורקינט לאודישן. גרתי בכפר תבור והייתי נוסעת אחרי הלימודים בשלושה אוטובוסים לתל־אביב, עושה אודישן עשר דקות וחוזרת חזרה את כל המסע. אני זוכרת שהייתי באודישן לסדרה ואמרתי לאמא שלי שאם אני עוד פעם שומעת לא, אני עושה הפסקה מכל זה".

גם בדוגמנות שמעת "לא"?

"ברור. אוהו. התחלתי לדגמן בגיל שמונה. בגיל 15 כבר חתמתי אצל רוברטו. עבדתי בארץ הרבה ואז נסעתי למילאנו ומיאמי לסבב סוכנויות. ככה, נסעתי בתור נערה מכפר תבור. שמעתי הרבה 'לא', שמעתי 'את לא מספיק גבוהה' ו'לא מספיק רזה'. לנערה בת 16 קשה לשמוע כאלה דברים".

איזה מזל שאחרי כל הלא, הגיע גם כן. וכך מצאה את עצמה ריף נאמן בעלת העיניים המהפנטות מככבת בסדרות הנוער "ראש גדול" ו"כפולה", ולאחר מכן גם בפסטיגל. היום, כשהיא אוטוטו בת 22, כשהיא פרזנטורית של מותג האופנה "תמנון" ומותג הטיפוח "קרליין", היא כבר עם שורשים נטועים עמוק בתעשיית הבידור הישראלית. לצד התפקידים שהפכו אותה לכוכבת נוער שקשה לה ללכת ברחוב מבלי שגדודי ילדים יבקשו ממני סלפי, שיחקה בסדרות למבוגרים, בהן "על הספקטרום", "שנות ה־80", "המנצח", וב"פאודה" קיבלה תפקיד מרכזי. בצבא שירתה תחת התואר "אמן פעיל", שצה"ל מעניק לבני ה־18 שמגיעים לשורותיו כשהם כבר כוכבי־על. "שירַתי בקריה. הייתי רל"שית, מסדרת למפקד שלי את הלו"ז".

ילדת הכפר

היא גדלה בכפר תבור, הכי רחוק מהברנז'ה שאפשר ("זה מקום קטן שבו כולם מכירים את כולם. כל כך שונה מלגדול בעיר"). כשהייתה בת תשע קיבל אביה משרה שדרשה רילוקיישן של המשפחה לאוסטרליה. "אמא שלי לא רצתה לנסוע, אז יצא שהוא נסע לבד. הוא היה שם שבעה חודשים, חזר באמצע ואז נסע שוב לתשעה חודשים. אני מאוד קשורה לאבא שלי, זה היה לא קל. ואז, כשהייתה לי מסיבת סיום של כיתה ו', הוא הפתיע אותי וחזר לארץ. פתאום ראיתי אותו בשורה הראשונה במופע הסיום".

את ילדותה עיצב אירוע משפחתי בלתי רגיל נוסף: אחותה הגדולה סבינה היא למעשה בת דודה שלה. הוריה של ריף אימצו אותה לאחר שאמה, דודתה של ריף, נפטרה. "היום סבינה כבר בת 30, יש לה כבר ילדה. היא החברה הכי טובה שלי בעולם. בגלל שאני רחוקה מהבית, אני רק מדברת עליה ומתחילה לי צמרמורת".

כילדה היה לך קשה להבין מה בעצם קרה פה?

"היא אחותי ואני אוהבת אותה. זה טבעי, אני נולדתי לזה. כשאח קטן נולד לבית, זה מה שהוא רגיל. אומרים לנו שלא רואים קשר כזה בין אחיות".

לאחרונה עברה עליה טלטלה, עם פרידתה מניר אדלר, שהיה בן זוגה הצמוד במשך כמעט שלוש שנים. "זו הייתה אהבה ראשונה. למדתי המון מהקשר הזה. הוא היה קשר טוב. החלטנו לסיים את זה כחברים ועם חיבוק. זה עצוב להיפרד מאנשים בחיים, אבל צריך להבין שיש אנשים שבאים לתת משהו בחיים וממשיכים הלאה. תמיד כשאראה אותו אני אחבק אותו".

בעיה להיפרד ממישהי מפורסמת. בטח לא קל לו לראות אותך בכל מקום.

"בקשר שלנו הייתי ריף, לא ריף המפורסמת. זו העבודה שלי. לא יודעת אם זה מה שמעציב אותו".

ומה קורה איתך עכשיו בתחום הרומנטי?

"נפרדנו לפני ארבעה חודשים ולקחתי זמן לעצמי. עכשיו קורים דברים טובים. כשיהיה מה לספר אני אספר".

את כאבי הפרידה השכיחה ממנה בין היתר החברה הטובה, כוכבת־העל נועה קירל, ששיחקה לצידה בלהיט "כפולה". "נועה היא כמו אחותי הקטנה", מעידה נאמן. "אין לי הרבה חברים מהתחום, אבל יש אנשים שנכנסים ללב. ניב סולטן. סימור דניאל. ב'פאודה' הכרתי חבר חדש, עלא דקה, שממש נכנס לי ללב. אתמול הייתי עם ניב וסימור במסעדה".

שלושתכן מצליחות לשבת בשקט במסעדה?

"אנחנו בוחרות לאן ללכת. אבל עם נועה זה פחות מצליח. היא באה אליי הרבה הביתה".

את לא בקאסט של הפסטיגל הקרוב. מה קרה?

"בחרתי להתעסק בדברים אחרים, גם לקראת העלייה של 'פאודה'. זה לא שאני שוללת את זה לעתיד".

כוכבי ילדים מתחלפים בקצב מסחרר. איך את מתמודדת עם זה?

"יש המון שחקנים, לא רק בעולם הילדים. כל הזמן יש פנים חדשות, דוגמניות שלומדות משחק. יש המון תחרות, גם במבוגרים וגם בעולם הילדים. צריך לפני הכל לשמור על האני העצמי, שלא ייפגע".

צופה קדימה

נאמן מודה, שהעובדה שהיא לא מתחזקת את חשבון האינסטגרם שלה בקצב המצופה מכוכבת במעמדה, נמצאת בעוכריה. "אני יודעת שהאינסטגרם הוא כלי מאוד חזק מבחינת עבודה. אני פחות חזקה בזה. יש לי 220 אלף עוקבים פעילים. הם מגיבים, שולחים הודעות וצופים בסטורי. אני פחות טכנולוגית אבל מאוד משתדלת לתחזק. אנשים חיים את זה, מעלים כל דבר לסטורי. אבל אני שוכחת מהדברים האלה".

וזה בטוח פוגע בך.

"כן, אבל אני קודם כל שחקנית. אני משתפת עם זה פעולה אבל מעלה בעיקר מה שאני אוהבת, שזה הים".

נראה שאת מכוונת עכשיו לעולם המבוגרים.

"נכון שהרבה זמן לא יצא לי לעשות אודישן לסדרת נוער. אני מתעסקת עכשיו בלימוד אנגלית. אני רוצה שהאנגלית שלי תהיה טובה כי זה מאוד חשוב לי לפתח את עצמי בארץ וגם בחו"ל. כמובן שהחלום הוא לפתח קריירה בינלאומית".

העובדה שאת נראית הרבה יותר צעירה ממה שאת, היא לטובתך כרגע?

"השבוע עצר אותי תייר ושאל אותי משהו. כשעניתי לו באנגלית הוא אמר: איזה כיף שאת יודעת אנגלית בגילך. הוא חשב שאני בת 14. כרגע זה אחלה, כי אני יכולה לעבוד בסדרות נוער ומצד שני לשחק בחורה בת 20. זה דינמי".

את בונה על התפקיד ב"פאודה" שיעזור לך למצב את מעמדך בעולם המשחק למבוגרים?

"אני מקווה שזה יפתח לי דלתות טובות ודרכים חדשות, אבל מנסה לא לצפות יותר מדי. עשיתי את המקסימום. מפה והלאה זה באמת לא בידיים שלי. יש משהו במקצוע שלי, שהוא כל הזמן צופה קדימה. את נמצאת בפרויקט, וכל הזמן חושבת מה העבודה העתידית שלך. פה נכנסת גם האמונה שלי באלוהים. כשאני עושה דברים, יש בי מין רוגע שיש מישהו שדואג לי. האמונה באלוהים היא חלק מאוד מרכזי בחיים שלי. זה חשוב לי גם בבן הזוג שיהיה לי. אני אומרת שחרית בבוקר, לפעמים הולכת עם אבא לבית כנסת בכפר תבור. זה משהו שעוזר לבנאדם להתמודד בחיים. לא גדלתי בבית דתי, היינו עושים קידוש. אבל זה משהו שהתחזק אצלי. לפני שאני הולכת לישון אני אומרת תודה".

את שומרת כשרות?

"אני לא אוכלת בשר וחלב ביחד. שומרת על מרווח של זמן ביניהם. זה עושה לי טוב. אבל אני לא שומרת שבת, למשל".

התחלת בגיל מאוד־מאוד צעיר. את מרגישה היום באיזשהו אופן שאיבדת את הילדות שלך?

"התבגרתי מהר מדי לדעתי. בגיל 18 אנשים עוד גרים עם ההורים. אבל אני בגיל הזה כבר יצאתי מהבית ועברתי לגור בתל־אביב. אבל למרות שעזבתי את הבית בגיל צעיר, לרגע לא התנתקתי מהם. המשפחה שלי היא חלק מאוד חשוב בחיים שלי, ועד היום אני מחכה כל פעם לנסיעה אליהם, להתנתק קצת מכל הרעש. יש לי המון לחץ בחיים, וזה תמיד יהיה המקום השקט שלי".

tahelb@yediot.co.il