שבת 11 ביולי 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    חדשות • 22.10.2019
    עם היד על השיבר
    גלעד שרון

    דיפלומטיה היא עניין עדין, לכן צריך להגיד למלך ירדן ממש בעדינות: אם תדחק את החקלאים הישראלים ממובלעת צופר ומנהריים, תישארו צמאים. לא עבדאללה באופן אישי, בארמון ימשיכו כמובן להגיש מים מינרליים צוננים בבקבוקי זכוכית מכוסים אגלי טל - מה תשתה אדוני המלך: מוגז? לא מוגז? - אבל תושבי הממלכה ירגישו היטב את הצימאון.

     

    בעוד מספר ימים, במלאת 25 שנים לחתימת הסכם השלום, רוצה המלך לשים ידו על שני שטחים קטנים, בחלקם בבעלות ישראלית פרטית. מדובר בשטחים מהם מתפרנסים חקלאים ממושב צופר בערבה ומקיבוץ אשדות יעקב בעמק הירדן, ועוד פיסת היסטוריה יהודית ‑ תחנת הכוח של רוטנברג בנהריים. זה יגרום נזק לחקלאים שלנו ולא יעזור לירדנים בכלום. הם נסמכים על סעיף 6 בנספחים 1 ב' ו־1 ג' להסכם השלום. כך כתוב שם: "בלי לפגוע בזכויות הבעלות הפרטית של קרקע באזור, נספח זה יישאר בתוקף ל־25 שנים, ויחודש אוטומטית לתקופות זהות, אלא אם כן ניתנת הודעה מוקדמת".

     

    האם החוזה מאפשר להם לעשות את זה? טכנית כן, למרות שידוע שאין זו הרוח ואין זו הכוונה. אבל להיצמדות הדווקנית הזו של הירדנים לכתוב בהסכם עלול להיות מחיר כבד עבורם. ההסכם לא לגמרי ברור בכל הקשור לאספקת המים לירדן, ואנחנו יכולים להגביל אותה. כך למשל בנספח 2 להסכם: "ישראל תבחן את האפשרות של מימון עלות התפעול והאחזקה של האספקה לירדן של מים. ישראל תספק לירדן (10) מלמ"ק של מי נהר הירדן, בכפוף ליכולת ההולכה המרבית". ובסעיף 3 כתוב: "ישראל וירדן ישתפו פעולה במציאת מקורות לאספקה לירדן של כמות נוספת של 50 מלמ"ק. תוכנית זו תועבר לממשלות בהתאמה לדיון והחלטה". אלו הניסוחים: ישראל תבחן, בכפוף ליכולת, נשתף פעולה, הממשלות ידונו. בקיצור, אפשר להשאיר אותם צמאים מבלי להפר את ההסכם. יתרה מזאת, הירדנים מפירים ברגל גסה את התחייבותם בסעיף 11 להסכם: "הצדדים יפעלו לקידום הבנה וסובלנות הדדיות, ובהתאם לכך מתחייבים להימנע מתעמולה עוינת או מפלה האחד כנגד האחר, ולנקוט את כל האמצעים המשפטיים והמינהליים האפשריים למניעת הפצתה של תעמולה כזאת על ידי כל ארגון או יחיד המצויים בשטחו של כל אחד מן הצדדים". ובסעיף אחר כתוב על הצורך "לבטל כל התייחסות נוגדת או מפלה וביטויים של עוינות בחקיקה של כל אחד מהם".

     

    אינני משפטן, וממילא זו לא באמת סוגיה משפטית. אם יתעורר הצורך, יימצאו משפטנים שינסחו את הרעיון בשפתם היבשושית. זה נושא מדיני. אל תתחכמו איתנו בעניין שעבורנו הוא חשוב ועבורכם זניח, ואף אחד גם לא היה עוסק בו אלמלא טיפסתם על העץ הזה. ואם תתחכמו זה יכאב לכם מאוד. ודבר אחרון - אפשר היה לצפות למעט פחות כפיות טובה ממי שעל חייו ועל חיי אביו אנחנו שומרים כבר עשרות שנים. √

     


    פרסום ראשון: 22.10.19 , 23:06