ציפור ממין חופמי צווארון שטובעה בקיץ 2017 כאפרוח קטן בצפון מזרח רוסיה, אי שם בחצי האי הצ'וקצ'י שבצפון סיביר, תועדה השבוע במעגן מיכאל, במרחק של 8,700 ק"מ מרוסיה - המרחק הכי גדול שנרשם אי פעם לנדידת ציפור מטובעת מישראל.

את החופמי תיעדה קטיה רודנב, צפרית וצלמת ציפורים, אשר מבקרת באופן קבוע בחוף הים של מעגן מיכאל ובבריכות הדגים. כאשר היא מוצאת ציפור מטובעת, היא שולחת את התמונה והדיווח למרכז הטיבוע הישראלי של החברה להגנת הטבע, לצורך תיעוד ומחקר.

צילום : ידיעות אחרונות

השבוע יצאה קטיה כהרגלה לתצפית וצילום ציפורים בחוף מעגן מיכאל, ושם מצאה את חופמי הצווארון הקטן, עם טבעות מעקב על הרגליים. לאחר פיענוח ובדיקת התמונות במרכז הטיבוע של החברה להגנת הטבע, הגיעו למסקנה כי החופמי סומן ברוסיה. נתוני המציאה, בצירוף תמונה, נשלחו למרכז הטיבוע הרוסי. "הפעם ההפתעה עם קבלת המידע מהחוקרים שסימנו את החופמי ברוסיה, הייתה גדולה מהמצופה", סיפר יוסף כיאט, ממרכז הטיבוע הישראלי של החברה להגנת הטבע

חופמי צווארון הוא עוף קטן השוקל כ־60 גרם ומקנן בקווי רוחב צפוניים: צפון קנדה, גרינלנד, איסלנד, צפון סקנדינביה וסיביר, אך נודד למרחקים ארוכים וחורף בעיקר באפריקה ובדרום־מערב אסיה, אך גם במזרח התיכון ובישראל. השם 'חופמי', נגזר מהמילה 'חוף' והוא רומז לחיבתו של החופמי לחפש מזון על חופים פתוחים וגדות של מקווי מים.

כיאט מסביר כי "סימון ציפורים בטבעות למטרות מעקב ומחקר החל לפני כ־120 שנים בדנמרק, ומאז הפך לכלי מחקר נפוץ ומקובל ברחבי העולם. על טבעות המתכת חקוקים מספר סידורי וכתובת המאפשרים זיהוי אישי של הציפור הנחקרת, אך קריאת הטבעת אפשרית רק כאשר הציפור נלכדת בשנית. בשנים האחרונות נפוץ שימוש בטבעות צבעוניות, המאפשרות זיהוי של הציפור שסומנה גם בשדה, ללא לכידה חוזרת. במקביל, ציוד אופטי איכותי הפך זמין וצפרות הפכה תחביב נפוץ, מה שמאפשר איסוף נתונים איכותי עבור ציפורים מסומנות בסביבה הטבעית שלהן".

בלי עיט הרע

חדשות טובות לעיטים: אחרי עונת קינון מוצלחת פרחו השנה 27 גוזלים, לעומת 13 ב־2018.

במהלך החורף והאביב ערכו פקחי רשות הטבע והגנים ניטור של עיטים זהובים ועיטים ניציים ברמת הגולן, מזרח הגליל, מדבר יהודה, מזרח שומרון והר הנגב כדי לאתר את הזוגות המקננים, להגן עליהם מפני הפרעות ולתעד את שיעורי ההצלחה בקינון. כיום שני מיני עיטים אלה נמצאים בסכנת הכחדה חמורה בישראל.

מדוח הניטור עולה כי אצל שני המינים נרשמה עונת קינון מוצלחת יחסית. אצל העיט הזהוב נצפו 6 זוגות שקיננו והפריחו 8 גוזלים (לעומת 4 זוגות וגוזל אחד בשנה שעברה), ואצל העיט הניצי 14 זוגות הביאו לפריחה של 19 גוזלים (לעומת 12 בשנה שעברה).

צילום: סיוון מרדוק, רשות הטבע והגנים

אלא שעל העיטים יש גורמי איום רבים, כולל ציד והתחשמלות. אחד העיטים הזהובים שפרח מהקן בנחל ערוגות עליון התחשמל בחודש יוני השנה סמוך לכפר ג'אלא. זה העיט הזהוב הרביעי שתועד מתחשמל מאז שנת 2015, תזכורת לבעיית ההתחשמלות הקשה של אוכלוסיית שני מיני העיטים. בפברואר השנה גילו עיט ניצי בבית במזרח השומרון. הוא טופל ושוקם בביה"ח לחיות בר ולבסוף שוחרר.

עגור איתו

אורח מפתיע באגמון החולה: בין עשרות אלפי העגורים האפורים שהגיעו למקום בימים האחרונים, הבחינו אנשי האגמון בעגור עם טבעות צבעוניות על רגליו. בדיקה העלתה שמדובר באחד העגורים הקשישים בעולם, בן יותר מ־20, שעצר לארוחת דגים בישראל בדרכו מפינלנד לאפריקה. לדברי שלומית ענבר רובין מקק"ל, על רגל שמאל של העגור הבחינו בשלוש טבעות המשויכות לצבעי פינלנד, ועל רגלו הימנית תועדו שלוש טבעות המשמשות כתעודת הזיהוי האישית של העגור. ענבר פנתה לחוקרי עגורים בפינלנד ושיתפה אותם במידע ובצילום ואתמול נדהמה לשמוע מהם שמדובר בעגור שהוטבע לפני יותר מ־20 שנה בהלסינקי ומאז הוא מטייל בעולם. "ככל הידוע לי זה העגור הקשיש בעולם", סיפרה ענבר, "עגור כמוהו שוקל כחמישה ק"ג ועושה את הדרך מפינלנד לכאן בחודש אם הוא מגיע עם גוזלים צעירים, או בשבועיים כשהוא בלהקת בוגרים"

| כתב: ישראל מושקוביץ, צילום: דוברות קק"ל

באדיבות דוברות קק"ל