ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    פרופ' הרשקוביץ. "אני לא יוצא מנקודת הנחה שפוליטיקאי הוא פושע. להפך"
    המוסף לשבת • 17.10.2019
    "אני לא נחנח ולא יס־מן של אף אחד"
    נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, כבר יודע שתמיד יבואו אליו בטענות | הוא סופג ביקורת על יחס רך כלפי הדיירים בבלפור, ומנגד שומע תרעומת מסביבתם | בראיון מקיף ראשון מסביר הנציב מה גרם לו להקפיא את המכרז שבו השתתפה הפרקליטה האחראית על תיקי נתניהו, למה התנגד להארכת כהונת השגריר בוושינגטון, מדוע צ'יקו אדרי היה צריך להיות מפכ"ל, ואיך זה ללכת בין הטיפות: "אני משתדל להיות שלם עם עצמי"
    איתמר אייכנר | צילום: גיל נחושתן

    פרופ' דניאל הרשקוביץ, לא נעלבת מכך שנתניהו פנה אליך לשמש נציב שירות המדינה כברירת מחדל?

     

    "לא נעלבתי. בשבילי, לפעול למען מדינת ישראל זו זכות שאין למעלה ממנה. לכן כשדיברו איתי על תפקיד הנציב, החשבון שלי לא היה של מעמד וכבוד. נותנים לך הזכות – קח אותה. לא מעניין אותי שאני ברירת מחדל או לא. עצם זה שחושבים שאתה מתאים ויכול לעשות את זה, זה ביטוי להערכה".

     

    הרשקוביץ (66), התמנה לנציב שירות המדינה לפני שנה בדיוק, לאחר שראש הממשלה נכשל בניסיונותיו למנות לתפקיד שתי מועמדות: החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי־בויאנג'ו, ששר הבריאות יעקב ליצמן הטיל וטו על מינויה, ועפרה ברכה, מנהלת במשרד הפנים שחלק מכישוריה היה קרבתה לנתן אשל והעובדה שאחותה ובתה עובדות בלשכת נתניהו — אך נפסלה על ידי ועדת המינויים.

     

    לרוב הישראלים הוא מוכר מהתקופה שבה קפץ לגיחה בפוליטיקה וכיהן כשר המדע והטכנולוגיה בממשלתו השנייה של נתניהו. באותה תקופה כיהן גם כיו"ר מפלגת הבית היהודי וח"כ מטעמה בכנסת ה־18. לאחר מכן שימש כנשיא אוניברסיטת בר אילן, ובעבר כיהן כדיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון ויו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח.

     

    תניהו. "הוא אהב חידות הגיון מתמטיות והייתי נותן לו כאלה בכנסת" | צילום: אלכס קולומויסקי
    תניהו. "הוא אהב חידות הגיון מתמטיות והייתי נותן לו כאלה בכנסת" | צילום: אלכס קולומויסקי

     

    הרושם בציבור הוא שאתה פועל לפי מצוות שולחך, נתניהו, ולא לפי הצורך הציבורי. איך אתה מגיב על טענות של רבים במערכת הפוליטית והממשלתית שאתה בעצם יס־מן של נתניהו?

     

    "לצערי אני מודע למה שאנשים אומרים", הוא אומר בראיון מקיף ראשון מאז שנכנס לתפקידו, אחת המשרות החשובות בשירות הציבורי. "את ראש הממשלה אני מכיר אישית מאז שהייתי שר בממשלתו. התפתחה בינינו מערכת יחסים מאוד מכבדת שבין היתר הרקע לה היה מדעי: הוא אהב חידות היגיון מתמטיות והייתי נותן לו כאלה בכנסת. היו כמה שביקשו ממני חידות, הוא ואהוד ברק ועוזי לנדאו. הקשר בינינו היה מאוד לא פוליטי, ההתייחסות שלו אליי הייתה כאל שר מקצועי וכך קידמנו את תוכנית החלל ודברים אחרים. כשדיבר איתי על להיות נציב שירות המדינה מעולם לא עלתה על השולחן ציפייה ש'אתה אמור להיות עושה דברי'".

     

    לא נדרשת לנאמנות?

     

    "ראש הממשלה התעניין אם גם אני רואה הצורך בצמצום הביורוקרטיה וייעול השירות לאזרח, עד כמה הדברים בוערים בנפשי. זה הדבר היחיד. אני לא עושה דברו של אף אדם".

     

    עו"ד ליאת בן ארי | צילום: עמית שעל
    עו"ד ליאת בן ארי | צילום: עמית שעל

     

    הראיון עם הרשקוביץ מתקיים על מרפסת ביתו בשכונת אחוזה בחיפה. מן המרפסת נשקף נוף עוצר נשימה של מפרץ חיפה, עכו, החרמון וראש הנקרה. בשריפה הגדולה בכרמל בנובמבר 2016 הבית נשרף בחלקו התחתון וניזוק קשות. המשפחה נאלצה להתפנות למשך ארבעה חודשים. גם אחרי השיפוץ מדובר בבית צנוע, לא מנקר עיניים.

     

    במשך 20 שנה וגם בימים אלה ממש, הרשקוביץ מכהן בהתנדבות כרב השכונה. הוא קיבל אישור מהיועץ המשפטי לממשלה להמשיך בכך במקביל לכהונתו כנציב. בתוקף תפקידו ההתנדבותי חיתן עד היום לא פחות מ־760 זוגות, מתוכם רק עשרה אחוזים דתיים.

     

    למשרד ראש הממשלה יש אינטראקציה גדולה עם הנציבות והוא מבקש בעיקר אישורים למינויים שונים. הרשקוביץ מדגיש כי הוא מתייחס בכובד ראש לכל בקשה שמגיעה אליו וכי לא אחת משיב בשלילה. "ברוב המקרים אנחנו מנסים להיות קונסטרוקטיביים ונותנים הדרכה איך כן אפשר לעשות את הדברים. עובדה למשל שכאשר רה"מ ביקש את אישורי להאריך את כהונתו של שגריר ישראל בארה"ב רון דרמר לשנה שביעית, התנגדתי בישיבת הממשלה משום שחשבתי שבתקופת בחירות זה לא נכון לקבוע לשר החוץ הבא מי יהיה השגריר בארה"ב לשנה נוספת. לא קיבלו את עמדתי ואישרו את ההארכה. הנה הוכחה שאני לא יס־מן. הנציב הוא תפקיד א־פוליטי, ענייני".

     

    אומרים עליך שהובאת למשרה כחלק מתוכנית של נתניהו להחליש את שומרי הסף. משווים בינך לבין מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה. מה אתה אומר על זה?

     

    השגריר רון דרמר
    השגריר רון דרמר

     

    "ברשותך אני לא מדבר על מתניהו אנגלמן. אני מכיר אותו היטב. אני לא חושב שמישהו במערכת הפוליטית רוצה להחליש את שומרי הסף. לא רק שאני לא חושב שמעמדה של הנציבות נחלש בשנה האחרונה, אלא שהתחזק משמעותית, גם בגלל תהליכים שהצלחנו לעשות בתוך הנציבות וגם במערכת הקשרים מול משרדי הממשלה השונים".

     

    סוגיית עובד התחזוקה

     

    בחודש יוני השנה חולל הרשקוביץ סערה פוליטית וציבורית כאשר הורה להקפיא את המכרז למינוי המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית — תפקיד שהיה מיועד לליאת בן ארי, הפרקליטה הבכירה המלווה את תיקי נתניהו — וזאת לאחר שקיבל מכתב אנונימי. במערכת הפוליטית הואשם הרשקוביץ שפעל בשליחות נתניהו כדי לפגוע בבן ארי ובפרקליט המדינה שי ניצן, שביקש למנות אותה זמן קצר לפני סיום תפקידו.

     

    "אני מבקש לתקן", אומר הרשקוביץ. "כולם אומרים 'המכרז של ליאת בן ארי'. אין דבר כזה. המכרז הוא לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית. להבדיל מוועדת מינויים שממליצה על מועמד או שניים, במכרז אנשים פונים ומציעים את עצמם, אז בואו לא נדבר על המכרז של ליאת בן ארי אלא מכרז שהיו לו שישה מועמדים. אני מקבל מכתבים אנונימיים כמעט ברמה היומיומית. על פי רוב, אני מתעלם. אני קורא אותם אבל אם זה דעה על מישהו, אני מתייק אותם בפח. לפעמים מכתבים מציינים עובדות. אם זאת עובדה שניתנת לבדיקה ועובדה משמעותית, אני אומר, 'תבדקו'. במקרה הספציפי של המכרז הזה, המכתב הצביע על עובדות שנראו כל כך תמוהות בעיניי שביקשתי מאנשיי שיבדקו. בתוך עשר דקות קיבלתי תשובה שאישרה את כל העובדות.

     

    משה צ'יקו אדרי | צילום: יריב כץ
    משה צ'יקו אדרי | צילום: יריב כץ

     

    "עזוב את ליאת והטענות שהמכרז היה תפור לה. זה לא מעניין אותי. שרת המשפטים איילת שקד פוטרה ב־2 ביוני, הפיטורים נכנסו לתוקף כעבור 48 שעות. ב־5 ביוני מונה אמיר אוחנה. היו 12 שעות שבהן לא היה שר משפטים והתברר שמשרד המשפטים הוציא את המכרז הזה בתפר. נראה מוזר, מה כל כך דחוף לעשות בתפר. ואז התברר שהמשרה לא הייתה מאוישת שנה וחצי. כשמשרה לא מאוישת שנה וחצי זה אומר: אולי המשרה מיותרת? אלה שאלות שמחייבות הבהרה. כל מה שאמרתי ליועמ"ש ולפרקליט המדינה זה שאני מבקש להשהות את המכרז לכמה ימים ומבקש מהם תשובות שיניחו את דעתי".

     

    בדיעבד, אתה לא מתחרט?

     

    "התנפלו עליי כי יצרו הקשר שהוא לא קיים, והראיה שהוא לא קיים היא שלא היססתי להקפיא את המכרז כשחשבתי שצריך לקבל תשובות. כאשר קיבלתי תשובות שלא היוו עילה מספקת לביטול המכרז, קיימתי אותו. הדברים מוכיחים שאני ענייני. עבדתי בדבר הזה בשליחות מצפוני ותפקידי".

     

    אחת הביקורות שנשמעות נגד הרשקוביץ היא שהוא לא איש מספיק חזק כדי להגיד לא לבלפור. כך למשל ועדת השירות, גוף ציבורי שהרשקוביץ עומד בראשו ובו חברים עשרה נציגי ציבור ומשרדי ממשלה, נענתה לבקשת משפחת נתניהו להגדיל את מספר משרות האמון במעון ראש הממשלה כחלק מלקחי פרשת מני נפתלי. קל יותר להעסיק ולפטר נושאי משרות אמון מאשר עובדי מדינה. ועדת השירות נענתה גם לבקשת משפחת נתניהו לאפשר לעובד התחזוקה של מעון רה"מ לבצע עבודות תחזוקה בבית הפרטי של משפחת נתניהו בקיסריה.

     

    הרשקוביץ דוחה את הביקורת שהוא חותמת גומי. "אמרתי כן בעצה אחת עם הייעוץ המשפטי של משרד רה"מ והיועץ המשפטי לממשלה", הוא מסביר. "בעניין עובד התחזוקה. על פי התקנות, החלטת ממשלה מגדירה במפורש מה מותר לעשות ומה אסור לעשות. זה לא אני קובע. הטענה היחידה שנשמעה הייתה שמאחר שרה"מ עובד מביתו, זה מקום רגיש ובמקום לאפשר לעוד אדם חיצוני לעשות את העבודה בקיסריה, שאותו עובד תחזוקה מבלפור יעבוד גם שם. עמדת היועמ"ש הייתה שאין בעיה. זאת לא החלטה של הנציב אלא החלטת ועדת שירות".

     

    האם אמרתם פעם לא לבקשות של משפחת נתניהו?

     

    "אמרנו 'לא' לבקשות של משרד רה"מ בנוגע למעון רה"מ. אני לא עובד מול המשפחה. יש הרבה בקשות ממשרד רה"מ וכל דבר נדון עניינית. רצו למשל לשדרג את שכרן של הקלדניות במשרד רה"מ, אבל לא הייתה אפשרות. הייתה שאלה אם אפשר לתת סמכויות מסוימות של עובדי מדינה לעובדי קבלן שמועסקים במעון רה"מ, ואמרנו 'לא'. חשוב לי להדגיש שזה לא היה בהתנגחות".

     

    הלוחם בביורוקרטיה

     

    בנובמבר 2018 נפסלה מועמדותו של משה צ'יקו אדרי לתפקיד המפכ"ל על ידי הוועדה למינויים בכירים בראשות השופט העליון בדימוס אלעזר גולדברג. הרשקוביץ, שהיה אחד מחברי הוועדה, התנגד לפסילה וחשב שצריך לאשר את מינוי אדרי. "אני עדיין חושב שגם היום הייתי מצביע בעד", הוא אומר. "לפי דעתי היה מקום למנות אותו והתוצאה שאין מפכ"ל אינה טובה לישראל. החלטנו לשלוח אותו לבדיקת פוליגרף. זאת חוויה לא נעימה, כדי לקבל סיווג ביטחוני כנציב הייתי צריך לעבור אותה. מישהו אמר לו: יש אחת, תשאל אותה, היא מומחית. כשהוא התייעץ איתה הוא לא ידע שהיא הבודקת. כל לזות השפתיים הייתה נמנעת אם מישהו מהם היה אומר, 'סטופ, יש פה בעיה'. לצערנו לא אמרו. לא היה זדון ולא תחמון. האם נגרם לו עוול? הוא היה קורבן של צירוף נסיבות טרגי. אני חושב שהוא היה יכול להיות מפכ"ל טוב מאוד".

     

    בנציבות שירות המדינה ובמערכת הממשלתית יש לא מעט ביקורת על הרשקוביץ. הוא קיבל את הנציבות באחת מתקופות השפל שלה. ציפו שינער את המערכת. הוא אמנם שיפר הרבה דברים, הכניס אווירה יותר טובה, ענייניות ומקצועיות. אבל דברים עדיין תקועים. גם בסביבתו של נתניהו לא ממש מרוצים ממנו; טוענים שהוא לא מספק את הסחורה ושלא התעמת עם הפקידות והביורוקרטיה המסואבת.

     

    "אני כנציב גיליתי שכל החלטה שלי היא תרחיש ללא ניצחון. איזה החלטה שלא אקבל, היא לא תמצא חן בעיני מישהו. אני משתדל להיות שלם עם עצמי. יש כאלה שמקבלים החלטה לבד, אני מתייעץ עם כולם".

     

    למרות התדמית הרכה שלו הרשקוביץ לא נרתע בשנה האחרונה להיכנס למספר עימותים עם בכירים בשירות המדינה. כך למשל היה לו עימות חריף עם מנכ"ל האוצר שי באב"ד, שאיים לעצור תקציבים לנציבות אם לא יוכל למנות את העוזרת שלו לראש לשכתו. הרשקוביץ מנגד הזהיר את באב"ד בנקיטת צעדים.

     

    נו, באמת נקטת צעדים נגד באב"ד?

     

    "העימות עם באב"ד הביא למערכת יחסים נהדרת עם האוצר על אגפיו השונים. הנושא טופל. אנשים מתארים אותי כאדם חביב וחברותי. אמרתי: אני אוהב אנשים, אני לא מבדיל בין אנשים, אני אוהב את כולם אבל אני גם לא נחנח. וכאשר אני חושב שמישהו חצה את גבולות המותר אני אעמוד על המשמר ולא אוותר".

     

    הנציבות התחייבה לרפורמות רוחביות בתחומי אחריותה ולא קיימה. מדוע?

     

    "להפך, יש לנו כמה רפורמות דרמטיות כמו למשל קיצור זמנים במכרזים. בשנה האחרונה הבאנו לקיצור של יותר מחצי בזמן ממוצע מפרסום מכרז ועד קיומו. מועמד שלא יכול להגיע לוועדה, מאפשרים לו ראיון וידיאו גם מחו"ל. דבר נוסף שעושים בו שינוי דרמטי זה הנושא של הקמת מאגרים. אני לא רוצה לחכות למכרז ולפנות לאנשים. הקמנו מאגר סטודנטים ואנו פונים אליהם ומציעים להם עבודה. עשינו יריד תעסוקה יחד עם עיריית ירושלים ומשרדי הממשלה במתחם התחנה. באו אלפי אנשים. עשרות ירושלמים מצאו עבודות במשרדי ממשלה".

     

    ההישג שהוא הכי גאה בו הוא מהפכה בתחום הגיוון התעסוקתי ושוויון מגדרי. בתקופתו של הרשקוביץ הוכפל מספרם של עובדים מאוכלוסיות מיוחדות שהיו בתת־ייצוג: חרדים, בני מיעוטים, יוצאי אתיופיה ובעלי מוגבלויות. כך, למשל, לפי דוח שהגישה הנציבות לרה"מ ולנשיא, מספר יוצאי אתיופיה בנציבות עלה בשנה האחרונה והגיע ל־2,102 עובדים. מספר הערבים והגיע ל־9,210. מספר בעלי המוגבלויות ירד באופן יחסי והגיע ל־3,320 עובדים. שיעור הנשים מכלל שירות המדינה הוא פחות או יותר קבוע ועומד על 63 אחוז. 43 אחוז מכלל עובדי הסגל הבכיר בשירות המדינה הן נשים. עובדים עם מוגבלויות וחרדים נכנסו אפילו למוסד.

     

    איך אתה מתייחס לכך שבקרב משרדי הממשלה והשירות הציבורי הנציבות נתפסת כגוף ביורוקרטי וארכאי, לא רלוונטי, ושלעובדי מדינה יש דימוי נמוך?

     

    "אתה מדבר על דברים שאני מקווה שאנו עושים בהם שינוי דרמטי. הנושא של ביורוקרטיה הוא אחד הדברים שאנו נלחמים בו בכל תוקף. ביורוקרטיה הרבה פעמים היא תוצאה של רגולציה ויש לא אחת עודף רגולציה הן מצד הנציבות על משרדי הממשלה והן רגולציה במשרדי ממשלה על האזרח. אני משתדל מאוד לצמצם את הדברים האלה והדרך שאני עושה את זה באמצעות האצלת כמה שיותר סמכויות מהנציבות למשרדי הממשלה והן ממשרדי ממשלה ליחידות סמך.

     

    "אנו מציינים לטובה את המשרדים שמובילים. אלה שפחות מצליחים, אנחנו משתדלים לעזור. מינינו 80 ממוני גיוון תעסוקתי בכל משרדי הממשלה ויחידות הסמך, בפברואר הוזמנו לכנס של ה־OECD בקנדה שעסק בגיוון תעסוקתי. ישראל הפכה למסמר הכנס לאחר שהצגנו מה אנו עושים. הקמנו קורס מיוחד להכשרת חרדים לתפקידי ניהול".

     

    אגב, המרכז למיפוי ישראל פועל יחד עם הטכניון כדי להכשיר בבני־ברק מהנדסי קרקע חרדים. מהלך כזה אמור לתת מענה למחסור האדיר במהנדסים, וגם יכשיר חרדים במקצוע שיש בו אופק השתכרות משמעותי. "אני לא מדבר על אפליה מתקנת, לא בא לעשות טובה לסקטור, אלא לעשות טובה למדינת ישראל", אומר הרשקוביץ. "מדובר באנשים פנטסטיים ובעלי יכולות יוצאות מן הכלל. בראייה שלי, הגיוון התעסוקתי הוא מתנה לישראל ולחברה. החברה זקוקה להם כי היא יותר בריאה, השירות יותר טוב, הפערים נסגרים". באופן אישי, הרשקוביץ גאה ביעל מזרחי, ראש הלשכה שלו שהיא חרדית ואמא ל־11 ילדים ולמרות זאת השתלבה בתפקיד בכיר בשירות המדינה.

     

    החזון של הרשקוביץ הוא להנהיג בשירות המדינה עבודה מהבית. כיום מתקיים פיילוט בנושא והנציב רוצה להרחיבו לכלל שירות המדינה. הוא גם תומך בהנהגת יום חופש ביום א' ואומר: "זו תהיה בשורה לציבור הדתי, שלא יכול לצאת לטייל בשבת".

     

    הוא לא אוהב את ההגדרה "שומרי סף". בכלל, בכל פעם שמדברים על ההשפעה השלילית של פוליטיקאים הוא מתייצב להגנתם. "אני לא יוצא מנקודת הנחה שפוליטיקאי הוא פושע. להפך. הוא אדם שמוכן לפעול למען הציבור. הפוליטיקאי רוצה להזיז עניינים. הוא לא יודע מה בהתאם לתקנות ומה לא, ואז לצורך זה יש לו יועץ משפטי ונציב שירות המדינה שבקיאים ואומרים לו איך לעשות. התפקיד שלי הוא לא לשמור מפני גנבים ופושעים. התפקיד שלי להנחות איך עושים את התפקיד נכון. לכן כשפוליטיקאי בא ומבקש בקשה אני צריך לבחון ולראות איך אני יכול לסייע לו למלא את תפקידו בהתאם לחוק ולנורמות הדרושות".

     

    אפרופו פוליטיקה, כשאתה מסתכל היום על מה שקורה בבית היהודי, איך אתה מרגיש עם הפיצולים והפילוגים? מתגעגע לימיך כיו"ר המפלגה?

     

    "ממש לא. אני מחפש דרך של שילוב כוחות. לא רציתי להישאר בפוליטיקה, כי היא הופכת להיות מן מלחמת בליסטראות אישית. אתה פתאום מוצא את עצמך נתון לאש של יריבים פוליטיים שרוצים להוריד אותך וכדי לשרוד אתה צריך להשיב אש. זה לא התאים לי. אני לא איש של מלחמות".

     

    eichner10@gmail.com

     

     


    פרסום ראשון: 17.10.19 , 17:53