"הפזמון הזה יהיה כולו סיסמה / הוא ישרת היטב את הקליינט / ואם הארט יהיה נכון והלוגו מהודר / הוא ישתלב היטב במגמת הטרנד" (טיפקס, "פרסומת", 2006)
קובי אוז, חנן סביון וגיא עמיר מככבים בפרסומת חדשה של הטוטו. שלושתם יצרני להיטים - במוזיקה, בטלוויזיה ובקולנוע - שהצליחו לפצח את טעם הקהל פעם אחר פעם. עתה הם משלבים כוחות לטובת מארז מהודר וקטלני של כישוריהם: שיר שהוא גם מערכון, במטרה לקדם את מפעל ההימורים.
לא רק שהטריו מתרגם את האהדה העממית כלפיו עבור מוצר עם פוטנציאל התמכרות ונזק מוכחים, שפוגע לרוב בשכבות הכי מוחלשות של האוכלוסייה, הוא גם עושה זאת תחת קונספט מופרך ומקומם. במסגרת הקרב "מי יצא יותר דבע" - נשמע כמו המקבילה לתחרות ה"מי סבל יותר" המיוחסת לאשכנזים - מוזכרים פספוסים היסטוריים כמו לא לרכוש נכס בפלורנטין, לא להשקיע באפליקציית ווייז, לוותר על קריירה בהוליווד בגלל פחד טיסה ולהתחמק מבילוי עם ג'יזל (רק 13 שנה בזוגיות עם אגדת הפוטבול טום בריידי, אבל בקטנה, הם הרי לא משלנו).
אכן בחלק מהפעולות הללו יש אלמנט של "הימור", במובן של אי־ודאות באשר לתוצאה והתבססות כלשהי על תחושות בטן. נוסף על כך, ניחוש של תוצאות משחקי ספורט נחשב לפחות חסר סיכוי מאשר הגרלת הלוטו, לדוגמה. ובכל זאת, אין מה להשוות מילוי טפסי "ווינר" למהלכים באזורי ההיי־טק והנדל"ן (ובהחלט גם אין שום קשר להימנעות בגלל חרדת תעופה). אבל ככה הטוטו משכנע אנשים, שהיד של חלקם בוודאי אינה משגת לא דירה בתל־אביב ולא נתח בסטארט־אפ, לשים כסף פנוי על תחום מתעתע.
בין שלושת הפרזנטורים, מפתיע במיוחד להיתקל באוז, מהכותבים החשובים בישראל בכל הנוגע לביקורת חברתית (וגם אחד ממייסדי המפלגה של אורלי לוי־אבקסיס). זו לא עוד טרוניה טרחנית נגד השתתפות של אמנים בפרסומות (הרי עוד לא התאוששנו מ"סערת" חוה אלברשטיין), או אפילו שיתופי פעולה עם מיזמים קהילתיים של תעשיית ההימורים. זו ההתגייסות להטמעת תודעה בעייתית, שבקצה שלה נמצאות גם משפחות מפורקות. דמותו הפיזית והמוזיקלית של אוז - השיר לגמרי נשמע כמו סינגל פוטנציאלי של טיפקס - נרתמה לטובת משהו שנדמה שהוא עצמו היה מחבר טקסט מושחז נגדו.
לכן המחזה שבו אוז שר ורוקד כדי לעודד את הצופים להמר, כל כך צובט בלב. אבל אפשר להתנחם בעובדה, לאור השיר המצוטט לעיל, שהוא (שוב) הפליא לדייק בתחזית.
בקטנה
הפרומו לראיון של דנה ויס עם אדיר מילר עוסק בשאלה, האם המגישה תחזור לתפקיד המראיינת ב"צומת מילר" כמו בעונה הראשונה. מילא החשיבות העצמית והפרודיה על המחיצה בין קשת לחדשות 12; זה מה שאמור למשוך צופים לכתבה? אין בה שום דבר מעניין, או שעד כדי כך מזלזלים שם בתחרות?
