היא שירתה כמפקדת במחו"ה אלון, אחד מהתפקידים הכי מאתגרים לנשים... התחתנה עם זה שאהבה והביאה לעולם שתי בנות מתוקות ויפות. העלתה פוסטים מחופשות ורגעים משמחים ורומנטיים. ילדות מתוקות צוחקות, מחייכות, מתחבקות, ואמא עם שיער זהב ועיניים ים, מביטה אוהבת וגאה בהן. לפני כמה ימים, כשנגמר מהר מדי תוקף צו ההרחקה, חזר הביתה בעלה ודקר אותה למוות. אחר כך סיפר (כנראה בהשראת הרוצח שלפניו) שהתאבדה מול עיניו... כל כך הרבה פרטים מזכירים לנו בדיוק את הסיפור של מיכל סלה ז"ל. אבל הפיד שלי לא מוצף בתמונות של מריה טל. החברות שלי כולן לא שולחות הודעות לשתף כמה הן לא נרדמות בלילה מרוב זעזוע. בתמונות שלה יש כמה לייקים ספורים ואין כמעט מילות נחמה וכאב של עם ישראל כולו. וגם הלב שלי, הוא לא נקרע באותה צורה. למה?"

את השאלה הזו הציבה באומץ ובישירות מיכל ברקאי ברודי, בפוסט בפייסבוק שהפך ויראלי תוך כמה שעות. וברקאי ברודי, שלא הכירה את מריה טל, גם מנסה להשיב באותה מידה של אומץ: "קשה ונורא ומאוד לא פוליטיקלי קורקט לכתוב, אבל אולי, באמת רק אולי, השם 'מריה' לא מעורר בנו אותה תחושת הזדהות עמוקה כמו השם 'מיכל'".

ואכן, הרצח של מריה טל בת ה־29 מקרית ים לא כבש את הכותרות. אולי גם בשל העובדה, שהסיפור נחקר תחילה כהתאבדות, בעקבות עדותו של הבעל, מקסים. אבל הפוסט הזה, לצד התקדמות החקירה, הפנו את הזרקור אל הטרגדיה. מריה, אם לשתי בנות רכות בשנים, אחות קטנה וחברה טובה.

אתמול הוארך מעצרו של מקסים טל, החשוד ברצח אשתו, בפעם השלישית בשבעה ימים. אחיה הגדול, אלכסיי גרשניק (38) מקווה שהאמת תצא לאור במהרה. "בתקופה הראשונה הכל היה בסדר בין מריה לבין מקסים. הייתה אהבה", מספר גרשניק בקול חנוק. "אחרי שנתיים בערך היא התחילה לספר שהוא לא עוזר בבית. לפני כמה שנים היא הבינה שהיא לא רוצה לחיות איתו. לקראת הסוף היא גם אמרה לו את זה. עוד בזמן שהיה בצו הרחקה היא אמרה לו שהחליטה להתגרש ממנו סופית".

עם הבעל החשוד ברצח, מקסים טל

היא פחדה ממנו?

"לא. היא לא פחדה מכלום. היא הייתה חזקה. אני התחלתי לגלות כמה הוא אובססיבי רק בתקופה האחרונה. חברים סיפרו שהיא פגשה חבר ותיק שלי שנתן לה חיבוק ונשיקה, ומקסים מיד קפץ. אבל אלה דברים שקופצים רק בדיעבד".

מאיה גולט הכירה את מריה טל בכיתה ו', כשעלתה מארגנטינה וטל הייתה הפנים הראשונות שקיבלו את פניה. "היינו החברות הכי טובות, עברנו תקופה מדהימה ביחד ומריה ליוותה אותי בכל תהליך העלייה שלי לארץ", מספרת גולט. מריה עצמה עלתה לארץ מאוקראינה כתינוקת, וכשהייתה ילדה אביה ישב בכלא בעקבות אלימות בבית (מאז יצא מהכלא, השתקם ולא שב לאלימות). "הכרתי את אמא ואבא שלה, אבל היא תמיד העדיפה יותר לבוא אליי, לא ידעתי מאיזו סיבה וכמובן ששמחתי לארח אותה".

היא סיפרה לך על אלימות שחוותה בבית?

הן היו כל החיים שלה. מריה והבנות שלה

"לא. היא בחיים לא דיברה על מה שהולך בבית שלה. עם הזמן הקשר הלך ופחת, אחרי שהיא התחתנה חזרתי להיות איתה שוב בקשר ואפילו נפגשתי איתה ועם הילדות שלה, גרנו ממש באותה שכונה והיינו מבלות יחד. הילדות היו כל עולמה. לא ראיתי שום סימנים מחשידים".

בפעם האחרונה שנפגשו, הסימן התנוסס בבירור. "הייתי בבית החולים וראיתי אותה מגיעה למיון. לא הבנתי מה קרה, היא הייתה עם אף שבור ונראתה נורא, כולה מדממת ואבא שלה שהיה איתה היה גם הוא עם פנס בעין. נכנסתי להלם, הייתי בטוחה שהם עברו תאונה. שאלתי אותה מה היא עושה שם, המשפט היחיד שהיא אמרה לי היה 'תשאלי את מי שקורא לעצמו בעלי', וביקשה שאלך.

"ראיתי אותה לפני השחרור מבית החולים. היא אמרה שהיא הולכת למשטרה להגיש תלונה על בעלה וביקשה ממני לא לספר לאף אחד. כיבדתי את הרצון שלה ועכשיו אני מבינה שזו הייתה טעות, אני כואבת על זה וזה לא מרפה ממני".

מתי נודע לך מה קרה?

עם החברות בצבא. עומדת מימין: מריה טל ז"ל

"יום למחרת. בשעה שתיים ביום שישי ידיד שלח לי הודעה 'זו חברה שלך, לא?' הסתכלתי על התמונה ולא האמנתי".

"נלחמים על הילדות"

את הרגעים האיומים בהם נודע לו הנורא מכל, מתקשה אלכסיי לשחזר. "אמא של מקסים התקשרה לאשתי ואמרה שמריה עשתה לעצמה משהו והיא במצב קשה, ושאני צריך לנסוע לשם. היא אמרה לאשתי שלא נותנים לה לעלות לדירה. פעלתי על אוטומט. התלבשתי מהר, נכנסתי לאוטו, נסעתי. כשראיתי שכבר אין אמבולנסים מתחת לבית, ניסיתי להדחיק אבל כבר התחלתי להבין שמשהו נורא קרה. לא נתנו לי לעלות. אמא שלו התנהגה כאילו היא לא מכירה אותי בכלל. ניגשה אליי עובדת סוציאלית ואמרתי לה שאני אחיה של מריה. ישבתי שם איזה ארבעים דקות בחוסר אונים מטורף. אני לא יודע איך עברתי את זה. עד שהגיע אליי שוטר ואמר לי שמריה מתה".

מהרגע הראשון היה לאלכסיי ברור שאחותו לא התאבדה. "אין סיכוי בעולם שהיא עשתה לעצמה משהו. הילדות היו החיים שלה. זה מרגיז ומזעזע לשמוע את הטענה הזאת".

"הפיד לא מוצף בתמונות שלה". הפוסט הוויראלי שהפנה את הזרקור למריה טל ז"ל

הספקת לדבר איתה לפני?

"דיברנו כמה ימים לפני האסון. זאת הייתה שיחה קלילה. היינו יחד עם אשתי באוטו. לקראת הסוף שאלתי אותה 'נו, מה החלטת בסוף?' והיא ענתה לי 'מה זאת אומרת? סופית, אני מתגרשת'. אמרתי לה 'בסדר, זאת ההחלטה שלך'. היא אמרה לי 'ניסיתי. לא רציתי שהבנות יגדלו במשפחה של גרושים. אבל אני עוד צעירה. אמצא לעצמי מישהו".

גם בן זוגה הקודם של מריה היה, כך לדברי אחיה, אובססיבי כלפיה. "לא הייתה שם אלימות פיזית, הוא יותר הפעיל עליה לחץ נפשי. גם מקסים לא היה בתחילה אלים פיזית. היה מקרה אחד שלא דווח לפני שנתיים, כשאמא שלי עוד הייתה בחיים. היה גם ויכוח שהגיע להרמת ידיים, הוא דחף את אבא שלי".

באירוע שבעקבותיו הוצא צו ההרחקה, מקסים תקף את מריה וגרם לשבר באפה וחבלות נוספות בפניה. אביה שמע את זעקותיה, הזעיק את המשטרה והגיע לעזור לה. מקסים נעצר, והוחלט לשחררו לחלופת מעצר בעיר מרוחקת. "היא לא רצתה שהוא ייכנס לכלא, לא רצתה שהבנות יחוו שאבא במאסר", אומר אחיה. "היא רצתה לעשות את זה כמה שיותר יפה".

כרגע בנותיה של מריה, בנות חמש וארבע, נמצאות בחזקת הסבתא הלנה, אמו של מקסים החשוד ברצח. העובדה הזו רק מוסיפה מרירות וכעס אצל בני משפחתה של מריה. אם כי, חובה לסייג ולהבהיר, כי הסבתא הייתה שותפה בגידול הילדים ואין כל הוכחות כי תמכה בהתנהגותו של בנה. "אנחנו מנסים להילחם על הילדות", אומר אלכסיי. "פנינו לרווחה אבל הם עבדו במתכונת מצומצמת בגלל החגים. זה לא אומר שלא צריך ליצור איתנו קשר. התקשרתי לעובדת הסוציאלית התורנית, לקבל פרטים, לדעת מי מטפל בתיק והבטיחו לי שיהיו בקשר. הם לא יצרו עד היום קשר. אנחנו רוצים לגדל אותן".

"הבן שלי לא עשה את זה, מריה התאבדה", טוענת הלנה מנגד. "הוא נתן לה הכל: חום, אהבה, משפחה. אף פעם לא הייתה לנו בעיה איתה. גם במקרה הקודם של האלימות, יש לי תמונות שמראות שהיה ביניהם ריב ושגם היא הרביצה לו".

הבנות שואלות "איפה אמא, איפה אבא"?

"הן יודעות. קיבלתי הדרכה מהרווחה, איך להסביר להן ולספר להן ועשיתי בדיוק מה שאמרו לי הפסיכולוגיות. הבנות בסדר, מחר הן חוזרות לגן".

לאלכסיי יש מסר לנשים שנמצאות במצב דומה לזה שאפף את אחותו. "אם מישהו מרים יד עדיף שהוא יישב בכלא — ולא ירצח", הוא אומר. "אבא שלי הציע למריה שתתקשר לרווחה כמה ימים לפני שנגמר צו ההרחקה ותבקש סיוע, שיעבירו אותה דירה, אבל היא אמרה 'אני לא מפחדת ממנו'".

נראה לך שהייתה פחות התייחסות למקרה שלכם מלרצח מיכל סלה שהתרחש כמה ימים קודם לכן? "אני לא רוצה להאשים אף אחד. כל המדינה הייתה בהדממה בגלל החגים. אבל עברנו אסון כזה, ואף אחד לא מדבר על זה".

אתה חושב שזה קשור למוצא שלכם?

"אני מקווה שלא".

"אישה חזקה, פייטרית"

אתמול הוארך מעצרו של מקסים טל בשבעה ימים נוספים. על פרטי החקירה הוטל צו איסור פרסום. "אנו מברכים את בית המשפט שבחר להאריך את מעצר החשוד, ההחלטה מבוססת על ראיות ונסיבות ולא על רעשי רקע ורכילויות זולות", אומר עו"ד אביעד חייט, המייצג את משפחתה של מריה. "נבקש להדוף כל ניסיון להכפיש את שמה של מריה ז"ל, נדגיש כי מדובר באישה המאופיינת בשמחת חיים ובאהבה גדולה לבנותיה ומשפחתה שכל עתידה עמד לפניה. כל מכריה מימי בית הספר, השירות הצבאי ובעבודה פה אחד טוענים שאין סיכוי שמריה שלחה יד בנפשה. לא נשקוט עד אשר ימוצה הדין עם החשוד".

סנגורו של החשוד ברצח, עו"ד רועי קרן מסר בתגובה כי "לגרסת מקסים, מריה התאבדה בגלל שמקסים רצה לעזוב אותה לאחר שגילה שהיא בגדה בו. גם האירוע הקודם הוא תולדה של החשד שלו לבגידה. שם היו תקיפות הדדיות. באירוע הזה הוא חזר מצו ההרחקה, הוא לקח את הילדות לגן וכשחזר היא סיפרה לו שהיא בוגדת בו. הוא אמר לה שהוא עוזב את הבית והיא לא תפסה את זה. הוא ראה אותה עם סכין הולכת לחדר".

גל מן הכירה את מריה בצבא, הן פיקדו יחד באותה מחלקה בחוות השומר. היא מספרת שמריה נתנה את מלוא האמון בחיילים שלה, מה שגרם לאנשים לנצל את טוב ליבה לפעמים. "הכרנו בשירות הצבאי. מריה ואני פיקדנו יחד באותה מחלקה על שתי כיתות שונות". מספרת גל וקולה מתחיל לרעוד. "מריה הייתה טיפוס מיוחד: מצד אחד שנונה, מצחיקה וצינית ומצד שני מאוד רגישה, עדינה ופגיעה. היא הייתה בחורה שכאילו שידרה קשיחות וחספוס אבל מבפנים רכה מאוד ושמחה לכל קשר עם כל אדם. הייתה תחושה שאיתה היה אפשר לדבר על הכל והיא תקבל את הדברים — לא משנה מה. אני ממש זוכרת שיחות שלנו אל תוך הלילה, יושבות על הספסל ליד מגורי החיילים ומדברות. אבל גם אז ידעתי שיהיו מי שיכולים לנצל לרעה את האמונה הזו של מריה בכל אדם ובעיקר את הדרך בה בטחה ונפתחה. מריה קיבלה כל אחד".

מאז הצבא שמרתן על קשר?

"בעיקר טלפוני. ידעתי שמריה אושפזה בעבר בבית חולים בגלל אלימות מצד בעלה ואפילו הוצא נגדו צו הרחקה. למרות זאת הוא טוען שהיא התאבדה", היא אומרת והכעס שוטף את קולה.

אובלו סמעון שירתה גם היא באותה פלוגה. על אף שהחיים התאכזרו למריה, סמעון מספרת שהיא הקרינה רק אור וטוב לכל עבר. היא מתקשה להאמין שהתאבדה. "כשפוגשים את מריה בפעם הראשונה רואים דמות של אישה חזקה, פייטרית. כשיושבים לדבר איתה מגלים מישהי שלא תמיד החיים חייכו אליה ויחד עם זאת היא תמיד ידעה להראות שמחה אמיתית, מתובלת בהרבה הומור שחור, יכולת הקשבה יוצאת דופן ושיתוף הדדי", היא אומרת. "מריה ידעה לחיות את הרגע, לא להתעכב על החסרונות אלא רק על היתרונות בכל סיטואציה. לאחר הצבא, במהלך השנים כאשר הייתי נזכרת בה או רואה תמונה שלה בפייסבוק עם משפחתה המאושרת תמיד עלה בי חיוך. זכותנו לחיות בביטחון".

"במקרה הנורא של מריה טל ורבות אחרות, הכתובת הייתה על הקיר", אומרת מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל. "ברצח המחריד של מיכל סלה, רק בדיעבד ראו את הסימנים המדאיגים בקשר ביניהם. ביחס לכל מקרי רצח נשים ואלימות נגד נשים המטרה של המאבק היא ברורה: מיגור האלימות המגדרית מבית. כדי לעשות את זה, חייבים לשפר את כל המערכות העוסקות בכך: הרווחה, המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט. וגם אז, הדרך היחידה להוביל שינוי מהיסוד לצד הטיפול בנשים נפגעות אלימות, והטיפול בגברים אלימים, היא להוביל מהלך לאומי של חינוך לשוויון מגדרי מהגילאים הצעירים".

ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים נמסר בתגובה: "הנושא נמצא בחקירת המשטרה וחל איסור על מסירת מידע. עובדי האגף לשירותים חברתיים והשירות הפסיכולוגי ברשות המקומית נמצאים בקשר רציף עם המשפחה מרגע היוודע דבר האירוע, מלווים ופועלים ע"פ הנדרש בחוק ובהתאם לנהלי משרד הרווחה. שירותי הרווחה פועלים לקבל החלטות בהתייחס לטובת הקטינות וצרכיהן הייחודים והחלטה בעניין תינתן על ידי בית המשפט". •